ארכיון המסך המפוצל > 2011

האוס וג\'אנג גום

קוריאה בעת העתיקה מול ארה\"ב של היום, רפואה טבעית מול רפואה מודרנית. \"האוס\" ו\"היהלום שבכתר\" הולכות ראש בראש

מאת: מורן
פורסם בתאריך: 03/02/2011


אם ד"ר גרגורי האוס היה פוגש את סו ג'אנג גום, המילה "שרלטנית" כנראה הייתה נזרקת לאוויר כמה וכמה פעמים. אם סו ג'אנג גום הייתה פוגשת את ד"ר גרגורי האוס, כנראה היה מעורב בעניין נאום ארוך על יושר ועל הדרך הנכונה לעסוק ברפואה. ובכל זאת, אם הם היו נפגשים, זה היה יכול להיות איחוד מאוד מעניין לצופים.

אל "היהלום שבכתר" הגעתי בזכות אורלי. היא כתבה כתבה נהדרת שגרמה לי להסתקרן ולא נכנעה לתירוצים כמו "אבל אין לי ויוה פלטינה". "היהלום שבכתר" היא סדרה דרום-קוריאנית המרחשת בחצר המלוכה בעת העתיקה, ועוקבת אחר קורותיה של סו ג'אנג גום, מילדותה כנערת ארמון עד למינויה כרופאה הראשית של המלך.

במהלך הצפייה בסדרה הקישור ל"האוס" כל הזמן קפץ לי לתודעה. אני מתכוונת להשוות כאן בין שתי הדמויות. את הסקת המסקנות על מזרח ומערב, הווה ועבר, גברים ונשים או כל דבר אחר – אני משאירה לקוראים.

שימו לב – הכתבה מכילה המון ספויילרים ל"האוס" עד פרק 6x04 ולכל "היהלום שבכתר". אני ממליצה לקרוא את הכתבה של אורלי, לראות את הסדרה ואז לחזור לכאן (או לפחות לקרוא קודם את הכתבה של אורלי כדי לקבל מושג כללי על הסדרה). ל"היהלום שבכתר" יש שתי גרסאות מבחינת החלוקה לפרקים. הגרסה ששודרה בארץ היא הגרסה הקוריאנית, בה כל פרק נמשך כשעה, סה"כ 54 פרקים. בגרסה האמריקאית כל פרק נמשך כ-40 דקות ולכן ישנם סה"כ 70 פרקים. ההפניות כאן הן לפרקים בגרסה הארוכה שלהם. מכיוון שאני ראיתי גרסה עם תרגום לאנגלית, תעתוקי השמות עלולים להיות מעט שונים מאלו שנבחרו ב"ויוה פלטינה".


ג'אנג גום במדים הרשמיים של רופאת המלך, לאחר מינויה
(כן, הסקייטבורד על הראש זה חלק מהמדים)


רפואה שלמה / הרפואה

הרפואה בשתי הסדרות מאוד שונה, ולא רק כי בסדרה אחת מדובר על רפואה מסורתית שמגיעה מאזור המזרח הרחוק, מה שהיום בדרך כלל מכונה "רפואה סינית" ובסדרה השניה מדובר על רפואה מערבית מודרנית (ואפילו קצת יותר ממודרנית לפעמים), מה שהיום מכונה "רפואה קונבנציונלית".

השיטה המדעית:

כשג'אנג גום צריכה למצוא תרופה למחלתו המסתורית של המלך, היא מוצאת חולים שמחלתם נראית דומה, מנפה מהם את אלו שבבדיקה מדוקדקת יותר מסתברים כחולים במחלה אחרת וכשנמצאים שני חולים עם מחלה זהה היא חוקרת את הסימפטומים שלהם ומנסה לטפל בהם וכך מוצאת טיפול מתאים למלך (פרק 44). גם האוס משתמש לפעמים בשיטה דומה – במקרה אחד היו מספר תינוקות חולים ולא היה ברור מהו החיידק הגורם למחלתם. האוס בחר לטפל בשניים מהם, כל אחד מהם בהתאם לאחת האפשרויות, וכך הגיע בסוף לאבחנה (למרות שאחד התינוקות מת בשל מחלתו) (פרק 1x05‏, "Maternity").

בכל פרק של האוס האבחנה משתנה מספר פעמים כשהטיפול המתאים לאבחנה לא עוזר או כשחלה החמרה וסימפטומים חדשים שהופיעו לא מתאימים לאבחנה הקיימת. גם ג'אנג גום לא חוששת להחליף את האבחנה – קודם היא משוכנעת שהאבחנה שקיבל המלך מרופאיו שגויה, וכשהיא בודקת את המלך ומשהו לא נראה לה מתאים לאבחנה שלה עצמה – היא משנה את אבחנתה (פרק 45). חשוב לציין שבתקופתה של ג'אנג גום, הודאה באבחון לא נכון של המלך היא דבר מסוכן ביותר – אנשים נענשים בחומרה על שגיאות פחותות מזו.


אולי זה לופוס?

מניפולציות:

הרפואה של ד"ר האוס שונה בהיבט חשוב מהרפואה המערבית הנלמדת היום. היום הרפואה הולכת בכיוון מאוד מתגונן ומאוד מכוון לאוטונומיה של החולה ולזכותו להחליט מה ייעשה באופן מושכל ומיודע (וקצרה כאן היריעה מלדון בכך). האוס הוא פטרנליסט קיצוני –  הוא יאמר לחולים מה נכון בשבילם (והוא מאוד לא מרוצה כשהם מפקפקים בכך) ואף ירחיק עד כדי רמאות כדי לגרום לחולה לעשות כרצונו (למשל בפרק 1x08‏, "Poison", צ'ייס מתחזה לעובד של ה-CDC כדי לשכנע אם, שמסרבת לתת לצוות לטפל בבנה לפני קבלת חוות דעת מה-CDC, לתת להאוס לעשות מה שהוא רוצה). את המניפולציות הוא מפעיל לא רק על חולים, אלא גם על אנשי צוותו (בפרק 4x08‏, "You Don't Want to Know", הוא מחליף את הקפה מנטול קפאין לרגיל כדי לגלות ממה 13 חוששת, ואז שולח בשמה בדיקה למחלת הנטינגטון (מחלה תורשתית ניוונית) למרות שהיא מציינת שהיא לא מעוניינת לדעת אם היא תחלה או לא).

