ארכיון המסך המפוצל > 2010

הממיר 21/11/10

דקסטר ממשיכה להבריק, מעצר בית מסיימת עונה, גם המשרד (ישראל), GLEE בפרק איום במיוחד ועוד ממעלליה של הוט

מאת: איתן גשם והמערכת
פורסם בתאריך: 21/11/2010

10. "דקסטר", עונה 5, פרק 8. פרק מעולה! אהבתי את ההתפתחויות בכל הגזרות – אפילו הסיפור של לאגוורטה הפך למעניין כי הוא לא נוגע רק למערכת היחסים שלה עם בטיסטה, אלא לכולם, ובעיקר לדב.


היה מרתק לראות את דב מגנה בחירוף נפש בפני לאגוורטה על השוטרת הצעירה ותובעת את גילוי האמת רק כדי לגלות שהיא נדפקה ע"י שתיהן. והאמת? לא האמנתי שלאגוורטה תרד כל כך נמוך ותקריב את הבלשית הכי טובה ביחידה שלה. בניגוד לפעמים הקודמות בהן העימותים של בטיסטה עם לאגוורטה נראו מאולצים, הפעם זו נראית כמו דילמה אמיתית שאפשר להבין למה היא קרעה אותו מבפנים, והיה נהדר לראות אותו מקבל את ההחלטה הנכונה, עומד מאחורי דב ויוצא נגד אשתו. המבט הנרגש על הפנים של דב כשהוא אמר לה שהיא כמו אחותו הקטנה היה שווה הכל.  ואם כבר דב – גילוי הלב שלה בפני דקסטר על כך שהיא לא מצליחה להרגיש כלום אחרי שהרגה אדם אחר היה אירוני מאד, אבל אני לא אתפלא אם הוא לא רומז לנו על האפשרות הקרובה שדב תגלה את סודו האמיתי של אחיה, סוף כל סוף. זה נראה כאילו היא מתקדמת לכיוון ה"רצוי" לצורך גילוי כזה, כלומר: שהיא תהיה מוכנה לכך נפשית.


גם הסיפור של לידי הקריפי הזה קיבל תפנית מעניינת. אמנם בעקבות הפרק הקודם כבר היה צפוי שהוא הולך להיכנס לסיפור של דקסטר הרבה יותר ממה שקווין התכוון מלכתחילה, אבל בהחלט לא צפיתי שהוא יגיע כל כך עמוק כל כך מהר (והתרגיל שלו עם "תאונת הדרכים" באמת היה חכם). יהיה מעניין לראות מה הוא יעשה עם הגילויים שלו בסיום הפרק.



אבל שיא העלילה היה, כמובן, עם דקסטר ולומן וחבורת הרוצחים המגובשת שהם יוצאים נגדה. המנהיג המוטיבטור הכריזמטי – בגילומו המצוין של ג'וני לי מילר (שכבר הוכיח שיש לו נוכחות חזקה ב"איליי סטון" קצרת הימים) – מצטייר כמנהיג הבלתי מעורער של החבורה, והעובדה שהוא יודע כל כך הרבה על דקסטר (כולל את שמו של הריסון!) מלמדת שהוא כנראה יודע הרבה יותר ממה שהוא מראה לעין, ונראה שהעימות בינו לבין דקסטר בלתי נמנע ובהחלט לא רחוק.  חוץ מזה, אהבתי מאד את שיתוף הפעולה של דקסטר ולומן לאורך הפרק, ואת הרגעים שחשפו עד כמה שניהם פגיעים –התקף החרדה שלומן עוברת
כשהיא שומעת את הזוג שמקיים יחסי מין בקולי קולות והרגעים של דקסטר על הבמה משחזר את הרגע שבו מצא את גופתה של ריטה (החלק החזק ביותר בפרק, לטעמי, ומשחק מופלא של מייקל סי. הול).


העונה הזו מסתמנת כפנינה של ממש. אני פשוט לא רוצה שהיא תיגמר.

* וגם איילת כותבת על "דקסטר" (שימו לב לסימוני הספוילרים בקטע המדבר על הפרומו לפרק הבא).

