ארכיון המסך המפוצל > 2011

סכפ''ש באפי: מכשפה

פרק שלישי: Witch

מאת: נורית הוראק
פורסם בתאריך: 16/08/2011


"המכשפה" הוא הפרק שבו באפי האמיתית של העונות הראשונות באמת התחילה. אחרי שני הפרקים הראשונים שבהם הדמויות הוצגו לפנינו, אפשר סוף-סוף להתפנות למטרה שלשלמה התכנסנו - סדרת פנטזיה המתרחשת בתיכון, ו"המכשפה" במובן זה בהחלט מתווה את הדרך לפרקים שיבואו אחריו. כפרק stand alone הוא פרק מצוין שיש בו סיפור מרכזי שנגלה במהלכו, מגיע לסיומו ומצליח לשלב סיפור של התבגרות ויחסים בין הורים לילדים עם דמות אגדתית שנכתבת בפרק מחדש. 


"המכשפה" הוא גם הפרק הראשון שבו יצאו הכותבים ממוטיב הערפדים והראו לצופים שהסדרה לא תעסוק רק בקטילות של האל-מתים. מאחר וזהו הפרק הראשון שבו מתעסקים הכותבים עם דמות המכשפה, הם נהנים מאוד לשחק עם מה שידוע לנו על כישוף ומכשפות לכל אורך הפרק. כל המוטיבים הידועים שם: הקדירה, השיקויים, בובות וודו, חתול שחור, ואם נלך גם כמה צעדים קדימה – גם כתיבה מחדש של סיפור שלגייה וגם קצת ענייני שנאה נשית, תחרות נשית וקנאה נשית. הפרק גם מלא בציטוטים העוסקים בכישוף, כך למשל ווילו שואלת את איימי (קתרין בגופה של איימי) אם מכשפות  באמת רוכבות על מטאטא. 


מצד שני, לפחות על פניו נראה שהפרק העוסק בכישוף אינו פמיניסטי במיוחד. לאורך הפרק מתנהל סוג של ציד מכשפות, שאותו מנהלים דווקא הגיבורים הראשיים שלנו, אלה שאנו אמורים להזדהות איתם. המכשפה היא הביג באד שפוגעת בנערות התמימות של התיכון, שמבקשות להיות מעודדות. אין אזכור בפרק להיסטוריה האמיתית של המכשפות והאשמות בכישוף, לנשים שנרצחו או שהואשמו (אזכורים שמופיעים כמה פעמים מאוחר יותר לאורך הסדרה). 


זו באמת הייתה המחשבה שלי לאורך שנים ואולי גם של מעריצים רבים אחרים. סוג של עיוות הדין של הכותבים והסדרה לגבי הכישוף, שאיכשהו תוקן מאוחר יותר, במיוחד בעונה הרביעית, וכנראה נבע מבוסריות מסוימת. 


אבל - וכאן האבל הגדול - מצפייה נוספת לצורך הסכפ"ש וממרחק השנים, גיליתי שהרושם הזה הוא כנראה מוטעה. יש פמיניזם בפרק והוא מתבטא בהצבה של יחסי הבנות-אימהות: איימי-קתרין לעומת באפי-ג'ויס, ובדמותה של ג'ויס כפי שהיא מופיעה בפרק זה. אך ייתכן שהמשמעות האמיתית של ההצבה הזו מתגלה למי שעבר בעצמו את גיל הנעורים, מתחיל לגלות קצת יותר סימפטיה להורים שלו ולהבין אותם וחושב על הורות בעצמו או הופך להורה. 