ג'אנג גום בוחרת במניפולציות הרבה פחות מהאוס, אבל בעת הצורך היא בהחלט מוכנה לתמרן אנשים כדי שיעשו כרצונה. המלכה האם, בעידודה הפעיל של גבירת החצר הראשונה במעלה, משתמשת במחלתה כדי ללחוץ על המלך שלא ייתן הוראה מסוימת – היא מסרבת לקבל כל טיפול שהוא עד שהמלך ישנה את דעתו. בני בריתה של ג'אנג גום דווקא מעוניינים בהוראה הזו, והיא כרופאה מרגישה מחויבות לטפל בחולים בכל מחיר. היא מבקשת מהמלכה האם לערוך התערבות – אם המלכה האם לא תצליח לפתור את החידה שג'אנג גום תחוד לה, היא תסכים לקבל טיפול. אם היא תצליח, ג'אנג גום תמות כעונש על חוצפתה, למרות שג'אנג גום משוכנעת שגם אם המלכה האם תפתור את החידה היא תבחר לקבל טיפול. החידה עצמה היא תיאור מהלל של תפקיד האם במשפחה. החידה נפתרת די מהר ע"י הגבירה הראשית של המטבח והתשובה ניתנת למלכה האם, שמבינה שמטרת החידה הייתה להזכיר לה עד כמה היא חשובה (לבנה המלך, ולכן גם לכל המדינה) והיא מסכימה לקבל את הטיפול הרפואי (פרק 37).

מעמד הרופא:

האוס הוא רופא בכיר, מומחה בשני תחומים (נפרולוגיה ומחלות זיהומיות), מנהל מחלקה שתחתיו עובדים מספר רופאים מומחים. הוא נחשב כסמכות העליונה בנושאי אבחנה ומקבל אך ורק מקרים קשים במיוחד שרופאים אחרים נכשלו באבחנתם. החולים מגיעים אליו מרחבי ארה"ב ואפילו מחוץ לה (בפרק 3x24‏, "Human Error", זוג קובני מסכן את חייו כדי להגיע לארה"ב אך ורק כדי לאפשר לאישה להיות מאובחנת ע"י האוס). מעבר להיותו רופא שמומחיותו הרבה זוכה לכבוד גם מאלו שלא מחבבים אותו בפן האישי, הוא גם רופא בעל קביעות שקשה לפטרו ונכס חשוב לבית החולים, עד כדי כך שהמנהלת האדמיניסטרטיבית של בית החולים הקצתה קרן מיוחדת למימון הוצאותיו המשפטיות באם יהיו כאלו, כדי שיוכל להמשיך לעבוד בבית החולים (היא מספרת לו על כך בעונה השלישית).



ג'אנג גום היא "רופאה אישה", שמגיעה מהמעמד הנמוך ביותר של "שפחה ממשלתית" לאחר שהואשמה בפשע חמור. גם לפני ההאשמה מעמדה היה נמוך – היא הגיעה ממשפחת איכרים והייתה "נערת ארמון", משרתת בארמון המלוכה שנחשבת לרכושו של המלך. "רופאה אישה" היא בעצם לא ממש רופאה. התפקיד הומצא כפתרון לבעיית אבחון נשים ע"י רופאים גברים, דבר שלא ייעשה בחברה מסורתית כמו זו שמתוארת בסדרה, ובעצם נמצא על קו התפר בין מה שהיום הוא תפקיד הרופאה ומה שהיום הוא תפקיד האחות, עם עוד תוספות מהצד. ג'אנג גום מאבחנת חולות – אך לעולם לא לבד, בארמון תמיד יישב רופא גבר מאחורי מסך חרוזים ויאזין לתהליך האבחנה. ה"רופאה אישה" מחויבת לתאר בקול רם מהו הדופק שהיא מרגישה, והאבחנה הסופית תלויה באישור הרופא הגבר המאזין (ולעיתים בדיון שכולל את כל הצוות, גברים ונשים – מאוד דומה לישיבות מחלקה היום). תפקידה כולל גם את החלקים הסיעודיים יותר, כגון עיסוי כתפה הכואבת של המלכה ואפילו הכנת התרופות מהמרכיב הבסיסי שהוא צמחי מרפא (מה שבעצם שייך יותר לתפקיד הרוקחת היום).

מעמדן של "רופאות נשים" הוא נמוך ביותר – במהלך ההכשרה הן מחויבות גם לתפקד כזונות בעת הצורך, וגם לאחר סיום הלימודים אפילו נערות הארמון הזוטרות מרשות לעצמן להתעמר בהן ולהזכיר להן שהן אך ורק "רופאות נשים". כשדעתה של ג'אנג גום שונה מדעתו של רופא, תמיד יימצא לפחות אדם אחד שיזכיר שמדובר ב"רופאה אישה" וצריך להיזהר מאוד כשמקשיבים לה ולחשוב פעמיים האם לסמוך על דעתה. מחוץ לארמון המצב מעט שונה – "רופאות נשים" מטפלות גם בגברים (בדרך כלל עניים), אך היחס אליהן שונה מהיחס לרופא שהוא גבר, כולל מבחינת התמורה על העבודה. ברור שג'אנג גום היא מיוחדת (אחרת למה להשקיע בהפקת סדרה עליה?) אבל לאורך רוב הקריירה שלה כ"רופאה אישה" בסדרה היא נאלצת להתמודד עם המעמד הזה. אפילו אחרי ההצלחה הגדולה שלה באבחון המלך התגובה הראשונה של צוות בית החולים של הארמון היא "איזה יופי, כל הכבוד, הצלת את כולנו, עכשיו תחזרי לתפקיד שלך והגבר יטפל במלך". בהמשך המלך אומר כמה פעמים שלו רק ג'אנג גום הייתה גבר, היא הייתה יכולה לטפל בו. כשהוא מחליט להתעלם ממינה ולמנות אותה לרופאה הראשית שלו, כולם חוששים שהצעד יערער את היציבות השלטונית וגם אנשים שעזרו לה בעבר מפנים לה עורף כשהיא מחליטה לקבל את ההוראה. בסופו של דבר המלך מצליח למנות אותה לתפקיד הרופאה שלו, אבל רק לאחר מספר הצלחות יוצאות דופן שלה ומאבק קשה עם שרי הממשלה שלו.

