ארכיון המסך המפוצל > 2010

הממיר 2/5/10

מילה טובה ל- HOT, ארץ נהדרת סוגרת עונה, סקרבס משתפרת ומילה רעה ליורם ארבל

מאת: איתן גשם והמערכת
פורסם בתאריך: 01/05/2010

10. מגיעה מילה טובה לאנשי HOT על כך שפרק הסיום של הסדרה "אבודים" ישודר במקביל בארה"ב ובישראל (23.5, 07:00 שעון ישראל). בהחלט מהלך שמראה על התחשבות בצופים והשקעה בהם. שאפו!

ובאותה הזדמנות: חן חדד עושה סדר בכל מה שמתרחש באי.

9. "קומיוניטי", עונה 1, פרק 3. כבר בפרק הראשון שמתי עין על עאבד. הדמות הזו גונבת בינתיים את ההצגה עבורי, גם בזכות האפיון שלה וכל הרפרנסים שהיא זורקת לאוויר וגם בשל המשחק המצוין של דני פאדי שזורק את השורות שלו לאוויר בקצב מטורף... לביקורת המלאה.

ועוד 9. "איך פגשתי את אמא", עונה 5, פרק 9. פרק שחוזר להתערבות המפורסמת ועוד בחג ההודיה לא באמת יכול להיות פרק רע, נכון? אז אולי הפרק לא היה קורע כמו פרק ה- Slapgiving הראשון, אבל הוא בהחלט היה מספק. הסיפור עם אביה של לילי היה קצת צפוי אבל בסה"כ היה עשוי היטב, וכל הקטע של מרשל שמוותר לטד ולרובין על הזכות להעיף לבארני את הסטירה הוביל להרבה רגעים משעשעים ומוצלחים. אמנם היה קצת מוזר שרובין ויתרה על ההזדמנות להרביץ לבארני (את טד אפשר להבין יותר), אבל זה לא פגע מההנאה, ולמרות שהסטירה של מרשל בסוף לא הייתה באמת מפתיעה, הקטע יצא מצחיק להפליא. בסך הכל אחד הפרקים היותר מוצלחים בעונה לא ממש מאוזנת.

8.5 "מדיום", עונה 5, פרק 11. אהבתי את הפרק של מדיום השבוע. הרעיון ש"קורבן" משבש במתכוון את החלומות של אליסון רק כדי "לשמור על המאזן" מכניס קצת עניין, כי לעיתים נראה שהתסריטאים בוחרים בדרך הקלה החוצה - בעשר הדקות האחרונות של הפרק אליסון חולמת חלום שמצביע בדיוק על העבריין, עוצרים אותו והולכים הביתה. עכשיו אליסון תצטרך להתמודד עם הפחד הכי גדול שלה - שכל מי שאומר לה שהחלומות שלה לא נכונים, צודק וגורם לה לפקפק בעצמה. מעניין לראות איך תיפתר הבעיה הזאת - הרי הוא מת, ויכול להטריד את אליסון באין מפריע. Who do you call? Ghost Busters! הם במשמרת?... (Mr. Wings‏).

