ארכיון המסך המפוצל > 2010

הדרך לכוכב - צרות כפולות ומכופלות!

ספיישל רמי קליינשטיין שהסתיים ללא קתרזיס והכתרת אדר כתחליף וובוזלות

מאת: Ella
פורסם בתאריך: 18/07/2010

ב"כוכב נולד" החליטו לשנס מותניים בניסיון ללכוד את כל אותם צופי המונדיאל, אשר קמו ביום שני בבוקר לקול שתיקת הווזבווזלות, ועם תחושת ריקנות בחייהם. אי לכך התבשרנו על שתי תוכניות דרמטיות, בה יילחמו המתמודדים על הזכות להיכנס לאלבום אמצע העונה של כוכב נולד (בקרוב ב- 9.90 ש"ח בחנות הספרים הקרובה למקום מגוריכם), וכן – הדחה כפולה ומכופלת. את יום רביעי התחלנו עם מנה גדושה של דואטים: בן לוקח בת ובת לוקחת את יובי. בתור שחקנית חיזוק הובאה עדי אשכנזי, ותרומתה לתוכנית היתה זניחה למדיי והתמקדה בעיסוק בנעליים בסגנון "אודטה" ("כבר היינו באתר הנעליים?"). למעשה היא התאיידה איפשהו באמצע ואפילו לא הרגשתי בחסרונה.

ב"כוכב נולד" העונה - מה שהיה הוא שיהיה, ומה שנעשה הוא שיעשה, ואין חדש תחת השמש. הביצועים הטובים של הערב הם (כרגיל) של דיאנה גולבי ואוהד שרגאי, הדולצ'ה וגבאנה של התחרות. אוהד ושותפו לדואט, נאור אלבז, שרו את "עומד בשער". מתחת לשלל הסלסולים של עמיר בניון התגלה שיר מקסים עם טקסט נוגע. אוהד ונאור שרו אותו בהרמוניה מושלמת והיה אפילו מרגש! לטובת כל אלה המתקשים לקשר את "תבוא, אנחנו מחכים לך יותר מדי שנים" למציאות הישראלית העגומה, צביקה הדר הבהיר שמדובר במחווה לגלעד שליט.



הנסיכה דיאנה ובן אבו, ששובצו באופן לא מפתיע בתור הגראנד פינאלה של שלב הדואטים, ביצעו את "בדד" של זהר בעיבוד מרהיב. דיאנה הוכיחה לנו שהיא יודעת לא רק לתת בראש, אלא יש לה גם קול צלול ומקסים, ואפילו בן אבו היבשושי לבלב לידה. עידן עמדי, שקיבל ממני מחמאות בשבוע שעבר, ממשיך להשתפר. כנראה שיש איזה סעיף בתקנון של כוכב נולד שמונע ממנו לשיר עם בח"לתו תהל מדי שבוע, אז הוא החליט להעמיס על גבו החסון את אדר גולד. לרגע קט שידורי "כוכב נולד" התאחדו עם "נשיונל ג'יאוגרפיק". כשם שקופים בג'ונגל מביעים את אהבתם בפליית כינים זו מפרוותו של זה, כך אדר גולד נתפסה מוציאה לעמדי שחורים. מקסים. בדואט השניים המשיכו את תהליך הפיכתו של עמדי לצ'ארמר הלאומי, ושרו את "אהבת נעוריי", תוך שעמדי מתבונן בגולד בעיניי כלבלב נוגות. מי אמר שגברים לא יודעים לזייף (ואני לא מתכוונת לזיופים בשירה...)? גולד לעומת זאת נראתה כזקוקה בדחיפות למנה גדושה של אהבה גברית. הלא בשבוע שעבר היא אף עגבה על אבי בן אבו הבלתי מושך בעליל. אבל לפחות היא הצליחה לרסן למשך ערב אחד את תשוקתה הבלתי נשלטת לצרחות אימים.

