ארכיון המסך המפוצל > 2012

הממיר 17/1/12

האלבומים נפלאה, סרוגים בפרק נהדר, חוק וסדר: מדור מיוחד בפרק די מיוחד, בונז בשלושה פרקים חביבים והמפץ הגדול לא רעה

מאת: המערכת
פורסם בתאריך: 17/01/2012

10. האלבומים (ערוץ 8 ) פרק ראשון : אביתר בנאי

לפני ארבע ומשהו שנים השיק ערוץ מוזיקה 24 את התוכנית "האלבומים הגדולים", שהתרכזה מדי פרק באלבום ישראלי גדול אחר וכשלה נחרצות בעשותה כן. אני לא יודע אם התוכנית החדשה של ערוץ 8 – שהפרק הראשון שלה שודר במוצ"ש הקרוב – נקראת בפשטות "האלבומים" כדי להבדיל את עצמה מהפיאסקו המצער ההוא, או שמא מלכתחילה יוצריה לא רוצים לתחום את עצמם לאלבומים גדולים דווקא. כך או כך מדובר בתוצר שונה בתכלית מהסדרה הישנה, וטוב שכך.

חמשת פרקי הסדרה "האלבומים" משודרים בסדר כרונולוגי הפוך – מהחדש אל הישן. במקרה או לא, הם גם מסודרים על פי הקשר האישי שלי לאלבומים, מהאהוב ביותר ועד לזה שאין לי שום חיבור איתו: הראשון של אביתר בנאי, הראשון של איפה הילד, "סימנים של חולשה" של ברי סחרוף (שלושתם עשו לי חשק עז להאזין לאלבומים מיד אחרי הצפייה), הראשון של זקני צפת והראשון של רמי פורטיס. כפי שאני רואה את זה, הסדרה נבחנת בשאלה אם היא מצליחה להיות מעניינת גם כשהיא מתמקדת באלבומים שאין לי קשר איתם, כמו הבכורה של זקני צפת ו"פלונטר" של פורטיס, והתשובה היא בהחלט כן, במיוחד במקרה של זקני צפת, שהפרק איתם כולל צילומי ארכיון ביתיים מעולים מתחילת הניינטיז, מה שמוסיף רובד נוסטלגי עצום לפרק אפילו עבור מישהו כמוני שאין לו זיקה לאלבום ושהעניין היחיד שלו בו הוא "ריקי". לדידי, כתמיד בסדרות מהסוג הזה, יש ממד מהפנט בלמידה על תהליך העבודה של מוזיקה שאני שומע כבר שנים על אוטומט. על השכבות המרכיבות אותה, האירועים שהובילו אליה, לפעמים גם הטריוויאליות שבה נכתב שיר כלשהו שאני הקניתי לו משמעות שאינה קיימת (מה שמבאס), או להפך (מה שנפלא).

"האלבומים" מצליחה ללכוד את המהות של האלבום על פי הקונטקסט שבו נוצר, אם אלה הם תיכוניסטים פרועים שנוהגים כבני התשחורת שהם, אם זהו בחור צעיר חריג שבעליל יש לו הפרעת קשב וריכוז, או אם זה בחור בודד שהריק שואב אותו אליו. בימינו עכשיו, עת ה-MP3 והשירים הבודדים, אני באופן כללי מעדיף שירים על פני אלבומים, אבל אין ספק ש"האלבומים" מצליחה שוב ושוב להבהיר את החשיבות של אלבום טוב ככמוסת זמן, כמייצג של הלך רוח.

העניין הזה מובהק במיוחד בפרק הראשון, העוסק בבכורה של אביתר בנאי. קל להבין את זה במהלך השנים והאלבומים שלו – הראשון אבוד ותוהה, השני אבוד ותוהה באופן מופשט שאפילו עשוי קצת להבהיל, והשלישי כבר הרבה יותר ממוקד ובטוח בעצמו, גם אם התהיות תמיד ישנן. ברביעי הוא אומר בפירוש, "איזה קרב, אלוהים אדירים, איזה קרב, בין הבור למים. לפחות יש פה קרב, לפחות יש מים, פעם היה רק בור". האלבום הראשון הוא האנדרטה של הבור, וצפייה באביתר בנאי מדבר עליו ממצבו הנוכחי היא חוויה מרתקת. מדוע הוא מתקשה לשיר את "תיאטרון רוסי" בימינו, או איך בכל זאת הוא קשור אליו ומזדהה עם היבטים בו.

בסופו של דבר מדובר בעוד פרויקט תיעוד מוזיקלי גדול ממפעלו של יואב קוטנר, 14 שנה אחרי "סוף עונת התפוזים", שיש לקוות שימשיך מעבר לעונה הראשונה הקצרצרה-והרחוקה-מלספק הזו. לעונה הבאה אני מזמין את "פצעים ונשיקות" של מוניקה סקס, "מנועים שקטים" של אסף אמדורסקי וכל דבר של החברים של נטאשה.

הנה הפרק לצפייה. (yaddo  מבלוג קפה + טלוויזיה).