8.5. "רוק 30", עונה 4, פרק 3: מאז שובה של הסדרה לעונה חדשה התחושה (לפחות אצלי) היא של הנאה גדולה. בניגוד לפרקי הפתיחה של העונות הקודמות, הפעם לא חשתי אכזבה מתחילת העונה. אני מודה כי חששתי שהנפילה תגיע בפרק הזה שהתחיל באופן די חלש, שגרם לי  לחשוב לעצמי: "נו, שוב פעם נמשכים החיפושים אחר קומיקאי חדש? שוב פעם עלילת פרנויה אצל טרייסי?". אבל למזלנו זו הייתה בסה"כ נפילה קטנה לשם עלייה, כי המשך הפרק היה לא פחות ממעולה. הכימיה בין ליז לג'ק הגיע לשיאים חדשים במיוחד בזכות הנאום הביזארי של ג'ק אודות "אנשי אמריקה האמיתיים" שנמצאים בעיירות הקטנות, הפטריוטיות והלא מפותחות. זהו, כמובן, הומאז' גאוני ממש על הנאום (האמיתי!) הביזארי עוד יותר שנאמה מי-אם-לא שרה פיילין בקמפיין הבחירות האחרון. ג'ק (כמו הגב' פיילין) חושב שהתכנית צריכה קומיקאי חדש שבא מתוך העם האמריקאי "האמיתי" ויפנה אל העם האמריקאי ה"פשוט", ולשם כך פונה לעיירת הילדות של קנת' וגורר אתו את ליז כדי למצוא את ה"כוכב הבא". כצפוי, המציאות בסוף מתפוצצת לו בפרצוף וליז מנצחת כשהטיעון שלה ש"אין חלק באמריקה שהוא יותר אמריקני מהאחרים" זוכה להצגה חיה. בתור בונוס חמוד, גם משפחתו של קנת' זוכה להופעת אורח משעשעת. העלילות האחרות בפרק כבר היו חלשות יותר, אך גם הן יצרו כמה רגעים קומיים לא רעים בכלל. הקטע עם ג'נה והאינטראקציה שלה עם חבריה ההומואים ("READ MY FACE") היה משעשע, אך יכול היה להתפתח לכיוונים יותר מצחיקים, ואת העלילה של טרייסי כבר ראינו מיליון ואחת פעמים, אך לפחות הפעם קיבלנו קטע קומי קורע, כנראה הכי מצחיק בפרק במפגש שלו עם ג'ימי פאלון, שסיפק תחמושת קלה ל"ירידה" על רשת NBC ("אני מנחה ברשת NBC". "התכוונתי לסלבריטי אמיתי". "עשיתי סרט עם קווין לטיפה פעם"."מצוין") ענק! (איתי סלזר)


8. "ארץ נהדרת". תכנית סיום העונה הייתה מוצלחת ברובה, אם כי לא תמיד מאוזנת. הפאנל הראשון עם יאיר לפיד התחיל מעט סתמי, אבל השתפר והעביר בצורה אפקטיבית מסר כפול על האימפוטנטיות של האופוזיציה ותרבות ה- Like שמשתלטת על המדינה. המערכון הנמשך על "ארץ נעדרת" היה קצת שחוק, והותיר אותי מעט חצוי – החלק הראשון שלו היה סתמי ואפילו מביך, במיוחד בקטע של שאולי והרובוט. החלק השני, זה שהוביל למערכון על הספינה כבר היה הרבה יותר טוב. בכלל, המערכון הארוך על הספינה היה מאד מוצלח, לטעמי. נכון שהמטאפורה על ה"קברניט שמשיט את הספינה לקרחון" היא די בנאלית, אבל הכותבים הצליחו לשלב בצורה נבונה (כמעט) את כל דמויות המפתח של העונה ודרכן להעביר את הרעיון על ההידרדרות של המדינה וסכנת ההכחדה שלה בצורה יפה. במיוחד הצחיקו אותי מירי בוהדנה (רק אני חושב ששני כהן בתפקיד הזה ובבגדים האלה יותר מושכת מהמקור?), טל ברודי והמקפלות (ידעתי שיום אחד יגיע העימות הבלתי נמנע שלהן עם ליטל מעתוק, למרות שהדמות של האחרונה לגמרי מוצתה כבר). אהבתי גם את השילוב של הדמות של יובל "הישראלי היפה" סמו בתוך האולפן, ולו כדי שהדמות תקבל את הכבוד המגיע לה, והמערכון מחוץ לאולפן היה משעשע כתמיד. המבזקים היו סבירים, והקטע של "בחינת הבגרות" היה חזק במיוחד הפעם. אפשר לסכם ולומר שהפרק די שיקף את העונה – לא תמיד מאוזן, לפרקים מעורר מבוכה, אבל גם לא מעט רגעים ממש מצחיקים ומעוררי מחשבה. אני ממש לא שותף לדעה שהתכנית "איבדה את זה".

