ארכיון המסך המפוצל > 2011

הממיר 30/01/11

אימפריית הפשע מתחילה, רוק 30 בהופעה חיה, האח הגדול בזיונית, וגם: קוגרטאון, המפץ הגדול, אורות ליל שישי ועוד.

מאת: איתן גשם והמערכת
פורסם בתאריך: 30/01/2011

10. אימפריית הפשע, עונה 1, פרק 1. כל כך הרבה ציפיות היו מפרק הפתיחה של הסדרה הזו. כל הנתונים נראו נהדר על הנייר -  יצירה פרי עטו של כותב ראשי של "הסופרנוס", התקציב הגבוה ביותר בהיסטוריה לפרק פתיחה, בימוי של מרטין סקורסזה הגדול וקאסט מרשים ביותר, בראשותו של סטיב בושמי, מלך תפקידי המשנה שסוף כל סוף זוכה לככב בתפקיד ראשי. ומה אפשר לומר? לפחות בכל מה שנוגע לפרק הפתיחה – הסדרה סיפקה את הסחורה, ובגדול.

קודם כל, ה"לוק" המוקפד של הסדרה, על כל היבטיו, נראה פשוט מרהיב. התפאורה יפהפיה, האופנה נראית אותנטית א-לה "מד מן" והתחושה והאווירה שניבטו מהמסך הקטן... מרשים ביותר! לאורך כל הפרק הייתה תחושה שאנו צופים בסרט. וכשאמן כמו סקורסזה נמצא מאחורי המצלמה זו בהחלט הייתה חוויה נדירה.

אשר לעלילה – בסה"כ היא הייתה קולחת למדי, במיוחד בחלק השני של הפרק. החלק הראשון הוקדש, באופן טבעי, לאקספוזיציה ממושכת. מאחר שיש כל כך הרבה דמויות פעילות בסדרה הזו זה בהחלט היה מתבקש ואף נכון לעשות.

הסצינה הראשונה בכיכובו של נאקי תומפסון, הגיבור שלנו (המבוסס על דמות אמיתית הנושאת את אותו שם), הייתה עשויה היטב. אהבתי את הנאום שלו ואת המשפט שלו לג'ימי ("אף פעם אל תיתן לאמת להפריע לסיפור טוב"). מהר מאד למדנו שלנאקי יש צד רך ונעים, אבל מדובר בנוכל לכל דבר שמשתמש בשיטות מאפיונריות כדי להשיג מה שהוא רוצה, וכרגע מה שהוא רוצה זה אלכוהול והרבה כסף. למרות זאת, מעניין מאד לראות שרק לקראת סיום הפרק הוא מבין – באמצעות ג'ימי – שהוא לא יכול להחזיק יותר במקל משני קצותיו, הוא לא יכול להתנהג כמו מאפיונר מבלי ללכלך את הידיים. בהחלט "רגע מכונן" עבור הדמות שלו, ומשהו שיניע אותה ואת העלילה לאורך הסדרה.

היה גם יפה לראות את כל ה"שמות הגדולים" של המאפיונרים משתלבים בעלילה. ארנולד רוטשטיין (האיש שהביא ל"מכירת המשחק" הכי מפורסמת בספורט האמריקאי, ה"וורלד סירייס" ב- 1919), ג'וני טוריו, לאקי לוצ'יאנו ואפילו אל קאפונה, בינתיים בתור נהג שברור שהוא בדרך ל"גדולה". אני לא יכול לחכות לראות מה יקרה עם הדמויות הללו.

בינתיים, הדמות של ג'ימי נראית כמעניינת ביותר, והדמות של מרגרט עדיין לא לגמרי ברורה לי. עושה רושם שנאקי נמשך אליה (והרגע שבו הוא החטיף לבעל המכה שלה בפאב הראה את הניגודיות שבדמות שלו – מצד אחד, מפגין כלפיה רוך וחמלה, ומצד שני, מוציא החוצה את האגרסיות על הבעל) אבל לא הצלחנו ללמוד יותר מדי על המאפיינים שלה, מלבד העובדה שהיו לה חיים די מעפנים עד עכשיו. העובדה שבעלה הפך ל"שעיר לעזאזל" הנוח יצרה עבור נאקי קונפליקט – האם הוא ימשיך לתמוך בה מבלי לספר לה שהוא האחראי לרצח בעלה?

