ארכיון המסך המפוצל > 2011

הממיר 27/12/11

איך פגשתי את אמא, דקסטר, הורים במשרה מלאה, אייריס, סרוגים, טרה נובה ועוד

מאת: המערכת
פורסם בתאריך: 27/12/2011

8.5 איך פגשתי את אמא עונה 7 פרק 11
אהבתי את הסיפור של מרשל ולילי והתחושות שלהם לגבי כמה שהבית שלהם נראה פתאום קטן אחרי שראו את הבית הגדול בפרברים. הדרך שבה התחושות שלהם הוצגו הרגישה מאד אותנטית ונעשתה בצורה מצחיקה. גם התגובה ההיסטרית משהו של רובין לא נראתה לי משונה מדי ולא חשבתי שיש סיבה מיוחדת לכך. חשבתי שהמחשבה של רובין על כך ששני אנשים כל כך יקרים לה עלולים להיעלם מסביבתה הקרובה הפחידה והלחיצה אותה, ולכן התגובה שלי נראתה לי די טבעית. ממש לא אהבתי את הגילוי בסיום הפרק על כך שהיא חושבת בהריון וזו בעצם הסיבה להתנהגות שלה. בכלל, נראה שהסדרה מחפש בזמן האחרון יותר מדי גימיקים בסיומי פרקים בכדי להפתיע את הקהל, ואני לא ממש אוהב את הרעיון, ובעיקר לא את השימוש התכוף מדי בטריק הזה. 


את הסיפור של בארני וטד ש"מאמצים ילד" לא הכי אהבתי בתחילה, כי הוא נראה מטופש וחסר כל היגיון, אבל בהמשך הבנתי שזה חלק מהיופי שבו - הם שיכורים ומתנהגים באופן לחלוטין לא רציונאלי אבל ההתנהגות הזאת מגיעה מתוך תחושת תסכול פנימית. כשמסתכלים על הדברים במבט מפוכח יותר אפשר להבין למה הם פועלים באופן כמעט נואש שכזה. היה כיף לראות את בארני מסתובב עם הילד הקשור אליו, והתגובות שלו ושל טד לסיטואציה היו משעשעות. גם הגילוי על כך שמדובר, בעצם, באחיין שלו לא הרס את הכיף והביא את הדמויות להבנה שזו התנהגות חסרת היגיון, אבל עושה רושם שבארני באמת נפתח לרעיון של הבאת ילדים לעולם, והגילוי על כך שרובין כנראה בהריון - ולא ברור האם הילד הוא של בארני או של קווין - בהחלט מגיע בטיימינג מעניין מבחינתו. למרות שאני לא משתגע על העניין, הפרק הבא מסקרן אותי. נראה לאן הכותבים יילכו עם עניין ההיריון הזה. (איתן גשם)


8 הורים במשרה מלאה עונה 3 פרק 1
למרות ש"הורים במשרה מלאה" רחוקה מלהיות אחת הסדרות הטובות ביותר בטלוויזיה ועל אף שקשה לומר ששנתי נדדה בלילות כשהיא לא הייתה על מסך הטלוויזיה שלי, יש משהו מחמם לב בידיעה שהיא עדיין על המסך שלנו ושהיא מתחילה עונה חדשה. נכון, הפרק הזה המחיש שלסדרה עדיין יש בעיות שחוזרות על עצמן (הדמות של ג'וליה, למשל, או הסיפורים שקשורים בהאדי), אבל הוא גם שיקף נאמנה את מה שעובד היטב בסדרה: הדינאמיקה של הדמויות (למשל שרה ואמבר או קרוסבי ואדם), השילוב בין צחוק לדרמה, הריאליזם שבו היא מציגה את הקשיים של הדמויות (למשל אדם שתקוע בבית ומשתוקק לחזור לעבוד). הפרק הזה היווה, למעשה, מעין הקדמה לעונה כולה, כשמטרתו הייתה להראות לנו איפה "נמצאות" היום הדמויות בחיים שלהן, מה מטריד אותן ומה מניע אותן ולהכין את הקרקע לקראת מה שיבוא בהמשך. 


