המסך המפוצל

הממיר 20/12/11

שובר שורות מסיימת עונה רביעית, דמג'ס פותחת עונה רביעית, סרוגים מוצלחת, דקסטר ממשיכה לקרטע ויס ממשיכה לעצבן

מאת: המערכת

פורסם: 19-12-2011
22 תגובות


9. שובר שורות עונה 4 פרק 13


רק עכשיו אחרי הצפייה אני קולט את שם הפרק, Face Off. מצחיק. בכלל, 'מצחיק' היא מילה שמתיישבת יפה עם חלק ניכר מהפרק, בעיקר תחילתו. הוא היה משופע קטעים קומיים מובהקים, כמו הפצצה שמתמגנטת אל דלת המעלית, הוויכוח של וולט והאני טיטס בעקבות שבירת הדלת, ובכלל התנהלותו של וולט לאורך חלקו הראשון של הפרק, עם משחק קומי במפגיע של בראיין קרנסטון. ציפיתי בכל רגע שקלות הראש הזו תישבר באיזה אסון או חרדה. למעשה, תהיתי בהתחלה אם מדובר במסך עשן שנועד לעמעם את דריכותינו. אבל לא, בסופו של דבר לא הרגשתי שהייתה חרדה גדולה.

אפשר להגיד הרבה דברים על הכתיבה בפרק הזה ובעונה הזו (ובסדרה הזו). אחד כזה רלוונטי לעכשיו כתבתי במפורש אחרי הפרק הקודם, למקרה שיתברר שוולט הוא האחראי על הרעלת הילד: "אנחנו אמורים להאמין שאיכשהו וולט-באמצעות-שליח הצליח לגנוב את הרעל מתוך קופסת הסיגריות שבתוך הז'קט של ג'סי, להגיע אל הילד שאמו הצהירה בעבר שהיא שומרת עליו מפני הפושטקים שבחוץ ולהרעיל אותו". אין ספק שאפשר לשחק הולה-הופס-נפילים עם החורים העלילתיים ולהעביר בקוף המחט את ההסתברויות הזעירות שאנחנו אמורים להסתמך עליהן, אבל לפחות הפעם, בפרק האחרון לעונה, המינון שלהם נראה מתקבל על הדעת. ולא פחות חשוב: הוא גובה בקליימקס אולטרה-מגניב.

סוף סוף אנחנו רואים את וולט חוזר אל תושייתו האהובה מקדמת דנא, אחרי שאת רוב העונה הזו העביר בהתבשמות אגו וטיפוח מגלומניה אינפנטילית עצומת ממדים. הכרעתו על ברכיו מכוסה ראש במדבר כנראה עשתה את העבודה, החוזה הסביר על ראשו חידד עוד יותר את חושיו, והוא סוף סוף הגה תכנית מבריקה. אפילו לא צריך להרעיל את הילד, כמו ששיערתי שיקרה. רק לגרום לתסמינים הולמים ולהביא את ג'סי לחשוש מפני הגרוע מכל. עם תושייתו חזר לבקר גם המצפון שלו. הוא אמנם שלח את שכנתו לבדוק את השטח במה שיכול היה להיות הדבר האחרון שתעשה אי פעם, אבל ההקלה שלו למראה יציאתה מהבית, כמו גם הרווחה שהייתה לו כשהתברר סופית שברוק יצא מזה, המחישו שעוד נותרה בוולט אנושיות.



התקלה הבלתי מתוכננת עם הברזתו של גאס מהרכב הממולכד בפרק הקודם, גובתה היטב – הגם שבשליפה מן המותן – בתוכנית מצוינת שנשענה על דברים שראינו לאורך העונה, בעיקר יחסי גאס והקטור. רציונלית ככל שהייתה נקמתו של גאס באיש שרצח את חברו, יחסו כלפיו עדיין נגוע באמוציות עמוקות. וולט אמנם לא ער להיסטוריה ביניהם, אבל אם הם אויבים, אם גאס מטריח את עצמו לבוא אל הקטור במיוחד כדי לספר לו שרצח את משפחתו, סיכוי סביר שיש שם משהו לבנות עליו. זו הייתה תכנית נוספת שנשענה על אפשרויות מרחיקות לכת, אבל לוולט כבר אין מה להפסיד. הוא מהמר על כך שגאס ירצה לטפל בהקטור באופן אישי, והוא צודק.