קשר עם חולים:

השוני במעמד משליך גם על היכולת לפעול ולפתור בעיות ואינו אך ורק עניין של כבוד. נקודת דמיון חשובה בשיטות העבודה היא בחירה במקרה של האוס וכורח במקרה של ג'אנג גום. האוס לא מעוניין בקשר עם חולים ונמנע מכך ככל האפשר. הוא מעדיף להסתמך על התיק הרפואי ועל דבריהם של חברי הצוות שלו. במקרה של "היהלום שבכתר", הרופאים הגברים לא יכולים לטפל ישירות בנשים, ולכן הם נאלצים לשבת מאחורי פרגוד החרוזים ולהאזין לשתי רופאות חלוקות בדעתן מתארות את הדופק של המלכה כדי להחליט מה היא האבחנה הנכונה (פרק 36). את התיקים הרפואיים של בני משפחת המלוכה אסור לרופאים המטפלים בהם לראות מלבד במקרים חריגים ביותר. גם ג'אנג גום מנסה לאבחן את מחלתו של המלך – בלי יכולת לבדוק אותו בעצמה. המשימה, אבחון מרחוק, בלתי אפשרית (כמו שגם האוס מגלה במקרים רבים ולכן כן נפגש עם החולים בסופו של דבר) והיא מבקשת ומקבלת אישור יחיד במינו לבדוק בעצמה את המלך כדי שתוכל לאבחן (פרק 45).


מראה נדיר: האוס בודק חולה


"מה יש לי בכיס?" / חידות

חידות, בעיקר רפואיות אם כי לא רק, מהוות חלק בלתי נפרד משתי הסדרות.

הרבה פעמים נאמר (בסדרה ומחוצה לה) שהאוס עובד בשביל לפתור את החידות. כשצריך למצוא משהו שימשוך אותו, מחפשים את המקרה המעניין, החידה שהוא לא יוכל להימנע מלנסות לפתור (למשל בפרק 3x01‏, "Meaning"). לאחר שהאוס נגמל מסמים הוא עובד על שינוי ההרגלים המזיקים שהיו חלק מהבעיה שלו בעבר. הוא לא חוזר לעבוד כרופא, אך אנו מגלים שהוא לא הצליח להתגבר על המשיכה לחידות ופנה לאתרים רפואיים ברשת בהם רופאים מתייעצים לגבי מקרים סבוכים כדי לפתור מקרה (שכמובן היה המקרה עליו עבד הצוות שלו) (פרק 6x02‏, "Epic Fail").

ג'אנג גום מוצגת מתחילת הסדרה כילדה סקרנית, וזה בהחלט עוזר לה לפתור חידות, אבל המניע שלה שונה. היא פותרת חידות כדי להשיג מכך משהו. החידה הרפואית הראשונה שהיא פותרת נוגעת לנסיך חולה. לאחר שהנסיך אכל מרק שבישל לו הטבח הראשי, הוא הופך למשותק. הטבח, שהוא אביה המאמץ של ג'אנג גום, כמובן מואשם מיד באחריות למצב ונלקח למעצר וחקירה (שכמיטב מסורת העולם בתקופה ההיא, כללו גם עינויים קשים). ג'אנג גום בטוחה בחפותו וחוקרת את המקרה מכיוון הבישול והשפעתו הבריאותית, ולראשונה בחייה - גם מהכיוון הרפואי נטו, כדי להוכיח לכולם שהטבח אכן לא אשם במצבו של הנסיך (פרקים 11-12). בהמשך היא פותרת חידות רפואיות נוספות – כשהחשובה בהן היא כמובן חידת מחלתו של המלך, אך תמיד יש לה סיבה לכך מעבר להגעה לתשובה עצמה.


פרקליטי ל.א. / החוק

קוריאה המתוארת בסדרה "היהלום שבכתר" היא ממלכה בעלת חוקים מאוד נוקשים, עינויים כשיטה מקובלת לחקירה ועונשים קשים שבראשם כמובן עומד עונש המוות. לאדם המערבי היום נראה שעונש המוות באותה תקופה ניתן מאוד בקלות, גם על עבירות שוליות, כאשר בעיני אנשי התקופה  אותן עבירות היו חמורות ביותר וראויות לעונש כבד כזה. ההבדל בין פושע לבין מסייע לפשע לא קיים, כמו שניתן לראות מהעונש הזהה שקיבלו הגבירה האן וג'אנג גום למרות שהגבירה האן הודתה בפשע שבו הואשמה וטענה שלג'אנג גום לא היה כל חלק בו, וג'אנג גום עצמה מעולם לא הודתה בו (פרק 27). אנשי התקופה חיו ככל הנראה בפחד מתמיד מפני כל צורה של סמכות והתנהגו בהתאם. ארה"ב של "האוס" היא כמובן ארה"ב שאנחנו מכירים – עונש המוות קיים אך יחסית נדיר, והחוק ניתן לפירוש בצורה רחבה יחסית. העינויים אסורים ולכן אחוז ה"הודאות" קטן בהרבה. שני אנשים המואשמים באותה עבירה ונמצאים אשמים לא בהכרח יזכו לאותו עונש, מסיבות שונות. בפן האזרחי ארה"ב ידועה כגן עדן של תביעות נזיקין, כולל מקרים שנשמעים אזוטריים למדי (חלקם כנראה פחות מגוחכים כשמתבררים הפרטים, וחלקם כנראה נשארים מגוחכים למדי גם כשהכל ידוע). בתחום הרפואה התביעות רבות מספור והרבה רופאים פועלים כיום בדרך שונה מהרצוי בשל החשש מתביעות (מה שנקרא "רפואה מתגוננת").

פעולה נגד הכללים:

למרות מערכות החוק המתוארות והשפעותיהן הצפויות, גם ג'אנג גום וגם האוס פועלים מחוץ להן, תוך התעלמות בולטת מההשלכות הצפויות כתוצאה מכך. יתרה מכך – שניהם גוררים אחריהם אנשים נוספים שעלולים גם הם להיפגע ממעשיהם.

