ארכיון המסך המפוצל > 2011

הממיר 10/10/11

מחלקת גנים ונוף, האישה הטובה, קומיוניטי, קאסל, שובר שורות, דקסטר ועוד

מאת: המערכת
פורסם בתאריך: 10/10/2011

9 מחלקת גנים ונוף עונה 3 פרק 15
פרק אחד לפני סיום העונה והסדרה הזאת עדיין לא מסוגלת לפקשש. שתי העלילות המרכזיות של הפרק סיפקו את הסחורה הן מבחינת הצחוקים והן מבחינת פיתוח הדמויות. מאד אהבתי את הרעיון שאמה של לסלי מתחילה עם בן מבלי לדעת שיש לו רומן עם הבת שלה. קודם כל, כי זו דרך יפה ומקורית לגרום לבן ולסלי להזיע לגבי שמירת היחסים שלהם בסוד מכיוון לחלוטין בלתי צפוי. שנית, המהלך של גברת נופ המבוגרת מלמד אותנו שלמרות מערכת היחסים הבעייתית שלהן לשתיהן יש אולי טעם דומה בגברים. שלישית, הסיפור הזה "שיחק" היטב על מערכת היחסים המורכבת בין לסלי ואמה – מצד אחד, הוא חידד את המתיחות ביניהן, אבל באותה נשימה גם קירב ביניהן במובן מסוים. פשוט נהדר. 


מנגד, העלילה של כריס והשינויים שהוא מנסה להכניס למחלקה עבדה מצוין בהקשר של הדמות של טום והפיתוח שלה– זו הייתה דרך חכמה מצד הכותבים לאתגר את הדמות ולגרום לה לחשוב שוב – האם העתיד שלה הוא במחלקה או שיש חיים מחוץ לה? זה בהחלט כיוון מעניין לדמות של טום ויהיה מרתק לראות מה יקרה אתו בהמשך. אבל את ההצגה גנב – כמו תמיד – רון סוונסון האחד והיחיד (כן, זה אפילו מתחרז!). אני חושב שכמעט איבדתי את ההכרה מרוב צחוק למראה של רון המנסה להסתדר עם הכסא הנייד והתנועות הקטנות של ניק אופרמן אתו היו פשוט מופת של גאונות קומית. אחד מקווי העלילה הכי מצחיקים שראיתי השנה בטלוויזיה. נותר רק פרק אחד לסיום העונה המשובחת כל כך הזו. אין ספק שהסדרה הצדיקה את המועמדות שלה לפרס ה"אמי", וחבל שהיא לא זכתה בו.  (איתן גשם)


8 האישה הטובה עונה 2 פרק 16
וואו, זה היה פרק עמוס! כל כך הרבה אירועים התרחשו בפרק אחד. באופן כללי, אני אוהב פרקים כאלה, אבל במקרה הזה יש לי כמה השגות על אירועי הפרק. הפיתולים בעלילה הראשית, עד השלב שבו אלישיה מגלה את הסיבה האמיתית שבגינה המשרד לקח את התיק היו די סבוניים ומשמימים, אבל הגילוי הזה באמת הפתיע אותי, ומאד אהבתי את העובדה שמי שעומד מאחורי הסיפור הזה הוא המיליארדר מהפרק הקודם –הן מפני שהמהלך התסריטאי הזה היה לחלוטין בלתי צפוי והן משום שזה בהחלט הגיוני שלקוח חדש בסדר גודל כזה גורם למשרד לשנות אסטרטגיה ולפעול לפי הגחמות שלו. נראה שהמטרה העיקרית של הסיפור הייתה לחדד את השוני בין הדמויות של וויל ואלישיה: בעוד אלישיה היא אידיאליסטית בנשמתה שרוצה "לעשות את הדבר הנכון" (יש שיגידו צדקנית), וויל הוא אדם בעל גישה פרקטית מאד שלא מתרגש ממחוות הומניות – הוא לא מתנגד להן אבל גם לא מחפש אותן. אפשר היה לראות את המבט ההמום על פניה של אלישיה כשהיא מבינה שוויל הוא לא מלאך, אלא אדם בעל עקרונות ואמונות שונים משלה. ומעניין היה לראות את השיחה במסדרון עם דמותה של ריטה ווילסון שמציעה לה לעבור למשרד שלה וזורקת לה את המשפט בעל המשמעות: "הם לא באמת מעריכים אותך פה". האם זה נכון? האם וויל ודאיין מזלזלים באלישיה? לכאורה, התשובה שלילית, אבל כשאלישיה הביעה את הסתייגותה מהגישה הצינית למקרה הזה דאיין זרקה לה משפט בנוסח "את רוצה שנביא מישהו אחר" שהצטייר כזלזול מסוים באלישיה כאדם. האם יש כאן התפתחות לטווח הארוך? נחכה ונראה. 


