המסך המפוצל

הממיר 29/8/10

האישה הטובה מוצלחת, הורים במשרה מלאה מתחבבת, הפמליה פותחת עונה והמשרד ישראל מאכזבת

מאת: איתן גשם והמערכת

פורסם: 29-08-2010
8 תגובות

9. \"האישה הטובה\", עונה 1, פרק 8. עוד פרק מוצלח של הסדרה החדשה והמהנה למדי הזו. הפרק שילב היטב בין הסיפור של השחרור בערבות של פיטר לבין העלילה השבועית עם המשפט של הכימאית.

היה מעניין לראות את תהליכי ההכנה של העדים לקראת משפט ההצתה (ורק בדיעבד התברר למה היה חשוב לראות אותם דווקא בפרק הזה). הגילוי על כך שדווקא עד ההגנה המרכזי הוא הפושע האמיתי ורק ניסה להגן עליה כי לא התכוון שהתיק \"ייפול עליה\", מה גם שהוא היה קצת מאוהב בה, כנראה, היה מעניין ומקורי והוביל לסיטואציה דרמטית ומרתקת בבית המשפט (אם כי למיטב הבנתי אין זה מקובל גם בארה\"ב שעורך דין שחוקר עד שהוא עצמו זימן להעיד יכול לשאול אותו שאלות מהסוג שדיאן שאלה אלא אם הוא מוכרז כ\"עד עויין\", אבל נעזוב את ענייני המשפט בצד). אגב, אהבתי את הדינאמיקה של אלישיה ושל קרי בפרק, ובמיוחד את הדרך שבה היא ידעה להעמיד אותו במקום בלי בושה כשהוא ניסה לעשות רוח על חשבון הכנת העדים.

העלילה של פיטר הייתה גם היא מעניינת מאד, ועושה רושם שאנחנו ראינו רק את קצה הקרחון. אמנם לא ממש נפלתי מהכסא כשהתברר שאותו עו\"ד ותיק מהפרקליטות באמת ניסה להפיל את פיטר בפח, אבל זה עדיין היה עשוי היטב וקידם את העלילה. גם העדות של אלישיה במסגרת הבקשה לשחרור בערבות הייתה עשויה היטב והיה נהדר לראות אותה מעמידה את הפרקליט במקום. הסיפור עם הבן שלה שמנהל חקירה משל עצמו עדיין מופרך מדי, לטעמי, אבל לפחות הסיפור הולך ונהיה מעניין. אני בהחלט אחכה לראות לאן זה הולך...


8.5 \"הורים במשרה מלאה\", עונה 1, פרק 6. מעניין לראות עד כמה הסדרה הזו הולכת ומשתפרת מדי שבוע. מצאה חן בעיניי במיוחד הדרך הטבעית כל כך שבה נוגעת הסדרה בסוגיות של מיניות שבד\"כ ננטשות או מוזכרות במרומז בטלוויזיה הארצית. אם לפני שבועיים עסקה הסדרה בלי בושה ועם לא מעט הומור באוננות, הפעם הפרק נגע בצורה יפהפיה בסוגייה אחרת שהיא סוג של \"טאבו\" בטלוויזיה: נשים ש\"מזייפות\" אורגזמה. כל הסיפור נבנה בצורה עדינה וחכמה, התגובה של אדם הייתה טבעית מאד והדרך שבה העניין נפתר (לפחות בינתיים) נראתה אותנטית ולא מאולצת. אהבתי גם את הדמות של גבי, ואני חייב לומר שמינקה קלי גילמה אותה היטב (היא לא הייתה השחקנית החביבה עליי ב\"אורות ליל שישי\"), ובמיוחד מצאה חן בעיני התגובה האנושית כל כך של קריסטינה לכך שגבי מצליחה להגיע להישגים עם מקס במהירות, ורואה בכך כישלון של עצמה במקום לשמוח על כך שהילד מתקדם, אבל בסוף היא מתעשתת ומבינה מה חשוב באמת.

