המסך המפוצל

אורות ליל שישי, עונה 4, פרק 13

פרק סוף העונה "Thanksgiving" שודר בארה"ב בפברואר 2010 ואצלנו ממש לאחרונה. ספוילרים לפרק

מאת: תתש

פורסם: 29-03-2011
1 תגובות


פרק סיום העונה פתר באופן יפה את העלילות מן הפרקים הקודמים תוך כדי שהוא פיתח את הדמויות במרכזן.


קשה לי עם ההחלטה של טים לקחת את האחריות על משחטת הרכב שהוא ובילי הפעילו. כבר ראינו בעבר איך טים מוכן "לשכב על הרימון" בשביל אנשים אחרים (בנות בעיקר) ועם הדדי-אישיוז שלו, זה מובן לגמרי למה הוא רוצה לשמור את בילי מחוץ לכלא. אבל אני באמת חשבתי שזהו, טים סוף סוף יזכה לקצת מנוחה ונחלה אחרי כל מה שהוא עבר בשלוש השנים האחרונות, רק כדי לראות את הכותבים מנחיתים עליו את המהלומה הניצחת שלהם. אני מבין שההחלטה נבעה מחוסר זמינותו של טיילור קיץ' לעונה הבאה, אבל אפשר היה לבחור בדרך אחרת שתסביר את ההעדרות שלו בעונה הבאה. הסצנה בה טים ובילי נפרדים מחוץ לתחנת המשטרה הייתה אחת מן הסצנות העצובות ביותר שהיו בסדרה והיפוך מוחלט מהסצנה האחרונה שלהם בעונה שעברה (זריקת המפתחות הייתה ממש קשה לצפייה).


העלילה של תמי שהתחילה כל כך טוב, המשיכה בצורה צפויה, ועכשיו נפתרה באופן די צולע. כבר ראינו את תמי היועצת, והסרתה מווסט-דילון תמנע את החיכוך המתמיד בינה ובין ג'ו מקוי ושאר הבוסטרים. ומתי בכלל הוצע לה תפקיד היועצת באיסט-דילון בתמורה להתפטרותה? זה נראה כאילו היא החליטה את זה על דעת עצמה. זה גם לא הגיוני בעליל שאמא של לוק וחבר מרעיה לא יתנגדו לזה שתמי תחזור להיות יועצת, תפקיד בו כל עבודתה זה לדבר ולתת עצות לבני נוער.


מאט חזר העירה ויצא לתקן את מערכות היחסים השבורות שלו עם חברתו והחבר הכי טוב שלו. למרות שג'ולי סרבה להצעה של מאט לבוא איתו לשיקגו (שלמיטב הבנתי לא הייתה רק לביקור של כמה שבועות אלא בקשה שלו שהיא תלך לקולג' בעיר) ובעצם נפרדה ממנו באופן רשמי קומפלט עם גרסה משלה ל-I choose me המפורסם, אני עדיין חושב שהיא ומאט יהיו ביחד בסופו של דבר (זה גם השתמע ממה שהיא אמרה לו). מההתחלה הכותבים דאגו להבהיר לנו שהם גרסה צעירה של תמי ואריק (היה פרק בו ג'ולי אפילו אמרה זאת במפורש) ובסיום הסדרה הם יהיו ביחד.
כרגיל, כל שנייה בה מאט ולנדרי היו ביחד על המסך הייתה נהדרת. הסצנה בה מאט בא להתנצל בפני לאנדרי רק כדי לקבל מונולוג תוככה וטריקת דלת והתגובה שלו לזה ("הוא כזה בחורה") הייתה הסצנה השנייה הכי אהובה עלי של שניהם. אבל למי לאנדרי פונה אחרי שג'ס זורקת אותו לאנחות בשביל וינס (במהלך שהיה צפוי עוד מהפרק החמישי)? למאט כמובן.


אה, וכמובן היה גם משחק פוטבול בפרק. הדרבי של דילון לא אכזב והיה מותח ומהנה לצפייה. זה כמובן לא אמין בעליל שקבוצה שנצחה עד אז משחק אחד וצריכה להרכיב חלק מהשחקנים שלה גם בהתקפה וגם בהגנה יכולה לנצח קבוצה טובה כמו הפנת'רס (שלא לדבר על השער מ-46 יארד של לאנדרי, לוק משחק עם אגן שבור והטאצ'דאון של טינקר).
כמובן, כמעט לאף אחד לא אכפת לגבי האמינות של המשחקים עצמם, אכפת לנו איך המשחקים משפיעים על הדמויות, ופה לא היו בעיות אמינות. וינס מפקפק אם הוא יוכל "לעשות את זה" בשביל אריק, ואריק עונה לו "אני הולך להנות לראות אותך מנצח". התפתחות הקשר בין וינס לאריק היה אחד הדברים שהכי נהנתי לעקוב אחריהם במהלך העונה.


אני חייב לציין את התגובות המעוצבנות קמעה של תמי כל פעם ששהודו בטיגון עמוק של באדי הוזכר. זה פשוט כל כך תמי.

ציון לפרק: 9