ג'אנג גום מסתבכת בצרות בשל סקרנותה הרבה וסירובה לפעול לפי הכללים כבר מילדותה המוקדמת. בילדותה היא מתעקשת לגלות את עברם של הוריה, דבר שבסופו של דבר מביא למותם. בהמשך ג'אנג גום ממשיכה להסתבך בשל חוסר ציות לכללים ונענשת שוב ושוב. בחלק מהמקרים ברור שהיא מצפה לעונש ומשועשעת מהמצב (למשל בפרק 6, בו היא נענשת מכיוון שערכה ניסויי בישול שהיא לא אמורה לערוך). במקרים החמורים ביותר ישנן מה שאנחנו היינו מחשיבים כנסיבות מקלות, אך באותה תקופה לרוב מתעלמים מהן. בין היתר היא מעיזה לחפות על היעדרה של המורה הרוחנית שלה, הגבירה האן, מתחרות חשובה - ולבשל במקומה, מעשה שנחשב לעלבון קשה למשפחת המלוכה וג'אנג גום מסתכנת בעונש כבד ואפילו מוות. הגבירה האן נעדרה כי היא למעשה נחטפה - לאחר שנאלצה לצאת מהארמון ולקנות מצרכים, בשל חבלה מכוונת במצרכי המזון שהכינה מראש לאותה ארוחה. אך זה לא היה ידוע בזמן התחרות. בכל מקרה, ברור לכולם, כולל הגבירה האן וג'אנג גום, שאין תירוץ מקובל להיעדרות מהתחרות (פרקים 20-21). לאחר שהיא כבר רופאה מוסמכת ומתלמדת בבית החולים של הארמון, ג'אנג גום נחושה לחשוף את הקנוניה שהביאה להאשמה שלא בצדק כלפיה וכלפי הגבירה האן ולמותה של הגבירה האן. מספר אנשים, כולל המלכה, מבטיחים שיעזרו לה ככל יכולתם כשהזמן יהיה מתאים לכך, אך ג'אנג גום מתעקשת לא להמתין. היא מקבלת מהמלכה אישור יוצא דופן לעיין בתיק הרפואי הסודי ביותר שלה, השמור בספריית הארמון האסורה לכניסה, ומנצלת את האישור הזה כדי להבריח החוצה את תיקו הרפואי של המלך ולהעתיקו – עבירה חמורה ביותר שדינה מוות ללא משפט, ואפילו ללא הודעה לקרוביה על הוצאתה להורג. ג'אנג גום לוקחת את התיק הרפואי לרופאה שהכשירה אותה ועזרה לה הרבה, תוך ידיעה ברורה שהיא מסכנת גם את הרופאה בגורל דומה לשלה – מוות, והשארת קרוביה בחוסר ידיעה על גורלה (פרק 42).


ג'אנג גום, לאחר נסיון בריחה מאי הגלות

מקרי הפרת החוק של האוס רבים מספור. אני לא בטוחה שישנו פרק אחד בסדרה שבו מעשיו לא עלולים להביא לתביעה כלשהי נגדו, גם אם מתעלמים מהעבירות הקשורות לסמים שהוא מבצע באופן רוטיני בעונות המוקדמות של הסדרה. לרוב האוס מתעלם מהכללים למען חולים או למען האבחון עצמו. בכל זאת, הדוגמה הבולטת ביותר ליחסו של האוס לחוק היא כנראה קשת העלילה שנגעה לשוטר טריטר בעונה השלישית של הסדרה. בקשת העלילה הזו האוס פגש בטריטר במרפאת בית החולים וטיפל בו בדרכו האופיינית הכוללת זלזול מובהק וגרימת אי נעימות מכוונת. האוס סירב בעקשנות להתנצל לפני טריטר על התנהגותו, למרות איומים בתביעה נגד בית החולים, וכתגובה לכך השוטר עצר אותו בדרכו הביתה. מהירות מופרזת, אי נשיאת תעודה מזהה ובקבוק גלולות שמאפשר לטריטר להאשים את האוס בנהיגה תחת השפעת סמים ואחזקת תרופת מרשם ללא מרשם מזכים את האוס בלילה בכלא. הסיפור ממשיך כצפוי כשכל אחד מהם מתבצר בעמדתו והשוטר נחוש בדעתו לגרום למפלתו של האוס בעזרת התמכרותו הידועה לסמים שגורמת לו לעבור על החוק. הוא מנסה לשבור את האוס ע"י הקפאת חשבונות הבנק של אנשי צוותו ושל וילסון. האוס לא מתרשם מהסבל שנגרם לחברו ולעובדיו וממשיך לסרב לתת לטריטר את מה שהוא דורש.

הריגת חולה:

בשתי התכניות יש התייחסות לשאלה הריגת חולה. ב"האוס" מדובר בכמה פרקים על חולים סופניים שמבקשים למות (פרק 1x09‏, "DNR" ופרק 3x03‏, "Informed Consent"), אך האוס בוחר להתעלם מרצונותיהם. בפרק אחר עולה דילמה קשה הנלווית לטיפול בדיקטטור רצחני – האם טובת המטופל הספציפי שלך גוברת על טובת העם המדוכא שלו? קמרון מודיעה שהיא לא מעוניינת לטפל בדיקטטור, אך כשהוא מאתגר אותה להרוג אותו היא לא הורגת אותו. צ'ייס, שבתחילת הפרק טוען שפעולותיו של הדיקטטור לא צריכות לעניין אותם כרופאים והם מחוייבים לטפל בו כבכל חולה אחר, משנה את דעתו בהמשך הפרק ומזייף את בדיקות הדם של הדיקטטור כך שיובילו לאבחנה שגויה ולמותו (פרק 6x03‏, "The Tyrant"). האוס עצמו לא מעורב בעניין, אך מאוחר יותר מתגלה שהוא מודע למעשה ובוחר לחפות על צ'ייס (פרק 6x04‏, "Instant Karma").