גם הסיפור של קרוסבי היה כתוב מצוין ושיחק היטב. אהבתי מאד את האינטראקציה שלו עם ההורים ואת הדרך הנפלאה שבה הם קיבלו את הבשורה על הנכד שלא ידעו על קיומו, והמשחק של בוני בדליה היה משובח במיוחד (לאן היא נעלמה אחרי \"מת לחיות\"? איזה בזבוז!).


כמו תמיד, הסיפור של ג\'וליה היה פחות מעניין, אבל יחסית הפעם הוא לא היה רע – הדרך שבה היא גילתה על השכנה ש\"התחילה\" עם ג\'ואל הייתה מתוחכמת (קרוסבי מתלהב מכמה שג\'ואל \"מוערץ\"...) והעימות שלה עם ג\'ואל בעניין בהחלט ייצר דרמה יפה, ואהבתי גם את ההחלטה שלה לשים את טובת הילדה מעל העניין האישי, למרות הקושי המוצדק להתמודד עם הנוכחות של השכנה.




8. \"קומיוניטי\", עונה 1, פרק 18. עוד פרק משעשע ומלא בבדיחות מוצלחות, אם כי לא מבריק כמו פרקים קודמים. הפרק שילב בהצלחה כמות רבה של עלילות ודמויות, אבל הייתה תחושה שאולי הכותבים הגזימו בכמות הסיפורים הפעם.


מכל מקום, היה בהחלט מעניין להכיר את בני המשפחה של הגיבורים שלנו – הילדים השובבים של שירלי, האחות המתנזרת של עאבד ואביו הקשוח, האח הרבי של סניור צ\'אנג (?), ה\"בת\" הסקסית של פירס (קת\'רין מקפי האלוהית, שהוכיחה שבניגוד לבוגרות ריאליטי אחרות, היא באמת יודעת לשחק), וכמובן – הסבתא של טרוי. הקטע עם בריטה והמכות ההגונות שחטפה מהסבתא היה קורע והזוי לגמרי וכל כך מתאים לסדרה הזו (אבל הוא גם אמר משהו על הגישה המתנשאת של הלבנים כלפי השחורים).

גם הסצינות עם עאבד ושירלי והילדים וכל ההתחפשויות היו עשויות היטב. חוץ מזה, הכימיה של ג\'ף ואמבר הייתה מצוינת, וכל הסיפור היה עשוי היטב והוביל לפואנטה היפה וההבנה של פירס בסיום הפרק. שני דברים קצת הפריעו לי בפרק: האחד, שהפעם הסדרה בחרה \"להאכיל אותנו בכפית\" בנוגע לחיבה האמיתית והמשפחתית שהדמויות רוחשות האחת לרעותה ולא עשתה זאת באופן עדין ומתוחכם יותר כפי שהוא עושה בדרך כלל. העניין השני שהפריע לי מעט היה הדרך המהירה שבה ג\'ף וסלייטר נפרדו. בכל זאת, בפרקים האחרונים הכותבים הדגישו שג\'ף כן משקיע בקשר ורוצה אותה, וזה נראה כמו פתרון נוח מדי לחבר את ג\'ף לאמבר בלי שהוא ייראה כ\"בוגד\". מצד שני, הפרידה הזו הובילה את ג\'ף לבכיינות משעשעת על מר גורלו, ולמונולוג הקורע לפירס שהוביל לבדיחה הכי טובה בפרק: \"תמיד צפינו בטלוויזיה בדברים שהיא רצתה לראות. אני שונא את \'גלי\'. לא מבין את האפיל בכלל!\". אדיר!


