ארכיון המסך המפוצל > 2010

הדרך לכוכב - ראש בראש ורבע הגמר

סיכום תכניות השבוע החולף בכוכב נולד

מאת: Ella
פורסם בתאריך: 22/08/2010

קוראים יקרים שלי, צאו איתי במחולות ובצהלולים! מבצע "עוף גוזל" של ההפקה הוכתר בהצלחה, וסוף סוף הצלחנו ביום רביעי להפטר מאור גלעדי, שתי תוכניות בלבד לפני הגמר הגדול.

בין קרבות ה"ראש בראש" (עוד המצאה מבריקה לסחיטת אחרוני הסמסים מהקהל המותש), ההפקה יצאה לראות מה חושב האזרח הקטן ברחוב. לשם כך הם שמו פעמיהם לשוק, לחוף הים, לבית אבות ולאימון של "בני יהודה". קצת מזכיר קמפיין בחירות, רק בלי שמישהו יאלץ לנשק תינוקות.

בדו קרב הראשון, אותו אני מכנה "ילד הכאפות מול הערס של השכונה" התמודדו נאור אלבז ואוהד שרגאי בהתאמה. נאור שר את "אין מדינה לאהבה" של צביקה פיק, שהתאים לו בשל קולו המאנפף, אבל אוהד ניצח אותו בקלות עם ביצוע מצוין לשיר שאני מאוד אוהבת "ברחוב הנשמות הטהורות". מדובר בטקסט מורכב, ואוהד הגיש אותו בצורה נפלאה. איך אמר הילד  החמוד בבריכה: "אוהד יותר טוב מנאור, זה אמור להיות ברור, לא?". השופטים, לעומת זאת, שיחקו אותה שוויץ הניטראלית, וחלקו את 1000 הקולות שברשותם חצי חצי בין השניים. ואני חשבתי שתפקידם של השופטים הוא לשפוט.

בדו קרב השני, "חייל של אהבה מול נסיכת הקרח" התמודדו עידן עמדי ואדר גולד. הביצוע של עמדי ל"אייכה" של שולי רנד היה לא יותר מחביב, ולדעתי הוא לא ממש התחבר לחיבוטיו התיאולוגיים של המשורר. אבל למעריצות של עמדי לא אכפת. אדר, לעומת זאת, הייתה חזקה ביותר ב"מחכה לו של דנה ברגר, ובפעם הראשונה איבדה שליטה, אבל במובן הטוב של המילה.

בתור גראנד פינאלה מותח קיבלנו את הקרב המעניין של הערב "הנסיכה דיאנה מול ילד הפלא חוזליטו". חוזליטו שר את "ואני קורא לך" של המלך אייל גולן (ואני חשבת שהמלך הוא בכלל זוהר) והיה כהרגלו צפצפני וזייפן. ומולו עלתה דינה עם "קרב אגרוף " שהיה אמנם קודר אך יחד עם זאת פנטסטי. השופטים, מצידם, נקטו בטכניקה שמוכרת ב"הישרדות" כ"להרדים את האויב" – שבחו את אור מקיר לקיר וירדו על דיאנה. בסוף כמובן דיאנה גולבי הכניסה גול לחוזליטו הקטן, ושלחה אותו הישר לסבב ההדחות ולאחר מכן, לשמחתי העזה, הביתה, וכך הצילה מעט את כבודה האבוד של ההפקה.



ביום חמישי הגיעה תוכנית רבע הגמר. אז איך ממלאים 132 דקות של תוכנית עם חמישה מתמודדים בלבד? להלן המתכון: עורכים עם המתמודדים ראיונות עומק, עם צביקה הדר בתפקיד יאיר לפיד (מזל שהוא לא שאל את המתמודדים מה הם רוצים שיכתבו על המצבה שלהם....), מביאים את המודח הטרי אור גלעדי להופעת אורח (עוד לא הספקתי להתגעגע...) ולקינוח משחילים עוד איזה "ראש בראש" קטן. בקיצור, בשביל תוכניות כאלה המציאו את כפתור ה – fast forward. באשר לביצועים עצמם, הרי שהפעם המתמודדים התבקשו לשיר בליווי ה"ביג בנד". לדעתי גם לזמרים מקצועיים יש קושי להתמודד עם ליווי רב עוצמה מהסוג הזה, קל וחומר למתמודדים הצעירים. לכן רובם, בניסיון להתגבר על הליווי המוזיקלי, נגררו לביצועים צווחניים – משהו, כמו למשל נאור אלבז.

נאור שבר את כל השיאים של המחזור בתוכנית כאשר שר את "את לי לילה". אז נכון שמעיין בוקריס כבר שרה אותו העונה (והרבה יותר טוב) אבל התוכנית ארוכה, והזיכרון של הצופים קצר. הביצוע בעיניי היה רע לתפארת. הרי מדובר בשיר אהבה, וצריכה להיות בו רכות כלשהי, ואילו נאור צרח והתאמץ לאורך כל הדרך. בנוסף, יש לבחור בעיות דיקציה שיכולות לפרנס עשר קלינאיות תקשורת. דנה כבר העירה לו שיש לו בעיות של ח' , ע' וה' ("רק אותך אואב אלילה") . ותרשו לי להוסיף גם ס' וז' לרשימה. ובשלבים כל כך מתקדמים זה כבר מעצבן כמעה. יחד עם זאת נאור קיבל את הביצוע המצטיין של הערב, כנראה בזכות גל אוחובסקי שמיקם אותו במקום הראשון, אבל כבר ברור לכל  שגל מאוהב קשות בנאור ואהבה כידוע היא עיוורת. במקרה של גל, כנראה גם חירשת.