המזימה הזו יוצאת אל הפועל באופן נהדר ונחתמת בשיא אדירים. לא רק בפרק או בעונה, אלא ייתכן שבסדרה כולה. יש מצב שזו הפעם הראשונה ב"שובר שורות" שבה זעקתי מול הטלוויזיה. אם למישהו היה ספק בנוגע לכוונת היוצרים, אם מישהו שאל את עצמו אם ב"שובר שורות" הצורה באה על חשבון התוכן, בא הרגע האחרון של גאס והבהיר לנו את התשובה (והיא חיובית). זה היה קטע בי-מובי קאמפי מופרך ואדיר מהסוג שטרנטינו כה אוהב. יותר מזה, זו הייתה קריצה נהדרת להערה של ג'סי על התנהלותו של גאס מול הצלף של הקרטל בפרק התשיעי לעונה. ג'סי שאל אז את מייק, "מה היה הקטע עם גאס? הטרמינייטור שיט?", והנה כי כן, כמו הטרמינייטור בסוף חייו, גם גאס איבד את חצי מפרצופו. זה היה רגע WHOA מטורף וחסר כל היגיון אנושי, אבל רבאק, למי איכפת. סוף אדיר לדמות אדירה.

אולי נאיבי מצדי לחשוב כך, אבל ייתכן שעם הקטע הזה מנסה "שובר שורות" עצמה להבהיר שלא כדאי לקחת אותה ברצינות. קל לי להגיד את זה עכשיו, אחרי שכתמיד החלק השני בעונה היה קדחתני, נמרץ וטראשי יותר מאשר חלקו הראשון המהורהר והמייגע, אבל אני איכשהו נאחז בתקווה שבעונה הבאה, שכנראה תהיה קצרה יותר, זה ישתנה. מצד שני, העונה הראשונה ארכה שבעה פרקים והייתה מזעזעת. אמנם היא נקטעה בטרם עת בגלל שביתת התסריטאים, אבל טראומה היא טראומה. כמו כן, גם בפרק כיפי כמו זה המסבירנות המיותרת הרימה את ראשה, והסצנה האחרונה התעקשה להלעיט אותנו באריכות ובדקדוק בקשר שבין העציץ לבין הרעל.

אפרופו העונה הבאה, אני תוהה לאן ממשיכים מכאן. דברים שאני מצפה לראות זה את ג'סי תוהה לאן נעלמה מבחנת הריצין, את תגובתו של מייק שחוזר ממחלתו, ואת האנק מנסה להבין מי גרם למותו של גאס ולשריפת המכבסה. בנוסף, אולי ה"ניצחתי" של וולט ילבה עוד את גאוותו. עכשיו אין לו מתחרים משמעותיים והוא יכול לבשל ואולי להיעזר במייק כדי להפיץ, וכל זה בזמן שהאנק רודף אחריו. לחילופין, אולי מייק בכלל ירצה לנקום. הדבר שאני חושש ממנו כעת בישורת האחרונה של הסדרה, הוא שיעלו את מינון דרמת האיש-משפחה-גוסס-מסרטן. אני מקווה למינימום מריחה, אבל לא באמת מאמין שכך יהיה. (yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה).


8. סרוגים עונה 3 פרק 9


אתחיל בחידה: 


"כשיש לי חרוזים בראש 

מהשבת לי לא אכפת


כותב שירה לנערה


אבל משאיר אותה לבד 


מי אני?" 

כן, מי שראה את הפרק לא יתקשה לזהות את עזריה בין השורות, והעלילה שלו ושל רעות הפרק גרמה לי להיזכר בקשר של רעות ויוחאי, במובן שגם שם רעות מצאה את עצמה נמשכת למה שהיא מפרשת כרוחניות של הבחור, אבל אז סר חינו בעיניה דווקא מפני שיוחאי לא היה אגוצנטרי לא היה לו נוח להיות במקום המקבל יותר, ונולד  בו רצון לצאת מהבועה הרוחנית שבה הוא חי ולהתקרב לעולם שלה. כשעזריה הסכים שהיא תעזור לו במימון הוצאת ספר השירים שלו, חשבתי לעצמי שעם עזריה לא נראה שיש סכנה שזה יקרה, הבחור מרגיש מצוין לקבל ולא לשים לב איזה מחיר אנשים סביבו משלמים, רק שאני לעומת רעות לא חושבת שזה הופך אותו לבחור טוב יותר. 