"The Tyrant"

ב"יהלום שבכתר" הראשונה שניצבת בפני הדילמה הזו היא צ'נג דו, הרופאה שמכשירה את ג'אנג גום. היא מתעקשת להישאר באי נידח ולא להתקדם מבחינה מקצועית כי שם נמצא האויב שלה, אדם שהכריח את אימה לעבוד כזונה ובכך גרם להתאבדותה. היא יודעת במה הוא חולה ומכירה את הטיפול שמרפא את מחלתו (טיפול שככל הנראה רק היא מכירה, כי רופא מוכשר נוסף שנמצא במקום מאמין שהמחלה חשוכת מרפא). היא נקראת אליו כשהוא גוסס מהמחלה ונדרשת לבחור האם לטפל בו או להניח לו למות. צ'נג דו מגיעה אליו מתוך כוונה לראות אותו מת, אך בסוף נותנת לג'אנג גום הוראות לטיפול בו (פרק 30). בהמשך, ג'אנג גום מתבקשת על ידי המלכה להרוג את נסיך הכתר במטרה להבטיח את שלומה ושלום בנה, השני בסדר הירושה אחרי אחיו הבוגר. כאשר ג'אנג גום מתמנה לרופאה של הנסיך, היא בוחרת בגלוי לסרב למלכה, ומצבו של הנסיך משתפר. מעשה זה כמעט עולה לה בחייה, ומסכן גם את המלכה, לאחר שהמלך שומע חלק מהשיחה בה ג'אנג גום מסרבת ומנסה להבין מה המלכה ביקשה מג'אנג גום (פרק 49).

ההשלכות של הריגת חולה במקרה של האוס שונות מאוד מאשר במקרה של ג'אנג גום. במקרה של האוס, הצלת חולה בניגוד להוראת DNR הוא עילה לתביעה. זיוף תוצאות מעבדה כדי לגרום למותו של חולה יגררו, כמובן, אישום ברצח. במקרה של ג'אנג גום חשוב מאוד מיהו החולה. אם מדובר באדם פשוט (כמו אותו אויב של צ'נג דו), סביר להניח שאם לא יהיה מדובר במקרה ברור של רצח, יהיה קל מאוד לרופא לצאת מהסיפור פטור מעונש. במקרה של בני משפחת המלוכה, כמובן, גם מותו של אחד מהם ללא כל רשלנות מצד הרופא מסכן את הרופא – קל וחומר פעולות שנועדו לגרום לנזק לבן למשפחת המלוכה.


גיבורי על

אנחנו עוסקים בסדרות טלוויזיה הקרויות על שם הדמות הראשית (בקוריאנית "היהלום שבכתר" נקראת "ג'אנג גום הגדולה"). כתוצאה מכך, ברור לכולם שהכל תמיד ייגמר בשלום. הרי אין "האוס" בלי האוס, נכון?

האוס תמיד צודק בסופו של דבר. החולה יכול לעבור במהלך הפרק כמות אירועים מסכני חיים שאמורה הייתה להשאיר אותו עם נזקים משמעותיים לשאר ימי חייו, אבל עד סוף הפרק תתגלה האבחנה ויהיה טיפול ולרוב החולה יצא מבית החולים שמח וטוב לב. גם כאשר החולה מת בסוף, כמעט אף פעם זו לא תהיה אשמתו של האוס אלא אשמת האבחנה – אפילו ביקום הרפואי הכמעט אוטופי של הסדרה, לפעמים קיימות מחלות שלא ניתן לרפא (למשל כלבת בפרק 1x10, "Histories", או סרטן ריאות בפרק 3x06‏, "Que Sera Sera"). כשכבר יש מקרה של פספוס אבחנה, לרוב הוא לא יהיה של האוס ישירות (בפרק 3x20‏, "House Training" הטעות היא של פורמן, בפרק 4x03‏, "97 Seconds" של הצוותים המתחרים, בפרק 5x20‏, "Simple Explanation" האבחנה מאוחרת מאוד כי החולה מתעקשת לשקר לגבי עברה עד הרגע האחרון). מעבר לכך, האוס מוצג כגאון שאין שני לו – הוא מאבחן יוצא מגדר הרגיל, וכשהוא מעוניין לקרוא מאמר שמופיע בעיתון הודי הוא פשוט לומד הינדית ברמה מספיקה לקריאת מאמר מקצועי מסובך (פרק 2x12‏, "Distractions").

ג'אנג גום יכולה לבצע שוב ושוב עבירות שדינן מוות, אבל בסופו של דבר היא תמיד תינצל ואפילו תשפר את מצבה בעקבות התקרית. לזכותה של הסדרה ייאמר שהפתרונות שלהם לרוב יצירתיים ומעניינים, אם כי לא תמיד. באחד המקרים, ג'אנג גום מנצלת את אמונה של המלכה ומבריחה את תיקו הרפואי החסוי של המלך מהארמון. העונש על עבירה זו הוא מוות, ללא משפט או סיכוי להמתקת העונש. המלכה, למרות שנפגעה מאוד ממעשיה של ג'אנג גום, מחליטה לדחות את ביצוע העונש ולתת לג'אנג גום הזדמנות להינצל ע"י אבחון בעיותיו הרפואיות המסתוריות של המלך. זה פתרון שאני אישית לא צפיתי – העלבון של המלכה מבגידתה של ג'אנג גום נראה אמיתי, ולאורך כל הסדרה משפחת המלוכה מצטיירת כמשפחת מלוכה ספרותית טיפוסית – כזו שלא מוחלת על עלבון, ולו הפעוט ביותר, בקלות (אם כי המלכה תמיד הצטיירה כחכמה והמעשית ביותר במשפחה) (פרק 43). ג'אנג גום גם מוצגת בסדרה כבעלת כישורי על – היא לא רק טבחית נפלאה, יש לה יכולת לבשל מעדנים מבלי לטעום אותם בכלל, כפי שבטהובן היה מסוגל להלחין גם לאחר שאיבד את שמיעתו לחלוטין (פרקים 13-14). כישורי השינון שלה גם הם מופלאים – בבית הספר לרפואה היא מתנדבת לנקות ולכבס עבור כל התלמידות, ובכל זאת מצליחה לשנן את החומר כל כך טוב שגם הן מתפלאות מכישרונה (פרק 33).