ומהטובים לטובים פחות. באגף הביזאר נרשמה בחירתו של הינוקא אור גלעדי בזקן השבט יובל לב טוב. אבל יש לי הרגשה שאור הפסיד באיזו התערבות. כאילו אין די בשילוב המגוחך בין השניים, הרי שהקולות שלהם לא התאימו כלל – ליובל יש קול נמוך וחם ולאור – גבוה וצפצפני. בשיר שנבחר "רק רציתי" של משה פרץ, יובל שלט ביד רמה, בעוד שאור נראה כמו איזה ילד מעצבן שאימא שלו, שעובדת בעירייה, סידרה לו לשיר עם כוכב הים תיכוני התורן בבמות של יום העצמאות.

לאחר גל הדואטים ונחשול הסולואים הלחוצים שבא בעקבותיו התבשרנו על הליכתם של היבה בטחיש וליאור עקיבא. בנוגע לליאור, לדעתי, לא היה בנבחרת מתמודד מיותר ממנו, ולאורך כל העונה הוא לא תרם אף ביצוע שראוי לציון. אין לי שמץ של מושג איך הוא הצליח לשרוד יותר מרבים וטובים ממנו. כמו שאומרים אצל היבה -  "אחסן מינן רחו". בנוגע להיבה (שאני מכנה אותה ריבה) הרי שהיא הפגינה במשך כל העונה יכולת אחת בלבד - להערים סלסול בגובה 14 קומות בלי לעלות לאוויר. זה כבר מיועד לחובבי הז'אנר בלבד וכנראה שלא נמצאו הרבה כאלה. טוב, גם ככה היא צריכה ללכת להגיד "I do" לארוס שלה פיראס. מברוכ.



למחרת הגיע לאולפן שודד העריסות רמי קליינשטיין לספיישל ארוך כאורך הגלות שבסופו אפילו לא הייתה הדחה! בהפקה החליטו ללכת על התרגיל הכי מסריח בתולדות הטלוויזיה – תרגיל ה-to be continued. סיינפלד תיאר את התחושה במדויק:

"Hey, they can't make it .Timmy's still stuck in the cave. There's no way they can wrap this up in five minutes."

כך התבשרנו בדקה ל-23:00, שבעצם ההדחה עוברת ליום שבת, ולצופים יש 48 שעות להזרים עוד כסף לחשבון המנופח ממילא של "טדי הפקות".

בנוגע לתוכנית עצמה, קודם ברצוני להתייחס לשערוריית השיפוט. אני מודה שאיני נוטה לסמוך יותר מדי על דעתם של השופטים, בעיקר בשל הנטייה שלהם לפרוץ בסדרה של אורגזמות קולניות למשמע כל ביצוע בינוני. אז תסבירו לי בבקשה, מה עשתה להם מעיין בוקריס המסכנה? מעיין החמודה, שאוחזת לדעתי באחד הקולות הנשיים היפים בתחרות, סובלת מדי שבוע מביקורות קטלניות (ומסטיילינג מזעזע). השבוע, אחרי ששרה את "בגידה" של ריטה בצורה חביבה למדיי, השופטים נכנסו בה במלוא המרץ, הודיעו לה שהנעליים של ריטה גדולות עליה, ושהיא בדרך החוצה (אז זהו, שלא). וכל זאת 5 דקות אחרי שהם היו באקסטזה מביצועו של אבי בן אבו ל"עד שתעזוב"? מישהו מוכן להסביר לי את תופעת בן אבו הזאת? רק אני שמעתי את הזיופים? רק אני חושבת שיש לו עמידת במה של עץ ירוק מפלסטיק וכריזמה של קוטג' 5%? להגיד על הנאמבר הזה שזה "ביצוע של גמר" זה מוגזם יותר מהמחשופים של הגברת אינטרנשיונל.