אבל העלילה בין עזריה לרעות לא הייתה היחידה בפרק שגרמה לי להיזכר בעונה הראשונה, גם המאבק בין יפעת והודיה בקשר לאלישקוש אחיה של יפעת החזירה אותי לימים בהם יפעת הרגישה רגשי נחיתות בפני הודיה כשמושאי אהבתה לא פעם נטו דווקא להודיה חסד, והודיה כמו החברה הטובה שהיא, הייתה תמיד מפנה את מקומה. העימות בין הודיה ליפעת היה עשוי היטב, והצליח בעיניי גם להראות את הדרך שיפעת עשתה בעונות האחרונות לעבר הביץ' שהיא נראית היום אבל גם להראות את אותו המקום הפגיע וחסר הביטחון שנותר בה מאותם הימים. 

הדבר היחיד שקצת הפריע לי בפרק הייתה העובדה שבאף שלב של הדיון בין יפעת והודיה לא הועלתה הטענה שהיא ממילא מאוהבת עכשיו במישהו אחר (אורלי).


8. דמג'ס עונה 4 פרק 1

הסדרה הזו היא בפירוש לא הסדרה הטובה ביותר בטלוויזיה. יש לה לא מעט מגרעות - ריבוי בשימוש בטוויסטים עד כדי כך שלעתים הם הופכים לצפויים מדי, דמויות לא עקביות, חזרה על רעיונות דומים, שימוש מוגזם בטכניקות המשחק בזמנים כך שהן מאבדות מהייחוד שלהן וכו'). ועדיין, מדובר באחת הסדרות היותר אינטליגנטיות ומתוחכמות על המסך הקטן - הכתיבה מורכבת למדי, העלילה מותחת וקצבית והמשחק עילאי. ההתרשמות מהפרק הראשון של העונה הרביעית  מעלה שכל מה שנכתב כאן עדיין נכון, ואפילו ביתר שאת. 

סצינת הפתיחה של העונה מדגימה במדויק את עוצמתה של הסדרה - פאטי נראית מראיינת אישה במסגרת של ראיון עבודה. היא שואלת שאלות נוקבות ומסבירה שהעבודה לא צפויה להיות קלה. על פניו, זה נראה כמו ראיון למשרת עורכת דין (המקום של אלן, למעשה), אבל אז מתברר שזה, בעצם, ראיון עבודה למשרת הבייביסטר של הנכדה שלה, הבת של מייקל. והסצינה הזו אומרת כל כך הרבה על אופיה של פאטי וגם רומזת על אחת התימות הצפויות של העונה - האם פאטי תוכל לשמש כתחליף אם לבתו של מייקל? האם היא רוצה לפצות על הכשלון בחינוכו של מייקל באמצעות חינוך הבת? האם היא תביא את עצמה להחלטה לשים את טובת הילדה לפני הקריירה שלה או שתנסה לשלב בין שתי המשימות? יהיה מעניין לראות... 

העלילה העונתית, כפי שנראה שמתגבשת מהפרק הזה, נראית כמו שחזור מסוים של העונות הקודמות, עם שינויים מתבקשים - כריס, ידידה הותיק של אלן, היה מעורב בביזנס לא הכי "כשר" במסגרת עבודתו ב"היי סטאר" אי שם באפגניסטן, וכנראה ראה דברים מזעזעים. אלן - שכעת עובדת באופן עצמאי - פועלת על מנת לשכנע אותו לסייע לה בהגשת תביעה אזרחית גדולה נגד "היי סטאר" ע"י מתן עדות נגד החברה בה עבד, ולמעשה, מנסה להכניס את עצמה לתיק עם פרופיל גבוה מאד, בסגנון מורתה הרוחנית פאטי.  בינתיים העלילה הזו נראית מעניינת למדי, וסביר להניח שאלן - הטירונית וחסרת האמצעים - תפנה מתישהו לפאטי כדי לקבל ממנה עזרה, ויהיה מעניין לראות האם וכיצד תנקוט אלן במהלך כזה וכיצד תגיב לכך פאטי. כמובן שהיחסים הטעונים כל כך בנין שתי אלה רק יהפכו את העסק למרתק עוד יותר. בכלל, נקודת החוזק הבולטת של הסדרה היא מערכת היחסים הזו שאפשר להגדיר אותה בכל כך הרבה דרכים וכל אחת מהן נראית נכונה: אהבה-שנאה, הערכה-קנאה, אם-בת, יריבות וכיו"ב. 