7.5. \"קוגר טאון\", עונה 1, פרק 13 (אזהרה – ספוילרים לצופי הוט!). היה ברור שלאירועי הפרק הקודם תהיינה השלכות – גם הפרידה שג\'ולס חוותה וגם הלילה המשותף של לורי וגרייסון אינם אירועים שהסדרה יכולה להתעלם מהם, וטוב שבפרק הזה נגעו בהם. אהבתי את הדרך שבה הפרק ניווט בין 4 דמויות וחיי המין שלהם (גם טראוויס והחברה שלו ואנדי ואלי היו בעסק).


למעשה, התגובות של הדמויות הרגישו מאד אותנטיות ונכונות – ג\'ולס שרצה ישר לזרועותיו הנוחות של בובי, גם מישהו שהיא מכירה וגם בלי לחץ ומחויבות, בובי שרוצה אותה כל כך אבל יודע שהיא לא באמת תהיה שלו שוב (לפחות כרגע), לורי שקולטת פתאום שגרייסון דלוק על ג\'ולס, ממהרת לברר אם זה הדדי ומבינה פתאום מה היא עשתה, גרייסון ששומר כרגיל על פאסון אבל יודע טוב מאד את מי הוא באמת רוצה, אלי שמנווטת בין כולם ברשעות ומיומנות אופייניים כולל את אנדי, ואנדי שרק רוצה סקס מוצלח... ואם כבר אנדי – היה נחמד לגלות שגם בו יש צד מרושע קצת, כשהוא מתעלל קצת בטראוויס אחרי שהוא מגלה את הסוד שלו, אבל איכשהו גם כשהוא קצת מניאק אי אפשר באמת לכעוס עליו. גם על בובי קשה לכעוס, למרות שהוא דביל מוחלט – קשה שלא להבין את האכזבה שלו כשג\'ולס אומרת לו בפנים שהיא כבר לא אוהבת אותו כמו פעם. וטראוויס? כמה דביל הוא יכול להיות כשהוא משאיר את החברה באוהל בלי לדבר אתה אחרי הסקס הראשון. מזל שיש את אנדי שעזר לו להבין איזה אידיוט הוא.


מכל מקום, הפרק הזה הרגיש קצת שונה במובן זה שהוא עסק כולו באופן ישיר במערכות היחסים בין הדמויות לבין עצמן, אחרי שהייתה תחושה שבפרקים הקודמים הדמויות עצמן מתחמקות מהעיסוק הזה. אין ספק שהסדרה מתחילה למצוא כיוון מגובש ויהיה מעניין לראות לאן היא תלך בהמשך.


6. \"המפץ הגדול\", עונה 3, פרק 2. סצינת הסיום של הפרמיירה רמזה על קושי במערכת היחסים בין פני ולאונרד לאחר שהתברר שהסקס ביניהם לא היה מוצלח במיוחד. הסיפור הזה היה דומיננטי לאורך הפרק אבל לא היה מצחיק מדי. אמנם הסצינה המשותפת של פני ושלדון הייתה משעשעת כתמיד, אבל קצרה מדי, והיה ברור שה\"תובנה\" שלה על כך שהיא ולאונרד יכולים לחזור להיות חברים תוביל בדיוק למקום ההפוך. נו, מילא, לפחות הכותבים ממשיכים לבדוק את העניין הזה ולא ברחו ממנו עדיין.

הסיפור השני – ההתערבות בין שלדון לוולווויץ היה הרבה יותר מצחיק, ולמרות שהוא היה די מטופש הוא איכשהו עבד. המורה ש\"הכריע\" במחלוקת היה די מעצבן, אבל לפחות זכינו לראות את שלדון מפסיד ומגיב בדרך \"שלדונית\" אופיינית. כמו שקורה פעמים רבות בסדרה הזו, הפרק הצליח להוציא ממני כמה פרצי צחוק רמים, אבל לא היה שם שום דבר גאוני או יוצא דופן.