יחסי הורים ילדים 


לאורך הפרק באפי מתעמתת עם ג'ויס מספר פעמים. באפי מרגישה שג'ויס לא מבינה אותה. ג'ויס לא מבינה לגמרי את הצורך שלה לחזור להיות מעודדת (גם ג'יילס, כ"הורה" השני של באפי, כלל לא מבין או תומך בו). בניגוד לג'יילס שלא רואה כלל צורך בעיסוקים "חוץ קוטלתיים", הדרך של ג'ויס לתמוך ברצון של באפי היא לקוות שהעיסוק הזה יחזיר אותה ל"באפי הישנה והקודמת" וימנע מבאפי להסתבך בצרות. באפי מצידה לא רואה את הכוונות הטובות של אמה ואת דאגתה לה, אלא דווקא רואה בהן אישור לכך שאימא שלה לא מבינה אותה. כל השיחה מתרחשת כאשר ג'ויס עובדת במטבח, מאחר והיא הביאה את העבודה מהגלריה הביתה. באופן מעניין, ג'ויס פותחת תערוכה שבה מוצגים פסלי פוריות, שגם הם מעידים על הקשר הקיים בין הבת לאם ועל הרצון בילדים. ג'ויס, כאם חד הורית, נאבקת לפרנס את באפי ונאלצת לעבוד גם מהבית לאחר שעות העבודה. באפי, כמו כל נערה טיפוסית, שקועה בסיפורי התיכון, לא מבינה למה אמה לא יכולה להקדיש לה את כל כולה ואפילו לא חושבת לעזור לג'ויס (רק אחרי שג'ויס מבקשת ממנה בפירוש לעזור, באפי פותחת בקלות את הקופסא שג'ויס לא מצליחה לפתוח). כשבאפי מספרת לג'ויס בקנאה על יחסיה של איימי עם אמה, ג'ויס מעירה שכנראה לקתרין יש יותר מדי זמן פנוי, אך בשלב זה באפי כלל לא מבינה מה רע בכך ושוב מפנימה את ההערה הזו כמכוונת נגדה. 


לעומת היחסים שלה עם ג'ויס, לבאפי בתחילת הפרק יש דמות מופת של אמא טובה. איימי מספרת לבאפי על אמה בהערצה. אמה של איימי הייתה פופולארית בתיכון ותפקדה כראש המעודדות, בדיוק כמו שבאפי רוצה להיות. קתרין, לפי איימי, היא סיפור הצלחה: הנערה היפה שהתחתנה עם אהובה מהתיכון, הצליחה בקריירה שלה וגם נתנה לבתה כל מה שזו ביקשה. קתרין, בניגוד לג'ויס, מוצאת את הזמן להתאמן עם איימי ולהשקיע בשאיפותיה ותומכת בה. אך ככל שמתקדם הפרק, אנו מגלים שmommy dearest היא לא בדיוק מה שנראה. ווילו מספרת לבאפי שקתרין היא סוג של "נאצית" שלא נותנת לבתה לאכול כאוות נפשה, ובסוף הפרק אנו מגלים שמי שסיפרה את כל הדברים הללו הייתה למעשה קתרין שהעידה על עצמה ולא איימי האמיתית. למעשה, קתרין בזה לבתה, מתעללת בה, כולאת אותה ומשתמשת בה למטרותיה שלה. לכל אורך הפרק קתרין מקטרת על גופה של איימי שאינו אתלטי כמו שהיה גופה שלה, ובמובן זה מרמזת שהיא לא מרגישה נוח בגוף הזה (כי הוא למעשה אינו גופה האמיתי). 