 

בתחום המשחק לא רק שהסדרה לא נחלשה, היא אפילו התחזקה - ג'ון גודמן בתפקיד דרמטי כבעליה של "היי סטאר", אותה חברה פרטית שהעסקים המפוקפקים שלה מתניעים את עלילת העונה הרביעית, זו באמת הברקה ליהוקית נפלאה. מדובר בשחקן נהדר שלמרות שהוא ידוע בעיקר ביכולותיו הקומיות, יש לו המון מה למכור גם בפן הדרמטי (בכלל, "דמג'ס מתמחה בשימוש בשחקנים קומיים לתפקידים דרמטיים מורכבים - החל מטד דנסון, דרך מרטין שורט וכעת גודמן).לא פחות מוצלחת, ולמעשה, אף יותר, היא הבחירה בדילן בייקר לתפקיד "איש הצללים" המסתורי. מדובר בשחקן עצום, כריזמטי ומבריק (מי שצופה ב"האישה הטובה" - הוא המיליונר האסצנטרי חובב המין הפרוע) שיוסיף המון לסדרה. ופארקר סטיבנס גם הוא שחקן מעולה. כשמשלבים את כל התותחים הללו יחד עם גלן קלוז המופלאה בתפקיד הראשי העסיסי של פאטי יוז ועם רוז בירן, ההפתעה החיובית העצומה בתפקיד אלן פארסונס, וזה פשוט תענוג מהבחינה הזו. 

בינתיים פתיחת העונה הזו נראית מבטיחה למדי, ואני מרוצה ממה שראיתי. אני מקווה שלא להתבדות בהמשך (איתן גשם).


4. איך פגשתי את אמא עונה 7 פרק 10


אני מתקשה להבין לפעמים את היוצרים של הסדרה הזאת. לפעמים הם מבצעים מהלכים מבריקים ויצירתיים מבחינה תסריטאית שמציגים אותם כנגטיב המוחלט של הסיטקומים ה"קלאסיים" - הצפויים ושמרניים עד אימה, ובמקרים אחרים הם נופלים למלכודות והקלישאות הכי נבובות ושקופות, כמו בפרק הזה. 

כאשר התברר בסיום הפרק בשבוע שעבר רובין ובארני התנשקו די שמחתי. מערכת יחסים הרומנטית הקודמת שלהם לא עבדה טוב, בעיקר בשל כתיבה לא מוצלחת וחשבתי ואני חושב שראוי לתת להם צ'אנס נוסף והפעם לאפשר לשתי הדמויות להיות עצמן, ולא כגרסה מאולצת ומעצבנת שלהם. אבל ככל שהתקדם הפרק הזה והלכו וגברו הסימנים ששניהם אמורים להיפרד מבני הזוג שלהם לטובת הרומן המתחדש ביניהם היה לי ברור שלפחות אחד מבין השניים "ישתפן", כדי לייצר מתח מדומה בכל מה שנוגע לחיי האהבה שלהם ולמשוך עוד ועוד את ה"גילוי העתידי הצפוי" על זהות הכלה של בארני. 