אדם, כאמור, משתגע לבד בבית ומחפש למצוא עבודה. אבל עד מהרה מתברר שזה לא רק העניין של העיסוק כשלעצמו אלא גם עניין כספי – כריסטינה מפרנסת לבדה, ואדם מתקשה לחיות עם הרעיון שהוא לא מסוגל לפרנס את המשפחה. העובדה הזו יוצרת מתח בין שתי הדמויות, ומציגה באופן פשוט ואותנטי את המצוקה של שכירים רבים בארה"ב של ימינו. מעניין לראות שאדם מקבל הצעת עבודה "רגילה" (לא נורא מעניינת אבל יכולה לספק את המשפחה), אבל נמשך הרבה יותר להצעה הלא שגרתית של קרוסבי, שטומנת בחובה הרבה יותר סיכון. האם הוא לא שוגה ומעמיד את עצמו ואת משפחתו בסיכון? 


הסיפור של שרה ואמבר היה האהוב עליי השבוע, הרבה בזכות הכימיה הנדירה בין לורן גרהאם ומיי וויטמן (כבר הזכרתי שוויטמן היא שחקנית מרשימה ביותר?). הסצינה שבה הן באות לראות את הדירה שאמבר מחפשת הייתה פשוט מעולה וכיפית לצפיה – מצד אחד, שרה מתחלחלת ממה שהיא רואה, מצד שני, אמבר פשוט מתה על החורבה הזאת. כל אחת מגיבה באופן הפוך, וכל השיחה ביניהן מנוהלת באופן כל כך ריאליסטי ומשוחקת טבעי ומשוחרר כל כך, פשוט תענוג לראות. הרעיון ששרה מתקשה להשלים עם העזיבה של אמבר, בעוד שעבור אמבר והאחרים זה נראה כמו מהלך טבעי הוא מצוין וגם עבד היטב. זה יצר מתח ביניהן, אבל מתח בריא שנובע מכך ששרה באמת אוהבת את הבת שלה, ואמבר יודעת את זה, ושתיהן יודעות שהצעד הוא בלתי נמנע, במיוחד לאור תחושת הכישלון של אמבר והרצון הטבעי שלה למצוא לעצמה קצת מרחב טבעי.


הסיפור של ג'וליה היה - כמעט כרגיל - משעמם למדי, והיה לי קשה מאד להזדהות עם הדמות שלה. לא כל כך אהבתי את העובדה שבאופן "נוח" ביותר התברר שמוכרת הקפה הציניקנית בהריון ו"במקרה" לא רוצה את הילד שלה, והיא בעצם לא כזו צינית אלא פשוט נערה חסרת בטחון. כמה קלישאות יכולות להיות בסיפור אחד? ועוד סיפור שקשור בדמות הכי משעממת בסדרה? 


גם הסיפור של קרוסבי לא היה מלהיב מדי, וחזר שוב על התמות המוכרות של היחסים ביניהם. שוב יש בינו לבין ג'סמין ויכוח על הורות נכונה? שוב היא מנסה להכתיב לו מה נכון ומה לא? שוב הוא עושה את עצמו חסר אכפתיות, אבל בעצם אכפת לו מאד? דווקא הדמות של סנדי – ה"ידידה המיוחדת" המעט קרצייתית – הוסיפה קצת פלפל לסיפור, אבל ברור שהיא הייתה רק מכשיר תסריטאי לעניין של קרוסבי וג'סמין, וחבל. 