9. "מעצר בית", עונה 1, פרק 12. העונה הראשונה (ושמא האחרונה?) של היצירה הטובה ביותר של "קשת" מאז "פולישוק" הגיע לסיומה, בפרק שבסה"כ עמד בציפיות ולא אכזב. אמנם הפרק לא הגיע לרמה של כמה מהפרקים הקודמים, אבל היו בו הרבה רגעים מוצלחים ומשעשעים, במיוחד בכל מה שנוגע בהתעללות בסיגי אחרי הלילה עם קיציס והעימות בין קיציס ופרידמן שהייתה עשוי היטב.


הופעת האורח של אסי כהן הייתה מוצלחת מאד, וכל האינטראקציה בינו לבין קיציס ופרידמן הייתה מצוינת ונגעה היטב באנוכיות של שתי הדמויות הראשיות – פרידמן משכנע את עצמו שקיציס הולך להבריז לו עם אסי ולהקים זוגיות מקצועית חדשה, וקיציס בכלל חושב איך להשכיב את העוזרת של אסי, כששתי ה"עלילות" משתלבות באופן שמביא – איך לא – להשפלתה של של סיגי. גם הקטע עם הילדה שנעלמת כשהחיפוש אחריה דופק להם את התכנית לבנות את הפארק מחדש היה משעשע, והוביל לרגע היפה שבו הם עומדים בפארק ופתאום האורות נדלקים, ומתברר שסיגי לא נטשה אותם למרות הכל (אבל הם נוטשים אותה בבית המשפט, כמובן...).



שיאו של הפרק היה בבית המשפט, כשהתברר שהשופט מתכוון לזכות אותם למרות הכל ואחותה של מרינה קבישר מתפרצת פנימה וטובחת בכולם... חוץ משני הגיבורים שלנו. סיום מפתיע מאד, אמנם הזוי קצת, אבל בהחלט מתאים לרוח הסדרה. חוץ מזה, הוא עובד יפה בתור סיום שסוגר את הסדרה, אבל גם ככזה שמשאיר איזשהו פתח לעתיד. אני מאד מקווה שיהיה עתיד כזה, כי לא יהיו הרבה הזדמנויות לזכיינית תאבת הרייטינג מרמת החיל לייצר כזו סדרה מעולה בעתיד. 


8. "Damages", עונה 3, פרק 11. העונה המצוינת הזו הולכת ומתקרבת לסומה, והפרק הזה סיפק כמה רגעים מרתקים ממש. מאד אהבתי לראות את העימותים של פאטי עם טום ועם אלן, שלימדו אותנו לא רק על היחסים המורכבים כל כך בין הדמויות הללו אלא גם מה פאטי חושבת על עצמה. כשהיא הטיחה בטום שהוא פעל מאחורי הגב שלה עם אלן היא לא רק הביעה את כעסה עליו ואכזבה מהתנהגותו אלא גם חשפה את הפרנויה שלה וחוסר היכולת שלה לסמוך על האנשים הקרובים לה, כשהציגה את הדברים כאילו הם פועלים נגדה במקום להבין שהם פעלו ממניעים אחרים לגמרי. השיחה שלה עם אלן חשפה אפילו יותר מכך – כשפאטי אמרה לאלן שהיא מונעת מ"אמביציה" וסילקה אותה מביתה היא, בעצם, מגלה לנו רובד נוסף ביחס שלה כלפי עצמה – היא יודעת היטב מה מניע אותה ומלאת בוז כלפי עצמה על חלק מהבחירות שהיא עשתה בחייה והרחיקו את האנשים הקרובים לה ממנה ובעצם מוציאה הכל על אלן (שגם היא לא טומנת ידה בצלחת). ואפרופו אלן – למדנו עוד פרטים מעניינים על העבר שלה, על היחס של אביה אל אמה ובעיקר אל אחותה (עכשיו אפשר להבין יותר מדוע אחותה מצויה במסע הרס עצמי) ואל השורשים האמיתיים שלה, ויהיה מעניין לראות כיצד הסיפור הזה יתפתח.



חוץ מזה, קיבלנו את עלילת ה"סרט" על פרובישר שהייתה מרעננת במובן זה שהכניסה קצת הומור פנימי לסדרה ועזרה בשינוי הקצב על רקע העלילות הראשיות העמוסות כל כך. ובכל זאת, לא היה מדובר רק באתנחתא קומית אלא גם בפיתוח של הדמות של פרובישר – היה מרתק לראות כיצד הוא הרשה לעצמו להיפתח בפני טרי, ועוד יותר מעניינת הייתה התגובה המזועזעת של טרי לגילויים שנחשפו בפניו. גם זו עלילה שאני מקווה שתפותח בפרקים הקרובים.