הגילוי על כך שמי שמקבלת רגליים קרות היא דווקא רובין היה מאכזב עוד יותר, משתי סיבות: האחת, רובין היא זו שרצתה מלכתחילה לחדש את הקשר - בארני נסחף לתוך העניין למרות שראו עליו שהוא באמת מעוניין בנורה, וכל הסיפור הזה נראה כמו ניסיון כפוי של התסריטאים להיפטר מהדמות של נורה בלי להתמודד עם העניין בצורה רצינית. השניה, הבחירה של התסריטאים בסיבה שבגינה רובין בוחרת בינתיים בקווין הייתה ממש מקוממת. אוקיי, אז הוא אמר לה משפט יפה שריגש אותה, סו ווט? הוא מכיר אותה חמש דקות בערך, בארני מכיר אותה טוב בהרבה ואמר לה כבר משפטים לא פחות יפים בעבר, וההחלטה של התסריטאים להציג את רובין כמי שמשפט כזה משפיע על הבחירה שלה רק הפך את הדמות שלה לשטחית וחסרת עמוד שדרה ולא היה בזה שום דבר מרגש באמת. למעשה, הדבר היחיד שמצא חן בעיניי בכל הסיפור הזה היה המשחק המצוין של קובי סמולדרס, ובמיוחד של ניל פטריק האריס שהמבט ההרוס בעיניים שלו כשהוא גילה שרובין לא תגיע למרות הכל היה שווה את כל הפרק לבדו.

אבל זה עוד היה החלק המוצלח של הפרק. הסיפור של טד ומרשל שעמם אותי קשות ולא היה מצחיק בכלל. נכון, המסר שהכותבים ניסו להעביר באמצעות הגילוי על כך שהם בעצם העבירו רק כמה שניות ולא דקות ארוכות היה יפה כשלעצמו, אבל בואו לא נשכח שסדרה קומית צריכה גם להצחיק, במיוחד אם היא מנסה ומנסה לעשות זאת - וראו שהכותבים מנסים מאד להצחיק במהלך הסיפור הזה -  ואם היא נכשלת בכך ומספקת סיפור משמים, אז אפילו אם מתברר שה"פיי אוף" שלו הוא טוב, לפעמים אפילו גילוי כזה כבר לא יכול להציל אותו. נדמה לי שזהו המקרה הקלאסי של מצב כזה. 

אני מקווה מאד שהכותבים יוותרו על השטיקים המשמימים האלה ויעשו את המהלך האמיץ ולא את המהלך הצפוי. אבל כמו שזה נראה כרגע - אני לא אופטימי (איתן גשם). 


3. דקסטר עונה 6 פרק 11

אוי, נו באמת... נו, באמת! אני לא באמת ראיתי את מה שאני חושב שראיתי, נכון? דב?? קראש על דקסטר??? אבל עוד נגיע לזה. 

הפרק הזה סימל את כל מה שמתרחש בעונה הזו - כתיבה עצלה ורדודה, מהלכים תסריטאיים מגושמים, עלילה רזה ודמויות שטחיות כפלקט. בכלל, נראה היה שבפרק הזה התסריטאים מנסים לקדם את העלילה העונתית בחיפזון - כל הסיפור עם הגז התחיל ונגמר במהירות, בלי להשאיר אותי במתח, ובעצם, בלי שום רגש שהוא למה שקורה. לדוגמא: כשאנג'ל היה שבוי של טראוויס לא באמת חששתי לחייו והיה ברור שקווין יציל אותו ברגע האחרון. למה? כי זו "דקסטר". למה לא ללכת על כיוון אמיץ בהרבה ולגלות לנו שאנג'ל מת בגלל הרשלנות של קווין? זה לא היה מכניס קצת עניין לסדרה? לא היה נותן איזה כיוון לדמות המשמימה והמיותרת של קווין? אבל למה ללכת למהלכים נועזים כאפשר לשחק לפי הקלישאות הרגילות? 

גם הקטע עם גב' דורסי והגז לא היה באמת מעניין. לכאורה, הייתי אמור להיות על קצה הכסא כשזה קרה. בכל זאת, לא בכל יום חודרת לבנייני מחלק המשטרה אישה תמימה למראה ומנסה לפזר גז רעיל בכל הבניין. אבל הדרך שבה דקסטר זיהה אותה "במקרה" ברגע הנכון הייתה צפויה ונכתבה באופן מסורבל ומשמים. נכון שזה הוביל להבנה של דב על טיב הקשר שלה עם דקסטר, אבל מלבד זאת לא נראה שלסיפור הזה הייתה מטרה כלשהי. 