חוץ מזה, יש את הדמות של איש החוק, נלסון ון אלדן (בגילומו של מייקל שאנון המבריק) שנראית מבטיחה מאד, את אחיו של נאקי, השריף המקומי (שנרמז לנו בעדינות שחוסה תחת צילו של האח המצליח. מעניין אם נראה את המתחים ביניהם בהמשך), את האיש המבוגר והמסתורי שנאקי מתייעץ עמו (ובטח נגלה עליו פרטים נוסף בעתיד) ועוד.

9. מחלקת גנים ונוף, עונה 2, פרק 9. הסדרה הזו ממשיכה להיות חזקה. הפעם נהניתי מאד לראות את כל הדמויות מציגות את הציורים שלהן – חבורה של אנשים חסרי כישרון שמנסים להראות את הכישרון שלהם. וכמובן שהציור הנבחר מלמד אותנו עליהם עצמם. במיוחד אהבתי את ה"ציור" של אפריל, עם העכברושים המתים שהיה כל כך מתאים לה. פשוט מעולה... מאד אהבתי גם לראות שג'רי צייר ציור נהדר שגם מתאים בול לקונספט, אבל בסוף שוב כולם צחקו עליו כי הוא לא ידע לבטא את המילה הנכונה. היה גם כיף לראות איך הדמויות מתרכזות בעצמן ומנסות למשוך לכיוון הציור שלהן תוך התעלמות מהאחרות – בדיוק כמו שקורה כל כך הרבה פעמים בחיים.

מעניין גם היה לראות שבסוף הציור הנבחר היה הציור של מארק. הוא לא נבחר כי הוא היה מבריק או מוצלח במיוחד, אלא כי הוא היה "הימור בטוח". למעשה, נדמה לי שהכותבים עשו פה אולי מטאפורה על תהליך הכתיבה בסדרה קומית – כולם זורקים רעיונות, כולם מתאהבים ברעיונות של עצמם ובסוף הולכים עם מה שהרשת תרגיש אתו הכי נוח.

אבל שיא הפרק, מבחינתי, היה דווקא ברגע אחר לגמרי. הרגע שבו אנדי מצחצח את הנעליים של רון והאחרון משמיע קול... מביך... המשחק המאופק של ניק אופרמן הגאון בשילוב עם התגובה ההיסטרית של אנדי, הולידו רגע קומי נדיר בעצמתו שהותיר אותי שפוך על הרצפה ולא מסוגל להפסיק לצחוק. פשוט רגע של גאונות צרופה.

8.5 רוק 30, עונה 5, פרק 4. האמת היא שנטשתי את הסדרה הזו אי שם בסיום העונה השלישית. כן, היא מצחיקה, אבל היא גם מעייפת, ואם לומר את האמת אני לא סובל שם כמעט אף דמות. ועדיין, הרעיון של "פרק בשידור חי" נשמע לי קוסם ומגניב, והחלטתי שלפחות בו אצפה, ויהי מה. ואכן, לא התאכזבתי.

אמנם היה קצת קשה לעקוב אחר העלילה, אבל עד מהרה התחלתי להבין מה הולך, וכיוון שאני רגיל לקצב של הבדיחות לא היה קשה לעקוב אחר המתרחש. השילוב של שחקנים אורחים ידועים שכבר הופיעו בעבר בסדרה, כמו ג'ון האם ומאט דיימון עבד היטב, הרבה בזכות הדרך המקורית שבה הם שולבו בעלילה, במיוחד האם.

אבל הרעיון שהכי הצחיק אותי היה השימוש – הגאוני – בג'וליה לואיס-דרייפוס בתור ליז בקטעי הפלאשבקים שלה. זו הייתה בהחלט הברקה שהייתה שווה, כשלעצמה, את כל הפרק. גם אלק בולדווין היה מצוין, כהרגלו.

קצת פחות אהבתי את העלילה עצמה ומרבית הדמויות המעצבנות נותרו מעצבנות, אבל שיהיה. בכל זאת, האווירה של הקהל באולפן והטריקים המתוחכמים שפיי וחבריה נקטו בהם כדי לשמור על הפורמט נתנו תחושה שיש כאן אירוע טלוויזיוני נהדר, בסופם של דברים.