הקמפיין של פיטר היה גם הוא משמעותי מאד בפרק הזה. האמת? לא לגמרי אהבתי את כל מה שהתרחש. כל הרעיון שזאק הפך למין בלש פרטי שמגלה פרטים שאנשים מיומנים כמו איליי ועובדיו לא מסוגלים לגלות נראה לי מגוחך ובלתי אמין. גם המעורבות של בקה המעצבנת לא ממש מלבבת. ובכלל, כל הסיפור עם צ'יילדס והעסקת האומנת הזרה נראה קלוש ומאולץ. קשה להאמין שאדם מתוחכם כמו צ'יילדס ינהג בכזו טיפשות, וכל העסק נראה כמו פתרון תסריטאי נוח מדי לפנות מהדרך את הדמות המיותרת ולאפשר לפיטר להתמודד נגד וונדי וכך לשמור על הדרמה לקראת סיום העונה. עוד עניין שלא מצא חן בעיניי – הרעיון שפיטר יגיע בעצמו למשרד התובע המחוזי כדי להתעמת עם צ'יילדס נשמע לי מופרך לגמרי. קשה להאמין שמועמד פוליטי יפנה בעצמו למועמד השני וינהל עמו שיחה שמבוססת על סוג של סחיטה. זה פשוט מסוכן מדי. הרבה יותר מתקבל על הדעת ששולחים את האנשים שעובדים תחתיו למקביליהם אצל היריב כדי להרחיק את המועמד מהעניין. ובכל זאת, עניין אחד כן מצא חן בעיניי – הסצינה שבה זאק ובקה חושפים בפני איליי את הסוד של צ'יילדס. הניסיון של איליי לשמור על פני פוקר והריקוד המשעשע שלו מאחורי הדלת היו ההילייט של הפרק. אלן קאמינג היה מבריק ומקסים כתמיד. 


העלילה המשמעותית השלישית של הפרק עסקה במאבקי הכוחות בין דרק בונד לבין וויל ודאין ואותה די אהבתי. אמנם ניחשתי את הטוויסט עם הדמות של ג'וליוס (זה לא היה כל כך קשה לנחש), אבל כל הסיפור היה בנוי היטב. במיוחד אהבתי את הרגעים המשעשעים שבהם וויל, דאיין, ג'וליוס ודייויד לי עומדים בקור ומנסים לרקום מזימות שהיו עשויים היטב והצליחו לבדר אותי מאד. גם הסיפור עם שלושת השותפים הזקנים, שהתגלו כשני שותפים זקנים בעלי דרישות גבוהות מאד (שהפכו לזקן אחד עם דרישות מאד גבוהות...) היה מבדר מאד, והיה כיף לראות את דאיין המסכנה רודפת אחרי הזקן ההוא באמצע המשרד. השורה התחתונה היא שדרק בונד הפסיד בהצבעה והודח מהשותפות. האם זה הסוף שלו או שמא נשמע שוב מהדמות הזאת? והאם זהו הסוף לתלאות של וויל ודאיין? לא ברור, אבל הריקוד שלהם בסיום (והמשפט של וויל: "אנחנו מתפקדים היטב כזוג. חוץ מהקטע של הסקס") היה שווה הכל. 


ויש גם את הסיפור של קלינדה, כמובן. אמנם הוא לא זכה לזמן מסך רב מדי, אבל ברור שהוא בעל משמעות רבה. היה מרתק לראות שקארי מסתכן עבורה, והנשיקה שהוא הדביק לה הייתה אמנם צפויה אבל לימדה אותנו באופן סופי שהוא לא מתכוון לוותר עליה ושהרגשות שלו כלפיה חזקים. האם גם לה יש רגשות כלפיו? היא לא ממש אפשרה לנו ללמוד משהו מהמבט שלה אחרי הנשיקה, אבל אפשר לנחש שבשלב הזה חשוב לה יותר להיחלץ מהצרה הצרורה שהיא נקלעה אליה, ויהיה מעניין לראות מה יקרה עם זה. (איתן גשם)



