הממיר 1/8/10

10. \"מד מן\", עונה 4, פרק 1. יצירת המופת הגדולה של ימינו בטלוויזיה חזרה – ובגדול. השינויים הדרמטיים שאירעו בסיום העונה השלישית הכניסו משב של רוח חיים לסדרה והיה מעניין מאד לראות כיצד הדמויות – ובמיוחד דון, כמובן – מגיבות אליהם. אהבתי את הבחירה לנוע קדימה כמעט שנה תמימה ולאפשר לנו הצופים ללמוד לבד מה קורה, כמו גם את הבחירה למקם את הפרק בחג ההודיה, שם הסידורים המשפחתיים מחייבים את דון ובטי להתמודד עם הסיטואציה החדשה. מצאה חן בעיני הדרך שבה הסדרה הציגה את דון אל מול התמורות שחלו בחייו. בעוד שבחיים המקצועיים הוא זוכה לעדנה והופך ל\"פנים של החברה\", בחיים האישיים המצב זיפת - החברה של ג\'יין לא מתפתה לשכב אתו כפי שהוא היה רגיל פעם, בטי לא עוזבת את הדירה ולא נותנת לו לראות את הילד והוא כל כך מלא שנאה עצמית שחיי המין שלו מתאפיינים בזונה שמרביצה לו, לבקשתו.

גם בחיים המקצועיים הוא מגלה שלא הכל דבש. בעוד שדון הוא אמן בפרסום (שיווק מוצר) הוא ממש לא מבין איך הגלגלים עובדים בכל מה שקשור ליחסי ציבור (שיווק עצמי). הוא לא מבין שכאיש המקצוע המוביל בחברה הוא חייב להיחשף לציבור וממהר להתכווץ בקונכיה שלו בראיון האומלל עם העיתונאי בעל הרגל האחת (מטאפורה יפה לנכות הרגשית החלקית של דון). הוא גם מביע סלידה ובוז מה\"תרגיל היחצ\"ני\" של פיט ופגי ולא מבין את החשיבות של מהלכים כאלה, למרות פוטנציאל ההסתבכות שלהם. ה\"אסימון\" נופל לו רק לקראת סיום הפרק כשהוא מתעצבן על חברת בגדי הים השמרנית ולא מבין את הצביעות שלהם – רוצים למכור ביקיני אבל לא מוכנים לפרסם ביקיני. אבל הכעס שלו הוא בכלל לא עליהם אלא על עצמו – הוא מבין שהוא צבוע לא פחות מהם. שהוא חייב \"לשחק את המשחק\", והוא עושה זאת, אבל לא נראה שהוא באמת רוצה בכך. בכלל, לאורך הפרק דון היה מאד לא נחמד - כלפי בטי והנרי (\"כולם יודעים שזה רק עניין זמני\"), הילדים (בקושי מסתכל עליהם כשהם אצלו), נציגי חברת בגדי הים, וכמובן – פגי.

יפה לראות שפגי לומדת להתמודד אתו ולהתעמת אתו, ובכלל תענוג לראות אותה מתלבשת ומתנהגת כמו אשה שיודעת מה היא רוצה ואיך \"לאכול\" אנשים כמו דון (ופיט, שנראה שהיחסים שלו עמה הגיעו לנקודה טובה). חוץ מזה, מאד אהבתי את האווירה החדשה במשרד – פתאום אין \"דיסטנס\" בין השותפים לבין העובדים, לא פיסית ולא מעשית, וכולם עושים הכל (כולל ג\'ואן, שקיבלה שולחן משלה. ווהו!). זה בהחלט משרה אווירה אינטימית ומשפחתית יותר למשרד, ולמרות שחסרונם של אנשים כמו פול קינסי וסאל קצת כואב, אפשר לומר שהמעבר הזה בהחלט מעניין ומשפיע על הדמויות – רוג\'ר סטרלינג נראה כאילו נולד מחדש, קופר נרגן מתמיד וליין פרייס בהחלט חזק בעניינים. עוד נושא אחד חשוב שעלה בפרק – בטי דרייפר. היא מעולם לא הצטיירה כדמות סימפטית, והפרק הזה רק חידד את העניין עוד יותר. הסצינה שבה דחפה בכוח לסאלי המסכנה את המרשמלו לפה הייתה מזעזעת ממש. מכל מקום, נראה שאט אט הנרי מתחיל להבין שהוא לא עומד ללקק דבש, ואף שלמדנו שהוא כבר נישא לבטי, דומה שהוא לא ממש הכיר אותה, והניסיונות שלו לצאת מהשגרה ע\"י נסיעה למקום רחוק וסקס במכונית נראים כמו מהלכים שקופים לנסות ולהחיות את ה\"ניצוץ\" שמשך אותו לבטי היפה ולהדחיק את מה שהוא חווה עכשיו. בהחלט פרק פתיחה מפעים ומרהיב של הסדרה המופלאה הזו.