ועוד 8."סקרבס", עונה 9, פרק 6.  ג'יי די עזב את הסדרה, וראו זה פלא – העסק השתפר פלאים. הסדרה נראית כאילו קיבלה זריקת אנרגיה ישר לתוך הוריד, והפרק כלל הרבה אלמנטים מוצלחים – החל מטרק שמתקשה להתמודד עם העזיבה של ג'יי די בצורה מצחיקה במיוחד ("למה לך מותר לראות את ג'יי די ערום"?), ה"אודישנים" שהוא עושה כדי למצוא מחליף לתפקיד "החבר הטוב", מציאת ה"חבר החדש" בדמותה של דניז והכימיה המצוינת ביניהם, דרך ההתעללות של ד"ר קוקס בקול לאורך הפרק וכלה בלקח שלוסי לומדת מאליוט. בכלל, עושה רושם שהכותבים הצליחו למצוא את ה"קול" (תרתי משמע?...) של הדמויות, והאינטראקציות בין הדמויות בפרק הרגישו הרבה יותר מעניינות: דניז ודרו כבר עבדו טוב לפני זה (אבל הקטע שבו היא עובדת עליו שהיא בהריון והוא מתלהב מזה היה מעולה במיוחד), אבל הפעם אהבתי את קול ולוסי ("אתה ברשימת ה"'לעשות' שלי"), לוסי ואליוט ("תגידי לי שיזכיר לי כמה את מטורפת כדי שההתקף שלי יירגע"), טרק ודניז ("זאת לורה דרן יפנית"), ד"ר קוקס ודרו וד"ר קוקס וקול. גם הדמויות עצמן נשמעו הרבה יותר אמינות ומעניינות, במיוחד קול שסוף סוף הראה קצת נפח, אבל גם דניז, דרו ואפילו לוסי (למרות שהיא די מעצבנת). ובכלל, פרק שכולל רפרנס לבלש ג'ון מאנץ', כולל הסבר על כך שהוא התחיל ב"רצח מאדום לשחור" והמשיך ל"חוק וסדר" חייב לקבל ציון טוב.


7. "משפחה מודרנית", עונה 1, פרק 8. כאשר סדרה חדשה מתחילה לצבור תאוצה מגיע גם הקטע הבלתי נמנע של ה"כוכבים האורחים", וגם "משפחה מודרנית" לא חמקה מהעניין. בפרק הזה התארח כוכב קולנוע גדול אחד (אדוארד נורטון) וכוכבת מעט פחות מפורסמת (אליזבת' בנקס שכיכבה גם ב"סקרבס"). אני דווקא אהבתי יותר את ההופעה של בנקס, שהשתלבה היטב בעלילה עם קמרון ומיטשל, הכניסה הרבה אנרגיות לעסק והייתה לה כימיה מעולה עם הזוג. בכלל, הסיפור של החברה הטובה שמרגישה שנדחקה החוצה ומקנאה בילדה הקטנה באמת הרגיש אנושי מאד, ולמרות שלעתים היה קצת מוגזם (בעיקר המשפטים שהיא פולטת בהקשר של לילי) עדיין עבד לא רע. העלילה של ה"מתנה של פיל" הייתה פחות מוצלחת, הן בשל כך שכל הסיפור היה צפוי מתחילתו עד סופו וגם כיוון שההופעה של ניוטון הרגישה קצת מאולצת, ולמרות שהקטע בסיום שבו פיל הראה לנו קצת מהתכונות שהובילו את קלייר לזרועותיו מלכתחילה היה חביב, הסיפור היה קצת מאכזב. העלילה המוצלחת מכולן הייתה, לטעמי, דווקא זו של ג'יי והיילי. מאד אהבתי את האינטראקציה ביניהם, ולמרות שגם כאן לא ממש היה קשה לנחש מה יקרה בסוף, הסיפור היה כתוב היטב. אהבתי את הקראש של מני על היילי שהוביל להרבה בדיחות מוצלחות כמו גם את ההתערבות של גלוריה בסיפור, אבל הקטע שאהבתי במיוחד היה שבו ג'יי יוצא החוצה וקורא לדילן וכשזה שואל אותו איך הוא ידע שהוא שם פיל ממלמל "ככה פגשתי את פיל בפעם הראשונה". נהדר. בסה"כ פרק טוב, אם כי לא לגמרי מאוזן והרמה הייתה מעט נמוכה יותר ממה שהורגלנו עד כה.