בקטע נוסף בו משוחחות באפי וג'ויס, מתגלים כמה פרטים מעניינים על ג'ויס כנערה. עברה של ג'ויס כמעט ואינו מוזכר בסדרה, והיא מופיעה בעיקר ביחס שלה לבאפי. כאשר ג'ויס שומעת שבאפי לא הצליחה במבחני המעודדות, היא מנסה להציע לה פעילות אחרת כדי "לשמור אותה בתלם". היא מביאה לבאפי את ספר המחזור שלה ומציעה לה להשתלב בעשיית ספר המחזור בתיכון שלה. ג'ויס שימשה כעורכת הצילום של ספר המחזור שלה, וכנערה דחויה, זו הייתה הדרך שלה להתקרב למקובלים. מעניין גם העיסוק המתמשך של ג'ויס באמנות שהתחיל כנראה עוד בימיה כנערה. בתגובה, באפי מבטלת אותה. היא מעירה לג'ויס שאצלה בבית הספר התלמידים שמכינים את ספר המחזור, נמצאים בתחתית שרשרת המזון ושאפילו חנונים מציקים להם. במובן זה, מצבה החברתי של באפי בהווה מוצג כטוב יותר ממצבה של ג'ויס בעבר. באפי כלל לא מנסה להתעניין בסיפורי התיכון של אמה. ג'ויס אולי קיוותה שהשתיים יוכלו לעיין בספר המחזור שלה ולהתקרב, אך בסוף השיחה שוב השתיים מתרחקות. באפי אומרת לאמה שהיא לא היא (למעשה ג'ויס כלל לא רוצה שבאפי תהיה היא), אמה מזכירה לה שבאפי היא הסיבה שהן נאלצו לעבור לסאנידייל, באפי נפגעת וג'ויס המיואשת מעירה לעצמה בקול ששוב לא הצליחה כהורה. מסתבר שלא רק באפי חושבת שג'ויס לא מתנהגת כמו שאם צריכה להתנהג, אלא שגם ג'ויס לא רואה את עצמה כאם מוצלחת במיוחד. 


בסיום הפרק היוצרות מתהפכים וג'ויס זוכה לעדנה מסוימת, אם כי לעדנה קצרה במונחים של העונות הראשונות. בעוד ג'ויס הדחויה התקדמה בחייה לאחר התיכון ובנתה לעצמה קריירה, קתרין הפופולארית ממשיכה לחיות את התיכון. קתרין כשלה בחייה כאדם בוגר ולכן היא מנסה לשחזר את ימי התהילה שלה. גם השימוש שלה בכוח נשי - כישוף, נועד רק כדי לפגוע בנשים אחרות ומנציח דיכוי נשי. קתרין רוצה להיות צעירה ורזה לעד ובהפיכתה לאיימי ייתכן ויש ביקורת כלפי נשים בגיל זה שמתאמצות להפוך לצעירות ומשתמשות באמצעים חיצוניים "מכושפים" כמו ניתוחים פלסטיים כדי להשיג את מטרותיהן. סופה של קתרין מגיע אחרי שהיא מטילה כישוף כדי לפגוע באיימי ובבאפי. קתרין מבקשת במילותיה בכישוף לראות את אויבתה הגדולה ולפגוע בה, אך בסופו של דבר, בזכות תושייתה של באפי, פוגע הקסם במראה וחוזר אל קתרין. קתרין היא אכן האויבת הגדולה ביותר של עצמה (ואולי יש כאן סוג של ביקורת על המין הנשי) והרצונות הבלתי אפשריים שלה הם אלו שגורמים לכך שהיא מממשת את שאיפותיה ונשארת לעד בגוף המעודדת שהיה לה בצורת הגביע שזכתה בו. אך זהו גוף קפוא ודומם, חפץ שהיא כלואה בו לנצח, נידונה להביט על חיי התיכון ועל הצעירים החיים ורוחשים מולה. האם מישהו אי פעם ישים לב אליה? ... 


בסוף הפרק באפי וג'ויס משוחחות. החוויה שבאפי עברה מאפשרת לה סוף סוף להסתכל אל אמה כשווה ולנסות להבין אותה. ג'ויס מכריזה שהיא כנראה לא תבין כבר את באפי אפילו אם תנסה כי היא כבר לא בת שש עשרה. כשבאפי שואלת אותה אם היא רוצה לחזור לגיל הזה, ג'ויס עונה לה שזו מחשבה מפחידה. ג'ויס נמצאת בדיוק במקום שהיא רוצה להיות. אפילו לאחר גירושיה, אפילו לאחר כל הצרות שבאפי גורמת לה וקשיי היום יום, ג'ויס מאושרת בחייה עם באפי ובתא המשפחתי שהקימה עבורן. 