איכות הסביבה / סביבה ורפואה

אחד הדברים שלומדים מצפייה בהאוס הוא כמה הסביבה יכולה להשפיע על המצב הבריאותי. בפרקים רבים האוס שולח את עובדיו לפרוץ לבתיהם של החולים במטרה למצוא גורם סביבתי אפשרי למחלה. בחלק מהפרקים לא מדובר רק בחשד - גם הפתרון הוא גורם סביבתי כלשהו, לפעמים אפילו מזון (למשל בפרק 3x01‏, "meaning" שבו אישה צעירה סובלת מצפדינה (חוסר בויטמין C) בשל תזונה לא נכונה, או בפרק 1x10‏, "Histories" שבו אנורקטית סובלת מפגיעה בזיכרון בשל מחסור בתיאמין (ויטמין B1)). בתחילת העונה השישית מסתבר שגם להאוס יש משיכה לבישול – כשהוא מחפש דרכים להעסיק את עצמו לאחר הגמילה, מכיוון שהוא לא אמור לחזור לסביבה המלחיצה של בית החולים שהיה לה חלק בהתמכרות שלו, הוא מצטרף לד"ר ווילסון בקורס בישול. הוא מתמקד בבישול ומגיע לרמת מיומנות מרשימה מאוד תוך זמן קצר (פרק 6x02‏, "Epic Fail").


האוס מפליא בבישולים תוך כדי שמתמרן את 13 לחזור לעבוד אצלו

ג'אנג גום התחילה את דרכה כנערת ארמון מהמטבח, ושאיפתה הייתה להפוך לגברת הראשית של המטבח, האחראית על כל הבישול בארמון. כבר אז הקשר בין מזון ורפואה היה ברור. הגבירה האן מלמדת את ג'אנג גום לחשוב על ההיבט הבריאותי של המזון כל הזמן, החל מהפעולה הפשוטה ביותר של הגשת מים (פרק 4). הקשר הזה מגיע לשיאו בפרקים שבהם השגריר הסיני מגיע לביקור בארמון. השגריר סוכרתי, ולכן הגבירה האן מגישה לו מזון פחות עשיר ושמנוני מהמזון אליו הוא מורגל. השגריר נעלב, אך בהמשך מבין שהמזון הבריא לא חייב להיות פחות טעים ממזון שמן והוא אכן תורם לשיפור משמעותי בהרגשתו הכללית (פרקים 18-19). בהמשך החיבור בין מזון ובריאות נמשך כשמזון נחשד כגורם הבעייתי במחלתו של המלך – בשני אירועים שונים המלך מאבד את הכרתו לאחר שאכל והגבירה הראשית של המטבח נחשדת בבגידה (פרקים 25-27 ו-44-45). ג'אנג גום גם מטפלת בילד, שמחלתו גורמת לו לסבל רב ושנבדק ע"י רופאים רבים וכולם טענו שאי אפשר לרפא אותו, אך ורק ע"י האכלתו למשך מספר ימים בנזיד בקר בלבד. הילד מתקשה באכילה בהתחלה, אך עם הזמן מצבו משתפר והוא מבריא לחלוטין (פרק 32).


"ללכת שבי אחריו" / תומכים

ג'אנג גום והאוס דומים מאוד ביכולת שלהם לסחוף אחריהם אנשים.

כבר בימיה הראשונים בארמון ג'אנג גום פוגשת את המעריצה הראשונה והגדולה ביותר שלה – יון סנג. יון סנג הילדה מאוד בודדה ומפוחדת, דואגת לבריאותה של אימה ולא אהובה על שותפותיה לחדר (מלבד ג'אנג גום, כמובן). ג'אנג גום מגינה עליה כשהשותפות מתעמרות בה. מאז אותם ימים, יון סנג עמדה לצידה של ג'אנג גום ללא קשר למה שקרה ולסיכון לה עצמה. כשג'אנג גום הוגלתה, יון סנג ניסתה להודות במעורבות בפשע  כדי להישלח מהארמון לגלות אליה נשלחה ג'אנג גום (פרק 28). בבית הספר לרפואה ג'אנג גום פגשה את שין בי, שטוענת שוב ושוב שהיא רופאה גרועה (פרקים 33-34). בעיני, שין בי מאוד מזכירה את יון סנג. שתיהן טובות במה שהן עושות (יון סנג הצליחה לעבור את מבחני נערות הארמון הקשים ושין בי הגיעה לבית הספר לרפואה וכנראה התקדמה שם יפה מאוד כי בסופו של דבר היא נשלחה לבית החולים של הארמון, המקום המבוקש ביותר, יחד עם ג'אנג גום). אמנם הן פחות טובות מג'אנג גום – אבל הן בשום פנים ואופן לא גרועות וחסרות אונים כמו שהן חושבות. חוץ משתיהן יש אנשים רבים שמאמינים לג'אנג גום ומנסים לעזור לה בכל מחיר –  ההורים המאמצים שלה, הקצין מין, הרופאה צ'נג דו שמכשירה אותה ושני רופאים נוספים שפגשו את ג'אנג גום במהלך חייה, והגבירה מינג והעוזרת שלה אה צ'אנג, שבסך הכל רוצות לחיות חיים שקטים ונוחים במטבח הארמון, ובכל זאת מרשות לעצמן להיות מזוהות עם ג'אנג גום אפילו כשנגבה מהן מחיר בשל כך, ואפילו המלכה מעריכה אותה.