סצינת הסיום של הפרק הייתה חזקה במיוחד ולימדה אותנו לא רק על הברוטליות של ג'ו טובין, אלא בעיקר על המקום הנמוך אליו הגיעה מרילין טובין. עכשיו מתברר שהיא לא גילתה לג'ו שטסה היא הבת שלו כדי לא לעצור את התכנית לרצוח אותה. זה כואב ומפתיע במיוחד, כי היא היחידה מבני ובנות משפחת טובין שהתנהגה אל טסה באנושיות לאורך הדרך. העובדה שהיא עושה זאת מתוך בצע כסף רק הופכת את המהלך שלה לשפל במיוחד.
 
נותרו רק עוד שני פרקים לסיום העונה המותחת הזו, ונותרו עוד כל כך הרבה שאלות שטרם נענו. אני בטוח ששני הפרקים יהיו טעונים ומותחים במיוחד. רק שיגיעו כבר...

8. "מאסטר שף". זה היה ערב טראגי. על הרצח בצפון והשערוריות בצמרת המשטרה האפילה התאבדות הקינואה. כן. היתה לבד מידי בסיר. הפרק האחרון היה ללא ספק אפל. תבשילים שחורים, בשר מרוטש של דוגמנית בעמוד 34 והמזוויע מכל: דג הסול ("סמדי, מה עשית לרגליים שלו?"). מזל שהלכי רוח גותיים אלה נקטעו מידי פעם ע"י השופטת - שתמיד, אבל תמיד, לובשת את אותה שמלה - מיכל ("ממממ. זה טעים לי!") אנסקי, ועל ידי המאמץ של חיים כהן שלא לחייך לשמע זעקת השבר של אייל שני (תואר שני בעגבניולוגיה): "זה כאילו שהיא לא מקשיבה לדג!!". מאסטר שף: ערוץ ויוה לאניני טעם. בתיאבון! (drdr)


7. "האישה הטובה", עונה 1, פרק 20. פרק לא רע, אם כי יש לי השגות לגביו. הפרק נפתח בצורה מותחת ומעניינת, עם ההמשך הישיר מהשבוע שעבר, ואהבתי את הבחירה התסריטאית להתחיל אותו מנקודת המבט של הילדים שלא לגמרי מודעים לעצמת הדרמה שמסביבם. מהרגע שאנשי המשטרה נכנסו לדירה המתח התגבר כיוון שהיה ברור שאם הם יגלו שפיטר יצא מהבית הוא בצרה צרורה, והאלתור של זאק עם הסקייטבורד היה ממש מבריק והראה על המון תושיה והקרבה מצדו למען אביו.


ההמשך היה קצת פחות מלהיב. העלילה עם בעלת הבית והסכנה שתגורש לא הייתה מעניינת במיוחד, ואפשר לומר גם די צפויה, כולל הטוויסט בסיום. זה גם לא נראה יותר מדי אמין שמשרד שאמור להיות בצרות כלכליות לא פשוטות מתגייס כמעט כולו –(כולל הקצאה של משאבים לא מעטים) לעזור לאישה אחת, וכל זה בזמן שאחד משני השותפים מעביר את זמנו במשחק (גם זאת בהתנדבות). פרו-בונו זה עניין חשוב ומכובד, אבל זה פשוט לא נראה אמין בנסיבות שהכותבים הציגו לנו בשבועות האחרונים.


העלילה של וויל והשיפוט דווקא הייתה חביבה, ואהבתי את התרגיל שהסטודנטית האמביציוזית עשתה לו שגרם לו לפסול את עצמו. אפשר לנחש שזו לא הפעם האחרונה שאנו רואים אותה...


