ארכיון המסך המפוצל > 2010

הדרך לכוכב - מבחן החיילים ושרית חדד

סיכום תכניות השבוע החולף: מי הבריק, מי פישל, ומי יחזור בגלגל הצלה

מאת: Ella
פורסם בתאריך: 02/08/2010


ובכן, אנחנו כחודש לפני הגמר הגדול והנבחרת הצטמצמה לעשרה מתמודדים, מספר שבהחלט אפשר לחיות איתו, ומי שרוצה להצטרף לישורת האחרונה, עכשיו זה הזמן.

ביום רביעי חיכה לנו "מבחן החיילים". מבחן שלא צריך להיות מכשיל מדי, שכן אני בטוחה שהחיילים הם קהל צעיר וחם, שישמח לכל הסחה מבורכת משגרת היום יום שלהם (כי גם כשאור גלעדי שר, הפז"מ דופק). את הערב פתח צביקה הדר בהבהרה שההפקה התלבטה האם לקיים את התוכנית לאור אסון המסוק ברומניה, ואז כמובן הוחלט שההצגה חייבת להמשך, והסמסים חייבים לזרום. אבל בהתחשב במצב קבלנו תוכנית מעט יותר שקטה מהמתוכנן. במהלך המעברונים נאלצנו לצפות במפגשים מאולצים למדיי בין כוכבי הריאליטי לחיילים. לזכותם של החיילים יאמר שהם התנהגו בצורה מכובדת ובוגרת להפליא, לצערה הרב של ההפקה שבטח קיוותה לצווחות, התעלפויות ובקשות סטייל "יובי מרון, תחתום לי על החזייה".

הביצוע המוצלח של הערב היה בעיניי, וגם בעיני השופטים, שירו המקורי של עידן עמדי, "כאב של לוחמים". שיר האודישנים מהווה מבחינת המשתתפים סוג של "נשק יום הדין", שכן הוא מזכיר לנו למה התאהבנו במתמודד הזה מלכתחילה. השיר עצמו גם די מוצלח ובהחלט התאים לנושא של הערב. היה שם סוג של קסם. עידן אמר שהחלום שלו היה להופיע עם השיר הזה בפני חיילים. לפעמים חלומות מתגשמים. גם יובל לב טוב (שאני מכנה אותו יובל לפטופ) הפליא בביצועו ל"שער הרחמים". הוא הראה לנו שהוא לא רק זמר ים תיכוני שיודע לסלסל יפה, אלא יש לו גם פן רוקיסטי. השופטים אמנם התלוננו שהוא "לוחץ מדי" אבל לדעתי זה דווקא הלם את אופיו הדרמטי של השיר.


עידן עמדי עם "כאב של לוחמים"

את אגף הביצועים הפחות מוצלחים אייש, כמדי שבוע, אור ("עד מתי אוגוסט 12?") גלעדי. אור שר את "והיא שעמדה" למרות שבפועל הרבה יותר מתאים לו לשיר את ארבע הקושיות. בהחלט הייתי שמחה לארבע כוסות היין של פסח על מנת לצלוח את הביצוע הזה שהיה, כרגיל, עתיר זיופים, וכל פעם שאור ניסה לעלות לטונים הגבוהים הדבר גרם לי להתפרצויות של צחוק. באופן אירוני, "והיא שעמדה" זה דווקא שיר שדי מתאים לאור, כי בסה"כ זה מתמצת את הוויתו – ילד חמוד ששר בבית כנסת. הרי הוא כבר הוכיח מעבר לכל ספק שאף שיר לא יושב עליו כמו שצריך.

בדירוג השופטים, למרות שכמעט כולם דרגו את רוני גינוסר במקום האחרון, באופן פלאי בדירוג המשוכלל מצאנו שם את המודחת הטרייה בת נטף. לזכותה של בת יאמר שהיא אכן מאוד יפה, ויש לה קול נשי נמוך וסקסי. הבעיה של בת היא שהביצועים שלה תמיד נשמעים אותו דבר – תמיד טעון, תמיד דרמטי, תמיד מורבידי, תמיד מדכא. הפעם היחידה שזה איכשהו עבד עליי הייתה ב"מרי לו". השופטים כמובן מצאו לשון נקייה לחד גוניות של בת וקראו לזה "הולכת עם האמת שלה". שיהיה. האמת שלה עדיין משעממת אותי. בנוסף, כמו שאמרתי בעבר, מדובר פשוט בבחורה מעצבנת להפליא. די היה להצצה חטופה ל"חדר החזרות" בערוץ 24 שבה גל אוחובסקי ניסה להתנצל בפניה על שקרא לפרשנותה ל "גרה בשנקין" טמבלית. בת, ששכחה כנראה שהיא בת 27 ואחת המבוגרות בתחרות (לפחות מבחינה כרונולוגית), סירבה לקבל את התנצלותו ועל הדרך עוד פתחה חתיכת ג'ורה על גל וגם על התוכנית וירקה בשצף קצף לבאר שממנה היא שותה בנדיבות. מעצבנת, כבר אמרנו?


