הצייד והנסיכה

אחת הסיבות שהתאהבתי בדרמות הקוריאניות היא העובדה, שבניגוד לסדרות בעולם הלא מלוכסן, אין ממש נוסחה. סדרות קוריאניות נוטות ל"ערבב ז'אנרים". בסדרה טראגית אתה יכול למצוא את עצמך בוכה...גם מרוב צחוק וסדרות קלילות יכולות להפוך פתאום לעצובות ומפחידות. הטוויסטים רבים, וכל מי שצפה בכמה סדרות קוריאניות יודע לצפות לבלתי צפוי.

זכורה לשמצה במיוחד סדרה רומנטית, שהייתה משעשעת לאורך כל פרקיה, עד שבסופה, כששני הגיבורים סוף סוף מתאחדים ונראה כי בא סוף למכשולים שהפרידו ביניהם, הם נדרסים למוות ומשאירים את הצופים עם לסת שמוטה. אם בסדרות מהסוג הזה הצופים אינם מובטחים מאסון וצרה – קל וחומר שבסדרות המתח והאקשן  גיבורנו נמצאים בסכנה אמיתית ולא בטוח שיצליחו במשימתם או  יגיעו שלמים ובריאים לסוף הסדרה.

כמי שמעריכה את מוטיב ההפתעה בטלוויזיה שלה, אין פלא שהדרמות הקוריאניות כבשו את ליבי. ואני, מסתבר, לא לבד. הגל הקוריאני כובש את העולם (לא רק את ישראל) והופך את הארץ הזו למעצמת טלוויזיה שהתוכן שלה יקר רק קצת פחות מהתוכן בהוליווד.

הראשונים לעלות על הגל הקוריאני בארץ היו מנהלי ערוצי ויוה שהביאו לשידור ניסיוני את "סמסון המתוקה". הצלחת הניסוי הביאה להקצאת משבצת שידור קבועה לסדרה קוריאנית בערוץ "ויוה פלטינה" שכיום הוחלף בערוץ "ויוה פלוס" ובמסגרת השינויים אף הורחבה רצועת השידור הקוריאנית, והערוץ התחייב לשדר מידי שבוע שתי סדרות קוריאניות חדשות. וכך, ב8 למרץ תעלה בערוץ "ויוה פלוס" אחת הסדרות המצליחות ביותר בקוריאה בשנת 2011  "צייד עירוני (City hunter), ומה22 למרץ תחליף את הסדרה "גן סודי" הסדרה "יורשת העצר" (My princess).

להלן סקירה קצרה של שתי הסדרות:

צייד עירוני

הסדרה בת עשרים הפרקים, מבוססת בחופשיות על מנגה יפנית ידועה, אם כי לא מעט אנשים התרעמו על החירות שנטלו התסריטאים הקוריאנים בהעברת העלילה למסך הקטן וטענו שכל קשר לעלילה המקורית מקרי בהחלט.

אותי, שלא ממש מתעניינת במנגות, הצליח הסיפור בעיבודו הנוכחי לרתק, להפתיע ולרגש, כמו גם לעורר בי לא מעט מחשבות אודות פוליטיקה, פוליטיקאים ואזלת היד של הפרקליטות והציבור, גם במדינה דמוקרטית.

את דמותו של יון סונג ה"צייד העירוני" מגלם מי שנחשב כיום לאחד מהשחקנים הכי מצליחים בקוריאה והכי אהובים גם מחוצה לה, לי מין הו (Lee min ho) המוכר לצופים בארץ כג'ון פיו מ"בחורים רעים" (Boys over Flowers) ואת הדמות הראשית הנשית, קים ננה, מגלמת פארק מין יונג (Park Min Young). (הרכילות בקוריאה מספרת כי השחקנים הפכו לזוג במציאות, אך הרומן לא החזיק מעמד ובמהלכו הכוכבת זכתה לקיתונות של שנאה ממעריצותיו המרובות של לי מין הו. קשה לצאת עם גבר קוריאני נחשק, מסתבר, גם אם את שחקנית אהובה ונחשקת בעצמך).