6. "המשרד" (ישראל), עונה 1, פרק 15. העונה המאכזבת הזו הסתיימה בפרק שהפיח בי קצת תקווה לגבי עתידה של הסדרה. עדיין יש בעיה קשה - הדמות של אבי מעוצבת באופן לא טוב, לטעמי. היא כתובה באופן מלאכותי מדי, וההעלבות שלו כלפי האחרים לא מגיעות מתוך סיטואציות טבעיות אלא נראות כאילו מנסים לדחוף לנו אותן לגרון. הבנו שהוא גזען ושוביניסט ומטרידן מיני ולא-יוצלח וחסר כישורים, אבל מה עם קצת אנושיות? הפרק הזה נתן לעוזי וייל הזדמנות מצוינת להציל קצת את הדמות – להראות שעם כל המגרעות שלו עדיין יש מנהלים גרועים ממנו (יריב) ודווקא כשהוא איננו פתאום אפשר לראות שהוא לא כל כך נורא, בסך הכל. אז מה קיבלנו? שוב פוקוס מוחלט על אבי שגם מגיע למשרד למרות שפוטר וחושב שהוא ממשיך לנהל את העניינים, וגם כשהוא מוחזר לתפקיד הוא לא מראה שום שינוי, למרות שהתחייב להשתנות. אם כך – למה בכלל להשאיר אותו בתפקיד? פשוט כתיבה לא טובה.



דווקא ביתר הגזרות הייתי מרוצה יותר הפעם – ה"התמודדות" של יריב עם הסיטואציה החדשה שבה הוא הבוס סיפקה כמה רגעים קומיים (העימות שלו עם סמי מהמחסן, למשל), ולא פחות חשוב מכך – כמה רגעים אנושיים, כמו הסצינה שבה הוא בוכה בשירותים אחרי שהוא מאבד את התפקיד ויוסי מגיע לנחם אותו. בכלל, הצלחתי להתחבר ליוסי בפרק הזה יותר מאשר בכל העונה עד כה. הוא היה הרבה יותר סימפטי, הכימיה שלו עם דנה השתפרה קצת והמבט שלו בסוף כשהוא מגלה שהיא מתחתנת היה בהחלט משכנע ומעורר הזדהות. אהבתי גם את שינוי הכיוון של לביא, וההתוודות שלו על כל הטעויות שעשה הייתה משכנעת מאד (למרות שברור שהוא יחזור להיות מניאק אח"כ), הרבה בזכות תצוגת משחק מצוינת של אלון חינאווי. גם מלי לוי הייתה טובה מאד בפרק הזה.
 
אני מקווה שעוזי וייל וחבריו ילמדו מהטעויות שהם עשו בעונה הזו, במיוחד בכל מה שנוגע לאנושיות והנפח של דמויות וישפרו את הסדרה, כי היא זקוקה לשיפור בעונה השניה.



5. "המפץ הגדול", עונה 3, פרק 13. פרק סתמי למדי. כבר מתחילת הפרק היה ברור שכל כולו יסבוב סביב שלדון והתגובה ההיסטרית שלו לפריצה אל הדירה. פעמים רבות פרקים כאלה הם מוצלחים מהסיבה ש... שלדון הוא ממילא הדמות ש"עושה" את הסדרה, אבל הפעם זה פשוט לא עבד לי. כל השטיקים שלו היו צפויים מאד, הבדיחות לא הצחיקו אותי ואפילו הקטעים שבהם הוא שיגע את לאונרד ופני ורגעי הומור הסלפסטיק שבפרקים אחרים אולי היו לפחות משעשעים אותי לא עשו זאת הפעם. אני מקווה שהפרקים הבאים יהיו מוצלחים יותר.



3. "דם אמיתי", עונה 3, פרק 6. עוד פרק מאכזב מאד בעונה המבאסת הזאת. האמת היא שהוא לא היה כל כך גרוע, כמו שהנוכחות של לורנה הוציאה לי את החשק לצפות בו. אני פשוט לא יכול לסבול את הדמות הזאת, וכל הדיאלוגים שלה עם ביל כל כך מופרכים ומעצבנים. אבל זו לא רק היא. יש יותר מדי דברים שפשוט לא עובדים בעונה הזו – הסיפור של סאם והמשפחה שלו ממשיך להיות משעמם נורא וחסר פואנטה, והעלילה של ג'ייסון וקריסטל לא נראית כאילו היא הולכת לאנשהו בזמן הקרוב. חוץ מזה, למרות שאני אוהב את אריק והסיפור עם העבר שלו והקשר לראסל נשמע מעניין, קצת קשה לסספנד את הקלות שבה הוא הצליח להפוך באופן מהיר כל כך ל"איש סודו" של המלך. איך בדיוק הדביל הזה נהיה מלך ושרד כל כך הרבה שנים אם הוא נותן לאחד כמו אריק להגיע לעמדת כוח בכזו מהירות? גם לא אהבתי את העובדה שסוקי לא ייחסה חשיבות רבה לגילוי מצדו של ראסל על כך שביל אסף עליה מידע (אלא אם כן היא עשתה את זה כדי להטעות את המלך), למרות שהשיחה שלהם הייתה מעניינת והסצינה הייתה עשויה היטב.