9.5 הורים במשרה מלאה עונה 3 פרק 4

אחרי הפרק הקודם שהיה נינוח למדי, הגיע הפרק הזה שהיה עמוס בדרמה חזקה שהייתה עשויה היטב והייתה מעניינת במיוחד. גם העובדה שהדמות החלשה של ג'וליה לא הייתה מעורבת כמעט בפרק תרמה לו מאד. למעשה, אפשר לזהות תמה בולטת שהייתה שזורה לאורך הפרק –ביטוי עצמי ותקשורת מול משפחה.

נתחיל עם דרו – לאורך הפרק הוא מביע תסכול על בני המשפחה שלו, ובמיוחד שרה ואמבר, על כך שהם מקשים על החיים הרומנטיים שלו. תחילה הוא זועם על אמבר שמקפיצה אותו לדייט עם איימי ועד מהרה מתברר שהיא מתקשרת טוב יותר עם איימי ממנו (האם היה משהו סמלי בסצינה הזו, כשמיי וויטמן השתלטה עליה בקלילות וגנבה את ההצגה מהשחקן המעט אנמי של דרו? הממ...). אח"כ הוא רותח על שרה שמתנשקת עם המורה בחצר בית הספר והופכת אותו לבדיחה של השכבה. אבל ראו זה פלא – הכעס הזה מוציא ממנו, הבחור הביישן והשקט כל כך, תגובה כזו שדווקא כובשת את ליבה של איימי, ונראה שהעסק שם צובר תאוצה.



מכאן, להאדי ואלכס שם אפשר לומר בדיוק את ההפך – היחסים הגיעו לנקודת שקיעה ואלכס מחליט שהוא מעוניין בפרידה. הוא מסביר לה שהוא פשוט לא מצליח לבטא את עצמו כשהוא איתה ושהם פשוט לא מתקשרים כפי שהוא היה רוצה, והיא מתקשה לקבל את התוצאה, למרות שנראה שבתוך תוכה היא מבינה שזה נגמר. השיחות עם אמא שלה עזרו להוציא החוצה את כל הרגשות העצורים, ומעניין לראות שאם בתחילת הפרק היא מנסה בכל כוחה להרחיק את אמא שלה מהחיים הפרטיים שלה, ברגע המשבר הגדול היא זקוקה לה נואשות והתקשורת איתה נעשית כמעט בלי מלים. חוץ מזה, אהבתי מאד את הסצינה של אלכס וכריסטינה שבה הוא נפרד, למעשה, ממשפחת ברייברמן ואומר לה שהיא אמא נפלאה ורומז שהוא רואה בה כסוג של דמות אם אמיתית עבורו. המשחק של מייקל בי. ג'ורדן המצוין היה משובח כהרגלו, והדמעות בעיניים שלו היו באמת מרגשות ויפות. חבל שהסדרה נפרדת משחקן כל כך מוכשר.

בגזרה של זיק וקאמיל התמה הזו בולטת במיוחד – זיק מקבל הצעת עבודה בפרסומות ונהנה מכל רגע, בעוד שקאמיל מתקשה להתמודד עם העובדה שהוא מצליח לבטא את עצמו ולהנות בעוד שהיא רוצה עצמה כמי שנכשלת בכך בחייה הפרטיים. אבל מקום להגיד לו את זה היא מתכנסת בעצמה. למרבה המזל, הוא מבין את זה בעצמו ויוזם שיחה שבה הם שוב מצליחים לתקשר ולהגיע להבנות (שמסתיימות במקום האידיאלי – במיטה...). דוגמא מצוינת לזוג מנוסה שמתגבר בקלות על קשיי תקשורת. אגב, העלילה הזו סיפקה כמה מהרגעים הקומיים הבולטים של הפרק, עם סדרת הבדיחות המשעשעת על חשבונו של זיק שמפרסם כדור לחיזוק הזקפה...

ולסיפור האחרון והמוצלח מכולם, לטעמי – זה של ג'באר ומקס. הסיפור הזה היה פשוט מצוין, כיוון שהוא הרגיש אותנטי מאד, ולאורך הדרך התחושה הייתה שכולם צודקים, ובכל זאת, "נולדה" סיטואציה שנובעת מקשיי תקשורת שהולידה ריב גדול ופיוס גדול. הגיוני מאד שמקס רואה בג'באר – בן הדוד שלו שאותו הוא מכיר – כ"חבר הכי טוב שלו", אבל הגיוני לא פחות לגלות שמקס שתלטן ולא ממש מאפשר לג'באר לבלות עם ילדים אחרים, ושג'באר לא מאושר מהעניין, בלשון המעטה. מכאן, הסיפור נבנה בצורה יפה כשכל הדמויות פועלות באופן שתואם את האופי שלהן ומתקשות לתקשר האחת עם רעותה – ג'זמין נלחצת ודורשת, בצדק מבחינתה, שקרוסבי יתעמת עם אחיו על העניין, כריסטינה ואדם מאושרים מהעובדה שמקס מצא חבר שהוא יכול לבלות אתו כל היום כמו ג'באר, קרוסבי מתקשה לומר לאדם שג'באר רוצה קצת שקט ממקס ולכן הוא יוזם שיחה עם ג'באר שבה הוא מבקש ממנו להתחשב בבן הדוד כי "לפעמים בשביל משפחה עושים דברים שלא ממש רוצים", והכל מתפוצץ בצורה מכוערת כשלג'באר נמאס ומספר לכולם על השיחה עם קרוסבי. כולם כועסים על קרוסבי, אבל לא מנסים להקשיב לו ולשמוע ממנו למה עשה את מה שעשה. בכל מקרה, בסופם של דברים אדם מתגבר על הכעס על קרוסבי כשהוא שומע שההלוואה מהבנק אושרה וכעת הוא יוכל לבטא את עצמו כפי שתמיד חלם. הריקוד שלו בסוף - כשנראה שהוא נהנה ומאושר מאי פעם - היה מקסים כל כך (איתן גשם).