פעמיים ליז למון

8. אורות ליל שישי, עונה 4, פרק 8. התימה המרכזית הייתה "העתיד". במהלך הפרק כל הדמויות הרלוונטיות בוחנות את העתיד שלהן ומנסות להגיע להחלטות משמעותיות עבורן. כולם נראות כאילו הן מקבלות החלטות מסוימות, אבל ספק אם אלה ההחלטות שהן באמת יכולות להגיע אליהן, וספק אם הן לא תשתנינה בהמשך.

נתחיל עם וינס – הוא נקרע בין הרצון שלו לשמור אמונים למאמן שלו שמאמין בו כל כך ולהימנע מצרות, לבין הצורך שלו להתקיים מבחינה כלכלית ולשמור על יחסים טובים עם קלווין (הבחור שמנסה להסיט אותו לדרך הרעה). כרגע נראה שהוא עשה את הבחירה הנכונה, אבל לפי המבט שקלווין הזה תקע בו זה לא ייגמר בטוב.
   
ואם בוינס עסקינן – גם לג'ס יש החלטה לקבל. כן, היא יוצאת עם לנדרי, ואחרי המשחק הוא האיש שמקבל ממנה אהבה ולא וינס, אבל עושה רושם שיש משהו חזק בין שני אלה. הסצינה שבה היא באה לארוחת הערב אצלם ואמא שלו אמרה לה שהיא מדהימה, ווינס "אישר" את הדברים נראתה די טעונה. מעניין מה היא תעשה בהמשך.

עוד דמות שמצויה בפרשת דרכים היא זו של לוק. הוא מנסה להתמודד עם הפציעה הלא קלה שנגרמה לו, אבל בד בבד יודע שאם הוא לא יהיה על המגרש, מגלי הכישרונות לא יתעניינו בו. בסופם של דברים הוא מגיע אל טים שמארגן לו תרופה, ונראה שעכשיו הכל בסדר, אבל אפשר לנחש שלא הכל יהיה בסדר בעתיד הלא רחוק. תרופה כזו עשויה לפגוע קשות בגוף שלו, ובכלל, אם אריק יגלה על כך הוא עלול לבעוט אותו מהקבוצה.

ג'ולי, לעומת זאת, מחפשת את עתידה בבוסטון קולג'. מעניין מאד לראות את האינטראקציה שלה עם תמי. לא קשה לראות שתמי נהנית, קצת יותר מדי, לשחזר את ימיה כקדם ולזכות בתשומת לב, ושג'ולי מתפוצצת עמוק בפנים ומשכנעת את עצמה שתמי שלחה אותה לשם כדי לחוות את החוויה שנמנעה ממנה בעבר. אבל האמת היא שתמי לא שלחה אותה לשם, אלא ג'ולי בחרה להגיע, ואחרי העימות הקשה ביניהן היא מבינה את זה והולכת לראיון בעצמה ומשיגה תוצאה מצוינת. וזה מוביל אותנו לסצינה הנפלאה ביניהן שבה תמי אומרת לה את אחד המשפטים המרגשים בתולדות הסדרה: "השגתי את כל מה שרציתי. פגשתי את אבא שלך והבאתי אותך לעולם. אני לא צריכה יותר מזה". אין, פשוט אין על האישה הזו. וכבר אין לי מלים לתאר את ההופעה של קוני בריטון, אז אסתפק בכך שהיא פשוט אדירה.

ואחרון אחרון חביב, טים. גם הוא חושב על העתיד כשהוא מחפש עבודה ב"סירס", אבל נכשל ומוצא את עצמו מתעניין ב"שיטה המהירה" של אחיו הדביל להביא כסף. כמה טיפשים הם יכולים להיות? הרי ברור שזה לא ייגמר בטוב.

7. קוגר טאון, עונה 2, פרק 3. עוד פרק חמוד מאד של הסדרה המתוקה הזו. מאד אהבתי את הרעיון שבעקבות העזיבה של טראוויס, ג'ולס תתחיל להציק לגרייסון יותר, ושהוא יהיה מאד לא מרוצה מהעניין (ומצאה חן בעיני העובדה שהחבורה הזהירה אותו מראש שזה יקרה כי הם מכירים אותה כל כך טוב). זה מאד אופייני לדמות של ג'ולס, ובהחלט אופייני לדמות של גרייסון (לנסות להתחמק) וזה יצר קונפליקט שלא נראה מאולץ או דרמטי מדי, שעבד היטב.