5. \"הפמליה\", עונה 7, פרק 1. אחרי עונה שישית מאכזבת למדי, היו לי תקוות שהעונה החדשה תהיה קצת יותר מוצלחת. בינתיים, לא נראה שהן תענינה בקרוב. הפרק הרגיש כאילו הסדרה מנסה בכוח לומר לנו איפה נמצאות הדמויות לאחר האירועים הדרמטיים בסיום העונה השישית – אז טרטל מנהל שירותי לימוזינה עם בחורות יפהפיות ומסתבך עם מישהי מעצבנת, ארי הפך להיות סוכן-על, אריק מבסוט עם סלואן, דרמה יושב על החוזה שלו ומחכה לראות מה קורה ווינס? עדיין עושה סרטים ונהנה מהחיים. בקיצור, לא קרו הרבה דברים מעניינים בפרק, והרצון של התסריטאים \"לספר\" לנו מפיהן של הדמויות איפה הן נמצאות כרגע היה שקוף ומאולץ.

בכל זאת, שני דברים היו מעודדים – הסיפור של דרמה ש\"תקוע\" עם החוזה ולא מקבל תפקידים דווקא היה מעניין במובן זה שהוא סיפר את סיפורם האותנטי של לא מעט שחקנים בהוליווד ש\"נופלים בין הכסאות\" בשל סיבות שאינן תלויות בהן והקריירות שלהם הולכות לפח.  יש כאן דווקא פוטנציאל לא רע, ואני מקווה שהסדרה תשתמש בדמות של דרמה כדי לדעת בסוגיות המעניינות האלה (ודווקא הפאתטיות של דרמה יכולה להמחיש טוב במיוחד את העניין). גם בסיפור של וינס והתאונה היה משהו קצת לא צפוי ואף מפתיע – קודם כל, מאד אהבתי את הופעת האורח של ניק קאסאבטס שצחק על עצמו ועל הדימוי שלו (כבמאי קשוח שמצפה מהשחקנים שלו להרבה) בצורה יפה (רק הנאום שלו לוינס לפני שהוא עולה על האוטו היה שווה את כל הפרק), אבל מעבר לכך, עושה רושם שהתאונה השפיעה על וינס ו\"עשתה לו משהו\". נו, מי יודע, אולי סוף סוף הכותבים יצליחו לעשות משהו מעניין עם הדמות המשעממת שלו. אמן.


4. \"המשרד\" (ישראל), עונה 1, פרק 3.  אם שני הפרקים הראשונים לא היו מבריקים, אבל הראו פוטנציאל לא רע, הפרק הזה היה מאכזב במיוחד. הבעיה שלי עם הסדרה בינתיים היא חוסר האנושיות של מרבית הדמויות. \"לביא\" (החבר של דנה) מוצג באופן שלילי מוחלט (אם כי חייבים לציין שגם המקבילות שלו בגרסאות האחרות לא היו ממש \"חיוביים\"), שימי גואטה מוצג גם הוא באופן מוגזם לגמרי, אבל מה שהכי מפריע לי זה אבי משולם – בינתיים אין לי אפילו גרם של סימפטיה אליו. שיא השיאים היה בקטע שבו מתקשרים אליו מבית האבות והוא מנפנף את הרופא כדי לחזור לטריוויה – זה היה עשוי בצורה גסה במיוחד ובאופן שעורר תחושת תיעוב כלפי הדמות. גם חלק מהתגובות שלו צפויות לגמרי ואין בהן שום היגיון (למשל: כשהוא אומר לעאבד שמספר שהוא ישתתף בחידון ש\"עזוב, לא ישאלו שאלות על החמאס\". אוקיי, הוא חסר טאקט, אבל יש גבול גם לחוסר הטאקט). היעדר הכימיה בין דנה ליוסי בלט גם בפרק, ואני פשוט לא מצליח להזדהות עם הדמות של יוסי, למעט בסיום הפרק אחרי ההתעללויות שהוא עבר – זו הייתה הפעם הראשונה שבה התעורר בי איזשהו רגש כלפיו. גם הדמות של יריב נראית כמו צל דהוי של הדמות של דווייט.