העלילה מלאת פיתולים, וכבר בפרק הראשון נשארתי עם תחושה של "וואו". חלק מה"וואו", מתבסס מן הסתם על העובדה שבאתי לסדרה די "טאבולה ראסה". מסיבה זו קצת קשה לי לכתוב כאן תקציר כלשהו לעלילה, כי אני חוששת לקלקל לקוראים את התחושות הללו. אבל פטור בלא כלום אי אפשר, כך שמי שלא רוצה להסתפק אך ורק בהמלצה שלי ובעובדה שזו מבחינתי אחת הסדרות הכי טובות שראיתי בשנת 2011, מוזמן לקרוא את מאורעות הפרק הראשון שמתרחש שנים רבות לפני ציר הזמן של עלילת הסדרה ומהווה בעצם את סיפור הרקע לסדרה כולה כשהוא מסביר למעשה איך ומנין צמח ה"צייד העירוני".

 (העלילה כמובן בדויה, כל קשר לדמויות אמיתיות ואירועים אמיתיים מקרי בהחלט, ואם אתם מוצאים גם דמיון מפתיע למציאות בישראל, זה כמובן רק בראש שלכם...)

ספוילרים לפרק הראשון

בין דרום קוריאה לצפון קוריאה קיימת מתיחות כבר שנים רבות. צפון קוריאה נוקטת בפעולות טרור והפיגוע האחרון שעשו מגדיש את הסאה. חמישה פוליטיקאים דרום קוריאניים בכירים מתכנסים מסביב לשולחן עגול ומחליטים שאי אפשר לשאת עוד את המצב וחובה עליהם לנקוט בפעולת נקם הולמת שתכה בצפון קוריאנים... לפיכך הם שולחים 20 לוחמים מובחרים, שהוכשרו למשימות שכאלה, לצפון קוריאה, ופוקדים עליהם להרוג מספר בכירים קוריאנים.

החבורה הפטריוטית יוצאת לדרכה כשבתוכה גם אב לילד שזה עתה נולד. בזמן שהם מסכנים את חייהם והאב הטרי אף נפצע במהלך המשימה, מקבלים הפוליטיקאים הדרום קוריאנים מסר מארה"ב: היא לא מעוניינת שינקטו בפעולת נקם שתסלים את המתיחות באזור, ואם ינקטו פעולות כאלה, היא תגביל את הסיוע שלה לקוריאה. הפוליטיקאים מחליטים לחסל את החיילים הדרום קוריאנים (שכבר יצאו למשימה) ולהכחיש כל קשר לאירוע. למשפחות החיילים יודיעו שהם בחזקת נעדרים. ולמרות שזו החלטה קשה נראה כי רק אחד מהחמישה- ליבו כבד עליו בגינה.  

וכך, בעוד שהחיילים עושים את המוטל עליהם בצפון קוריאה, וחוזרים דרך הים לצוללת שאמורה לחכות להם ולהחזיר אותם לדרום קוריאה, הם מוצאים את מותם בזה אחר זה במים של מפרץ נאמפו.

אחד החיילים, חברו הטוב של האב הטרי שנפצע במשימה, איטי יותר מחבריו שכן הוא סוחב את הפצוע איתו. ההשתרכות אחרי כולם מצילה את חייו. הוא אף מצליח לראות את חבריו נורים בזה אחר זה ולשמוע אותם צועקים: "למה אתם יורים עלינו? אנחנו מאותו צד...", והוא לא מתכוון לשכוח ולסלוח. הוא חוזר לדרום קוריאה, חוטף את בנו של חברו, תינוק בן חודש, מאמו. הוא מגדל אותו בתאילנד, במטרה להפוך אותו לכלי נקם בחמשת הפוליטיקאים שהחליטו לדון את חבריו למוות עלוב שכזה.

שנים אחר כך מגיע אותו ילד, כגבר צעיר ואיש מחשבים מבריק שגדל ולמד בארה"ב, לעבוד בבית הנשיא הקוריאני ואיש אינו יודע את זהותו האמתית ואת תכנית הנקמה שבליבו.

הדרמה  מתמקדת ביישום הנקמה עם מעין קריצה לעלילות "סופרמן" - קלארק קנט החלשלוש ביום, וסופרמן/צייד עירוני בלילה, ובמערכת היחסים שנרקמת בין אותו צעיר מוכשר בשם יון סונג לבין קים ננה, מאבטחת בבית הנשיא הקוריאני שבתוקף תפקידה מנסה ללמד אותו  קצת ג'ודו. ושגם לה סיפור חיים מורכב שמצטלב עם סיפורו של הצייד העירוני...