הסיפור של האדי היה הצפוי והמאכזב מכולם. היה ברור שאלכס יגיע איכשהו למסיבה למרות ההתנגדות הראשונית שלו ושאיכשהו הוא יסתבך. כל הסיקוונס שהוביל לקרב המכות שהביא ללקיחתו מהמקום בניידת היה די צפוי ולא באמת מעניין. הרגע המעניין היחיד היה דווקא באינטראקציה של אלכס עם ג'וליה כשהוא מתחנן בפניה שלא תגלה להאדי על העבר הפלילי שלו. אז מה? לאלכס יש סוד שהוא לא רוצה שהאדי תדע אותו? נו, זה בטח ייגמר בטוב, הא? 


למרות שחלק מהסיפורים היו די מאכזבים, עדיין נהניתי מהדינאמיקה של הדמויות. אהבתי את ה"מתנה" שזיק קונה לשרה ליום ההולדת ואת כל האינטראקציה בין בני המשפחה בחגיגת יום ההולדת הזו ומהתחושה החמימה שבני המשפחה האלה מצליחים לנטוע בי מדי שבוע. (איתן גשם)


8 אייריס עונה 1 פרק 1
לפני שצפיתי בפרק הראשון ידעתי על הסדרה שהיא שודרה בדרום קוריאה ב2009, מאוד הצליחה שם הן מבחינת הקהל והן מבחינת המבקרים, ושהיא גם הסדרה היקרה ביותר שהופקה בקוריאה (עלות של כמיליון דולר לפרק). מחד, הייתי סקרנית לגלות לאן הלך הכסף ומאידך, ידעתי שכסף אינו בהכרח ערבות לאיכות ושהסדרה נחשבת שייכת לז'אנר האקשן-ריגול שאינו מהמועדפים עליי במיוחד. הפרק עצמו בהחלט סיפק את הסחורה מבחינת סצנות האקשן ונראה מושקע היטב, אבל אני מודה שמה שעבד עליי יותר מכל בפרק היו השיעורים שהדמות הראשית לקחה באוניברסיטה, ובמיוחד הקטע שבו שינון עובדות על מלחמת המפרץ הופך לטקטיקת חיזור. (אורלי) 


8 סרוגים עונה 3 פרק 10
עזריה כתב לרעות בשיר שהיה די גרוע על פי מי שמתיימרים להבין בשירה שהיא "באה איתו חשבון", אבל אני מודה שהפרק הזה עשה לי חשק עז לבוא איתו חשבון בעצמי כי רעות באמת שהייתה הרבה יותר מדי נחמדה אליו ולא הגיע לו. אתה לא אוהב אותה? אל תצא אתה, אל תחזר אחריה, והכי אל-אל תיתן לה לממן עבורך ספר שירים שאתה כותב לאהובתך האמיתית. הפרק הציג את הקלישאה הדי מקובלת בסדרות ואולי גם בין היוצרים באמת, שמי שחשובה לו האומנות היא אמורה להיות חשובה לו הרבה יותר מכל דבר אחר כולל יחסי אנוש, אבל האמונה הזו כפי שהשתקפה בערב המשוררים ובהתנהגותו הכללית של עזריה נראתה יותר מכל דבר אחר כקטנוניות של אנשים קטנים. לפחות דבר אחד טוב יצא מהעניין: רעות ועזריה נפרדו ולי לא נותר אלא לקוות שהפרידה של רעות ועזריה תשים סוף לניצול של עזריה אותה. (אורלי) 


6 טרה נובה עונה 1 פרקים 12-13
הסדרה שהחלה את העונה בפרק כפול סיימה אותה בפרק כפול גם כן אך כגודל הציפיות כך גודל האכזבה - תוכניתו הזדונית של לוקאס התגשמה ממש כמצופה, אבל הקרב היה עלוב ובלתי נראה ממש  וגם יתר ההתרחשויות - וושינגטון מקריבה את עצמה למען המושבה, שאנון מסתכן והורס את מרכז התקווה אחת ולתמיד (?) לא הצליחו להפתיע. כמובן שגם מקומן של הטפות המוסר לא נפקד, וכך קארה שג'וש כל כך התאמץ להביא ובגד במושבה בשבילה, מתה מבלי להשאיר רושם שני, כיוון שברור שבגידה כדי להציל את החברה שלך לא יכולה להצליח באמת. לא יודעת האם בחומר שהשאירו לא פתור לעונה הבא - ההיעלמות המסתורית של לוקאס  וה"אדמות הרעות" שמלאות בחפצים מהמאה ה18 - יש מספיק כדי למשוך את מספר הצופים ההולך ומתמעט לשוב אליה. באמת שציפיתי להרבה יותר מהסדרה הזו. (taly)