מי שקצת מציל את המצב זה ייבגני, שהדיאלוג שלו עם לביא היה משובח במיוחד. היה גם נחמד לראות את עאבד עושה צחוק מאבי בכל הנוגע לטריויה ואת הקבוצה שלו מנצחת את זו של אבי ושימי, אבל כל הקטע בסוף עם שימי שזורק משהו מעל לגג היה מטופש וממש לא עבד לי. אני מאד מקווה שאפשר לזקוף את החולשות להיצמדות למקור הבריטי, ושככל שהסדרה תקבל כיוון משלה גם הבעיות הללו תיפתרנה.


1. בסיום הפרק של \"המשרד\" רצו הקרדיטים, וכמו תמיד ב- yes מייד עם עלייתם הם \"נזרקו\" לחלק קטן מהמסך, לטובת באנר ענק שמכריז על הסדרה הבאה. זו תופעה שחוזרת על עצמה בחברת הלוויין, אבל הפעם העניין מרגיז במיוחד. זה מעצבן מספיק כשעושים את זה בתום שידור של סדרות זרות - שם לפחות הקרדיטים באמת לא כאלה מעניינים בד\"כ - אבל כאן מדובר ביצירה מקורית ובאנשים שעבדו קשה כדי להביא לנו את הסדרה למסך, חלקם הגדול עובדים של yes עצמה – למה לא לאפשר להם לקבל קרדיט על מסך מלא באופן שבו אפשר גם לראות את שמם? האם yes לא מכבדת את עובדיה ואת עובדי חברות ההפקה שעובדות במשותף עמה? פשוט בושה.


בשולי הממיר


ב\"האוס\" התארח הקומיקאי אורלנדו ג\'ונס (\"MADtv\", \"אבולוציה\") בתפקיד מרקוס.


ב\"פלאש פורוורד\" התארח לא אחר מאשר סת\' מקפארלן, יוצר ומדובב \"איש משפחה\" ו\"אבא אמריקאי\", בתור סוכן FBI.


בפרק הראשון של הסדרה החדשה \"הדקה ה-90\" התארחו לינדסי פלסיפר (קריסטל מ\"דם אמיתי\" עונה 3) ומארק בלוקאס, הוא ריילי פין מ\"באפי\", שבתחילת השבוע התארח גם ב\"שקר לי\".


ב\"רוק 30\" שודר פרק \"יום האם\" מיוחד שבו התארחו רבים: ג\'אן הוקס חזרה לככב כאמה של ג\'נה, פאטי לופון (אגדת ברודווי , \"משפחה אוהבת\" ולאחרונה אמא של מארק ב\"בטי\"), וויל פרל ובאז אולדרין בן ה-80, האיש השני לדרוך על אדמת הירח, בתפקיד עצמו.


מייקל ג\'ייס (השוטר ג\'וליאן מ\"המגן\") התארח ב\"זירת הפשע\" (עונה 10, ערוץ 1).


מינקה קלי (ליילה מ\"אורות ליל שישי\") התאחרה בפרק של \"הורים במשרה מלאה\".


קת\'רין מקפי (\"איידול\", \"בית השפנפנות\") התארחה בפרק של \"קומיוניטי\".


  בפרק של \"הפמליה\" התארחו: דניה רמירז (\"גיבורים\"), וויליאם פיצ\'נר (\"נמלטים\") והבמאי ניק קאסאבטס, בתפקיד עצמו.


 


מה יהיה לנו השבוע?
29 באוגוסט עד 4 בספטמבר


ביום ראשון: טקס האמי 2010 (בלווין ובכבלים), וגם \"טרויקה\" מסתיימת (HOT3).


יומיות א\'-ה\':
\"מחוברים\" (HOT3), שידור נוסף של \"האלופה\" עונה 1 (Hot בידור ישראלי).