10. \"קומיוניטי\", עונה 1, פרק 14. \"סודות והדרכים בהן הדמויות מתמודדים איתם\" היתה התמה של הפרק הנוכחי, אבל הסדרה לא נסחפה לקלישאות השחוקות והפרק היה בנוי מצוין, מצחיק עד דמעות וכמו תמיד, הייתה שם הרבה נשמה, שלא תמיד שמים לב אליה בשל הדיאלוגים המהירים כל כך. לביקורת המלאה

8. \"קוגרטאון\", עונה 1, פרק 9 (ישודר בהוט בשבוע הבא). עוד פרק חביב מאד של הסדרה הזו. מצאה חן בעיני במיוחד הדרך שבה העלילה מתפתחת אט אט בתוך כל הבדיחות הקטנות שמסביב. הפרק הזה \"הוליד\" את החברות/יריבות בין בובי לבין גרייסון, כשהתברר בפעם הראשונה שגרייסון חושק בג\'ולס, והוא עצמו למד שגם בובי מעוניין בה. כל הקטעים שלהם ביחד כשהם מנסים להרשים אותה אבל שומרים על פאסון היו מוצלחים מאד, והכימיה של שניהם הייתה מצוינת. אבל מי שגנב את ההצגה היה, איך לא, אנדי המגניב שהצליח איכשהו לשמור על הסוד שלהם במפגן מרהיב של סולידריות (אבל אני בטוח שאלי תגלה בעתיד הלא רחוק). חוץ מזה, הקטעים עם טראוויס והחברה שלו היו מעט צפויים, אבל עדיין חמודים. במיוחד אהבתי את הקול שלורי משמיעה בכל פעם שג\'ולס עוברת את הגבול עם הפאדיחות שהיא עושה. יפה היה לראות שבסופו של דבר ג\'ולס לא הרסה לטראוויס את היחסים אתה. מכל מקום, אני לא יכול לחכות לראות מה יקרה במשולש ג\'ולס-בובי-גרייסון.

7. \"האישה הטובה\", עונה 1, פרק 4. עוד פרק לא רע, אם כי לא ממש מבריק. המידע שמגיע לאלישיה ואנשיה על כך שיש ניסיון שוחד לחבר בצוות המושבעים בהחלט היה מעניין וסחב את הפרק לדיונים מעניינים בשאלות אתיות ומוסריות. הגילוי בסיום הפרק על כך שניסיון הסחיטה בא דווקא מהצד \"שלהם\" היה מוצלח אבל די צפוי, במיוחד לאור תוצאת המשפט. פחות אהבתי את השיחה של אלישיה ודיאן לקראת סיום הפרק, בה דיאן \"מסבירה\" לה שהם עשו את החובה המוסרית שלהם. השיחה נראתה מעט מאולצת, ולא כל כך אהבתי את הדרך שבה אלישיה קיבלה את הדברים באופן \"פשוט\" מדי. אני מקווה שעוד יחזרו לזה בהמשך. בסך הכל, עוד פרק מעניין למרות שהסדרה לא ממש מחדשת הרבה.