8 קומיוניטי עונה 2 פרק 24
אם לצטט את עצמי הצעיר מהממיר הקודם – "פרק חמוד מאוד, כיפי כמו שצריך, אבל רחוק מגדולת הפיינטבול של העונה הראשונה". מסתבר שמה שחשבתי על החלק הראשון תקף גם לשני. עאבד עטה דמות וכבש את אנני, תוכניתו של טרוי הייתה זו שהצילה את היום, שירלי קמה ועשתה מעשה בעזרת בריטה ("You're the worst!") ולבסוף פירס הוא זה שנותר אחרון. השתלשלות מגניבה, אבל הבדיחה הכי טובה הייתה ונותרה הדיקן שמצפה שמישהו מהחברים (ג'ף) יוציא את המפתחות מתוך השורטס שלו. כל היתר היו גיחוכים וצחקוקים, לפחות מבחינתי, כך שלמרות העונג, קשה לומר שמדובר בפרק מצחיק במיוחד.


אני גם לא אוהב את הפאתטיות שהשתלטה על ג'ף, היא לא אמינה אצל איש עם מודעות עצמית כל כך עמוקה והיא גורמת לו להיראות כקריקטורה. בחלק הקודם הוא התאבסס על כך שהפרש האפל לא נראה כזה טוב, עניין טיפשי למדי בעיניי, והפעם הזחיחות שלו יצאה מגדרה כשהוא ציפה שכולם ירצו שינהיג אותם ומאוחר יותר כאשר ספר לאחור עד שובו של פירס. ג'ף היה זה שנמצא תמיד רגל אחת בפנים ורגל אחת בחוץ, ואז שוב ושוב עובר את אותו תהליך שבסופו הוא מבין שהחברים החדשים שלו – שכבר מזמן אינם חדשים – הם הכי מגניבים כי אכפת להם וכל זה. עכשיו כשהוא לגמרי בפנים, כי יש גבול לכמות הפעמים שאפשר לשחק על האמביוולנטיות שלו, יש לי תחושה שהדמות שלו הגיעה למבוי סתום, ובצמד הפרקים הזה העניין בלט במיוחד. אני מקווה שעד העונה הבאה הם ייסגרו על עצמם בנוגע אליו.


הטוויסט בסוף המשחק היה מתבקש ונאמן לרוחה של הסדרה – או במילה בוטה יותר: צפוי. פירס הדחוי מציל את היום, תורם את הכסף לגרינדייל ומוזמן להצטרף שוב אל החבורה. מה שכן חרג מהתבנית ויצק עניין של ממש היה הפצצה שהוא הנחית בסוף על הקבוצה – הוא לא יצטרף אליהם בשנה הבאה. זה היה סוף מצוין לקשת העלילתית שלו העונה, אבל אני מתקשה לראות איך דמותו תוכל לבלוט מחוץ לקבוצה בשנה הבאה. אלא אם כן הוא יחזור אליה בסופו של דבר, יש חשש ממשי שהוא יידחק אל השוליים כמו צ'אנג. זה לא מאוד מפריע לי כי פירס רחוק מלהיות הדמות האהובה עלי, אבל בתור האיש הרע היה לו תפקיד מוגדר וטוב לאורך השנה הזו. אם צ'אנג ניכר כדמות שאין כל כך מה לעשות אתה בחלק משמעותי מהזמן כי הוא אינו חלק מהחבורה, כך עשוי להיות גם גורלו של פירס. בכל אופן, מסקרן לראות מה יהיה עם זה. ולמקרה שמצמצתם באותו רגע – ראו מי הפציע בסוף הפרק. (yaddo, קפה+טלוויזיה)


8 קאסל עונה 3 פרק 19
כאשר נפתח הפרק בבית משפט מהודר, המכיל שופט, חבר מושבעים ותובע נלהב, חשבתי לשנייה שהתבלבלתי ונכנסתי בטעות לפרק של "האישה הטובה". אך אל דאגה, תוך מספר דקות, התבהר העניין כאשר אחד מהמושבעים התחיל לחוש ברע, איבד את יכולתו להתרכז במתרחש, וצנח שדוד ומת לרגליו של התובע. גם הפעם חשתי שהליהוק הוא בגדר רמז מטרים שכן השחקן שמשחק את התובע מוכר לי בעיקר מתפקידים של אנשים מושחתים ומפוקפקים מוסרית ואכן זה מה שאנחנו מגלים אודות דמותו בהמשך.