6. "Glee", עונה 1, פרק 11. עוד פרק שהותיר אותי אמוויוולנטי. מצד אחד, העלילות חזרו להיות אדיוטיות וההתנהגות של הדמויות, ברובה, חסרת כל היגיון. מצד שני, היו לא מעט רגעים משעשעים ומהנים. לא כל כך אהבתי את העובדה שקווין משתמשת דווקא ברייצ'ל כדי לפנות את פין מהדרך ול"לבחון" את פאק – על מה לעזאזל היא חושבת? את החיבור בין קווין לבין פאק דווקא אהבתי, והכימיה שלהם בפרק הייתה טובה, במיוחד בקטע עם הילדים. הגילוי על כך שפאק מצא את הזמן כדי להתעסק (דרך הטלפון הנייד) עם סנטנה היה קצת מאולץ אבל שירת את הסיפור, אז ניחא. לעומת זאת, את ה"מייקאובר" שקורט עושה לרייצ'ל דווקא די אהבתי, כי כאן לפחות אפשר היה להבין את המניעים של הדמויות (קורט גורם לרייצ'ל להיות דווקא מה שפין לא רוצה וכך מרחיק אותה ממנו, רייצ'ל מנסה להיות סקסית כדי שפין יימשך אליה). על עלילת ההריון של טרי והניסיון שלה "להפחיד אותה" אין לי הרבה מה לומר, אלא רק להיאנח. הסיפור על וויל והרצון שלו לנסות משהו יותר אקסטרווגנטי היה חביב, ותו לא, וגם מעט צפוי, אבל לפחות סו הייתה שוב במיטבה.


5. "אחת שיודעת", עונה 3, פרק 7. אין מה לעשות, העלילות של צ'אק ובלייר תמיד הרבה יותר מעניינות מאשר אלה של יתר הדמויות, והפרק הזה לא היה שונה בעניין הזה. כל הסיפור של פתיחת הבר, הסיבה שמאחורי המהלך, ניסיון העזרה של בלייר מאחורי הגב של צ'אק והגילוי על כך שגם צ'אק וגם בלייר הזמינו את המשטרה מתוך הבנה שממילא יסגרו אותם ועדיף לייצר כותרות היה עשוי היטב, ושוב המחיש עד כמה שני אלה מתאימים זו לזה גם כשהם רבים וכועסים. העלילה של דן, אוליביה סרינה הייתה פחות מוצלחת ולא הכי מעניינת. הקטע שבו סרינה אמורה (במסגרת עבודתה) "לחבר" בין אוליביה לאקס שלה הרגיש מאולץ, והיה ברור שבסוף היא לא תשלים את המהלך, וה"חיבור" בינה לבין האקס המגעיל היה די מטופש. ומה נאמר ומה נגיד על ג'ני? עושה רושם שהכותבים לא ממש יודעים מה לעשות אתה, וכל הקטע של "ג'ני הרעה" מרגיש די מגוחך, למרות שלא ממש סבלתי לראות את ג'ונתן המיותר מושפל כך. כשבלייר עשתה דברים כאלה זה הרגיש מאד אותנטי ומעניין, אבל כשג'ני עושה את אותם דברים חסר משהו. וזה עוד כלום לעומת רופוס שהגיע לשיאים חדשים של פתטיות בפרק הזה. ובכל זאת, לפחות לא הייתה ונסה בפרק, ונייט היה על תקן של "מעודדת" של דן, ואפילו שעשע לפרקים, אז לא היה נורא כל כך.


4. "24", עונה 8, פרק 19. אני מצטער, אבל אני פשוט לא מצליח להתחבר לסיפור המרכזי של הפרקים האחרונים. כל ההתנהגות של הנשיאה בפרקים האלה לגמרי לא תואמת את הדמות שלה, המניעים של ג'ק תמוהים, והעובדה שקלואי מחליטה לשתף אתו פעולה וללכת נגד הג'וב שלה כבר בכלל מופרכת, אפילו במונחים של הסדרה. גם ה"שכנוע" של קול לעבור לצד של ג'ק היה די מאולץ (אם כי כאן אפשר יותר להבין למה לדמות יהיה אינטרס לעזור). למעשה, הדמות היחידה שהמניעים שלה ברורים ומנומקים היא זו של לוגן, אבל האמת היא שמאז שהוא חזר ל"משחק" העסק קיבל תפנית לא טובה, למרות שהסצינה שלו עם אית'ן לקראת הסוף הייתה די טעונה ומוצלחת. האמת היא שבאופן נדיר מצאתי את עצמי ממש משתעמם במשך דקות ארוכות לאורך הפרק, וכנראה שזה אומר הכל. 

