ארכיון המסך המפוצל > 2010

סוחבת בעליות של הקסטל

\"קאסל\", עם ניית\'ן פיליון (קפטן מל ריינולדס ב\"פיירפליי\"), היא סדרה נוסחתית שבה בכל פרק נפתרת תעלומת רצח. זה לא מנע ממנה לקבל שתי עונות נוספות.

מאת: מיס קיטי פנטסטיקו
פורסם בתאריך: 23/09/2010

ריצ'רד קאסל הוא סופר ספרי מתח מצליח, שסדרת "דרק סטורם" שלו (בכל כותרי הספרים מוזכרת המילה Storm, למשל: Gathering Storm, Storm Season ו- Storm Fall) זוכה לאהדה רבה מטעם הקוראים. הוא גרוש פעמיים ואת דירתו חולקים אלכס, בתו היפהפייה בת ה-15, ואמו האקסטרווגנטית (ששיחקה גם את קיטי, אמו של גרג ב"דארמה וגרג").



בקט: כתוב לי כאן שגנבת סוס משטרתי.
קאסל: שאלתי, לא גנבתי.
בקט: ורכבת עליו עירום.
קאסל: זה היה באביב.
(בקט עורכת בדיקת רקע על קאסל)
כשמתגלה גופה שהוצבה בדיוק לפי התיאור באחד מספריו, ראש העיר (הוא מכיר את כולם: הוא משחק פוקר עם ראש העיר, שותה עם הנציב ומקבל אינפורמציה מאיזה שוער של בניין שבו אירע רצח בזכות ההערצה לספריו) מבקש ממנו לייעץ למחלק הרצח של ניו יורק, למורת רוחה של ראש צוות החקירה, הבלשית קייט בקט (השחקנית הכמעט אלמונית, סטאנה קאטיק הקרואטית). ועוד יותר למורת רוחה, הזמני הופך לקבוע, כשקאסל מקבל רשות להישאר כחלק מהצוות למטרת תחקיר לסדרת הספרים החדשה שהוא כותב ואשר מתבססת על הבלשית בקט עצמה (סדרת Nikki Heat, שאגב, במטרה לסחוט את הלימון הזה עד תומו, נכתבת באמת על ידי סופר צללים. חפשו את Heat Wave באמזון).


"קאסל" היא סדרה נוסחתית שבה בכל פרק נפתרת תעלומת רצח. חידושה בארה"ב לעונה נוספת היא כנראה בגלל הנוסחתיות הזו. לא באתי אל "קאסל" עם ציפיות למצוא סדרה גאונית או מיוחדת. אני לא מתביישת לומר: באתי ל"קאסל" בזכות ניית'ן פיליון (בעיקר קפטן מל ריינולדס ב"פיירפליי"). פיליון הוא שחקן מגוון, הוא יכול להיות פסיכופטי ומתועב, אדם שיש לו עבר שרובו מסתורין אשר משפיע על בחירותיו, אמונותיו וחוש הצדק שלו, או צ'ארמר שאינו יודע די. ב"קאסל" הוא עושה דמות הדומה לתפקידו הקטן ב"מיס מאץ' ", אבל קצת מפותחת יותר (טוב, כמה אפשר לפתח דמות כשאתה מתארח בחמישה פרקים), של הגבר חובב הנשים המחזר אחריהן בהצלחה בדברי כיבושין ובכריזמה מתפרצת.


קאסל (על רוצח שנתפס רבע שעה לאחר תחילת הפרק): זה היה קל מדי. הקורא לעולם לא "יקנה" את זה.
בקט: זה לא אחד מספריך, קאסל. פה, במציאות, אם מצאנו מישהו עומד מעל הגופה עם אקדח, הוא בדרך כלל מי שעשה את זה.


הסדרה סובבת, כאמור, סביב מקרי רצח שהבלשית בקט חוקרת, כשקאסל בעיקר מסתובב לה בין הרגליים, אבל בסופו של דבר מצליח לעזור לה מאוד כי הוא רואה בכל דבר סיפור שאת עלילתו כותבים החיים ומשום שהוא חושב "מחוץ לקופסא".


בקט וקאסל עורכים חקירה במרפאה פלסטית וקאסל סוקר במבטו את אחת מהמטופלות שיוצאות מן המרפאה.
בקט: מה הקטע של גברים עם ציצים?
קאסל: זה ביולוגי. לא בשליטתנו.
בקט: אבל זה לא מפריע לך שרואים שהם לא אמיתיים?
קאסל: גם סנטה לא אמיתי. אנחנו עדיין אוהבים לפתוח את המתנות שלו.


ברקע, כמובן, נמצא המתח המיני הבלתי נמנע שכאילו נוצר עבור פיליון, עם החיוכים העקומים שלו, הקול הפתייני שבו הוא אומר את השורות השנונות שנכתבו לו, העיניים הנוצצות והמבטים המשועשעים. כן, זהו נאום הצופה שנקוותה לשלולית וכוח רצונה ניטל ממנה.



בקט וקאסל ממתינים לפגישה עם עד מדינה של ה-FBI.
קאסל: ברצינות? במגרש חניה?! זו ממש קלישאה.
בקט: כן, אף אחד לא אמר שהבולשת מקורית.
קאסל: תיכף תגידי לי שהם יגיעו עם ואן שחורה עם חלונות כהים.
לחניה נכנסת ואן שחורה עם חלונות כהים.
קאסל: מישהו צפה ביותר מדי סרטים של ברוקהיימר. 


הדיאלוגים בין שתי הדמויות הראשיות מורכבות מפינג-פונג מילולי שופע מחוות לתרבות הפופ ועם המון מודעות עצמית ועם באנטרים (banters) בעיקר בעלי אופי מיני.


המתח הזה הוא המלט בסדרות מעין אלה, שמחזיק ביחד את כל עלילות ה-stand alone. כשהוא אינו נעשה היטב (ע"ע "Bones") או ממומש ובכך מנפץ את הבועה השברירית שנקראת UST (Unresolved Sexual Tension) (ע"ע "בלשים בלילה") - הוא גורם להן להיות סתמיות.


אז נכון, הגופות שנמצאות כל שני וחמישי במייבשי כביסה או על סירות באמצע הסנטרל-פארק הן מין "גופות צעצוע" כאלה שאפשר לאכול מולן כריך פסטרמה בלי להניד עפעף. אלו אינם החיים, אלו אינן הכותרות הזועקות והמדממות של החיים. הן חסרות משמעות ומטרתן לשרת את העלילה ותו לא. לא תמצאו פה תיקי חקירה מקוריים או טוויסטים מפתיעים, מכיוון ש"קאסל" היא סדרת feel good שנועדה לבדר את צופיה, לא יותר, וככזו - נדמה לי שהיא עושה את עבודתה.




* "קאסל" משודרת בימי שלישי ב-22:00, בערוץ yes אקשן.

תגובות (21)