חוץ מזה, היה כיף לראות את כל החבורה "נוחתת" במעונות של טראוויס, למגינת ליבו של האחרון (והקטעים שבהם הוא צעק לטלפון "לא! בבקשה אל תבוא/י"! היו משעשעים מאד), ועוד יותר מכך, את התגובות של החברים שלו לכל אחת מהדמויות.

כל זה לא פגע בשטיקים הרגילים של הסדרה – החל משמות החיבה הטפשיים ("ראש מרובע", "לא בובי"), דרך התלבושות המצחיקות (העניין עם הג'ינס הצמוד שקרע אותי, במיוחד בקטע שבו אלי מגלגלת את ג'ולס לצד השני של המיטה , חצי החולצה של בובי), ההתנהגות הילדותית של הדמויות (החבורה במעונות אצל טראוויס), לורי ש"עובדת" על אלי (היה צפוי מקילומטר, אבל עדיין חמוד), ג'ולס מניחה את המשקפיים על גרייסון שוב ושוב, הקולות המוזרים של טראוויס וכו'. לא פרק מבריק, אבל עשה את העבודה, כמו תמיד.

6. המפץ הגדול, עונה 3, פרק 23. פרק סיום העונה השלישית של הסדרה הזו הותיר אותי מעט חצוי. מצד אחד, העלילה הראשית של הפרק עם לנארד ופני הייתה משמימה למדי. מצד שני, עלילת המשנה עם אתר השידוכים שהייתה די שקטה לאורך הפרק קיבלה נפח מפתיע לקראת סיומו ופתחה פתח מעניין לקראת העונה הבאה.

נתחיל עם פני ולנארד – אין ספק שהכוונה של התסריטאים הייתה טובה. הם ניסו להראות את התסכול והייאוש של לנארד מהסיטואציה עם פני, אבל כל הקטע שהיא באה אליו שיכורה כדי לעשות סקס ואח"כ זורקת אותו, וכשהוא מגיע שיכור תחילה אל האקסית שלו ואח"כ אליה ושתיהן מסרבות ל"הצעות" שלו היה עשוי בטעם רע, והצליח להוציא גם את לנארד וגם את פני רע. הוא נראה פתטי ולא באופן שמעורר הזדהות אתו והיא סתם יצאה מניאקית, באופן שלא ממש תואם את הדמות שלה. אני מקווה שהכותבים יילכו לכיוון אחר בעונה הבאה.

לעומת זאת, העלילה של שלדון והשידוך שראג' והאוורד מוצאים לו דווקא הייתה מצחיקה כבר מתחילתה, אבל לא תפסה הרבה מקום בפרק, וחבל. אולם מרגע שנמצא השידוך העסק כבר הפך למצחיק, המפגש בין שלדון לבין איימי כבר היה ממש מגניב, והמשפט המסיים של האוורד "אוי ואבוי, מה עשינו?" היווה סיום מצוין לעונה. כך שאפשר לסכם ולומר שלמרות שהפרק עצמו היה קצת מאכזב, הסיום שלו הותיר טעם של עוד.



5. המשרד, עונה 6, פרק 15. סיפור רכישת "דנדר מיפלין" ע"י חברה מסחרית טומן בחובו הרבה פוטנציאל, אבל בינתיים בפרק הזה ראינו קצת יותר מדי מהנוסחה שאפיינה מפגשים קודמים בין מייקל סקוט לבין גורמים ניהוליים חדשים עבורו – מייקל מתקשה להסתגל לשיטת הניהול החדשה ומתחיל להתנהג כמו ילד קטן ולעשות שטויות... לביקורת המלאה.

3. בשבוע שעבר סיפרנו כאן שמאיר איינשטיין והפרשן ניר לוין יצאו קצת שוביניסטים כלפי קוונית במשחק של ליברפול. באותו יום שבו פורסמה הפסקה הזו התברר ששני שדרים אנגלים ברשת "סקיי" הבריטית חטאו בשוביניזם חמור עוד יותר כלפי אותה קוונית, כשנתפסו מלגלגים עליה ועל המין הנשי כולו (בהקשר של אי-הבנת כדורגל).
בתגובה, הרשת פשוט פיטרה אותם. כי ככה זה באנגליה – אין חכמות ואין משחקים. פשוט נשלחו הביתה.