וגם אפי טריגר כותב על הפרק.


3. "15 דקות". ב"קדנציה" הראשונה של הסדרה דווקא מצאתי לא מעט דברים חיוביים. אמנם היו לא מעט רגעים מטופשים, אבל גם היה ניסיון להעביר איזשהו רעיון, הייתה נכונות לקחת סיכונים והיה איזשהו היגיון פנימי לדמויות. ואולם, מאז שהסדרה חזרה מה"פגרה" אני מתקשה להתחבר אליה ולא ממש הצלחתי לשמור על ריכוז ולצפות בפרקים. העלילות מטופשות במיוחד, הדמויות לא אמינות, המשחק חלש מאד (למעט שי גולדשטיין המצוין) והכל נראה כמו הפקה של מתנ"ס בבית ספר יסודי. חבל.


2. השבוע שודר משחק חצי גמר ליגת האלופות בין ברצלונה לבין אינטר מילאנו. בשלבים המוקדמים השידור מועבר בערוץ הספורט והאולפן המצוין שלו, בראשות מודי בר-און הבלתי נדלה, עושה עבודת קודש ומספק הנאה רבה לצופים. המשחק הזה, לעומת זאת, הועבר בערוץ 10 והשידור היה עלוב במיוחד. לא כל כך בגלל המחסור באולפן התוסס של בר-און וחבריו, אלא דווקא בשל תוכן השידור של יורם ארבל, פעם גדול שדרי הספורט של ישראל והיום צל של עצמו. לאורך כל השידור ארבל – באופן בוטה - לא הסתיר לרגע את רצונו בניצחונה של אחת הקבוצות (ברצלונה), הרבה לתקוף את סגנון המשחק של היריבה וכמעט התפרק מרוב כעס בסיום המשחק כשהקבוצה ש"עודד" לא השיגה את מטרתה. אז נכון, אינטר לא שיחקה כדורגל יפה, ולמעשה, שיחקה אפילו כדורגל מגעיל, אבל מה שהם עשו היה לגיטימי לחלוטין. חוקי הכדורגל מאפשרים לקבוצות לשחק כדורגל הגנתי ושלילי ולהרוויח מכך. ניסיון לשחק משחק "פתוח" במגרש הביתי של ברצלונה כשבידך יתרון מהמשחק הראשון הוא בגדר של "התאבדות ספורטיבית". העובדה הזו הייתה ידועה לארבל אבל במקום לבקר את התאחדות הכדורגל העולמית שלא טורחת לעדכן את חוקיה המיושנים והשמרניים ומאפשרת לדברים כאלה לקרות, בחר ארבל לכלות את זעמו דווקא באינטר בניגוד למה שאינטר עשתה, מה שעשה ארבל לחלוטין לא לגיטימי ומאד לא מקצועי. לא הם צריכים להתבייש – הוא צריך להתבייש.


בשולי הממיר

* בפרק של "24" התארח מייקל מדסן ("כלבי אשמורת", "נקמה בע"מ").


* בפרק של "משפחה מודרנית" התארחו, כאמור, אדוארד נורטון ("מועדון קרב", "אמריקה X") ואליזבת' בנקס ("זאק ומירי עושים פורנו", "סקרבס").


* הקומיקאי כריס אליוט ("Saturday Night Live") כיכב בפרק של "איך פגשתי את אמא" בתפקיד אביה של לילי.

* בפרק של "הפמליה" התארחו אוטום ריזר (טיילור טאונסנד מה - "OC") שמופיעה בתפקיד מתמשך, וכן דייויד שווימר, אדוארד ברנס וטימותי בספילד ("30 ומשהו") בתפקיד עצמם.