ג'אנג גום ויון סנג

להאוס יש, כמובן, את הרופאים שעובדים תחתיו. רבים מעוניינים בתפקיד מכיוון שהאוס ידוע כרופא מצוין ועבודה במחלקתו תקדם מאוד את הרופאים שעובדים איתו. זה אינו ההסבר היחיד לנאמנות  –הרופאים שעובדים תחתיו לרוב נאמנים לו יותר מאשר לבוס רגיל. נאמנות זו מודגמת כשהם פועלים לפי הוראותיו בהרבה מקרים גם כשנדרש מעשה לא חוקי או כשהם לא מסכימים איתו, ובעיקר כשהם מגנים עליו שוב ושוב מפני תוצאות התמכרותו לסמים (למשל בפרק 1x11‏, "Detox", האוס מנסה לשרוד שבוע בלי ויקודין כדי להוכיח שהוא לא מכור. הוא כמובן מתקשה לתפקד, ובשלב מסוים פורמן מסביר שהוא לא מעוניין לחפות עליו, אבל בכל זאת נותן לו את קופסת הכדורים). ד"ר ווילסון הוא חברו הטוב של האוס, למרות שהרבה פעמים לא ברור מה בדיוק הוא מרוויח מהחברות הזו (עניין זה בולט במיוחד בסוף העונה הרביעית כשמתברר שהאוס אחראי למותה של אמבר, חברתו של ווילסון, ובתחילת העונה החמישית כשווילסון בוחר להתפטר). ד"ר קאדי, המנהלת האדמיניסטרטיבית בבית החולים, סולחת להאוס על הרבה מאוד עלבונות – אישיים ומקצועיים. נכון שהאוס הוא רופא שמכניס הרבה מאוד כסף לבית החולים, בעיקר יחסית למספר המאוד קטן של החולים בהם הוא מטפל, אבל הוא גם גורם נזקים קשים – בעיקר כלכליים (למשל הרס מכונת ה-MRI בפרק 2x20‏, "Euphoria part I" או אובדן התרומה הגדולה של ווגלר לבית החולים בעונה הראשונה). אם במקרה של ג'אנג גום קל יחסית להסביר את הנאמנות כלפיה – היא מאוד נחמדה, עוזרת למי שלצידה ככל יכולתה ואמנם היא מסכנת את חבריה שוב ושוב אך לרוב הדברים נפתרים על הצד הטוב ביותר, והיא מוכנה גם להסתכן עבורם – במקרה של האוס קשה יותר להבין למה אנשים נשארים נאמנים לאדם שלרוב גורם לאנשים להרגיש כאילו הוא מנסה להיפטר מהם (ובהרבה מהמקרים הוא אכן מנסה להיפטר מהם).


"שמי הוא איניגו מונטויה..." / אויבים

כמו חברים נאמנים, כך גם אויבים. גם לג'אנג גום וגם להאוס יש אויבים שמוכנים ללכת רחוק מאוד רק כדי לפגוע בהם.

האויבים העיקריים של ג'אנג גום הם משפחת צ'ה על כל שלוחותיה המרובות. משפחת צ'ה היא משפחה מהמעמד הגבוה ששולטת במטבח המלכותי מזה דורות. מעבר לרווח מעמדי יש להם גם רווח כספי מהשליטה הזו –  השליטה במטבח מאפשרת למשפחה למכור למטבח מוצרים במחיר מופרז ולא לספק את כל מה שנקנה. השליטה במטבח גם מאפשרת להם גישה למשפחת המלוכה, כולל אפשרות להשפיע על לידת יורשים בעזרת קללות וצמחים שונים. כדי לשמור על השליטה הזו, הם נוקטים בכל שיטה, כולל רצח כשנדרש. היריבות בין ג'אנג גום ומשפחת צ'ה התחילה עוד לפני לידתה של ג'אנג גום –  אימה של ג'אנג גום, מינג יי, שהייתה נערת ארמון, גילתה שנערת ארמון ממשפחת צ'ה מכניסה למזונה של המלכה חומרים רעילים. היא דיווחה על כך לממונה עליהן ולכן נתפרה עלילה שכללה קשר אסור בין מינג יי לאחד החיילים כתירוץ להוציא אותה להורג. מינג יי ניצלת והופכת לאימה של ג'אנג גום (פרקים 1-2). בהמשך, הגבירה האן, מורתה הרוחנית של ג'אנג גום וחברתה הטובה של מינג יי, מתמנה לגבירה הראשית של המטבח ופועלת יחד עם הקצין מין, אהובה של ג'אנג גום, לחשיפת השחיתות של משפחת צ'ה. שוב נרקמת עלילה שבסופה הגבירה האן וג'אנג גום מוגלות מהארמון והגבירה האן מתה (פרקים 26-27). כשג'אנג גום חוזרת לארמון כרופאה, היא נחושה בדעתה לנקום במשפחת צ'ה ולטהר את שמה של הגבירה האן. משפחת צ'ה רואה בה איום, כמובן, ועושה כמיטב יכולתה לפגוע בה. הנסיונות כוללים, בין היתר, חבירה לרופאה אחרת, יול אי, שמקנאה בג'אנג גום על הכישרון הרפואי שלה, ומנסה להביא למותה ע"י תמרונה כך שתימצא בשטחו של כפר מוכה מגפה בזמן שהכפר מבודד כדי למנוע את התפשטות המגפה (פרק 39). גום יאנג, בת גילה של ג'אנג גום ממשפחת צ'ה, הייתה בילדותה חברה-מתחרה של ג'אנג גום, אך עם הזמן היא בחרה בצד המשפחה, ומְשתיקה אל מול מעשי משפחתה לג'אנג גום התקדמה ללקיחת חלק פעיל במעשים אלו ואפילו תכנון של חלקם.

"אויב" לא אנושי של ג'אנג גום הוא הגאווה שלה. ג'אנג גום מוכשרת מאוד – גם בבישול וגם ברפואה. לפעמים היא נותנת לגאווה הזו להשתלט עליה. הגבירה האן ראתה את התכונה הזו בה וניסתה ללמד אותה לקח – כשהיא הפסידה בתחרות כי ג'אנג גום התאמצה להשיג בשר מובחר למרות שכללי התחרות דיברו במפורש על בישול מזון של פשוטי העם, היא שלחה את ג'אנג גום למשימה רחוקה מהארמון למרות התנצלותה והפצרותיה (פרקים 15-16). ג'אנג גום, כמובן, למדה את הלקח, אך זו לא הייתה הפעם האחרונה בה נתנה לגאוותה להשתלט עליה באופן זמני. גם בבית הספר לרפואה היא למדה לקח דומה (פרק 33).