אף אחד לא מצפה שאיינשטיין ולוין יילכו הביתה בגלל הערה אחת לא מוצלחת, אבל באותו שבוע פורסם ב"מעריב" שפרשן הכדורגל של הערוץ הראשון דני נוימן התבטא בחריפות בשיחה עם צוות השידור (לא למיקרופון) נגד אוהדי הפועל ת"א וערביי ישראל והביע רצון (לפי הדיווח) "לשלוח אותם לטרנספר". אף שאין מדובר בהתבטאות בשידור, מדובר במלים חריפות ביותר שעוררו סערה גדולה. אלא מה? נוימן מקורב לאנשים הנכונים בהנהלת הרשות (איך אתם חושבים הוא קיבל את הג'וב?) כך שאין סיכוי שהוא אפילו יושעה בשל ההתבטאות הזו (אם כי הוא לא יפרשן במשחקים של הפועל ת"א בזמן הקרוב). כי ככה זה בישראל – יש חכמות ויש משחקים. אף אחד לא הולך הביתה (אלא אם כן הוא לא מקורב, כמובן).

2. לומר שאינני נמנה עם מעריצי "אמריקן איידול" יהיה בגדר של לשון המעטה של לשון המעטה. ובכל זאת, וגם אם אפשר להתווכח האם התכנית איבדה מזוהרה בעקבות עזיבתו של סיימון קאוול, קשה שלא להרים גבה לנוכח ההחלטה של קברניטי HOT לוותר על שידור התכנית במסגרת הכבלים, ולהותיר אותה לצופי הלוויין בלבד. מה שחמור עוד יותר הוא שעד היום קברניטי רשת הכבלים אפילו לא טרחו להסביר - לפחות לפי מה שידוע לי - את מקור ההחלטה הזו. לא מגיע לקהל קצת יותר מזה?

1. אני בד"כ מקפיד שלא לכתוב פסקאות על תכנים שלא צפיתי בהם במו עיני, אך הפעם אחרוג ממנהגי. אני לא צופה ב"האח הגדול" (אם כי יצא לי לראות מעט מפרק הפתיחה של העונה כשישבתי בבית של חבר קרוב שבחר לצפות בה) ובוודאי שלא צפיתי בה השבוע. כל מה שנכתב כאן ניזון ממידע שנמסר לי ע"י אנשים שצפו ומקריאה של כתבות, ועדיין אני לא חושב שבאמת צריך היה לצפות בזה כדי לגנות בכל תוקף את מה שהיה שם.

אחת המשתתפות בחרה לבטל את אירוסיה המתקרבים, כנראה לטובת רומן עם דייר אחר ב"בית". בתגובה ההפקה הבזויה מחליטה להביא את הדייר לבית כדי "לייצר דרמה". ואכן, ל"הפתעת" כולם כשהדיירת הותיקה רואה מיהו הדייר החדש היא עושה סצינה איומה ונוראית.

יש שתי אפשרויות: או שהכל כתוב מראש ומתוכנן לפרטי פרטים או שהתגובה של הדיירת הייתה אותנטית. מה שלא יהיה, העניין חמור ביותר. או שמוכרים פה לקהל לוקשים של "דרמה אנושית אדירה" ברמאות לשמה או שנעשה פה מעשה נבלה כלפי דיירת בבית.

ממה שהבנתי, אף אחד מהדיירים – כולל הדיירת ה"נפגעת" עצמה לא קמו ועזבו את הבית אחרי האירוע המביש הזה. בהנחה שלא מדובר ב"משחק מכור", זה די פתטי, אבל מה אפשר לצפות מאנשים שימכרו את עצמם בשביל כסף ותאוות פרסום?

הכעס האמיתי שלי הוא לא על חבורת חדלי האישים שבבית הזה, אלא על חבורת חדלי האישים של "קשת", שבמקום להתבייש בעצמם צהלו השבוע עם קומוניקטים על "שבירת אחוזי הצפיה בתכנית" תוך שהם מתגאים בכך שכל המוני בית ישראל ישבו לצפות בתגובה של הדיירת האומללה ל"תרגיל המבריק" שעשו לה מיטב המוחות של "קשת". ביזיון.


בשולי הממיר

 * בפרק של "המשרד" הופיעה קת'י בייטס בתור ג'ו בנט, מנהלת חברת Sabre, וכריסטיאן סלייטר הופיע בתפקיד עצמו.