ביצוע מוצלח הפעם הגיע מכיוונו המפתיע של יובל מרון, שאכן עלה על דרך המלך. מרון שר השבוע את "כל מה שתרצי" במין גרסת רוק נעימה, ואני מודה שהפעם ממש הקשבתי לו, ולא ראיתי בו עוד מכשלה בדרך לדיאנה. לדעתי, אחרי הליכתם של צמד שוברי הלבבות שחר אלגבי וניסים בר חיים, כל האלקטורט שלהם, שמורכב מבנות תשחורת חרמניות, עבר כנראה באופן אוטומטי ליובי, ככה שהוא לא הולך לשום מקום בינתיים. הביצוע הטוב של הערב היה (שוב...) של דיאנה גולבי ששרה את "לבכות", וגם אני רציתי לבכות איתה. אני מסכימה עם דנה שבאמת כבר מתחילות להיגמר המחמאות לבחורה ושמדובר במתמודדת הטובה ביותר העונה, אם לא בכל העונות בכלל. הדבר היחיד שמדאיג אותי בדיאנה הוא שמדובר בפייבוריטית ברורה כבר מהרגע הראשון. והעם, כידוע, לא אוהב פייבוריטים בתוכניות ריאליטי, שכן זה הופך את העניין לצפוי ומשעמם, ומעדיף להמליך את האנדרדוג. ועל כן יש לי חברות שלא שוכחות לי עד עצם היום הזה שלפני שש שנים הצבעתי להראל "הלא נכון". אני מקווה שזה לא יהיה המקרה עם דיאנה, כי בהחלט מגיע לה להיות בגמר (יחד עם אוהד) ואף לנצח.

בקרב הנאמברים שאהבתי פחות, ניתן למצוא באופן מפתיע (ונקווה שחד פעמי) את אוהד שרגאי. בחירת השיר "רגע פרטי" הייתה איומה בעיניי. ריחמתי קצת על השופטים, שבטח שמעו את השיר הזה כבר עשרות אלפי פעמים באודישנים, הרי כולם "רק רוצים לשיר". אוהד עשה את המקסימום עם מה שיש, אבל התוצאה הייתה מאכזבת, בעיקר לאור העובדה שהוא בכלל רצה לשיר "אש", ולא נתנו לו. יש לי כל הזמן הרגשה שבהפקה מנסים בכוח לדחוף את אוהד בחזרה לארון ולזרוק את המפתח. תנו לבחור לעשות שמח!

ביום שבת, אחרי חצי שעה של מריחות, והתרברבותו של צביקה שיש שיא חדש של הצבעות (אולי כי נתתם 48 שעות להצביע? דהה) התבשרנו סוף סוף מי הצמד השני שהולך הביתה – אדר גולד ונאור אלבז. הבעיה של אדר הייתה, לטעמי, הניסיון המתמיד שלה ללכת לכיוון הרוק, שם חיכו לה מתחרות חזקות ממנה כמו דיאנה, נועה דויטש ואפילו בת נטף. אני אהבתי אותה דווקא יותר בקטעים השקטים שלה, כמו למשל ב"אהבת נעוריי", אבל ניכר היה שהיא עצמה לא נהנית להיות שם ומתה כבר לפתוח את הגרון. הביצוע האחרון שלה ל"קר שם בחוץ" היה מופע צרחות שכמוהו לא שמעתי מאז חדר הלידה. נאור הוא היחיד מבין הרביעייה שאני באמת מצטערת על לכתו. מקרב המתמודדים הים-תיכוניים הוא היה הטוב ביותר אחרי יובל לב טוב, והיו לו בהחלט ביצועים טובים, כמו "מציאות אחרת" והדואט המצוין עם אוהד שרגאי. אולי חל בלבול וצביקה התכוון לאור ולא לנאור?



בשבוע הבא יש לנו ספיישל יהודה פוליקר. לא לשכוח להביא חולצה לבנה מכופתרת.
ולסיכום כמה הארות על המתמודדים ומילות השירים:
* למי מתאים לשיר "חיוך ענקי במלוא הפנים" יותר מיובי מרון? כל פעם שהוא מחייך אני חושבת לעצמי שאין מצב שלי ולו יש את אותו מספר שיניים בפה.
* רוני גינוסר "לא כל כך יפה ולא בת שש עשרה"? מה שנכון נכון.
* אדר גולד "קר שם בחוץ" – אני מבינה שבתור הבת של שרי את מרגישה צורך מיוחד להתעסק בטמפרטורות?
* אור גלעדי – "עניין של זמן"? באמת? יש לי דה-זה'-וו למסיבת סיום כיתה י"ב...
* ליאור עקיבא "כבר לא". כמה סמלי.

תגובות (12)