נקודות האור של הפרק היו, מבחינתי, אריק (כמו תמיד), הסיפור המעניין עם "הצעת הנישואין" למלכה, לפאייט וחסוס והדינאמיקה שלהם בפרק (גם ההתקרבות ועם העימות שהיו עשויים ומשוחקים היטב), וכמובן, ג'סיקה – מאד אהבתי את הסצינה במסעדה שבה היא הפנטה את הלקוחה המעצבנת ואח"כ לקחה אותה לשירותים ושתתה מהדם שלה. אני רק מקווה שתהיה לסצינה הזו איזושהי משמעות בהמשך.


אהבתי מאד את העונה השניה (חוץ מאת הסיום שלה) והעונה הזו די מעייפת אותי. אני מקווה מאד שהם יתחילו לקחת את העלילות לכיוונים מעניינים יותר, כי אני לא בטוח שאחזיק מעמד אם זה ימשיך כך.


2. "Glee", עונה 2, פרק 6. איזה פרק איום ונורא! אחד הגרועים של הסדרה. אפילו בשביל סדרה שלא ממש מצטיינת בפיתוח דמויות או עלילה קוהרנטית או בהיגיון מינימאלי זה היה גרוע. הרגע ששבר אותי לחלוטין היה גם הרגע שאמור היה להיות ה"טוויסט" הגדול של הפרק, ולכן אתמקד דווקא בו. כן, שחקן הפוטבול שמתנכל לקורט עושה את זה כי הוא בעצמו גיי. יופי טופי. זה אמור להפתיע? הרי זו הקלישאה הכי גדולה שיש! למעשה, עשו את זה גם ב"באפי", רק ששם עשו את זה באופן מתוחכם וכתוספת משעשעת לעלילה אחרת. כאן עשו את זה כחלק מעלילה רצינית וקשה לי להסביר עד כמה זה מקומם אותי. הרי ידוע שבתקופה האחרונה יש תופעה של ההתנכלויות כלפי תלמידים על רקע הנטיה המינית שלהם, וזה בהחלט חשוב שסדרה כה פופולארית תתמודד עם התופעה הזו ותעביר איזה מסר. אז במקום להתמודד עם העניין בצורה רצינית ומתודית כדי שבאמת יעבור איזשהו רעיון לצופים, הם בוחרים בדרך הקלה והפופוליסטית שלא תתרום דבר למאבק בתופעה. וכל זה אחרי שהסדרה הציגה באופן מכובד את תהליך היציאה של קורט מהארון בעונה הראשונה. לא חבל?


חוץ מזה, גם לא נפלתי מהכסא מהחיבור בין קורט לבין בליין. כמה נוח שבדיוק אחרי שקורט מתלונן על כמה קשה לו למצוא אהבה, פתאום נוחת לו בחור חתיך, שיצא כבר מהארון, חי חיים פתוחים עם אנשים ליברליים והוא מתעניין בקורט באופן מיידי?  כמה שקוף אפשר להיות? לא שאני לא רוצה שהסדרה תפרגן לקורט, אבל למה באופן כל כך מסורבל ומאולץ? למה לא להראות את התהליך שקורט עובר ולפתור את הכל בכזו קלות? אה, ושכחנו כדי להשלים את הקלישאה – הבחור החדש גם משחק בשביל הקבוצה השניה... זאת אומרת, לא מטאפורית, הוא דווקא כן הומו, אלא באמת משחק בשביל הקבוצה השניה. האם זו לא קצת חזרה על הסיפור של רייצ'ל מהעונה הראשונה?



האמת היא שגם העלילה מסביב לדמותה של ביסט הייתה עלובה לא פחות. קודם כל, הדמות של וויל הפכה כבר לקריקטורה ממש. רגע אחד הוא נוזף בתלמידים שאסור שהיא תגלה בשום אופן מה הם חושבים עליה בפנטזיות וברגע הבא הוא מספר לה בעצמו בחוסר טאקט מחריד? פשוט פתטי. ואם כבר פתטי – כל הרעיון שיש אישה לא אטרקטיבית וקצת "בוצ'ית", ולכן "מעולם לא התנשקה" פשוט מרגיז. והרגע שבו וויל מנשק אותה מתוך רחמים (ולא מתוך חיבה אמיתית) לא היה "מקסים" בכלל, אלא דווקא מתנשא, מקומם ומעצבן. כתיבה כל כך עצלה וחסרת השראה לא ראיתי כבר הרבה זמן. 


