ארכיון המסך המפוצל > 2010

הדרך לכוכב - הגמר

כוכב נולד הסתיימה, טור סיכום הגמר והעונה

מאת: Ella
פורסם בתאריך: 06/09/2010

הקיץ נגמר. הילדים שבו לבית הספר. ההורים נשמו לרווחה, ו"כוכב נולד 8" נגמרה סוף סוף, שנייה לפני שהיא נאלצת לארגן ספיישל "חגי תשרי". הפעם זכתה ירושלים לארח את האירוע המשוקע, הכלל במה מרשימה, זיקוקים, פיצוצים, אש ותמרות עשן. ובתוך כל זה – שלושת המועמדים הנרגשים:

ליידי דיאנה, המלכה הבלתי מעורערת של התחרות, גם מוכשרת כמו שד, גם יפה, גם מגובשת להפליא למרות גילה הצעיר. הפייבוריטית הבלתי מעורערת, שתחת חגורתה שורה של ביצועים מעולים ומרהיבים.

לורד שרגאי, הפרפורמר המעולה, האיש שיודע לתת את השואו הכי טוב בעיר הקודש.

והסוס השחור עידן עמדי, המתמודד שעקף את כולם בסיבוב עם גיטרה, שרירים מסוקסים וטונות של כריזמה.
מי יהיה הכוכב?

את האירוע פתח עידן עמדי... ליתר דיוק את האירוע פתח פרומו של חצי שעה לריאליטי בישול כלשהו שאמור למלא את החלל שמשאירה "כוכב נולד" בלכתה. אבל, אם נתעלם מכך, את האירוע פתח עידן עמדי. עמדי, כהרגלו, במחשוף שלא היה מבייש את פמלה אנדרסון, בחר לעבור מ"כאב של לוחמים" לדיכאון של אסירים ושר את "תני לי יד" של בועז שרעבי. בחירה שאכן, כדבריה של מרגול תפורה למידותיו העצומות. אמנם בחירה מעט צפויה אבל בהחלט נכונה לעמדי, שמנסה לבסס את מעמדו כמאמי הלאומי. אני בטוחה שבנות ישראל רבות היו שמחות לתת לו יד ואולי גם עוד כמה דברים.

אחרי עמדי, קיבלנו את אוהד שרגאי, שבחליפה התפורה משמיכת הצמר של סבתא שלי, שר את "יש בזה טעם" של דנה ברגר. אמנם לא קיבלתי את הספקטקל שרציתי מאוהד ולא נרשמו על הבמה השתוללויות מיותרות, אבל עדיין הביצוע היה מקסים ועל גבול המושלם, וללא ספק הביצוע המוצלח של הערב. השופטים היו מרוצים ומרגול נתנה לו עשר בכל הקטגוריות האפשריות.

לאחר מכן עלתה דיאנה, לשם שינוי בחצאית וקמבק מזעזע של התמנונים הנוצצים על הכתפיים, הפעם בשחור. אני מודה שלא לגמרי הבנתי את בחירת השיר. יש שיגידו "נועזת" ואני אומרת "תמוהה". את השיר "עינייך" של מזי כהן לא שמעתי מעולם (ואני בטוחה שאני לא היחידה), קיבלתי בלדת רוק שגרתית למדי, ולדיאנה כבר היו במהלך העונה ביצועים טובים בהרבה. הקהל הירושלמי, שאך סיים להתפעל מבן עירם עמדי, לא הבין מה נחת עליו. יחד עם זאת, זה הספיק כדי שאני לראשונה העונה, אשלוף את הנייד ואשחרר לה סמס, לזכר כל הביצועים המעולים שהיא העניקה לי העונה.

לאחר שלושת הסולואים התבצעה ההדחה הראשונה (או שמא האחרונה).
בשלב ההצבעות המתמודדים עלו לשיר יחד עם האיש הכי שעיר ביקום, הלא הוא מוש בן ארי, שכנראה גם צריך לקדם מוצרים. ואין כמו צביקה הדר שייסיע לו במלאכת הקודש, וידחוף פרסומת לא לגמרי סמויה לאלבומו של מוש בתור מתנה מומלצת לחג.

השופטים התבקשו להכריז על הצבעתם. ועל מנת שלא ינסו לשחק אותה שוב שוויץ הנייטרלית ולא יסתבכו בחילוק ארוך של 5000 בשלוש, צביקה הסביר להם בדיוק איך לחלק את הקולות. השופטים אמנם סברו שיש להיפרד מעמדי, אבל, בדיוק כפי שצפיתי בטור מן השבוע שעבר, הייתה זו השעה להיפרד מאדון שרגאי ולהישאר עם עידן עמדי ודיאנה לקרב על הכוכב.

לרגל המאורע החגיגי עמדי החליף לחולצת כפתורים, ודיאנה לרשת דייגים שכנראה שימשה לדוג את תמנוני הפאייטים מהתחפושת הקודמת. הסבב השני כלל את ביצועו של עמדי ל"חלומות אחרים", ושל דיאנה ל"שביל הבריחה" של ריטה. עמדי, הידוע בחיבתו למשפחת הבנאים, קצת הלך לאיבוד בתוך השיר וניכר שהקול שלו לא ממש בנוי לשירה עוצמתית מהסוג הזה.