בסצנה הבאה מגיחה שגיאת תרגום משעשעת ביותר שראויה לעמוד בהיכל התהילה של "מניח רעפים נוצרי": קאסל שמח לגלות כי מקרינים בבית קולנוע קרוב לביתו את קלאסיקת המדע הבדיוני "כוכב אסור" בכיכובו של לזלי נילסן. הוא מסביר לאלקסיס ומרתה שנילסן שיחק בסרט "Long before his comic glory". משפט זה תורגם בתור "הרבה לפני תהילת הקומיקס שלו". 


אם נתעלם מהטעות לשנייה, קטעים מהסוג הנ"ל הם בדיוק הסיבה שאני אוהבת את קאסל; מתי בפעם האחרונה שמעתם מה ריגסבי מ"המנטליסט" או גבריאל מ"המפענחת" אוהבים לעשות בזמנםהחופשי? הם דמויות קרטוניות שממוקדות תמיד בעלילה המשימתית של הפרקים. אז נכון, קאסל הוא הדמות הראשית אבל עדיין, פה ושם זורקים לנו פרטים קטנים על עולמם הפנימי של כל הדמויות ב"קאסל" שעוזרות להעמיק את ההבנה שלנו עליהן והופכות אותן מלאות ואמינות יותר. חוץ מזה, העובדה שקאסל מזייף את זה שהוא לא ראה את הסרט רק כדי לחלוק את חוויית הצפייה עם בקט? זאת אהבה אמתית.


כל הסיפור של קאסל ואלקסיס בפרק הרגיש לי כמו תירוץ לדחוף פרסומות סמויות עבור אפליקציות סלולריות. קאסל מדגים באופן הפגנתי את האפליקציה שמאפשרת מעקב אחרי הסלולרי של אלקסיס ואת מחיקתה כשברקע מוצגת הכריכה של ספרו (שהוא מוצר אמיתי). שלא לדבר על כך שהשתמש באפליקציית הגדלת פרטי התמונה כדי למקם את הנרצח בזירת הפשע הקודם. אז כן, זאת הייתה הזדמנות להיכנס בזעיר אנפין לדיון בנושא "הורות 2.0" וכיצד היום אפשרויות המעקב שזמינות להורים-בקיאים-טכנולוגית הרבה יותר מתוחכמות מאי פעם. עדיין, כפי שבקט העירה, לקאסל יש את הילדה הכי משתפת פעולה בעולם וזה הרגיש כמו ניסיון מזויף קצת ליצור סערה במערכת יחסים שלהם. מה שהיה חמוד להפליא, לעומת זאת, היה שהסימן המסגיר לשקר אצל קאסל ואלקסיס גם יחד הוא קימוט האף ושניהם יודעים לזהות זאת אחד אצל השנייה.


דבר לא משכנע נוסף הוא פתרון הרצח. אומנם העלילה הייתה נפתלת ומרתקת, כיאה לספר של ג'ון גרישם ול"חוק וסדר" (ששם הפרק הוא מחווה ברורה אליה), אבל הפתרון לא היה אמין. מילא שאחיו של המושבע שנרצח סיפר למעסיקו – שאותו הוא מתעב עמוקות - על הבעיות הבריאותיות של אחיו. אני יכולה איכשהו לדמיין לעצמי את השיחה הזאת: "נכון המחלה הזאת שתמיד מזכירים בהאוס? אז לאחי יש אותה". אבל איך בדיוק הגיע סטיבן לביתו של ג'ו, והיה בסיטואציה נוחה מספיק כדי להחליף בין תוכן הכדורים נגד זאבת לציאניד? (רינת קורבט)



8 שובר שורות עונה 4 פרק 5
עוד כפל משמעות בשם המקורי של הפרק, Shotgun, שאובד בתרגום, אבל תכל'ס זה לא שיש בו יותר מדי תחכום. אפרופו, עכשיו כשאני חושב על זה, למה בכלל קוראים למושב שליד הנהג "Shotgun"? בינתיים מתוך חמשת פרקי העונה, שמותיהם של שלושה מהם הגיעו מעולם הנשק החם ("38 סנוב", שהוא סוג האקדח הלא חוקי שקנה וולט, "Bullet Points" הקודם ו"רובה ציד" הנוכחי) ושמו של אחד היה נשק קר, אם משתמשים בו נכון ("סכין יפנית" הראשון לעונה).