מניח רעפים נוצרי

 * ב"עקרות בית נואשות" התארח ג'ון שניידר (אבא קנט מ"סמולוויל") בתור אביו של קית'.

 * ב"מחסן סודי 13" התארחו מייקל הוגאן (קולונל טיי "בטלסטאר גלקטיקה") יחד עם אשתו סוזן הוגאן בתפקיד וורן וג'יני ברינג, וניל קרון (פרד מ"מסגד קטן בערבה").

 * ב"האנטומיה של גריי" התארחו אשלי קרואו (סנדרה בנט מ"גיבורים") וקמיל צ'ן מ"סטודיו 60".

* ב"המפץ הגדול" הופיעה מים ביאליק מ"בלוסום" בתור מדענית שוולוביץ וראג' מנסים לשדך לשלדון, וגם התארח בריאן סמית' (מהעונה השביעית של "המירוץ למיליון") בתור האדיוט שפני יוצאת איתו.

***
מה יהיה לנו השבוע?
30 לינואר עד 5 לפברואר


ביום ראשון: "מחסן סודי 13" מסיימת עונה (yes אקשן)

ביום שלישי: "הות'ורן" (HOT3)

ביום רביעי:  "פרינג'" 2 (HOT3)

ביום חמישי: "להיות אריקה" (HOT3)

ביום שישי: "הכי גאות - הסיפור האמיתי" (HOT3)

ביום שבת: "איך פגשתי את אמא" 6 , "טרייסי אולמן - מצב האומה" 3 (yes קומדיה), "זירת הפשע: לאס וגאס" 9, "הנמלט", "שדים" (Hot Zone), "איסטוויק", "חיים מבעד למצלמה", "הרווקה" 4 (Family / Base)

יומיות
חדש: "דם אמיתי" מהתחלה, החל מיום שלישי  (yes Sci-Fi)

HOT VOD
"טוש מחובר" 2, "חיי כלב" (סדרה ישראלית)
סרטים: ראיתי ג'ירפות בהודו, מונטי פייטון- כל האמת (כמעט), משפחת ג'ונס (עם דמי מור, דיוויד דוכובני), פנדורום (אימה עם דניס קווייד), מה קרה בבאליבו?, JCVD (עם ז'אן קלוד ואן-דאם בתפקיד עצמו), לא יעלה על הדעת (עם סמואל אל. ג'קסון), לונדון ריבר.

yes VOD
"טרייסי אולמן - מצב האומה" 3, "האוס" 1, "המתים המהלכים" (The Walking Dead), "העוקץ" 3.


***
מסביב למסך המפוצל


זוכרים את ורה מ"חופשי על הבר"? ברור שלא. ואת אמא של פגי מ"נשואים פלוס"? ומה עם צ'רלי של המלאכיות? אולי אף פעם לא ראינו אותם, אבל לפעמים הם עשו את הסדרה יותר מהדמויות עצמן. מצעד הנעלמים הטובים ביותר מסדרות העבר. לכתבה המלאה (אור ברנע, ynet, בעוד כתבה בסדרת "זינוק לאתמול").


"אני מאוד רוצה לעשות הצגות על אהבה", אומר עיסא. "מת לשחק ב'רומיאו ויוליה'. אבל בתקופה כזו אתה לא יכול לעשות הצגות שאינן פוליטיות. לא במקום הזה, שאנחנו ככה עם האינפוזיות. אנחנו במצב קטסטרופלי וצריך להציל את עצמנו לפני שנטבע". לכתבה המלאה (אלון הדר, nrg, בראיון עם נורמן עיסא מ"עבודה ערבית").


אמש התוודתה מיכל שפירא בפני אמה על ניצול מיני שעברה, ותגובת האם היתה: "אני לא יודעת מי ניצל את מי, לא היית תמימה". הקטע שודר בפריים טיים בשקט מופתי, מבלי שאף אחד יביע הסתייגות או יגנה את התגובה. זה המסר שרצו שם להעביר? לביקורת המלאה (איילה פנייבסקי, עכבר העיר אונליין, על "בקרוב אהבה").

השופטים הוחלפו, הפורמט השתנה, הרייטינג הולך ומידרדר והתוכנית החדשה של סיימון קאוול נושפת בעורפה - עושה רושם ש"אמריקן איידול" בסכנת קריסה. לכתבה המלאה (עידו ישעיהו, עכבר העיר אונליין, מנתח את עלייתה ונפילתה המתקרבת של תוכנית הריאליטי המצליחה בעולם).