גם העלילה של פאק והחיבור שלו עם ארטי לא הלהיבה במיוחד. אמנם היו כמה רגעים חביבים, והיה נחמד לראות שלארטי עדיין יש רגשות כלפי בריטני המגניבה, אבל מעבר לזה כל העלילה הזו הייתה די חסרת פואנטה והדמות של ארטי (הרבה "בזכות" המשחק האנמי להחריד של קווין מקהייל) פשוט חלשה.


רק הנאמברים, כמו תמיד, הצילו קצת מהבזיון שהיה הפרק הזה (במיוחד בזכות ה"Mash-Ups" שמתגלים כהברקה. הקטע של הבנות היה המוצלח יותר הפעם, לטעמי), אבל גם הם לא הספיקו הפעם. חבל, דווקא היו לי ציפיות אחרי שני הפרקים הקודמים, וזו הייתה נפילה כואבת לקרקע. אני לא מצפה הרבה מהסדרה הזו בכל מה שנוגע לעלילה, אבל זה כבר עבר כל גבול.


1. בשבוע שעבר לא שודר ב"הוט" הפרק השבועי, ה- 23 במספר, של "קוגרטאון" עקב שידור הפרק הכפול של "המשרד". קצת מבאס לצופי הכבלים כיוון שהם נותרו בפיגור של שני פרקים אחרי צופי "יס", אבל החלטה לגיטימית לחלוטין (ואף מוצדקת, לטעמי). אלא שבמהלך השבוע, במשבצת הקבועה, שודר דווקא הפרק ה- 24, ואם בכך לא די אז הכתוביות שליוו את הפרק בכלל היו שייכות לפרק ה- 23!  לא די בכך שהם הרסו את הסדר, הם גם הפכו את חוויית הצפיה בפרק השגוי למעצבנת ממילא. "נכון, פישלנו!" הודו ב"הוט" בגילוי לב מרשים, והודיעו שהפרק הנכון ישודר במשבצת של השידור החוזר. בהחלט מהלך נכון ומתחשב מצדם... אלא שאז התברר שבמשבצת הזו (יום שבת בצהריים) אמנם שודר הפרק הנכון (ה- 23) אבל הכתוביות היו שייכות הפעם לפרק ה- 24... פשוט חלמאות לשמה. בשידור החוזר השלישי (שבת בערב) התקלה כבר תוקנה, אך גם זאת רק בזכות עירנותה של הגולשת המסורה רכזת תרבות ותושיה של ידידנו הותיק יאדו שהפנה את תשומת לבם של הגורמים הרלוונטיים לכך. 


האם כל כך קשה למצוא מישהו שיפקח ויבדוק שהכתוביות תואמות את הפרק ושהפרק תואם את הסדר הנכון? פשוט מביש.


בשולי הממיר

* ג'וני לי מילר ("איליי סטון") התארח בפרק של "דקסטר" בתפקיד המוטיבייטור הכריזמטי.

* דייויד אנדרס (לנצח סארק מ"זהות בדויה") התארח בפרק של "יומני הערפד".


דייויד אנדרס ב"יומני הערפד"


* טד דנסון חזר להתארח ב"Damages".

* צ'אד אלן (הבלונדי הצעיר מ"ד"ר קווין רופאה במערב") התארח שבוע שעבר ב"דקסטר", והשבוע הופיע ב"זירת הפשע: מיאמי". גם התארחה בפרק: ג'ולין בלאלוק (ט'פול מ"אנטרפרייז").

* גרגורי קרוז (בובי מ"להציל את גרייס") התארח ב"המפענחת".

* "האישה הטובה" התארחה קארי פרסטון (ארלין מ"דם אמיתי").