על כל פנים, ההתפתחויות המעניינות ממשיכות. אמנם נמשכנו לא מעט באף עם הנסיעה המשותפת של ג'סי ומייק (ששמו אינו פרנק, אגב) ובשלב מסוים חשבתי שהם הולכים להיות כך כל הפרק, אבל זה נגמר באיזשהו שלב. תיארתי לעצמי שיהיה איזשהו טוויסט בסוף בנוגע לנסיעה הזו, הרי אין יותר מדי היגיון בכך שימנה לנסיעה דווקא את ג'סי. הטוויסט אכן הגיע והיה נחמד, למרות שלא לגמרי ברור מדוע גאס הרים את כל המחזה הזה – שקצת הזכיר לי את הטריקים של "משימה בלתי אפשרית" – ומה הוא רוצה לבדוק בנוגע לג'סי. בחינת תושיה אמתית או ניסיון להפיל אותו בפח כלשהו בהמשך הדרך? לאור ההיתקלות מרובת היריות של מייק (שוב כתבתי 'פרנק'!) בתחילת הפרק הקודם אני מאמין שזו הייתה נסיעת מבחן – חה! – אמתית כדי להשתמש בכישורים של ג'סי. "הילד גיבור", בלי אקדח ובלי כלום, רק מפתחות בסוויץ'. אני אוהב את העובדה שהבחור הזה תמיד מפתיע, גם עם וולט במעבדה וגם עכשיו בשטח. הרעתי לו בכל הקטע של הרוורס וההימלטות. נראה היה שגם מייק התפעל ממנו בכנות, אולי כי זה היה מהול בשמחה על כך שהוא חזר לאסוף אותו.


גם תחילת הפרק הייתה מסחררת, עם וולט שנוסע כמטורף ואנחנו רואים את דרכו מנקודת מבטה של המכונית. פתיחה נפלאה. ובהמשך בארוחה עם האנק, כאשר וולט מבושם ובלתי נשלט, האגו שלו מציף את השטח. איך הוא מעז לקרוא לגייל גאון על חשבונו? וכך, בקלות מרשימה, הוא החזיר את האנק אל המסלול. והכוונה ב"מסלול" היא ממש לחייו הנורמטיביים, חיים כצייד, כיסא גלגלים או לא; היה יפה לראות את יחסיו עם מארי משתקמים ככה, כאילו כלום לא קרה. מה שהייתי רוצה לראות ולא ניתן לנו זה השיחה שהייתה לוולט עם סקיילר אחרי הארוחה, במקום כל שיחותיהם המייגעות בנוגע לרכישת המכון לשטיפת מכוניות. (yaddo, קפה+טלוויזיה)


7 דקסטר עונה 6 פרק 1
גיחכתי כשדקסטר אמר על לגוורטה, "עוד אדם ממשיך הלאה", כי זה בדיוק מה שהסדרה לא עושה. היא דורכת במקום. כמו לחזור שוב ושוב אל סדרת מתח פשטנית של CBS שהכול בה נפתח ונסגר באותו פרק, "דקסטר" עושה זאת על פני עונה שלמה במקום פרק. תמיד אותה תבנית, תמיד ברור מה יקרה בסופו של דבר. מותה של ריטה הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, וככזה הוא גם הדבר היחיד בתקציר הפרקים הקודמים שיש לו משמעות למה שראינו בפרק פתיחת העונה.


מה שהולך להיות התמה העונתית, תיאולוגיה, מטופל באותן ידיים גסות כבדרך כלל. דקסטר מתחיל להתחבט בענייני דת בדיוק כאשר הרוצחים הסדרתיים העונתיים משתמשים בה לשם מעשיהם המחרידים (והלגמרי מגניבים). אבל ניחא, אני מצליח להחליק את זה כי הפרק היה כיפי בסופו של דבר. יותר הומור מאשר בדרך כלל, בעיקר לנוכח מסיבת המחזור (שלא הבנתי בדיוק מה הלך בה, היא נערכה בחלקים? ערב אחרי ערב?) וקלילות שהפיחה חיים וחן בפורמט.