9. סרוגים עונה 3 פרק 13

איזה פרק נהדר! אחרי שראיתי איך רעות מתאמצת בשביל אחותה, מזניחה את עבודתה, ומנסה להכניס בה בינה הבנתי פתאום עד כמה רעות רוצה אנשים להעניק להם מעצמה, ועד כמה האנשים שהיא מוצאת הם כאלה אגוצנטריים ודעתה חשובה בעיניהם כקליפת השום. פתאום הבחירה שלה בעזריה נראתה לי הגיונית מהבחינה הזו שהיא לא באמת רגילה לקבל יחס טוב יותר מבית. נכון שהיא בחרה ורצתה שאחותה ובתה יישארו אצלה, אבל עדיין זו הייתה חוצפה מצד אחותה לקרוא לה  באמצע יום עבודה בגלל שהיא לא מוצאת את המוצץ של הבת שלה והיא לא יכולה יותר, כאילו שהיא לא יכולה לצאת עם הבת שלה לבדה ולקנות לה מוצץ. עזריה בגזרה שלו שוב הוכיח את האגואיסטיות שלו או כמו שהודיה אמרה לו, השם שלו באמת לא מתאים לו, ולמרות שאפשר לסנגר ולומר שהוא לא חייב לבוא ולעזור להודיה לסחוב את הספה, העניין הוא שאם הוא כבר מבטיח לעשות משהו שלפחות יעמוד מאחורי המילים שלו, אבל כרגיל הוא טוב בלהבטיח, ורע מאוד בלקיים, וזה הרבה יותר גרוע מאשר לסרב מראש.

אברי כתמונת מראה לעזריה היה כרגיל מקסים, אני מודה שזו הייתה קצת חוצפה מצדה של הודיה להתקשר אליו ולבקש ממנו שיעזור לה לסחוב את הספה, אבל יכולתי להבין אותה גם מבחינת הנואשות שאליה היא נקלעה, וגם מכך שאני חושבת שהיא שמחה שהיה לה תירוץ כלשהו להתקשר אליו. הסירוב שלו לבוא לעזרתה למרות שהיה מובן לחלוטין  נעשה בצורה כזו שראו ברור שהוא באמת רוצה לעזוב הכול וללכת לעזור לה, אבל לא רק כי יש לה אליה רגשות וברור שעדיין יש לה אלא כי הוא באמת בחור טוב שיודע לעזור, ועובדה היא שהוא היה בדיוק עסוק לעזור לאימא שלו עם לקיחת הבגדים שלה למכבסה אחרי שמכונת  הכביסה התקלקלה לה.

אני חושבת שהדמות שהכי התפתחה לטובה השנה היא דמותו של נתי, וראו את זה היטב הפרק הוא היה במקום מאוד נמוך בתחילת הפרק, הוא מגלה את כל הדברים שתהילה לא ספרה לו קודם , ובהם שני דברים שמנוגדים מאוד למערכת הערכים של העולם הדתי – רומן עם גוי, והפלה.  ויש בו כעס כלפיה שלא ברור אם הוא נובע יותר מהעובדה שהיא אפילו לא ספרה לו קודם שהיא חזרה בתשובה, או מכך שהחיים שלה כחילונית היו כל כך מנוגדים לערכי הדת שהוא מאמין בהם, בכל מקרה ברור שהוא מתקשה להבין אם זה אומר משהו על הקשר שלהם ומה זה אומר, ותהילה נראית כמי שסבורה שיש לו את הזכות המלאה לכעוס עליה או אפילו לסיים את הקשר. בכנס שהוא בדיוק מוזמן אליו בתזמון מופלא הוא בודק עם עצמו את עולם הערכים הדתי שהוא בחר בו פעם, וכמעט מתפתה להצטרף לבילוי לאחת הרופאות החמודות שמתחילות אתו, אבל הצמיחה שלו בעיניי היא לא בקטע שהוא מבין שערכי הדת נכונים עבורו, אלא בכך שכשהוא מבין שהוא השלה את אותה רופאה הוא טורח לכתוב לה פתק הסבר לפני שהוא נוטש את המלון, עוד זכורה לי יפעת המחכה לשמוע ממנו משהו בעונה הראשונה ואותו בורח למרחקים בלי אף מלה.