ובאשר לדב - זה נראה שקוף וברור כל כך שהתסריטאים "מכינים את הקרקע" לקראת גילוי שלה על מעללי אחיה בפרק הבא. זה לא רק העניין עם הפסיכולוגית שתיכף נגיע אליו, לצערנו, זה גם הסיפור עם מת'יוס. הדילמה הזאת שבפניה ניצבת דב דומה להפליא לדילמה שהיא עלולה לפגוש אם תגלה שאחיה הוא רוצח סדרתי - האם לשמור את האמת לעצמה בגלל אדם שהוא חלק מהמשפחה שלה ושהיא חייבת לו כל כך הרבה או שהיושר האישי שלה יגבר על המשפחתיות?במהלך הסיפור עם מת'יוס דב מגלה שהיא יכולה להעלים עין אם היא תרצה, למרות שהיא מתייסרת על כך בדיעבד וסבורה שהדבר הנכון הוא גילוי האמת. ההתערבות של לאגוורטה והמהלך שלה באמצעות "הדלפה" של העניין מסכלת את "טאטוא" הפרשה מתחת לשולחן, ומסדרת לה את הג'וב הנכסף של מת'יוס. אבל אני חייב לשאול - מת'יוס הוא באמת כל כך טיפש כדי לא לדעת שלאגוורטה מאחורי המהלך ולא דב? אם דב הבינה את זה בשניה, יש סיבה מדוע הוא יחשוב שדב עשתה את זה גם כשהיא מבהירה לו שידה לא הייתה במעל. 

בכל מקרה, הגענו לחלק המעצבן באמת של הפרק - הגילוי העצמי של דב על טיב יחסיה עם דקסטר ועל כך שהיא, ככל הנראה, מאוהבת בו. אתם יודעים מה? לכאורה, זהו קו עלילה נועז אז אין סיבה לשלול אותו רק בשל כך שמדובר באח ואחות, לפחות למחצה כפי שסבורה דב. אבל כדי לקדם סיפור נועז כזה צריך לזרוע את הזרעים, לרמוז שיש בזה משהו, ללמד אותנו יותר על דב ומה היא חושבת על אחיה. כאן זה בא בפתאומיות ונראה כאילו נוצר בכוונה כדי לחבר את דב בקשר הדוק עוד יותר לאחיה לקראת הגילוי המסעיר. וכאן אני חייב לומר שאני פשוט לא מבין - העובדה שהיא אחותו לא מהווה קשר חזק מספיק שלה אליו בכדי להפוך את הגילוי למטלטל כל כך? למה היה צריך את עניין ההתאהבות המטופש הזה? פשוט מרגיז. 

ובכלל, העניין הזה מרגיז שבעתיים דווקא על רקע העלילה העונתית של דב והפסיכולוגית - באמת שהיה שם פוטנציאל למשהו נהדר. הדמות של דב היא הטובה והמורכבת ביותר בסדרה, לטעמי, והניסיון שלה לחטט בנימי נפשה יכול היה להוביל לגילויים מרתקים. אבל במקום ללכת בקו ה"סופרנואי" הזה בחרו היוצרים ללכת על משהו כפוי ומסורבל, כשבמקום שהדמויות יניעו את העלילה קורה ההפך והעלילה מניעה את הדמויות, וזה אסור שיקרה כשמדברים על כתיבה בסדרה כזו. 

חבל מאד שהסדרה הורסת את הטעם הטוב מהעונה הקודמת (ברובה, לפחות). העונה הזו ממש הוציאה לי את החשק לצפות בסדרה. אני מקווה שלפחות הפרק האחרון יציל קצת מהכבוד של העונה השישית המאכזבת הזו (איתן גשם). 


1.  מתברר ש"יס" שוב קונה ביקורות חיוביות של בלוגרים כדי לפרסם את "יס סטרימר". נבקש לציין שאין קשר בין הכספים האלה למחמאה שחלקנו לקמפיין שלהם בשבוע שעבר. שום כסף לא שולם למסך המפוצל ומכונית היגואר שחונה מתחת לדירת-הפאר החדשה של העורכים הינה צירוף מקרים בלבד. (אסף רזון).