השבוע ב-Hot VOD:
\"מד מן\" (עונות 1-4). סרטים: \"לחנך את ג\'ני\", \"מופע הפלאים של ד\"ר פרנסוס\" (עם הית\' לדג\'ר. 2009), \"עיניים פקוחות\" (ישראל, 2009), \"סולומון קיין\" (צרפת, 2009).
ספיישל פשע: \"הבורר\" (עונות 1-2), \"הסופרנוס\" (עונה 2), \"זירת הפשע: מיאמי\" (עונות 1-3), \"זירת הפשע\" (עונות 1-3) ו\"זירת הפשע: ניו-יורק\" (עונות 1-3), \"24\" (עונה 8), \"NCIS\" (עונה 1), ו\"הנוכלים\" (עונות 3-4). סרטים בספיישל: טרילוגיית \"הסנדק\", \"כלבי אשמורת\", \"לוק סטוק ושני קנים מעשנים\", \"סימנים של כבוד\", \"דוני בראסקו\" ו\"הדסון הוק\".


השבוע ב-yes VOD:
ספיישל חתונות: \"אחרי החתונה\", \"כלה ודעה קדומה\", \"הר ברוקבק\" (?!) ועוד.





מסביב למסך המפוצל


\"אנחנו מוציאים את האנשים האלה מהחיים האמיתיים שלהם ומכניסים אותם לתוך עולם פנטזיה: בלי הפלאפונים, בלי המחשבים, בלי בני המשפחה שלהם. הכל מלאכותי לחלוטין. אנחנו אפילו לא כותבים תסריט: ברגע שהאנשים האלה נכנסים לבית שהכנו עבורם ונאלצים להתמודד עם המשימות המגוחכות שהמצאנו, דברים קורים. אנחנו מקימים מגרש משחקים, ומשחררים את הילדים כדי שישחקו בו\". לכתבה המלאה (יוני בינרט, nrg, על ההיסטוריה של סדרות הריאליטי-טראש).

הקונפליקט אצל סאלי מתבקש ובעל חומר נפץ דרמטי: הנוקשות והשמרנות בחינוך שלה, שמיוצג בעיקר על ידי בטי, מול הליברליזם שאליו שייך הדור שלה. סאלי תהיה בת 15 ב-1969, השנה של פסטיבל וודסטוק. האם הסדרה תגיע לימי ההתבגרות שלה? אם כן, זה יהיה מרתק. לכתבה המלאה (גדי להב, עכבר העיר אונליין, מנתח את הפרק החמישי בעונה הרביעית של \"מד מן\")



\"כשצפיתי לראשונה במחוברות, לפני שנה וחודשיים, עמדתי על פוטנציאל הקאלט, אני משוויצה. ועכשיו, יממה וקצת לפני העלייה של מחוברים, האחות התאומה של מחוברות, ואחרי צפייה בחמישה פרקים, אני לא יודעת. המסקנה הראשונית שלי היא שגברים הם לא נשים, ושפוטנציאל הבעירה הרגשית שלהם כנראה נמוך יותר. לכתבה המלאה (דבורית שרגל, לקראת עלייתה של \"מחוברים\", לחיות את חייה).

אותה נטייה של ההפקה להתערב בכל פעם שנדמה לה שהעסק סוטה מהמסלול, הצמיחה ז\'אנר חדש שאינו מוכר בכללי הרשות השנייה. במסגרת הז\'אנר, מעריצי התכנית כבר אינם מדסקסים את הגיבורים האהובים עליהם, אלא בעיקר דנים בשאלה כיצד ההפקה מקדמת את אלה שהם שונאים. לכתבה המלאה (בן פרץ, עכבר העיר אונליין, על התערבות ההפקה ב\"כוכב נולד\")

המסך המפוצל מחלק לכם כרטיסים לפסטיבל אייקון


 


רוצים לכתוב לממיר הבא? כתבו לנו
(editor@tve.co.il)

המסך המפוצל בטוויטר
המסך המפוצל בפייסבוק