אני לא מצפה ליותר מדי מהסדרה, הרי היא שוברת מדי שנה את הרייטינג של עצמה כך שהנוסחה הזו כבר לא תוחלף כנראה (מה גם שעתידה של הסדרה לוט בערפל. טוב, לא באמת, זה מן הסתם ייפתר במהרה), אבל אני כן מחכה לכסיסת ציפורניים בדומה לעונות השנייה והרביעית. אני חושב שהפעם תידרש לשם כך הקרבה של דמות ראשית כלשהי, מה שלא קרה מאז דוקס. בכל זאת סף הריגוש שלנו מסתגל, ומן הסתם קווין הוא סרח עודף שאפשר לוותר עליו, במיוחד כשכעת הוא הולך להציע נישואין לדברה. מפתיע אותי שהוא שרד עד כה. כמו גם הארי. (yaddo, קפה+טלוויזיה)



4 המשרד עונה 7 פרק 19
וואו, איזו אכזבה! אחרי הפרק הנפלא כל כך מהשבוע שעבר בא הפרק הזה והרס את המומנטום. הליהוק של וויל פארל נראה בינתיים כמו מה שחששתי ממנו – "סטאנט קאסטינג" ותו לא.


נכון, היה כיף לראות את סטיב קארל וויל פארל עובדים ביחד; יש להם כימיה מצוינת ושניהם יודעים לזרום ולאלתר באופן יוצא דופן. סצינת הפתיחה המטופשת נראתה כמו קטע ששני אלה אלתרו על המקום ולא כמשהו שהיה כתוב מראש. גם הקטע המשותף שלהם בסיום היה לא רע. הבעיה היא שלא ממש אהבתי את מייקל בפרק הזה – שוב חזרנו לאותם פרקים בהם מייקל משתגע מזה שמשהו לא סובב סביבו ועושה שטויות. אלה הפרקים הכי פחות אהובים עליי, ובכלל, למה להחזיר את מייקל להיות בלתי נסבל דווקא אחרי מה שהיה בפרק הקודם?


חוץ מזה, ממש לא אהבתי את ההתנהגות של העובדים במשרד הפרק. נכון, זה טבעי ואנושי לנסות למצוא חן בעיניי הבוס החדש והלא מוכר, אבל העניין הזה בוצע בצורה מוגזמת לגמרי. לראות את סטנלי האדיש יוצא מגדרו למען דיאנג'לו היה כבר יותר מדי בשבילי, וגם שאר העובדים התנהגו לגמרי מחוץ לדמות. באופן כללי, אני לא בטוח שהכותבים יודעים מה הם רוצים לעשות עם הדמות של ד'אנג'לו; עושה רושם שזוהי דמות שבאה כדי למלא חלל זמני ואז להסתלק. היחס שלו כלפי אנדי גבל ברשעות, אבל לא ממש תאם את ההתנהגות שלו לאורך הפרק, והתחושה שלי הייתה שלא ניתן היה להבין את הדמות ואת מה שמניע אותה. אני מקווה שבפרקים הבאים הוא יהיה כתוב באופן עקבי וברור יותר. (איתן גשם)


בשולי הממיר 
* בפרק של "המשרד" הופיע וויל פארל בתור הבוס החדש.


* בפרק פתיחת העונה של "דקסטר" הופיעו אדוארד ג'יימס אולמוס (קפטן אדאמה מ"בטלסטאר גלקטיקה") וקולין הנקס ("רוזוול" והבן של טום הנקס) בתור צמד הפסיכופטים.


* בפרק השלישי של העונה השישית של "מדיום" התארחו בתפקיד דוקטור סטטלר - עודד פהר (כשהפעם לשם שינוי הוא לא משחק תפקיד של ישראלי או ערבי) בתפקיד רוזמארי - מרתה פלימפטון (וירג'יניה צ'אנס לגדל את הופ, בשבילי תמיד סטף מהגוניס) ובתפקיד מנהל בית החולים - ברוס מק'גיל (Rizzoli & Isles, המופע של קליבלנד)  (רכזת תרבות)


מה יהיה לנו השבוע?
10-17 באוקטובר


ביום שלישי: תמרות עשן 2 (HOT3) 


ביום חמישי: מקום טוב באמצע 2 (HOT3)


ביום שבת: איך פגשתי את אמא 7 (yes קומדיה) ופרק אחרון בעונה של זירת הפשע 11 (ערוץ 1) ובקמלוט (yes דרמה).


ביום שני הבא: מזל סרטן 2 ומחלקת גנים ונוף 3 מסתיימות (HOT3)


יומיות:
עקרות בית אמיתיות 5, החל מיום שני (HOT3) 


ש"ח: המתים המהלכים, החל מיום רביעי (yes אקשן)


חינם ב- HOT VOd:


אמאל'ה 3, מדיום 2


***



רוצים לכתוב לממיר הבא? כתבו לנו
(editor@tve.co.il)


תגובות (23)