מה שהפך את הפרק לנהדר באמת, למרות שהכול היה עשוי היטב ומעניין היו כמובן שתיים מסצנות הסיום, באחת תכנית הרדיו של עזריה שבה הודיה מודה שהיא ראתה בספה אפשר להחזיר לחייה משהו ישן ויותר מששמחתי לראות שאברי לקח את הספה ומקשיב לה לתוכנית ולכן היא יותר קרובה לזה ממה שהיא חושבת, נהניתי לראות איך היא מתפוצצת מצחוק מהתגובה של עזריה שחושב שאולי היא מתכוונת לכך שאותו היא רוצה... והשנייה הצעת הנישואין של נתי, שהיה  בה משהו מאוד נכון ובזמן, והיא חתמה יפה את כל תהליך הגדילה של הדמות העונה (אורלי).

9. סוכן מחוק, עונה 5 פרק 2

 איזה פרק מצוין! מזמן לא ראיתי הצצה כזאת אל הדמויות שלנו. עלילת-הרקע על הנערות היפניות החטופות ואיש היאקוזה השבוי היתה כמובן רק התירוץ לסיפור האמיתי של הפרק : איך נאלצים הסוכנים האמיצים להשתמש בשירותיה של מאדלן, איך היא מתנדבת לסכן את עצמה למען אחרים, איך היא מתנהגת באומץ וקור רוח (דבר שכבר ראינו בעבר), והעיקר: מה קורה כשהצורך "למכור" את הכיסוי דורש ממייקל להכות את ה"שבויה" המסכנה. החלק הזה הוא לב הפרק והיה ממש קורע-לב. רואים את הסבל של מייקל שמנסה להגן על אמו ובסוף נאלץ לנהוג מולה באלימות. ולעומתו הסבל של מאדלן שהוא – כך מתברר - יותר מאשר רק כאב פיזי וזעזוע מיחסי אם-ילד שלעולם לא אמורים לקרות, אלא מעבר לכך - טראומה מן העבר. היו רמיזות על האבא הבעייתי של מייקל בעבר, אבל לא זכור לי שהן יצאו ככה אל פני השטח (גם לאורך הפרק ראינו התקדמות, מרמיזות "זה לא שזה משהו שאני לא מכירה", ועד אזכור מפורש של האלימות שלו כלפיה).

"אתה יכול לשחק את אבא שלך בפנים, אבל לא כאן בחוץ!" אומרת מאדלן, ונוגעת בעצב החשוף. שמו של הפרק הוא Bloodlines (מורשת-דם), ועם כל הרמזים בעבר על הדמיון בין שני האחים לבית ווסטן (איש איש בדרכו) לבין אביהם המנוח - מייקל, שמנסה בתחילת הפרק לתקן את המכונית הישנה של אבא שלו, הוא לא "סתם" בן  שנאלץ לשחק תפקיד זר. מול אמא שלו הוא נכנס לתפקיד שכנראה הכיר בעבר והדחיק, משחזר את הטראומה שכנראה צפה בה באימה כילד.



ואם מישהו חשב איך מייקל, שגדל לאב אכזרי ואלים, צמח להיות אדם קשוח (כשצריך) אבל גם רגיש ועם חוש צדק ובסיס מוסרי מוצק שמניע אותו- צריך לראות רק את מאדלן, האצילית והארצית כאחד, כדי להבין מאיפה זה הגיע - ומעולם לא אהבתי אותה כמו בפרק הזה.

גם בעלילת המשנה, בלי לדחוף לנו יותר מדי בכפית, אפשר היה לראות את ההשוואה, בין פיונה שמשתדרגת בדירה ו"מתברגנת" (ומייקל המהסס-לכאורה), לבין המדען הנשוי הותיק, שמאוכזב מנישואיו המשמימים. ואפשר לנחש על מה פיונה חושבת: האם מה שמחבר בין מייקל לפיונה הוא הריגושים שלהם, וכשאלה ייעלמו גם היחסים ביניהם יתדרדרו? אבל דאגו לפתור לנו את הסוף בצורה נקייה - המדען בכל זאת אוהב את אשתו ה"משעממת", ופי, שחוששת מהריחוק של מייקל ומהחיים החדשים שהצליח ליצור פתאום, מקבלת הצהרת אהבה מפתיעה - היא לא מעכבת אותו- הוא זקוק לה. ועדיין מעל הכל מרחפים שני הזוגות המבוגרים יותר כסימן אזהרה - השעמום מצד אחד, והזוג ההרוס, שטוף האלימות, מצד שני. "אין מה שאי אפשר לתקן אם לא עובדים עליו מספיק" , אומרת מאדלן על המכונית ההרוסה של אבא של מייקל, ומייקל , למרות מה שנראה מבחוץ, כנראה עבד הרבה על עצמו, על היחסים עם פיונה ועם מאדלן (אסף רזון).