גם הבחירה של דיאנה נראתה לי מדאיגה בהתחלה. אמנם, אחרי "ימי התום" ו"לבכות" המעולים, אני בטוחה שכולם יעצו לה לשיר שיר של ריטה. יחד עם זאת "שביל הבריחה" לטעמי יותר מדי מלא פאתוס אפילו בשביל דיאנה, והעיבוד לא התרחק לטעמי מספיק מהמקור. בכל זאת הביצוע היה טוב, דיאנה נתנה בראש, חייכה ובהחלט ראו שהיא נהנית על הבמה.

התחיל עוד סבב של הצבעות. צביקה הדר רמז שוב ושוב שהתוצאות צמודות יותר מהשמלה של רוני דלומי שפיזזה על הבמה, וכן חד לנו חידות בסגנון "מי שהיה במקום הראשון הוא עכשיו במקום השני". השופטים מוגי הלב הימרו על עמדי, אבל אני לא איבדתי תקווה, וטוב שכך.

ואכן, לשמחתי העזה הפייבוריטית שלי מהתוכנית הראשונה, הנסיכה דיאנה, הצליחה לגבור בהפרש זעום על קרנף השומרון עמדי. זה הזמן לומר זאת בגאון: דיאנה שולטת!!!1 אני כבר מחכה לאלבום שלה, ולעניות דעתי, אם היא תיפול לידיים הנכונות ותבחר להתמקד במוזיקה, היא יכולה להיות אחד הקולות הנשיים הבולטים של התקופה הקרובה.



וכך הגיעה לה לסיומה העונה השמינית של "כוכב נולד". עונה שבהחלט הייתה יכולה להיות טובה, אלמלא ההתעללות הממושכת של ההפקה בצופיה.

קודם כל, המחמאות: אין ספק ש"כוכב נולד" היא הפקה מקצועית ומושקעת ביותר, הדבר ניכר בבמה, בתאורה, בעיבודים, בהלבשה. כמו כן השנה ניכר שנעשה מאמץ כדי לאתר מתמודדים טובים, ואכן היו לנו לא מעט כאלה: דיאנה המנצחת כמובן, אוהד שרגאי, אדר גולד, ניסים בר חיים, יובל לב טוב, אבי בן אבו ועוד רבים וטובים שסיפקו לנו הרבה ביצועים ששווה להיזכר בהם.

יחד עם זאת, זו הייתה עונה ארוכה ומתישה להפליא, והדבר נובע בעיקר מחמדנותה של ההפקה ומרצונה העז לדחוף את ידה שוב ושוב לכיסם של הצופים. מה לא היה לנו: קודם כל נבחרת עתירת מימדים של 27 מתמודדים, שנועדה כמובן למרוח את התוכנית על זמן רב ככל האפשר ולסחוט סמסים עבור כל מיני מתמודדים חסרי סיכוי. במבט לאחור: האם מישהו באמת האמין שכפיר אוחיון או אורן קוקו יגיעו לגמר? 

חלק מהליהוקים התמוהים אמנם השתלמו מבחינה כלכלית אבל פגעו בתוכנית במישורים אחרים: מישהו אמר אור גלעדי? אז נכון שהיה לו גדוד של מעריצות שדאגו לסמס לו מדי שבוע , בשל חיוכו המתוק, אבל הרי "כוכב נולד" מנסה למצב את עצמה כתחרות מוזיקה ולא תחרות פופולאריות. כך שהייתי ממליצה להפקה להבא להתמקד במתמודדים שאשכרה יודעים לשיר, ובאופן כללי להתמקד בכאלה שעברו את גיל 16 וכבר התחלף להם הקול.

שנית, המינון הגבוה, של שתיים עד שלוש תוכניות בשבוע, מנת יתר עצבנית גם לחובבי הז'אנר, וזאת בלי להזכיר בכלל את "חדר החזרות", "בדרך לחלום" ואת הסניף של "כוכב נולד" המכונה ערוץ 24.

שלישית: שפע הפטנטים שהומצאו על ידי ההפקה כדי לסחוט מאיתנו עוד כמה סמסים: הדואטים, ה"ראש בראש", "גלגלי ההצלה" למיניהם ועוד כל מיני קומבינות שנועדו לרושש את הצופה המצוי, שבסה"כ רצה לראות את הפייבוריט שלו (או בן הדוד שלו, או המוכר מהפיצוצייה) גם בשבוע הבא. וכמובן השוס האחרון המכונה "הצבעה מוקדמת" או בתרגום לעברית "למי אכפת איך הוא שר ומה הוא שר, עמדי כזה חתיך!!!"

אז יש האומרים שזאת הייתה עונה מעולה  ויש כאלה שאומרים שזו הייתה אחת הגרועות בתולדותיה של "כוכב נולד". כך או אחרת, נולדה לנו כוכבת אמיתית, וזה מה שחשוב.

אני מודה לכל הקוראים שלי ולכל אלה שטרחו להגיב ולפרגן. העונה התשיעית כבר יוצאת לדרך. להתראות!

תגובות (11)