אם אויביה של ג'אנג גום מתנכלים לה כי היא מפריעה לתוכניותיהם הלא מוסריות או פשוט טובה מאוד במה שהיא עושה, אויביו של האוס מתנכלים לו כי הוא פשוט מעצבן אותם. בעונה הראשונה זה היה ווגלר, תורם עשיר לבית החולים שהחליט שהוא יגרום להאוס להתנהג כיאות. בעונה השלישית זה היה טריטר, שוטר שהתחיל מניסיון לגרום להאוס להתנצל והמשיך בניסיון "להראות לו". שניהם חשבו, ולא בלי מידה מסוימת של צדק, שהאוס מרשה לעצמו הרבה, ואנשים סולחים לו יותר מדי. גם להם, כמובן, היו מניעים אישיים וקטנוניים ורצון לזכות לכבוד, בדיוק כמו חלק מנשות משפחת צ'ה. מלבדם, גם חולים רבים כועסים על התנהגותו של האוס ועל תהליך האבחון הארוך ולעיתים רבות מזיק (לפחות זמנית) ומנסים להתמרד כנגדו (למשל האם בפרק 1x08‏, "Poison").


טריטר נוקם בהאוס ועוצר אותו על נהיגה תחת השפעת סמים

ה"אויב" הלא אנושי של האוס הוא כמובן ההתמכרות ממנה הוא סובל. לאורך העונות הראשונות של הסדרה מנסים להראות לנו שהאוס מתפקד נפלא למרות שהוא לוקח כמויות ויקודין שמתאימות לפיל. השאלה "האם זו התמכרות, או רק תלות פיזית?" עולה שוב ושוב, ואנחנו אמורים להבין שמכיוון שאין פגיעה תפקודית, התלות היא פיזית בלבד. לקראת סוף העונה הרביעית ובסוף העונה החמישית התשובה משתנה. עכשיו ברור לנו שהאוס מכור ושיש כאן בעיה שצריכה להיפתר. העונה השישית עוסקת בגמילה ומנסה להדגים שלמרות שהאוס כבר לא לוקח ויקודין, הבעיות מהן הוא סובל עוד לא נפתרו.


"ואם אני אינני אני, אז מי אני בכלל?" / דמויות נוספות

כשראיתי את "היהלום שבכתר", נקודות הדמיון להאוס בלטו עוד לפני שג'אנג גום הפכה לרופאה, אבל הדמות שהכי הזכירה לי את האוס בסדרה לא היתה ג'אנג גום, אלא צ'נג דו – הרופאה שהכשירה אותה. אנחנו פוגשים את צ'נג דו כשהיא נעולה באותו מחסן עם ג'אנג גום, כששתיהן נענשות. צ'נג דו מסבירה לג'אנג גום איך תוכל לברוח מהאי, אך מסתבר שהיא רימתה את ג'אנג גום והובילה לתפיסתה. בהמשך היא מסבירה לג'אנג גום שהיא רצתה לשבור את רצונה לברוח מכיוון שזו הדרך היחידה בה ג'אנג גום תוכל לשרוד (פרק 28). לאחר מכן היא לוקחת את ג'אנג גום תחת חסותה, אך היא לעולם לא מקלה על ג'אנג גום –  דרישותיה רבות וברורות ועל ג'אנג גום לעמוד בהן בלי לשאול ובלי להתווכח (פרק 30). היא גם מסרבת לתת תרופות לאביה של ילדה ענייה וחולה מכיוון שלאב אין אפשרות לשלם על התרופות, אך מכיוון שהיא יודעת שאנשי האי העניים חולים יותר בשל חוסר גישה למים מתוקים היא מגייסת את החיילים לבניית מאגר למי גשמים כדי שהעניים לא ייאלצו לשתות מים מלוחים (פרק 29). האופי שלה מאוד מזכיר את האופי של האוס, וכך גם העובדה שבסופו של דבר היא כן דואגת לעזור ומוכיחה שאכפת לה מאנשים (גם אם היא לעולם לא תודה בכך).

לאורך כל חייה של ג'אנג גום המוצגים בסדרה, היושר ממלא תפקיד עיקרי. לא מדובר רק ב"לא תשקר" – יושר הוא בעצם תפיסה כוללת של מוסריות. הוא אמנם מוזכר יותר כשמדברים על בישול (אוכל טוב צריך להכין ביושר ומתוך מחשבה על הנאתם של האוכלים אותו, לפי הפילוסופיה של הסדרה), אך גם בנושא הרפואה יש לו מקום. אחד מהרופאים שמכירים ומחבבים את ג'אנג גום מאוד כועס כשהוא מגלה שהיא בחרה ללמוד רפואה כדרך לנקום. הוא שואל אותה איך תוכל לטפל בחולים כשמניעיה אינם טובים (פרק 30). ג'אנג גום היא כמובן הדמות הטובה והמוסרית בסדרה, ולכן בחירותיה נוטות להיות כאלו. כשיש לה הזדמנות לטפל באויבתה הראשית, הגבירה צ'ה, באקופונקטורה, היא מתלבטת בין דיקור בנקודה שתעזור לה ובין דיקור בנקודה שתפגע בה. היא מחזיקה את המחט מוכנה לדיקור בשני המקומות, אך בסוף דוקרת רק בנקודה שתקל על הגבירה צ'ה (פרק 41). ב"האוס", הדמויות שאמורות לייצג את הצד המוסרי הן בדרך כלל הנשים – קמרון ו-13, אם כי גם לגברים היו רגעים בהם הם ייצגו את הצד המוסרי מול האוס (פורמן שמתפטר בסוף העונה השלישית כי הוא לא רוצה להיות כמו האוס, צ'ייס בפרק 2x08‏, "The Mistake"). גם ווילסון בדרך כלל מוצג כרופא מאוד אמפאתי, מתחשב ומוסרי (האוס אומר שחולים מודים לווילסון כשהוא מספר להם שהם עומדים למות, בפרק 1x21‏, "Three Stories". ווילסון תורם אונת כבד למטופל-ידיד בפרק 6x09‏, "Wilson").

אמנם ב"היהלום שבכתר" ישנן דמויות יותר האוסיות מג'אנג גום, ואמנם ב"האוס" יש דמויות יותר ג'אנג גומיות מהאוס, אך בכל זאת – הסדרות כאמור נקראות על שמם של האוס וג'אנג גום והם הדמויות המרכזיות בהן. שניהם מוצגים כאנשים יוצאי דופן, מופלאים, כריזמתיים וחכמים ולכן אני משוכנעת שמפגש ביניהם, לו יכול היה להתקיים, היה מרתק.



תודה לאורלי על עזרתה בהכנת הכתבה.

תגובות (16)