8.5. חוק וסדר מדור מיוחד – עונה 11 פרק 9

רוב הפרקים של חוק וסדר שומרים בעיניי על רמה עלילה אחידה פחות או יותר, מי שאוהב יודע למה לצפות, וגם מי שלא אוהב, יכול ליהנות מצפייה אקראית פה ושם. אני מצאתי את הפרק הזה ראוי לציון במיוחד כיוון שהוא גרם לי ללכת ולחפש את הידיעה שהיוותה כנראה את הבסיס לכל עלילת הפרק, שהייתה נראית לי קצת מוזרה וגם קצת שומטת את הבסיס של הרבה חקירות זירת הפשע וסדרות שמתבססות עליהן. להפתעתי, מצאתי את הידיעה הרלוונטיות די בקלות, כי כן באוגוסט 2009 התפרסמה כתבה על כך שמדענים ישראלים הצליחו להוכיח שניתן לזייף ראיות DNA וכבר בנובמבר 2009 שודר הפרק הזה שבו ניסו להפליל את הבלשית אוליביה בנסון ברצח בעזרת אותה הטכניקה כשלא שוכחים בפרק לתת את הקרדיט לישראלים כמובן. פרק שהצליח בהחלט לעשות שימוש יפה בדמויות הקבועות שלו וגם לעורר מחשבה. (אורלי)

שלישיית בונז השבועית:

8.5. בונז, עונה 5 פרק 7

סטיבן פריי! רק על זה מגיע לפרק להופיע במעלה הרשימה. הפעם החזירו אותו בתור השף גורדון וויאט, בהמשך לסאגת הגידול של בות. אם תוסיפו לזה עצמות ירוקות, מטבעות זהב בקצה הקשת והיאבקות גמדים... כיף כיף כיף. (מורן)

8. בונז , עונה 5 פרק 5 

סוף סוף חזרו בבונז לעשות את מה שהם יודעים כל כך טוב – לבדר. אני לא רוצה לשקוע בהרהורים עמוקים על מהות הדת, אני רוצה ליהנות ואולי קצת להיגעל. הפרק הזה סיפק את הסחורה. 

שוב יש לנו רצח בג'פרסוניאן ושרידים עתיקים שהופכים לכלי רצח ולמניעים. כרגיל בסדרות כאלו, אחוז מקרי הרצח בחצר האחורית מפחיד. אבל למי אכפת, אני לא כאן בשביל האמינות. גם דייזי חזרה, באדיבותו של סוויטס (וסיפקה את אחד מרגעי ה-WTF הגדולים של הסדרה, לדעתי, לקראת סוף הפרק).

כדי לא להזניח לחלוטין את גזרת המתח המיני, הבוס של בות מזמין את בונז לצאת איתו, והיא מטפלת בעניין ברגישות הידועה שלה. כל הסיפור שוב הופך את הדמויות לקריקטורות, אבל כאמור – אני לא כאן בשביל האמינות. (מורן)

8. בונז, עונה 5 פרק 6

הפרק הזה מחזיר את אחד הנושאים החביבים עלי בתוכנית - תיאוריות הקונספירציה של הודג'ינס. חבל שלא היה יותר מהן, הן תמיד משעשעות אותי מאוד.אחרי חתולי הרחוב הבלתי סבירים משבוע שעבר, הפעם אנחנו מקבלים ילדות בלתי סבירות - חבורת ילדות קטנות שמביאה גופה פלוס דגימות קרקע וצמחיה ונעלבות רק כשבונז אומרת להן שהן הרסו את זירת הפשע. טוב, בסדר.



הליבידו של אנג'לה חזר לככב, ואחרי סירוב מהאקס היא מצאה את המתלמד של המחלקה. אני מקווה שזה לא הולך להימשך כמו עם הודג'ינס - כל סיפור צריך לספר פעם אחת. (מורן).

8. העוקץ עונה 4 פרקים 13 - 14

רגע, זה שידור חוזר?" חשבתי לעצמי בסצינת הפתיחה שאותה ראיתי בשבוע שעבר. אבל מהר מאד התברר המצב האמיתי - הפרק השני הוא משלים לפרק של שבוע שעבר, שבו עקבנו רק אחרי "הבנות" בלי לדעת (אלא מרמזים) מה עובר על "הבנים" באותו הלילה.

זו לא הפעם הראשונה ש"העוקץ" מייצרים פרק שמתכתב עם הפרק הקודם, וכבר כתבנו על כך בסיום עונה 1, אבל פה הקונספט שונה, במקום פרק שמשחזר את הפרק הקודם בצורה הפוכה , פה יש שני סיפורים שונים ומקבילים שמשתלבים ביניהם בכמה נקודות ורק צפייה בשניהם תתן תמונה יותר מלאה.