3 דקסטר עונה 6 פרק 12
"Is this just… horribly wrong?"
(דברה)
התשובה היא כן, דברה. התשובה היא כן בכל היבט אפשרי. אלוהים, בכל שש שנותיה קפצה "דקסטר" מעל עשרות כרישים במימי התכלת של מיאמי, אבל עניין כמו הגילוי של דב בנוגע לאהבתה כלפי דקסטר הוא אחד הדברים האיומים שחזו בהם עיניי בטלוויזיה בשנה האחרונה, וללא ספק תחתית החבית של "דקסטר". עד שכבר היה לכותבים סיפור טוב אתה, הפשפוש העצמי הזה עם הפסיכולוגית, ניתן לסמוך עליהם שיפיקו ממנו את הדבר הגרוע ביותר האפשרי. לזה הפכה "דקסטר". ולמה זה בכלל נעשה? כי קשר בין אחים אינו מספיק חזק כדי לסבך את חייה של דב כאשר תראה את דקס רוצח אדם? אני באמת מנסה להבין. מה לעזאזל עמד בבסיס הרעיון הזה, ולמה אף אחד בשום שלב של ההפקה, עוד בישיבת הכותבים, לא הרג אותו באופן מיידי? איך זה עבר כל כך הרבה שלבים ובכל זאת התגלגל במעופשותו אל המסך?


בין אם אצפה בעונה הבאה או לאו, אני ממש, ממש, ממש רוצה להאמין שהלהב שהחדיר דקסטר בחזהו של טראוויס אל מול עיניה של דברה, ינטרל את המשך העיסוק ב"מאוהבותה" – בעחס – כלפיו בעונה הבאה. אני מקווה לטובת הסדרה שהזעזוע שחוותה דברה יעשה לה ריסט בראש. "זוהי הדרך שבה העולם נגמר", אמר דקסטר לטראוויס רגע לפני הנעיצה, ולפני הגיים-צ'יינגר שהיה צריך לקרות מזמן, ואם לא מזמן אז באותה סצנה אומללה בעונה החמישית שבה פרגוד חצי שקוף הפריד בין דברה לדקסטר ולומן.


באתי לכתוב שסצנת הסיום הזו הייתה הדבר היחיד הטוב בפרק, אבל היא לא באמת טובה. היא הגיעה באיחור ניכר והייתה צפויה למרחקים. היא פשוט משנה סוף סוף את התבנית הבלתי נלאית (כלומר הסופר נלאית) של הסדרה, וזה הדבר היחיד שטוב בה. עם זאת, אין לי ספק קל שבקלים שגם בעונה הבאה יצליחו היוצרים לשמור על אותו מתכון שבסופו יגיע הרוצח העונתי אל שולחנו של דקסטר, עטוף ניילונים לקראת מותו. גם בעונה הבאה הכוכבים שבשמיים יסדרו עצמם במסילותיהם בהשתחוויה כדי לאפשר לדקסטר להיות האיש הכי בר מזל בעולם, שמצליח אורח פלא לסקור את זירת הפשע ראשון למרות שכל חבריו הבלשים עומדים בחוץ ומקשקשים עם השכנים, או למצוא בפח או בצד או בטיז אל נבי את הרמז החשוב שכל הבלשים חסרי היכולת של מיאמי פספסו ובעזרתו להיות תדיר צעד לפניהם. האם ראינו אי פעם מישהו מהם פותר מקרה? מוצא רוצח? אולי בעונה הבאה. (yaddo מבלוג קפה+טלוויזיה)