6. שאפו ל- HOT שלא רק שהפנימו סוף סוף שערוץ \"ביפ\" במתכונתו הנוכחית מיותר ואין לו זכות קיום אמיתית, אלא החליפו אותו עם בונבון אמיתי כמו ערוץ \"קומדי סנטרל\". אם מרבית התכנים של הערוץ הזה ישודרו באמת בארץ, צופי HOT צפויים לחוויה אמיתית (במיוחד אם יהנו מדי ערב מהתכניות של ג\'ון סטיוארט וסטיבן קולבר). חשוב להדגיש: זה לא של\"ביפ\" לא היו תכנים מוצלחים וחתרניים בעבר. בהחלט היו: \"מ.ק. 22\", \"שי ודרור\", \"החטא ועונשו\", \"דאבל דייט\", \"דבר עם הסוכן שלי\" ו\"הרצועה\", אבל בתקופה האחרונה הערוץ לא נראה כמו ערוץ צחוק אלא ערוץ שעושה צחוק מהצופים שלו, או יותר נכון – כמו פלטפורמת קידום מכירות עבור מפעילתו \"קשת\", וטוב ש- HOT הורידו את השאלטר. אז למה הציון לא גבוה יותר? כי הדרך שבה הם בחרו לבצע את המהלך הייתה לא ממש מכובדת. יובל נתן, העורך הראשי של הערוץ, סיפר בראיון שאנשי HOT נתנו לו ולאנשיו להבין שהם מתכוונים לשדר את הערוץ כרגיל. אני לא רואה סיבה מדוע לא להאמין לו, וזו בהחלט לא התנהגות נאותה כלפי אנשים שזהו מקום העבודה שלהם וראויים לכך שלא ילמדו על עתידם מכלי התקשורת. אפרופו יובל נתן – האם הקמפיין התמוה שעשה מגזין \"רייטינג\" לערוץ \"ביפ\" באמת בא ממקום של דאגה ואהבה לערוץ הותיק או שזו הייתה ג\'סטה לעורך הראשון של המגזין? נדמה לי שאני יודע מה התשובה. (\"קשת\" – Strike 1)|rlm|.  

5. יצא לי לצפות השבוע שוב בשעשועון \"נראה אותך\" ונותרתי עם רגשות מעורבים. מצד אחד, המשחק עצמו ממש חביב ולא מזיק, ויש משהו מהנה מאד באפשרות לצפות באנשים מהיישוב מנסים לצאת מכל מיני תסבוכות באמצעות אלתורים ותושיה, ובאמת היו לא מעט רגעים מצחיקים, במיוחד עם המתמודדת הראשונה (הרופאה) שהייתה פשוט מקסימה ו\"הלכה\" עם הקטע של השירה עד הסוף. מצד שני, היו שני דברים שהפריעו לי: האחד, שי גולדשטיין ואבי נוסבאום די חסרי משמעות בכל העסק והתפקיד שלהם מסתכם בעיקר בלספר למתמודדים כמה הם גדולים. את זה כל אחד יכול לעשות, בחייכם. השני, הפרס הראשון כל כך נמוך בהשוואה לשעשועונים אחרים שקצת קשה להתלהב ממה שקורה, כי כלל בסיסי בטלוויזיה הוא שכאשר \"The Stakes Are High\" העסק הרבה יותר מעניין ומרגש (תחשבו על הפרס הגדול ב\"אחד נגד מאה\" וכמה רעש הוא עשה כשמישהו זכה בו). בסך הכל שעשועון לא מזיק, אבל גם לא ממש מועיל.