מעניין לראות שבשני המקרים המשימות של שני חצאי-הצוותים עם תגבורת - מבורכת - של נינה (ג'רי ריאן) שחזרה מהמקפיא כדי להשלים את הצוות לשלישיה , קרו במקרה עקב "תאונה", אבל הן מתקדמות בכיוונים הפוכים. זאת של הבנות מתחילה מיציאה ובהמשך מורכבת מהתגלות והסתננות. זאת של הבנים מתחילה מנסיון להשאר בבית, ובהמשך ממשיכה לבריחה והסתתרות (גם כשהבנים מסתננים זה למקום שבו הם אמורים להיות - פגישת אלכוהוליסטים אנוינימיים). בהמשך משימת הבנות עוסקת בנסיון לקנייה (של סודות מסחריים חשובים) ושל הבנים נסיון מכירה (של סמים), ובשני המקרים התוצאה היא לטובת המקופחים.

 

מה שמעניין בצמד הפרקים הוא הנושא של פערים , בעיקר בין ציפיות למציאות (נושא שממילא הוא חשוב מאד בתכנית על אשליות ורמאות). הפערים בסיפור של הפרק הראשון (מה לעזאזל קורה עם הגברים?) נפתרים בסיפור השני. הארדיסון מאוכזב מהפער בין מי שהוא לבין מי שהוא חושב שפארקר רוצה, ומצד שני יש פער הפוך בין התפיסה העצמית שלו את יכולותיו לבדו (בנסיון לסגור עיסקה עם הפושעים בתור "שוטר מושחת") לבין העובדה שמאחורי הגב שלו (מילולית) אליוט מסדר את העניינים בלי שירגיש. אפשר לראות גם את הפער בין מי שהחברה החדשה של פארקר חושבת שהיא (מזכירה אפרורית) לבין הדמות האמיתית שלה ואחר-כך הפער בין הזהות החדשה שיש לה (מרגלת סודית) לפארקר "האמיתית", הפער בין ה"נזירה" ומה שמתגלה עליה, ובין ה"כומר" שמתגלה לבין זהותו האמיתית (נייט בחיקוי קורע של כומר מנסה לעכב את המאפיונרים). מכולם הצחיק אותי ביותר הפער בין המאפיונר הקשוח שניצב מול הכנסייה, לבין הדיקלום המדוייק שבוקע מפיו של שבועת הצופה הטוב ("היי, לכולנו היו חלומות פעם!").

 

בסוף כרגיל הכל מסתדר, הפערים נסגרים ברובם , הזהויות נחשפות, הטובים מנצחים, פארקר והארדיסון מגלים שהם אולי לא מתאימים בתחומי העניין אבל כן בערכים המשותפים, נינה והגנב השני מבלים לילה סוער שמתאים לשניהם, ואפילו אליוט מוצא לו איזו "נזירה" להתנחם בה. ולשם שינוי בעונה הזאת, גם נייט לא נשאר לגמרי לבד - אם כי השאלה אם הוא יכול להסתדר עם אנשים שמחוץ לצוות שלו עדיין נותרה פתוחה (אסף רזון).

8. האוס עונה 8 פרק 2

בפרק השני לעונה אנחנו יוצאים מהכלא וחוזרים לבית החולים, כשהדבר מלווה כרגיל בחזרה גם לדברים הטובים וגם לדברים המעצבנים (מישהו אמר פורמן ולצערו קיבל?). אולי זה עדיין אף פעם לא לופוס (הצעה שהועלתה הפעם בפרק באופן שנועד בבירור להוות חלק מהבדיחה המתמשכת הזו - אפילו שזה כן היה פעם), אבל יש בהחלט דברים שהשתנו. האוס מבחינתו עדיין לא ויתר על התהליך של החזרת הדברים לקדמותם - המשרד שלו, הצוות הקודם שלו, החברות עם וילסון - ואני כצופה תוהה האם כשיחזרו הדברים לקדמותם מבחינתו (אם זה אפשרי בכלל) זה יהיה גם חידוש ימיה של הסדרה כקדם, או סוג של הסתובבות במעגלים. אבל עד שהעתיד הזה יגיע, יש לי כמה דברים לומר גם על הפרק הזה.  (אורלי, לקטע המלא).

7. המפץ הגדול עונה 5 פרק 3

הפרק הזה הוא דוגמא מצוינת לכך שליאונרד ופני הם הזוג אליו מתייחסים ברצינות, בעוד ששני הזוגות האחרים משמשים בעיקר בתור בדיחות: איימי נשארת לבד עם ליאונרד, מוזרה כהרגלה, ואיכשהו זה מוביל לכך שהוא מלווה אותה לחתונה. בסופו של דבר הם דווקא רוקדים ונהנים, ולראשונה בחייו, שלדון (שרוב הפרק היה בשוליים עם איזו שטות של רכבות) "נלחם" על בחורה. בינתיים, הבעיות של הווארד עם אמא שלו חוזרות וצפות. לא ברור לי למה ברנדט ציפתה, הרי היו להם וויכוחים כאלה בעבר, והם אף פעם לא נפתרו. אנחנו מקבלים עוד כמה דוגמאות הזויות ליחסים המוזרים שלו עם אמא שלו, ובסופו של דבר הנושא נסגר בבדיחה, כשברנדט צורחת כמו אמא שלו. בין ליאונרד ופני לא היו פותרים משהו כזה עקרוני בצורה כזו טיפשית... (דורון ז).