מה יהיה לנו השבוע?
27 בדצמבר עד 3 בינואר


ביום שלישי: סוכן מחוק 4 מסתיימת (yes אקשן), אקסטרים מייקאובר 8 מסתיימת (yes Real), עספור מסתיימת (HOT3)
ביום רביעי: האנטומיה של גריי 8 (yes דרמה), קאסל 4 (yes אקשן), האוס 7 מסתיימת (HOT3), מה שיפה בעספור - ספיישל (HOT3)
ביום חמישי: מרפאה פרטית 5 (yes דרמה)
ביום שישי: בונז 5 (Hot Zone)
ביום שבת: המפץ הגדול 5 (yes קומדיה), שוטרים בדם (Hot Zone)
ביום ראשון הבא: כמעט אנושיים (ארה"ב) מסתיימת (yes אקשן)
ביום שלישי הבא: סוכן מחוק 5 (yes אקשן)


יומיות
חדש: ממפיס ביט 2, החל מיום רביעי (Hot Zone)
חדש: דירת המצוירים, החל מיום ראשון הבא (HOT קומדי סנטרל) חדש: סקיוריטי 7, החל מיום שני הבא (HOT קומדי סנטרל)
ש"ח: נשואים רווקים וטעויות אחרות, החל מיום שלישי הבא (HOT3)


שוטרים בדם (Blue Bloods)
דרמה משטרתית העוקבת אחר משפחת שוטרים רב-דורית. עם דוני וולברג, טום סלק, ג'ניפר אספוסיטו.


סקיוריטי 7 (Security 7)
הגרסה האמריקאית של סדרת האנימציה הישראלית המצליחה "מ.ק. 22", נרכשה על-ידי רשת "Fox" כסדרת רשת בת 20 פרקים קצרים של 4 דקות, ותשודר מיד אחרי "קאמבק" בהוט קומדי סנטרל.


דירת המצוירים (Drawn Together)
סדרת אנימציה המציגה עולם סוריאליסטי שבו גיבורי האנימציה מכל הזמנים, הז'אנרים והטיפוסים - מהסרטים, הסדרות, הקומיקס ומשחקי המחשב- נכנסים יחד לבית מרושת מצלמות בסגנון "האח הגדול". זוהי פרודיה סאטירית ופרובוקטיבית, שנוגעת בכל טאבו וסטריאוטיפ אפשרי, ומשפדת את עולם המצוירים ואת קלישאות הריאליטי. מיוצרי "מפגשים מהסוג האישי".


מסביב לממיר


*רגע לפני הסגירה: הטוב והרע של ערוץ 10


*חברת ההפקה ההולנדית של "האח הגדול" תובעת את ערוץ 10 ואת חברת ההפקה של "הדור הבא", בטענה כי העתיקו את הפורמט


*ערוץ ויוה פלטינה ששידר רק בסופי שבוע הפך לויוה פלוס וישודר בכל השבוע 


*בלונדון יש טלוויזיה מצויינת: הישראלית שכותבת לטלוויזיה הבריטית


*אבנר שביט מראיין את אל ג'ין, מפיק הסימפסונס, על סוד ההצלחה של הסדרה הצהובה


*ערפדים, זומבים וסיפורי אגדות: מה קורה לסדרות המדע הבדיוני?


*לכבוד חגיגות ה-20 של "פשוט נהדרת", ג'ואנה לאמלי, המגלמת את דמותה של היח"צנית המסוממת פטסי, מספרת איך זה להיות הקריקטורה של עצמה


*מכוער אבל מצחיק: איך הפך הישראלי בעולם לבדיחה טלוויזיונית?


***



רוצים לכתוב לממיר הבא? כתבו לנו: editor@tve.co.il

תגובות (16)