4. \"איך פגשתי את אמא\", עונה 5, פרק 22. עוד פרק מאכזב בעונה המפוספסת הזו. כל הסיפור על טד והחברים החדשים והסנובים שלו לא היה מעניין במיוחד, ואפילו לא אהבתי את הדרך שבה הוא הסתיים. הרי אם לטד יש שני \"פנים\"  –\"עממי\" עם החברים שלו ו\"גבוה מצח\" בחברה אחרת, למה שלא יהנה משני העולמות? למה המסר חייב להיות ש\"עממי\" זה טוב יותר? ולמה תמיד \"גבוהי המצח\" מוצגים כסנובים מגעילים, בעוד שהעממיים מוצגים כ\"חבר\'מנים\" חביבים? גם כל הקטע של \"הכפיל של טד\" שמתגלה בסיום הפרק לא היה כזה מלהיב ולא נראה כמו משהו שהצדיק את ההחלטה של טד לעזוב הכל ולחזור לחברים שלו. האמת היא שגם לא כל כך אהבתי את ההופעה הפתאומית של רובין ב\"מקלרנס\" בלי שום הסבר לכך שהיא צצה שם אחרי שהודיעה שהיא לא תבלה אתם כל כך בקרוב. בקיצור, כמו מרבית העונה הזו – זה הרגיש כמו עוד פרק שנועד להעביר את הזמן בלי לקדם משהו חשוב באמת.



3. הנטיה של \"קשת\" לקדם את כל התכנים שלה דרך תכנים אחרים כבר מתחילה להוציא אותי מדעתי, והפעם נראה שהזכיינית לחוצה במיוחד על \"כוכב נולד\", אחרת איך תסבירו את ה\"בחירות המקריות\" הבאות? ב\"נראה אותך\" המתמודדת מקבלת משימה לשכנע את החברה שלה שהיא הופיעה בעבר ב\"כוכב נולד\" והתקבלה ורוצה להופיע בתכנית למרות שהחברה שמעה אותה ויודעת שזמרת היא לא תהיה, ואילו ב\"מועדון לילה\" הופיעה מיי פיינגולד ששרה שיר מיותר לחלוטין על כנסת ישראל בצורה מעצבנת ביותר (אנשים באמת חיבבו אותה כשהיא הופיעה בתכנית ההיא? למה?) ואפילו לא טרחה להסתיר את העובדה שהיא באה כדי לקדם את האלבום החדש שלה, ובסתר גם את \"כוכב נולד\". ואלה רק הדוגמאות שהיו תקועות לי עכשיו בראש (\"קשת\" – Strike 2)|rlm|. 

2. ב-HOT משקיעים ב\"מד מן\" - משדרים אותה קרוב מאוד לשידור המקורי, ומשקיעים בפרומואים יפים ומוצלחים מכל בחינה. רק חבל שאף אחד שם לא עשה הגהה, כי לקראת סוף הפרומו נחתכו שתי אותיות בשם של רוג\'ר סטרלי(נג). הפרומו הכל כך מושקע הזה רץ כבר שבועיים ואף אחד בהוט לא שם לב, או אולי לא לקח ללב. (Which Witch)|rlm|

1. כבר התרענו כאן בעבר כל כך הרבה פעמים על תופעת הבאנרים המעצבנים שקופצים על המסך במהלך תכניות וממש מפריעות לצפיה. הפעם, נראה שב\"קשת\" החליטו לבדוק שוב את הגבולות כשבמהלך סוף השבוע הקפיצו בצד השמאלי העליון של המסך באנרים שהתחלפו לאורך שניות ארוכות ופשוט לא ניתן היה להתעלם מהם. האם אנשי הזכיינית הצינית מכולן לא יפנימו יום אחד שהדברים האלה מעצבנים ולא גורמים (אני מאד מקווה שאני צודק כאן) לאף אחד לצפות בתכניות שאותן הם מקדמים כך? פשוט גועל נפש (\"קשת\" – Strike 3!)|rlm|.


בשולי הממיר

השבוע ב-yes VOD :
פרק הבכורה של הגרסה הישראלית של הסדרה \"המשרד\". הסדרה תתחיל באופן רשמי רק בשבוע הבא. סרטים: המחזמר \"תשע\" עם פנלופה קרוז ודניאל דיי-לואיס (2009), \"מתחיל מחדש\" (2009), \"איש מסוכן\" (2009), \"אוהב אותך, ניו יורק\" עם נטלי פורטמן (2009).