בשולי הממיר: 

* ב"בונז" הופיעו בפרקי השבוע דידריק באדר (אוסוולד מ"המופע של דרו קארי") בתפקיד המנהל הזוטר שהתחיל עם בונז, שון ברידג'ס (ג'וני מ"דדווד"), ואת השוטר המתבדח נאבארו גילם דן קסטלנטה, שמוכר בתור קולו של הומר סימפסון.

* "המנטאליסט": בתפקיד הפתולוג המשטרתי הופיע ג'ורג' ויינר (קולונל סנדרז ב"שגעון בחלל"), בתפקיד ראש מכון (מזויף?) לחטופי חייזרים הופיע ... איתן פיליפס (החייזר "ניליקס" ב"מסע בין כוכבים: וויאג'ר"), ולדמות שלו קראו... קירק. הופיעו גם: הת'ר מקקומב (ריטה מורגן ב"נמלטים", פרנסס ב"פרופיילר"), ופרנסס קונרוי (רות פישר ב"עמוק באדמה" ובקרוב ב"סיפור אימה אמריקני").

* בנג'מין בראט ("חוק וסדר") הצטרף ל"מרפאה פרטית" בתור ד"ר ג'ייק ריילי. השבוע הופיע גם כחאבייר ב"משפחה מודרנית".

* ארון אשמור (ג'ימי אולסן ב"סמולוויל", טרוי ונדרגרט ב"ורוניקה מארס") הצטרף לצוות הסודי של "מחסן סודי 13". בפרק השבוע השתתפה גם ג'ונה דגלאס (סמנתה ב"להיות אריקה").

* ב"חוק וסדר לוס אנג'לס" הופיעו: מארק בלוקאס (ריילי ב"באפי"), ג'ני מולאן (נינה בעונה 5 של "אנג'ל" וטס ב"התרסקות"), טמלין טומיטה (המפקדת המקורית של "בבילון 5" וכיום אמא של מייק צ'אנג ב"גלי"),ובלאמי יאנג (אלן דארלינג ב"כסף דארלינג", מוניקה וסט ב"CSI:מיאמי").

* ב"חוק וסדר: מדור מיוחד" עסקו השבוע בתלונה על פדופיליה בתוך הקהילה החרדית בניו-יורק. השתתפו ביידישפיל: ריאה פרלמן ("ריאה","חופשי על הבר"), אלכסנדר גולד (שיין בוטווין ב"העשב של השכן"), קארה בואנו (פיי מילר ב"מאד מן", קלי מולטיסאנטי ב"הסופראנוס", גרייס ב"משמרת שלישית").

* ל"סוכן מחוק" הצטרף גראנט שואו (ארצ'ר מונטגומרי ב"מרפאה פרטית" וכמובן ג'ייק ב"מלרוז פלייס"). את המדען הבריטי שיחק דניאל גרול (ד"ר דייויד כספיאן ב"אחיות"), ואת איש היאקוזה השבוי בריאן טי (אדי ב"התרסקות").

מה יהיה לנו השבוע?

17-24 בינואר

* ביום שבת yes משיקה ערוץ חדש: yes Oh, אשר ישדר בשעות 9 בערב ועד ל- 7 בבוקר.

בימי חמישי ושישי:  אמריקן איידול 11 (yes דרמה)

ביום שבת: אימפריית הפשע 2, הומלנד (yes Oh)

ביום ראשון הבא: חסרי בושה 2 (ארה"ב) (HOT3), בוס, תרגיע 6 (yes Oh)

ביום שני הבא: קליפורניקיישן 5 (HOT3), אבא אמריקאי 6 מסתיימת (HOT3), המתים המהלכים 2 (yes Oh)

ביום שלישי הבא: מצוייד 3, בטיפול 3 (yes Oh), מכת המחץ מסתיימת (yes אקשן)

יומיות:

חדש: רייצ'ל זו  4, החל מיום רביעי (HOT3)

סמולטוק, תוכנית ראיונות חדשה, בימים א-ד, החל מיום ראשון הקרוב (HOT בידור ישראלי)

ספרטקוס: אלוהי הזירה, מיני סדרה של 6 פרקים, החל מיום שבת (yes Oh)

* בנוסף, שידורים חוזרים בערוץ yes Oh

אפיזודס, בימי ראשון.

משועמם , בימי שלישי.

עמוק באדמה והסופרנוס בשידור יומי.

הומלנד (Homeland)

הגרסה האמריקאית לסדרה "חטופים" הישראלית. חייל מארינס בשם ניקולס ברודי, שנחשב נעדר מאז 2003, מחולץ מעירק ע"י יחידת דלתא. סוכנת CIA אחת חושדת בו שהפך לסוכן של אל-קעידה בעוד כולם מתייחסים אליו כגיבור מלחמה, ומתקשה להגיע אליו ולחקור אותו. עם קלייר דיינס, דיימיאן לואיס ("חף מפשע"), מנדי פטנקין ("הנסיכה הקסומה").

