ארכיון המסך המפוצל > 2010

הדרך לכוכב - דואטים

תסמונת העולה החדש מכה שנית ואיך הוובוזלות קשורות לעניין? הסיכום השבועי ממשיך

מאת: Ella
פורסם בתאריך: 21/06/2010

ראשית כל – צפירת הרגעה – ירדנו ל 2 ערבים בשבוע בלבד! אחרי "נו נו נו " מהרשות השנייה על עודף שעות שידור של תוכנית ריאליטי ורייטינג יותר נמוך מהקליפ החדש של ליידי גאגא, החליטו בכוכב נולד לתת לנו פטור מיום שישי. אז איך דוחסים 24 מתמודדים ב 2 תוכניות? פשוט מאוד – באמצעות הקומבינה הישראלית המכונה "שלב הדואטים". אתם מתבקשים להצביע לפייבוריט שלכם. התקמצנתם? התעצלתם? לא שלחתם מספיק סמסים? אין בעיה. אתם מוזמנים לסמס שוב בשלב ה"סולו הגורלי". כי בכוכב נולד – הקמצן משלם פעמיים.


ערב יום חמישי היה בעיניי החלש מבין השניים, ולא קיבלנו אף ביצוע שבו השלם עלה על סך חלקיו. ראוי לציון (ולא לטובה) הביצוע של רוני גינוסר ואור (למה הילדה הזאת חובשת כיפה?) גלעדי. אני מבינה שביצוע שיר אהבה של הצמד הזה עלול היה להראות כמו  סיפור אהבה סוטה במיוחד בין מורה לתלמיד, אבל האומנם אין במוזיקה העברית שירים, חוץ משירי אהבה  ו"אדון עולם"? עם כל אהבתי לפיוט המקסים – הביצוע שלהם ראוי היה להיקרא "זוועת עולם". רוני שרה חלש ואף זייפה לקראת הסוף, ואילו אור לחץ וצרח כל כך שפחדתי שיתחלף לו הקול איפשהו בין "והוא היה" ל "והוא הווה".


מי שהפתיע אותי לטובה היה דווקא ניסים בר-חיים. ניסים, שעד התוכנית הזאת הצטייר לי כזמר צמר גפן מתוק, עם לוק מצודד וקול נעים, בשלב הסולואים, עם הגב אל הקיר, הוא הביא אותה בביצוע רוק מרשים ל"שיר בעיפרון" של "בית הבובות" ובכך זכה בהערכתי. אכן ניסים ונפלאות.


בסיומו של הערב נפרדנו מאורן קוקו, הדחה שלא מעלה ולא מורידה לי. לדעתי ההדחה המוקדמת של קוקו נובעת מגודלה הבלתי  סביר של הנבחרת בכלל ומכמות הזמרים הים תיכוניים בה בפרט. באמת היה צורך לגייס  כל כך הרבה (אני ספרתי עשרה)? אז יש כאלה שמסלסלים על כל שורה (כפיר אוחיון), כאלה שמסלסלים פה ושם (יובל לב טוב) וכאלה שרק נותנים בקטנות (שחר אלגבי). כנראה שבהפקה שכחו שעדיין יש אנשים בישראל שלא מבדילים בין קובי פרץ למשה פרץ ולהם כל המתמודדים האלה נשמעים, אפעס, אותו דבר.


יום שישי היה יותר טוב מבחינת הדואטים. במהלך התוכנית השופטים עלו על 2 דאחקות "מקוריות" במיוחד: הראשונה - לקחת צמד זמרים מהז'אנר המזרחי – אבי בן אבו ונאור אלבז ולהציע להם לשיר (טררררם!) שיר אשכנזי! ואו! איך לא חשבו על זה קודם? מבחינתי הגימיק הזה מיצה את עצמו אי שם ב 2003, כשאייל גולן סלסל את "חלומות" של רוחמה רז. הביצוע עצמו דווקא היה חביב אם כי הייתי מעדיפה שנאור אלבז פשוט ישתוק וייתן לבן אבו לשיר את הכול.


ההברקה המקורית השנייה הייתה, כמובן, הביצוע של היבה בטחיש וליאור עקיבא ל"תשמור על העולם ילד". מי היה חושב על זה? ערביה ויהודי? ודווקא היהודי שר בערבית? מאז הסוף של "אוואטר" לא ראיתי מהלך יותר צפוי מזה. מה תעשו בשבוע הבא? ביצוע משולב ל"י'בנתי"?