* הילארי דאף מככבת בתפקיד אורח מתמשך ב"אחת שיודעת".

* ב"המנטליסט" התארחה אשלי קרואו (מיסיז בנט מ"גיבורים").

* קמיל צ'ן ("סטודיו 60") התארחה ב"מספ7ים".

* בפרק הראשון בעונה השמינית של "חוק וסדר: כוונה פלילית" התארח סקוט כהן (מקס מדינה מ"בנות גילמור").

* זאנדר ברקלי (ג'ורג' מייסון מ"24") התארח ב"המפענחת".

* בראשון מבין שני פרקי "בונז" ששודרו השבוע, התארחו קאלי רוקה (הלפרק מ"באפי") וגם שני יוצאי "ורוניקה מארס": קייל גאלנר (ביבר) וליסה ת'ורנהיל (סלסט קיין, אמם של לילי ודנקן). בפרק השני התארחו ת'יאו רוסי מ"ילדי האנרכיה" וצ'אד טודהאנטר שמוכר למעריצי באפי האובססיבים בתור ריקי, החבר של לילי מהפרק "אן".

***

מה יהיה לנו השבוע?
2-8 במאי

ביום שני: "המנטליסט" מסתיימת (
yes stars אקשן).

ביום חמישי: "שושלת טיודור" חוזרת בעונה שלישית (yes stars דרמה)

* השבוע ב-
Hot VOD :
"חצויה" - עונה 2, החל מיום חמישי, 6 במאי.
לצאת לדרך  (ארה"ב 2009) עם ג'ון קרסינסקי ("המשרד").
האצ'יקו  (ארה"ב 2009) עם ריצ'ארד גיר .


***


מסביב למסך המפוצל



יש הרבה אירוניה בכך שדווקא בעונה שבה הפך שחקן עבר במכבי תל אביב לדמות קבועה ב"ארץ נהדרת" – תוכנית שרבים מכותביה נמנים עם אוהדי היריבה העירונית - היא מזכירה יותר ויותר את הקבוצה הדורסנית של המדינה. לכתבה המלאה (אודי הירש, "ואלה! תרבות", על סיום העונה של "ארץ נהדרת". ויש גם דעה הפוכה של לילך וולך)

וגם אריאנה מלמד מסכמת עונה.

***

* האם כותבי "ארץ נהדרת" גנבו את רעיון ההפלגה מאדיר מילר?

* עוזי דן כותב על שידורי המונדיאל הקרוב.

* רותה קופפר על גרסאות מחודשות של סדרות המציפות את הטלוויזיה האמריקאית

* ערוץ 10 השקיע 1.5 מיליון שקלים (!) בהפקת סצנת התלת מימד בפתיחת העונה הרביעית של "הישרדות" (עולה ב-6.6), שתשודר מול משחקי המונדיאל בימי השידור של "רשת".

* ערוץ 24 מנסה לטרפד את עליית השיבוט שלו, ערוץ "אחלה", לאוויר.

* למה פלטפורמת ה-DTT לא כוללת יותר מחמישה ערוצים? כי בכירי האוצר הבטיחו להוט, זה למה.



* תביעה ייצוגית ב-105 מיליון שקל נגד HOT: לא מאפשרת להתנתק משירותיה.
5,000 מנויים דווקא כן הצליחו להתנתק ברבעון הראשון של 2010. 

* מנכ"ל HOT הרצל עוזר טוען שאם הרפורמה בכבלים תצא לפועל "4,000 עובדים יפוטרו". נחמיה
שטרסלר לא מתרשם.

ובינתיים בעולם



"איש משפחה" מגיעה ל- 150 פרקים, וסת' מקפרלן חוגג.

קונאן או'בראיין סוף סוף מדבר על ג'יי לנו.

מעריצי "צ'אק" מצאו דרך מקורית כדי לקדם את הקמפיין לעונה נוספת - 4 אירועי "פלאש מוב" ברחבי ארה"ב.




רוצים לכתוב לממיר הבא?
כתבו לנו
(editor@tve.co.il)

המסך המפוצל בטוויטר
המסך המפוצל בפייסבוק




תגובות (49)