ספרטקוס: אלוהי הזירה (Spartacus: Gods of The Arena)

מיני סדרה בת 6 פרקים, פריקוול של "ספרטקוס: דם וחול", העוקבת אחר דמותו של ג'ניסוס הגלדיאטור הראשון מבית בטיאטוס שהפך לאלוף קפואה. עם (דסטין קלייר, "הבטן הרכה"), ג'ון האנה, לוסי לולס ("זינה הנסיכה הלוחמת").

בוס (Boss)

ראש עריית שיקגו, טום קיין, יושב כמו עכביש במרכז רשת הכוח של העיר וחולש על כל שלוחותיה. אך מחלת ניוון מוחית, חשוכת מרפא, בה לקה, עומדת לקרוע מעליו את כל מה שהשיג. הוא לא יכול לבטוח בבעלי בריתו הקרובים ביותר, בזיכרונו או בעצמו. בכיכובו ובהפקתו של קלסי גרמר ("פרייז'ר").

מסביב למסך המפוצל:

כתבה על ערוץ הסדרות החדש של "YES" והסדרות שתעלינה בקרוב:

*  ביום ראשון האחרון התקיים טקס "גלובוס הזהב". המנצחת הגדולה בתחום הטלוויזיה – "הומלנד" שזכתה בפרס סדרת הדרמה המצטיינת, כשקלייר דיינס זוכה בפרס השחקנית המצטיינת בדרמה. בתחום הקומדיה "משפחה מודרנית" זכתה בפרס הסדרה הטובה ביותר. עוד זוכים בולטים: קלסי גרמר, לורה דרן ומט לה-בלנק.

*  מנהלי רשת "שואוטיים" מאשרים - "דקסטר" תסתיים, ככל הנראה, בתום העונה השמינית.

*  ידיעה מעט מפתיעה - פרק הפתיחה של העונה החמישית של "מד מן" יהיה כפול באורכו (כשעתיים). פיצוי לצופים הנאמנים שחיכו לה זמן כה רב? ועוד מרשת AMC – העונה השלישית של הסדרה "המתים המהלכים" תכלול 16 פרקים ותחולק, ככל הנראה, לשני חלקים. הסדרה "ההרג" תשוב בעונה שניה בתחילת אפריל.

*  חובבי הסדרה "שרלוק" ודאי ישמחו לשמוע שרשת BBC כבר אישרה שתופק עונה שלישית לסדרה המוערכת (אזהרה: הקישור הספציפי הזה מכיל ספוילר משמעותי לסיום העונה השניה. לא מומלץ להיכנס אליו אם אין לכם רצון לדעת מה קורה שם).

*  רשת ABC ביטלה את הסדרה "Work It" אחרי 2 פרקים בלבד (!). האם זה מסמן את שובה המוקדם מהצפוי למרקע של "קוגרטאון"? עדיין לא ידוע, אבל זה בהחלט ייתכן.

*  יש תאריך רשמי לשובה של "משחקי הכס" למסך הקטן! והתאריך הוא... 1 באפריל! כנראה שברשת HBO חשבו שהם לא מתחו את הצופים מספיק עד עכשיו...

*  רשת CW צפויה להזמין פיילוט לסדרה חדשה על "Green Arrow" – דמות קומיקס שהופיעה בעונות המתקדמות של "סמולוויל". ג'סטין הארטלי, שגילם את הדמות באותה סדרה, לא צפוי להיות מעורב בפרויקט הזה. המפיקים בפועל יהיו גרג ברלנטי ("אוורווד", "אחים ואחיות") ומארק גוגנהיים (ששיתף פעולה עם ברלנטי בסדרה "איליי סטון" ובכתיבת התסריט לסרט "גרין לנתרן").

*  דייויד לטרמן צפוי להאריך את חוזהו עד שנת 2014 ולהפוך למנחה הלייט נייט בעל הותק הכי רב בהיסטוריה (יעבור את ג'וני קרסון האגדי, אם יממש את החוזה).

*  הפיילוט של הסדרה החדשה והמדוברת של רשת NBC "סמאש" (עם קתרין מקפי) כבר עלה לרשת האינטרנט דרך "איי טיונס" ו"אמזון"

*  סטיבן קולבר - בעזרת חבר טוב - עושה צחוק מהחקיקה האמריקאית בנוגע לגיוס תרומות למתמודדים לנשיאות ומכריז על (סוג של) מועמדות במסגרת המפלגה הרפובליקנית.

*  וקולבר לא טומן ידו בצלחת, וכבר יצא בקמפיין חדש (ובדיוני לחלוטין, כמובן) שתוקף את המועמד (האמיתי) מיט רומני שכותרתו: "רומני הוא רוצח סדרתי!".

* ולסיום: ניסיתם פעם לדמיין מה היה קורה אילו כוכבי "קומיוניטי" היו, בעצם, דמויות מ"אקס מן"? המאיירת הישראלית אביב אור לקחה על עצמה את האתגר ואיירה את כוכבי הסדרה האהובה כדמויות מסדרת הקומיקס המצליחה. והתוצאה? פשוט תאווה לעיניים. 

***

רוצים לכתוב לממיר הבא? כתבו לנו: editor@tve.co.il

תגובות (40)