לסיכום:

אחרי שראיתי את הסדרה, הרגשתי צורך לראות אותה שוב (ושוב). היא עשויה היטב, יש בה מתח, אקשן  ולא מעט קטעים משעשעים,  אך היא גם מעוררת לא מעט מחשבות נוגות על כוחם של פוליטיקאים ויכולתם למרר את חיי העם שבחר בהם לשררה ועל היכולת של בעלי הכוח והממון בחברה לעשות ככל העולה על רוחם, גם במדינה שהחוק מכתיב את אופייה. לא נותר לי אלא להמליץ עליה בחום, ולשמוח על כי "ויוה פלוס" השכילו להביא למסך הטלוויזיה את  אחת  הסדרות היותר טובות שראיתי השנה.   

יורשת העצר

רק בתחילת המאה הקודמת, עת כבשו היפנים את קוריאה, בא הקץ לשלטון המלוכני ששרר בקוריאה מאות שנים. אחרי הכיבוש התפצלה קוריאה לחלק קומוניסטי (צפון קוריאה) ולחלק שמאמין ברפובליקה ודמוקרטיה (דרום קוריאה).

מבט בדרמות הדרום קוריאניות מגלה כי לא מעט קוריאנים, שנהנים מהדמוקרטיה בארצם, מתרפקים על ימי הזוהר של המלוכה הקוריאנית. שלל סדרות מציגות את התקופה ההיסטורית ומתארות את הנעשה בחצרות המלוכה. אולם בעלילת הדרמה "יורשת העצר" משתעשעים התסריטאים הקוריאנים לא בעבר אלא בשאלה "מה היה אילו..." .

הסדרה מתארת איך לי סי אול, סטודנטית תפרנית וחמודה שמאוהבת במרצה שלה, מגלה יום אחד שהיא נצר למשפחת המלוכה ויש מי שרוצה להמליך אותה מחדש. את לי סי אול מגלמת קים טה הי (Kim Tae Hee) המוכרת לצופי הסדרות הקוריאניות כאשת השירותים החשאיים ב"אייריס" ולצידה מופיע השחקן סונג סונג היון (Song Seung Hun) כפארק הי יונג, הנכד של ראש קבוצת דה האן (גילוי נאות:  אני מאוהבת בו מאז גיליתי אותו ב"ממזרח לעדן", אבל זו כבר דרמה אחרת).

קבוצת דה האן חולשת על עסקים רבים בקוריאה אבל הסב וראש המשפחה יודע שאת הרכוש הרב שלו הוא ביסס על הכסף שלקח ממשפחת המלוכה כשהיה ילד. כיום הוא מבקש להחזיר לנסיכה את הרכוש שנלקח, ובמקביל מבקש מנכדו לעזור לה להפוך ל"ליידי" (מה שמספק לנו לא מעט סצנות מהפך משעשעות...). הנכד מציית בלית ברירה ובחוסר רצון אמיתי לעזור לאישה הזרה שמתעתדת לקחת את הירושה שלו ממנו, אבל במקביל מפתח כלפיה רגשות שגורמים לו למאבק פנימי. והוא אינינו היחיד שנאבק. מסתבר שיש לא מעט אנשים שלא מעוניינים לראות את המלוכה שבה לקוריאה מסיבותיהם שלהם, כך שהנערה שלנו צריכה להתמודד עם אויבים מבית ומחוץ והיא בעצמה בכלל לא בטוחה שהיא רוצה להיות נסיכה...

לסיכום, מדובר בדרמה רומנטית-קומית חמודה, עם קריצה לסרט הקלאסי המקסים "חופשה ברומא", מי שאוהב את הז'אנר מוזמן לצפות וליהנות. 

"צייד עירוני" ערוץ ויוה פלוס, החל מה-8 למרץ, ימי חמישי ב-21:20, 2 פרקים ברצף. שידור חוזר - שבת ב-20:00 ובימים ראשון שני ב-19:00. 20 פרקים, דרום קוריאה, 2011 

"יורשת העצר" ערוץ ויוה פלוס, החל מ-22 למרץ, ימי חמישי ב-19:00, 2 פרקים ברצף, שידור חוזר ימי שישי 16:40 ובימים שלישי ורביעי ב-19:00. 16 פרקים, דרום קוריאה, 2011.