מסביב למסך המפוצל

הסדרה מתיימרת להיצמד למקור היסטורי כלשהו, אבל המקור הזה לא מספיק כדי לבנות סיפור אמין ומעורר הזדהות. לאורך 450 הדקות שמחזיקה הסדרה, הבעיה הזאת מובילה את הצופה בג\'ונגל של סיפורי רוחב אין-סופיים, כמעט תמיד נטולי כנות, לאנקדוטות מלחמה זוועתיות שלא תורמות לעלילה המרכזית. הפסיפיק נשארת לרוב במים רדודים. לכתבה המלאה (יאיר אטינגר, עכבר העיר אונליין, על \"הפסיפיק\").

כמות כזו של קלוז אפים על שדיים לא נראתה מאז ימי הזוהר של \"טוטי פרוטי\" ו-RTL. לא ברור גם מה מלכתחילה היה המניע ליצירת התוכנית, הרי קשה לומר שלאחרונה חלה איזושהי תפנית תרבותית שמצדיקה הפקה טלוויזיונית חדשה על ציצים. האם מאחורי ההפקה עמדה איזושהי יומרה מלבד ליצור פרומואים מפתים? לכתבה המלאה (פז חסדאי, וואלה!, על \"המסע לארץ הציצים\")
וגם אריאנה מלמד כותבת על אותה תוכנית.


Look my tits

אותו פרק בכורה, שעניינו המרכזי היא השאלה שמטרידה את צופי הסדרה כבר שלוש עונות (\"מי הוא דון דרייפר?\"), מראה שגם יוצריה הבינו מה בדיוק הבעיה שלה מיומה הראשון: ראשית, הקצב האיטי שלה, לצד לא מעט דיאלוגים מיותרים והבעות פנים חסרות משמעות הן הוכחה ששום דבר מעניין לא קורה בסדרה הזו – עוד פעם דון דרייפר הוא גאון, עוד פעם דון דרייפר הוא גם אישיות אפלה, עוד סיגריה, עוד אמירה סקסיסטית, עוד סיגריה, עוד טוויסט באישיות של דרייפר, עוד סיגריה. לכתבה המלאה (עינב שיף, וואלה!, על \"מד מן\")

אני מבין שחשוב להכנס להיסטריה כי ג\'ניפר לופז/סטיבן טיילר יצטרפו לעונה הבאה אבל בסופו של יום, מדובר באותו הסיפור. \"איידול\" תמשיך לייגע ולטרחן גם בעונה הבאה. לפוסט המלא (צפניה על השופטים החדשים העתידיים של \"אמריקן איידול\")

עם השנים, משהו רע קרה לביפ. אם תחפשו ותנברו ודאי תמצאו גורם אנושי מסובב שפגע בתכנים, או מחסור בקו מוגדר ובעיות בעיצוב לוח השידורים. אבל מה שנדמה שהיה למחלה הכרונית של ביפ יותר מכל הוא בעיקר עייפות החומר. לכתבה המלאה (עמית קוטלר, ynet, על ירידתו של ערוץ ביפ)

יצא לי לראות את התוכנית \"קצר משפחתי\". מדובר בפח אשפה. כל טקסט שייכתב על התוכנית הזאת וינסה לתאר באופן אינטליגנטי למה מדובר בפח אשפה, יהיה טקסט שמשתף פעולה עם הפח אשפה הזה. לכתבה המלאה (אלון עידן, עכבר העיר אונליין, על גדי סוקניק, \"כוכב נולד\", עדי אשכנזי ועוד כמה)

הפאנל של \"קומיוניטי\" מ\"קומיקון\" במלואו:

רוצים לכתוב לממיר הבא? כתבו לנו
(editor@tve.co.il)

המסך המפוצל בטוויטר
המסך המפוצל בפייסבוק