הגידול בסדרות מדע בדיוני ופנטזיה בטלוויזיה מצד אחד מקבע את מעמדם של "הגיקים החדשים" ככוח כלכלי שאי אפשר להתעלם ממנו. מצד שני, לטענתם, ההצלחה המסחרית הופכת את הז'אנר שלהם לילדותי וקל מדי לעיכול. לכתבה המלאה (איילה פנייבסקי, עכבר העיר, על עלייתו של ז'אנר המד"ב-פנטזיה).

מי שחושב שדרמת הנוער החדשה של MTV, "סקינס", היא פרובוקטיבית, הוא לא רק מתחסד אלא גם צבוע. השאלה האמיתית היא איך אף גורם איסלאמי עדיין לא יצא נגדה. לכתבה המלאה (עמית קוטלר, ynet, על בגרה האמריקאית של "סקינס").

ועוד על ההמולה סביב "סקינס": ערן בר-און ועמית קוטלר סוקרים סדרות ותוכניות טלוויזיה שערורייתיות מהעבר שבהן כיכבו ילדים ונוער.

בארה"ב עומלים במרץ על ספריית וידאו אישית שניתן לשאת ממקום למקום, ה-BBC מאפשרת גישה ישירה למאגר ה-VOD שלה: הטלוויזיה של העשור החדש מחבקת את הפיראטיות והולכת לכיוון אישי, זמין ולא תלוי במדיום. רק אצלנו עונות מעוכבות וסדרות לא נרכשות. לכתבה המלאה (עידו ישעיהו, עכבר העיר אונליין, על איך תראה הטלוויזיה בעשור הקרוב).

* נמרוד רייס על פרק הלקט של "היפה והחנון" ששודר השבוע.

* אודישנים לכוכב נולד 9: גם בבסיסי צה"ל
http://www.mouse.co.il/CM.television_articles_item,797,209,58193,.aspx


ובינתיים בעולם...

* סטיב קארל עוזב את "המשרד", וויל פארל מצטרף.
 
* ארון סורקין חוזר לטלוויזיה! רשת HBO הזמינה פיילוט פרי עטו לסדרת דרמה שתעסוק בנעשה מאחורי הקלעים של תכנית חדשות בכבלים.


* גם רוב תומאס חוזר למסך הקטן! רשת FOX הזמינה פיילוט לסדרה בשם "Little In Common".

* ליאה מישל תשיר ב"סופרבול" שיתקיים בשבוע הבא. לאחר המשחק ישודר פרק מיוחד של Glee.

* עימות מכוער ומהורר הדים בין ראיין מרפי, יוצר "Glee" לבין חברי להקת "Kings of Leon". זה החל בפרסום על כך שחברי הלהקה המצליחה דחו את ההצעה לאפשר לסדרה להשתמש בשירי הלהקה:   המשיך בראיון מעורר מחלוקת של מרפי שבו כינה את חברי הלהקה "Ass-Holes": התחמם עוד יותר כשהמתופף, ניית'ן פולוויל, פרסם בחשבון הטוויטר שלו הודעה שבה רמז לנטיותיו המיניות של מרפי והתפוצץ לגמרי כשמרפי האשים את המתופף בהומופוביה.

* מינקה קלי ("אורות ליל שישי") היא מלאכית של צ'ארלי .


* גם רשת CW נכנסת לטרנד הזומבים החדש - מפתחת סדרה בשם "Awakening". אייייייכס! זומבים! ג'יפה!


* מסתבר שבעלה של פראן דרשר במשך 21 שנה היה גיי בארון (כמו הסדרה שלה, "נני", זה ממש לא מצחיק).


* "90210" אומרת שלום לראיין אגהולד ולורי לאפלין.

* לארי הגמן, הלא הוא ג'יי אר, יככב בתפקיד האגדי ברימייק של הסדרה שרשת TNT תשדר.  

* צ'ארלי שין אשפז את עצמו שוב במכון גמילה, ההפקה של "שני גברים וחצי" בהפסקה.

*  ומארק צוקרברג קופץ להתארח ב- SNL ופוגש את ג'סי אייזנברג.



***

רוצים לכתוב לממיר הבא? כתבו לנו
(editor@tve.co.il)


המסך המפוצל בטוויטר


תגובות (33)