1. חפש את התרגום – לא יודעת מה עבר על שידורי יס ביום ראשון ה-18.12 אבל בצהרי היום רציתי לבדוק את גודל הגופן של שורות התרגום על המסך, ופתחתי באקראי בערוץ יס דרמה בשעה של מלרוז פלייס, הכתוביות היו בגודל סביר, ותהיתי איך הן בערוץ יס דרמה HD, אז העברתי וחיכיתי שיגיעו הכתוביות וחיכיתי וחיכיתי והת'ר לוקליר מדברת על המסך וכתוביות אין. יכול להיות שזה מקרי אמרתי לעצמי, מה גם שיש לי זיכרון מעומעם של איזה הסבר ששמעתי פעם על כך שכשמעבירים ערוצים לפעמים התרגום לא מופיע וצריך שוב להעביר לערוץ או משהו כזה בגלל שהתרגום שם נעשה באופן כלשהו שלא ממש הבנתי, אבל זה לא מסביר את העדר התרגום מחלקים ארוכים של הפרק בסדרה "החוק של הארייט", נכון שזו בעיה מתמשכת של ערוץ יס סטרס בייס, וזה קורה שם תדיר בסדרות שונות, אבל בדרך כלל מדובר בסדרות שיש להן שידורים נוספים ובשידורים אלו אפשר למצוא את התרגום החמקמק מה שלא נכון לסדרה "החוק של הארייט" ולו רק  בשל כך הייתי מצפה שיקפידו על התרגום עוד יותר. (אורלי).


בשולי הממיר 

אלון אבוטבול הופיע בפרינג' בתפקיד אורח.







מה יהיה לנו השבוע? 


19-27 בדצמבר


ביום שלישי: טרה נובה מסתיימת (yes אקשן)


ביום רביעי: ספרטקוס: דם וחול מסתיימת (yes אקשן), טרמיי 2 מסתיימת (yes דרמה)


ביום חמישי: The Voice מסתיימת (yes דרמה), דקסטר 6 מסתיימת (yes אקשן)


ביום שישי: אקס פקטור - הגמר (HOT3)


ביום שבת: פיוצ'רמה 8 מסתיימת (yes קומדיה)


ביום שני הבא: הורים במשרה מלאה 3 (yes דרמה)


ביום שלישי הבא: סוכן מחוק 4 מסתיימת (yes אקשן) וגם אקסטרים מייקאובר 8 מסתיימת (yes Real), עספור מסתיימת (HOT3)


 


יומיות:


חדש: סטופ כדור הארץ, החל מיום ראשון הבא (HOT3)


חדש: מיסטר סאנשיין, החל מיום שני הבא (HOT קומדי סנטרל)


תוכנית הגמר של האקס פקטור תשודר בשידור חי בלילה בין חמישי לשישי (HOT3)


בקצרה על שתי הסדרות החדשות:


מיסטר סאנשיין: סדרה קומית בכיכובו של מתיו פרי ("חברים") אודות מנהל מרכז ספורט בשם "סאנשיין" העובר משבר אמצע החיים. 





סטופ כדור הארץ: סדרה דוקו-קומית יומית ישראלית העוקבת בהומור אחר תופעת הישראלי הטיפוסי המשוטט בעולם. מהיוצרים של "עונת החתונות".







מסביב למסך המפוצל

  מעריצי "קומיוניטי" מתכננים לעשות "פלאש מוב" ענק מול אולפני NBC ב"רוקפלר פלאזה" בניו יורק, כשהם עונדים זקנים מלאכותיים. יהיה מגניב...


ולסיום, ספיישל "Saturday Night Live" קטן:  


אתר "Nerve" מדרג את חברי הקאסט של התכנית לאורך השנים מהמקום ה- 100 ועד המקום ה- 1. ובמקום הראשון.... מי אם לא אדי מרפי. 


השבוע בארה"ב שודרה תכנית ספיישל חג המולד בהנחיית חבר הקאסט לשעבר ג'ימי פאלון, וכמיטב המסורת היא כללה הופעות אורח רבות. בין יתר הדברים היה שם איחוד מגניב של מגישי "Weekend Update" במשך השנים ב"תחרות בדיחות" ואיחוד של פאלון עם חבריו לשעבר לקאסט טרייסי מורגן, הוראשיו סאנז וכריס קאטאן בשחזור של מערכון מפורסם.







רוצים לכתוב לממיר הבא? כתבו לנו: editor@tve.co.il