בת נטף. לא יורקת בשידור חי

בנוגע לספיישל שרית חדד, קודם כל גילוי נאות: לא ראיתי את התוכנית בלייב, שכן הייתי בהצגה ונאלצתי להשלים חומרים ב- VOD. אבל חברותיי הצדיקות דאגו לעדכן אותי בנוגע להתפתחויות בתוכנית, על כן ברצוני לצטט סמס שקיבלתי מחברה שלי שמתמצת את כל העניין בצורה נאה: "בוקריס, עמדי ויובי היו טובים. דיאנה, באן אבו, לב טוב ושרגאי מעולים והגמד והאוטיסטית חלשים. האוטיס' עפה!". ועכשיו בהרחבה: שרית חדד אכן הצליחה להוציא את המיטב מרוב המשתתפים שכן יש לה ברפרטואר שפע בלאדות מרגשות על היחסים בין האדם לחברו / חברתו ולמקום. רוב הביצועים אכן היו טובים ומהנים (וגם העובדה שראיתי  את התוכנית בלי פרסומות תרמה להעלאת מפלס ההנאה).

בין הביצועים החביבים עליי ניתן למצוא את יובל לב טוב. יובל אכן הרגיש כמו בעל הבית בשיר "מרוץ החיים" ואף שחרר איזה דואט קטן עם שרית. אף אעיז ואומר שהשיר הזה מתאים לו יותר מאשר לשרית חדד. יש לי הרגשה שדווקא לשרית יש שפע של זמן פנוי ללכת לים ולשכב על החול החם.  היא לא בדיוק נראית לי Overworked. דיאנה גולבי הביאה פרשנות ייחודית ל "חגיגה", ובשיר הזה אכן יש רמה מספקת של ציניות שמתאימה לה. יש לי רק הערה קטנה על הביצוע – לפעמים less is more. בשיר הזה דיאנה הראתה לנו כל מה שהיא יודעת לעשות, והיו בביצוע הזה לטעמי קצת יותר מדי צרחות ומעברים דרמטיים בין החזק והעוצמתי לרך ולשקט. כמובן שזה לא משנה את העובדה שדיאנה היא מעולה והתחרות שהיא מנהלת היא בעיקר בינה לבין עצמה. הביצוע עדיין היה חזק ומגניב. נהניתי גם מהביצוע של עידן עמדי ל"לראות את הכאב". זה היה ביצוע אינטימי ונחמד שהתאים לעידן מאוד. לא בכדי גל אוחובסקי כינה אותו "הסוס השחור של התחרות". עידן אכן התחיל בתחרות במקום חלש מאוד והפך בשבועות האחרונים למתמודד שיש לשים אליו לב. פבלו אף אמר שעידן הוא "אחד הפייבוריטים שלו". השאלה היא רק כמה פייבוריטים יש כרגע לפאבלו. אולי תשעה?

מי שהודחה בסוף מהתחרות הייתה רוני גינוסר. הדרך של רוני בתחרות ידעה עליות ובעיקר מורדות. האודישן הראשון שלה היה מקסים, והיא הציבה בו רף שהיא עצמה לא הצליחה מעולם להתקרב אליו. לזכותה יאמר שהיא ניסתה לשבור את תדמית "מש"קית הבלדות" שדבקה בה, וניסתה גם לגוון (ע"ע "מעלה מעלה" המביך). כשהעניין לא צלח היא התבצרה ב-comfort zone  שלה שכלל שמלה מכוערת + סרט בשיער + בלדה משמימה כלשהי. ההדחה שלה באה אחרי רצף של ביצועים חלשים שכלל את הגרסא החלולה שלה ל"ערב כחול עמוק", את הקאבר הגרוע ל"תפילה" של עפרה חזה, ובתוכנית של שרית חדד את "שמע ישראל". הביצוע של רוני היה רחוק שנות אור מהביצוע המקורי והשאיר אותי אדישה לחלוטין (שזה לא פשוט עם טקסט כל כך יפה). בנוסף העמידה הבימתית של רוני מסתכמת תמיד בדום מתוח כאילו היא עוד דקה הולכת לפצוח ב"כל עוד בלבב פנימה" וגם הסטיילינג שלה הזכיר בעיקר את "שרים בכיכר".


רוני מודחת

השבוע יש לנו גלגל הצלה שבמהלכו יוחזרו לתחרות שניים ממודחי התוכנית. הלב רוצה את ניסים בר חיים ושחר אלגבי, אבל הניסיון מלמד אותנו שבטח נקבל בחזרה את צמד המודחות הטריות בת נטף ורוני גינוסר וכל השבוע הזה יהיה כלא היה. כמו כן בשבוע הבא צפוי לנו ספיישל עם כל כוכבי "כוכב נולד" לדורותיו (או לפחות כאלה שטרם הסתכסכו למוות עם "טדי הפקות"). יהיה נוסטלגי.

ולפיזור כמה הערות ברוח "קרבי זה הכי אחי" (בהשראת ספיישל חיל הים)
* הכי שרה'לה שרון מודל 2010 – רוני גינוסר על הקלידים שרה את "תפילה".
* הכי אמריקן לייזר – עידן עמדי מדגמן חזה חלק למשעי בספיישל חיל הים.
* הכי טאקט – דנה אינטרנשיונל מודיעה למעיין בוקריס שהיא זמרת יותר טובה מרוני דלומי, כאשר רוני דלומי מאזינה מאחורי הקלעים.
* הכי טאקט 2 – דנה אינטרנשיונל מודיעה לאוהד שרגאי ש"כשהוא לא מרים את הרגליים הוא מושלם".

תגובות (5)