מי שהייתה הכי טובה  בעיניי היא אדר גולד, שנתנה ביצוע חמוד ופיקנטי ל "חשמל זורם בכפות ידיך". היא כמובן שלפה את כל השטיקים הנדרשים,  כולל מבטים מפתים למצלמה ופלירטוט מתמשך עם הסקסופוניסט, כל זאת בלי להראות מגוחכת אפילו לשנייה. בקטעים החזקים היא קצת הזכירה לי את אימא שרי. אני אהבתי. אני בטוחה שגם הסקסופוניסט אהב. הקהל בבית, כנראה פחות ואדר הודחה בשנית.



אני מודה שעם אדר, זאת לא הייתה אהבה ממבט ראשון, ולא ממש התחברתי אליה בהתחלה. אולם, לאחר חזרתה בגלגל ההצלה היא נתנה שורה של ביצועים משובחים והיה שווה להחזיר אותה רק בשביל "כבר חלפו השנים" הנהדר מהשבוע שעבר.

וכך נשארנו עם ארבעה מתמודדים בלבד. בשבוע הבא, חצי הגמר, הידוע בכינויו "מארבעה יוצא אחד". אי לכך ובהתאם לזאת, ברצוני להמליץ לכל הפיינל פור על שירים לגמר, או במילים אחרות "מתמודדים שרים שירים שאלה אוהבת":

עידן עמדי. לדעתי עידן חזק ביותר בעיקר בשירים רומנטיים. הפריצה שלו בתוכנית היתה ב"בוא נגיד שאני שלך", ומשם הוא בהחלט צמח והתקדם כשהשיא היה כמובן "אהבה בת 20". אני ממליצה לו בחום לשיר את "שובי"  הקסום של עידן רייכל. לדעתי, מספיק לו לזמר את המילים "כמה את יפה תמיד וכמה היום" ולנעוץ מבט נוגה במצלמה, על מנת להבטיח התעלפות המונית של מעריצותיו המריירות וסמסים לרוב. אפשרות טובה נוספת עבורו היא "מוכרת לי מפעם " של דין דין אביב.

נאור אלבז: נאור כבר הוכיח  לנו מעבר לכל ספק שהוא לא מעוניין לנסות לחדש או להביע פרשנות אישית כלשהי. הוא פה בשביל לסלסל ולקרזל כל שיר שנקרה בדרכו, והוא לא מפחד לקחת להיטים  מוכרים שיעשו את העבודה בשבילו. אי לכך הייתי מציעה לו להמשיך במגמתו זו ולבחור בלאדה ים תיכונית גדולה מהחיים שלא נטחנה עדיין עד דק מעל בימת "כוכב נולד". לצערי ולצערו לא נותרו הרבה כאלה, אבל אני יכולה להמליץ בחום על "את המחר שלי" של שמעון בוסקילה, שלדעתי תפור עליו, או על להיט החתונות האלמותי "עד סוף העולם" של יואב יצחק.

אוהד שרגאי: אוהד לדעתי הוא זמר מחזות זמר קלאסי, והצד החזק אצלו זה השואו שהוא נותן. חבל שההפקה מתעקשת שוב ושוב לסרס אותו,  ומאלצת אותו להיות "סתם" זמר עם קול יפה. לדעתי הגמר צריך להוות עבור אוהד הזדמנות לחזור לעצמו, לפרוש את כל נוצות הטווס שלו ,ולתת לנו ספקטקל אמיתי! אי לכך, אשמח לראות את אוהד מפריע למנוחה של השכנים ב"בלוז מדרגות הרבנות" של "הכל עובר חביבי". אפשר גם לשקול את אחד משיריו הישנים, לפני החזרה בתשובה, של אביתר בנאי. דמיינו את אוהד שר "מישהו נכנס לחנות / דווקא נחמד מאוד / לפתע נופל בחזה / ופתאום נופל ומת".

דיאנה גולבי: אני מודה שעם דיאנה הכי קשה לי, מהסיבה הפשוטה שהיא זמרת  כל כך משובחת, שאין לי ספק שהיא יכולה לשיר  בצורה נפלאה גם את ספר הטלפונים. אני  אהבתי את דיאנה יותר בשירים השקטים יותר כמו "אם תלך מכאן" האדיר. אם היא רוצה ללכת בכיוון הזה, אשמח מאוד לשמוע אותה שרה את "לילה בנפרד" של עלמה זוהר. מדובר בשיר נדיר ביופיו, והשירה האחרונה שלו מבטאת לדעתי את מערכת היחסים של כולנו עם דיאנה - "סימנים מוקדמים של אהבה גדולה". מאידך גיסא, אם בא לה לנצל את ההזדמנות שהיא מופיעה מול קהל גדול ולתת בראש, אשמח להציע את "בדרך הביתה" של להקת השמחות (שבוצע גם על ידי רונה קינן). אני בטוחה שאפשר לעשות לשיר המעולה זה עיבוד רוק משובח.

להתראות בגמר!

תגובות (11)