פיתוח דמויות 
כמה כיף לחזור לימים שבהם זאנדר היה מאוהב בבאפי, ווילו הייתה מאוהבת בזאנדר וקורדיליה הייתה סנובית מתנשאת. בפרק באפי ממשיכה להתעלם מזאנדר, את הצמיד שהוא נותן לה ועליו הכיתוב "שלך לנצח", באפי מפרשת כחותם של ידידות והכרזה על כך שזאנדר תמיד יעמוד לצידה כחבר, או כמו שהיא מכנה אותו למגינת ליבו במהלך הפרק - "אחת מהבנות". 



ווילו באפי וזאנדר בעבודת רקמה של buffyfan1997


ואם בעיני באפי זאנדר הוא סוג של חברה קרובה וטובה, ווילו בעיני זאנדר היא "אחד מהבנים" או כמו שווילו מתארת את זה: "עט לעוס שהוא כבר שחוק לגמרי אבל אתה לא זורק כי אתה רגיל אליו". הביטחון העצמי של ווילו בשלב זה שואף כמובן לאפס ובדבריה היא מתכוונת אליה וליחסיה עם זאנדר. למרות זאת, ווילו בפרק הזה באמת מתנהגת קצת כמו "אחד מהבנים". ווילו מתחילה לגלות את כישורי המחשב שלה ויודעת כיצד להרכיב תרכובות כימיות, התנהגות שלא מזוהה חברתית כ"נשית". ווילו נותרת אדישה אל מול שיגעון המעודדות, וכלל לא מביעה רצון להצטרף ל"כת", כפי שמכנה אותה ג'יילס, ובכך מהווה לצופות אלטרנטיבה נשית מסוג אחר. 


ואם כבר ג'יילס, בפרק ג'יילס ובאפי ממשיכים להתקרב. ג'יילס סועד אותה כשהיא על סף מוות ומטפל בה כאילו היה אביה ולבסוף מציל אותה, כפי שהיא מעידה בעצמה ומודה לו. בסוף הפרק ג'יילס שואל אם הכישוף הצליח וטוען שזו הפעם הראשונה שניסה להטיל כישוף. לא ברור לי עד כמה דמותו של ג'יילס הייתה מפותחת בשלב זה אבל לפחות כאשר ג'יילס מטיל את הכישוף, הוא נראה מאוד בטוח בעצמו וכלל לא כמי שזו הפעם הראשונה שלו (לעומת זאנדר ווילו, למשל, שמכינים את השיקוי שמגלה שאיימי היא מכשפה). ג'יילס גם מזהה ישר בתחילת הפרק שמדובר בכישוף, בלי לבצע כל מחקר שהוא, ומגלה ידע נרחב, אפילו בשביל צופה. 


הדמות של קורדיליה קצת מתפתחת בפרק, אבל ממש "בקטנה". בתחילת הפרק יש איזה ניסיון תסריטאי מעניין להראות את קורדי כביג באד וכאחראית לפגיעות במעודדות. גם העיוורון שדווקא קורדי לוקה בו - מעניין. קורדי בשלב הזה "עיוורת" לחבורה ומוצגת כמנותקת מהחיים האמיתיים. 


ומה עם באפי? למרות שבאפי מתנהגת כבת טיפש עשרה טיפוסית בכל הקשור למעודדות, לזאנדר ולאמא שלה, בתור קוטלת, הפרק שוב מוכיח שמדובר בבחורה די חזקה, לא רק גופנית. באפי מתמודדת עם הכישוף המוטל עליה בגבורה ולא נלחצת לרגע. היא גם מגלה תושייה וחוכמה כשהיא זו שמבחינה (ולא ג'יילס) שקתרין היא בעצם איימי ומסייעת לפיתרון התעלומה. 



בחזרה לעתיד:


כמה הערות קצרות לאלה שכבר סיימו לראות את הסדרה: 




תגובות (28)