הדואט החביב של הערב היה בעיניי "יום אחרון" של עידן עמדי ורווית בטאשוילי. לדעתי הם הצליחו להעביר סיפור באמצעות השירה שלהם ולהעניק לשיר רובד נוסף. לעידן עמדי יש לי חולשה כבר משלב האודישנים (מה לעשות, פוזת הלוחם הרגיש עושה לי את זה). אבל גם רווית הצליחה לגרום לי לראשונה לחבב אותה. גם היה נחמד לשם שינוי לשמוע שיר חדש ומרענן, ולא עוד אחד מאותם שירים שנטחנו על דק על במת כוכב נולד כמו "מקץ אל חלום" ו"שמחות קטנות"


ולחלק המבאס של הערב: למה? למה ססיל? אני מודה שהיא  עשתה 2 בחירות לא טובות באותו ערב: הראשונה הייתה לשיר עם הבת העונה על השם בת את "כמו שזה היה". בת פשוט השתלטה על השיר בצרחותיה האימתניות ולא נתנה לססיל להוציא הגה מהפה. כמו כן מדובר בשיר שטוח ומשעמם שקטן על מידותיה של ססיל. הטעות השנייה הייתה כמובן "לתת".


ססיל סובלת ממה שאני מכנה "תסמונת העולה החדש בכוכב נולד". מדובר בבחירה של שירים נדושים במיוחד. אולי ססיל שמעה את השיר הזה לראשונה לפני שבועיים, ומבחינתה מדובר בשיר מאוד יפה ומרגש, בעוד שלכל עם ישראל הוא כבר מזמן יצא מכל החורים. נכון שהביצוע היה גדול, מרשים וללא דופי, אבל, באופן אישי כשאני שומעת את השיר הזה אני חושבת על בועז שרעבי עומד בתחתונים בחניון בפרסומת ההיא.


ועדיין, האם הוובוזלות של המונידאל עשו לקהל הישראלי נזק בעור התוף, שהוא מעדיף להדיח את ססיל, עם קולה הנדיר ויכולותיה הוירטואוזיות ולהשאיר את מכונת הפופקורן האנושית כפיר אוחיון? הקול שלו כל כך גבוה וצפצפני והזיופים שלו כל כך איומים, שלא הייתי נותנת לו לשיר בבר מצווה של עצמו. ומה שהוא עולל לשיר המקסים "עודני ילד", עם הפלצט הזוועתי לקינוח, הוא בבחינת מעשה מגונה. אתה לא דוד ד'אור, יקירי!  אני מודה ש(שוב) נקרעתי מצחוק מול המסך. אין לי בעיה שכפיר יישאר עוד תוכנית או שניים, אבל בעיקר כי מבחינתי הוא מהווה סוג של אתנחתא קומית, אבל באיזשהו שלב הביזיון הזה חייב להפסק.


אני מאוד מצרה על הליכתה של ססיל בשלב מוקדם זה, אבל אלה החוקים וזה המשחק. ססיל – je temme! מחכה לדיסק שלך! בשבוע הבא אנו צפויים ל 2 ספיישלים – האחד עם אייל גולן (מה שמעיד כנראה על סולחה היסטורית בינו לבין "כוכב נולד" אחרי המיני סקנדל אשתקד) והשני עם צמד נסיכות הגלגלצ קרן פלס ומירי מסיקה (שנמצאת לפי החישובים שלי בחודש ה 14 להריונה)


ולפני פיזור כמה הערות לצוות ההנהלה והעובדים:


* צדי צרפתי – להגיד למעיין בוקריס ש"הטלוויזיה מרחיבה" אמור לחזק את הביטחון העצמי שלה?
* פאבלו רוזנברג – לקרוא לביצוע הפושר של מעיין  בוקריס ואדיר גץ "פופ אמריקאי משובח", זה בערך כמו לקרוא לעצמך בראיון לעיתון "מאמי לאומי". במילים פשוטות – הגזמה פראית
* מרגול – מסתבר שאייל גולן הוא הבן האבוד שלך. איך ההרגשה?
* צביקה הדר – האם אתה באמת חושב שמישהו עדיין מאמין לך כאשר אתה אומר שקריאת התוצאות נעשית ב"סדר אקראי"?

תגובות (9)