***
מה יהיה לנו השבוע?
21-27בנובמבר


ביום שני: "קוגרטאון" מסיימת עונה (HOT3)

ביום שלישי: "קאסל" מתחילה עונה 2 (yes אקשן)

ביום רביעי: "הצילו" חוזרת בעונה 6 (HOT3), "חוק וסדר - מדור מיוחד" מתחילה עונה 7 (yes אקשן) ו"להציל את גרייס" עונה 3 (yes דרמה)

ביום שישי: "קליבלנד" מסיימת עונה ראשונה (yes קומדיה)

ביום שבת: המיני סדרה "ברוך הבא קפטן" (Family/Base)

ימים שלישי עד חמישי: המיני סדרה "האימפרסיוניסטים" (Family/Base)

ש"חים:
"סווינגטאון", בימי שישי (HOT3)‏

HOT VOD
"מלרוז פלייס" (המקורית) עונה 3, "סאות' פארק" עונה 13
סרטים: "אונדין" (פנטזיה עם קולין פארל).

yes VOD
סרטים: "פראי ועצבני", "מופע הפלאים של דר' פרנסוס", "שוליית המכשף"


ללוח אסור לפספס המלא

***

מסביב למסך המפוצל

"המימיקה המושלמת, הנוכחות הפיזית, הפה המלוכלך, השתיקות, הפאסיב אגרסיב, הטירוף, הפגיעות והפאה המבריקה, שהיא אחת הגיבורות הראשיות של הסדרה בלי לומר מילה. הבוס של דביר מזכיר יותר את זה של ריקי ג'רווייס מאשר את את זה של סטיב קרל, ומצליח להיות לא פחות טוב משני הגאונים הללו..." לכתבה המלאה (אודי הירש ועינב שיף משתפכים על העונה הראשונה של "המשרד (ישראל)", "וואלה - תרבות")


"מה? כבר נגמר? היה נוהג טל פרידמן לשאול את אייל קיציס בסיום כל מהדורה של “חלומות בהקיציס”. והתשובה, היא כן, כבר נגמר. תודו שלא שמתם לב. הפרק האחרון של 'מעצר בית' שודר אתמול בקול דממה דקה. וכן, כמאמר אותה תוכנית לייט נייט מיתולוגית, זה גם לא היה סקורסזה...". לכתבה המלאה (זיו יצחקי התאכזב מ"מעצר בית", עכבר העיר אונליין).

בחלק מהזמן גם לא היה סינק. מאוד יכול להיות שהבעיה הטכנית היתה במכשיר שלי, אבל היא התאימה למשהו עמוק הרבה יותר. סינק בין התוכנית לצופה, למשל. לביקורת המלאה (סמדר שילוני על "נבחרת החלומות" של ערוץ 1)


בהלם מהביקורת

הבעיה הגדולה ב"מצעד 7.0" היא לא החומר האנושי. העימות בין לוסטיג, פרץ ובצלאל מוליד כמה רגעים משעשעים, כיאה לז'אנר. הבעיה היא שבכל מה שקשור לביצה המקומית שלנו, פשוט לא נשאר הרבה לומר. לביקורת המלאה (קרן בר לב, עכבר העיר אונליין, על "המצעד 7.0")

* וגם אייל לוי כותב על "המצעד 7.0".

סרטה התיעודי של אורנה בן דור הוא דוגמא למגמה שמסתמנת בטלוויזיה שעוסקת בחינוך: אין טעם לרדת לעומק הבעיה, לחקור אותה ולנסות לפתור אותה - עדיף פשוט לחשוף את הילדים הבעיתיים לציבור ולקוות שמישהו ייקח את זה משם לביקורת המלאה (בן פרץ, עכבר העיר אונליין, על "ילד לא שקט")

ממייקל ג'קסון ועד ג'ק באואר: חן חדד כותבת על מצעד האורחים הבלתי נשכחים ב"משפחת סימפסון".

אריאנה מלמד על ערב השעשועונים הנוסטלגי של ערוץ 2.


*  "ארץ נהדרת" עדיין לא עלתה על המסך הקטן העונה, אבל יוצריה ממשיכים לשחרר לרשת מערכונים משעשעים. הפעם מערכון מוצלח במיוחד שקורץ לבעלי "אייפון".

ועכשיו גם בטיוב הרשמי של קשת:





* דן כנר יוזמן לבירור ברוממה עקב הופעתו ב"היפה והחנון".



מישהו פה לא עשה שיעורי בית

* לא רק באמריקה: "רמזור" נמכרה גם לרוסיה.


***
רוצים לכתוב לממיר הבא? כתבו לנו
(editor@tve.co.il)

המסך המפוצל בטוויטר
המסך המפוצל בפייסבוק


 

תגובות (48)