ארכיון המסך המפוצל > 2012

הממיר 27/3/12

אימפריית הפשע, עקרות בית נואשות, עבודה ערבית, גדולה מהחיים,The Killing, צייד עירוני, ספרטקוס: נקמה, Touch

מאת: המערכת
פורסם בתאריך: 26/03/2012

9. אימפריית הפשע, עונה 2 פרק 10
על אף שקרו דברים בפרק, הרגשתי במהלכו שהוא רגוע מכדי להיות שלישי מסוף העונה. ואז הגיע מני הורביץ אל ביתו של ג'ימי דרמודי בחשכת הליל. תהיתי במהלך הפרק איך חריקת הרצפה אינה מפריעה לג'ימי, ותהיתי עוד יותר איך היא לא מפריעה למני כשהוא אמור לנסות לשמור על דממה מוחלטת. אבל בסדר, נראה שמבחינתו לא הייתה בעיה.

מותה של אנג'לה הפתיע אותי מאוד. נשנקתי בהשתוממות. חשבתי שמני יסתפק בהריגת המאהבת, הרי זה לא שהיותה עדה תפריע לו, גם ככה ג'ימי ידע מי זה שירה בה. אך לא, אנג'לה מוצאת את מותה בזרועות הבחורה החדשה שלה. איזה מין מחזה מצפה לג'ימי כשיחזור. אבל עד כמה שהסצנה הזו הייתה מצוינת, ובמידה מסוימת גם הצילה את הפרק מאותה רגיעה-שאינה-במקומה, היא הייתה מעט מפוספסת לאור חוורונה של אנג'לה בעונה הנוכחית. כבר הלנתי על כך בפרקים קודמים, אבל אין כמו מותה כדי לעגן את העובדה הזו.

נדמה שנזכרו בה בשלב מאוחר של העונה. בתחילה היא הייתה שם בשביל אחרים, בעיקר ריצ'רד הארו כמובן, שהסצנה המשותפת ביניהם עודנה אחת מהיפות בעונה הזו. מעניין איך ריצ'רד יקבל את עובדת מותה. מאוחר יותר רק זכינו לראות נתחים מחייה היא – הגיעה לה מאהבת בוהמיינית נוספת, היא התעמתה עם ג'ימי. הפעם אפילו היה לה ולג'ימי רגע חסד תלוש משהו, שמותה באותו לילה ביאר. כן, דווקא עכשיו, ערב רציחתה, ג'ימי מנסה לפנות אליה ולהפיס את דעתה, להבטיח שישתנה. זה פסע אחד לפני אמירת "אני תכף חוזר" בהיותך שחור-עור במותחן אקשן סוג ב'. נראה שהרגע הזה לא תוכנן מספיק טוב בפרקים שקדמו לו, כאילו החליטו מעכשיו לעכשיו שהנזק המשני עקב מעשי ג'ימי יהיה אנג'לה. זה ממש מצער, כי מבחינתי העונה הזו עד כה נטתה לשלמות.


©2011 Home Box Office, Inc. All rights reserved.

ובמקומות אחרים, כמו האפרסקים המשחירים במרתפי הריץ קרלטון, כך פושה הריקבון באטלנטיק סיטי. אבל הריקבון אינו חדש לעיר. למעשה, האפרסקים מהווים אלגוריה לעיר יותר מאשר ההפך. השחורים שובתים, פרנסי העיר לא מצליחים לתקן את זה, מה שמקרין על ג'ימי. הבחור אבוד, ממשיך לטבוע בחול הטובעני של מלכותו – אין לו היכן למכור את מרכולתו, מני נושף בערפו, השביתה נמשכת כבר חודש – כשכל מה שהוא רוצה לעשות זה לשכב על החול בשפת הים. אפילו הקומודור יוצא מגדרו ומצליח לעלוב בו. ג'ימי דווקא מצדד בפיתרון לא אלים, אבל הוא כושל, ובזמן שברור לכולם שאלות לבנות יכו גופים חומים [1], איליי מתכנן להפליא על הדרך כמה מכות בהלורן. אבל זה מתנקם בו: אם עד עכשיו הלורן תכנן לשתוק, הרי שברגע שהוא לומד על מעורבותו של איליי בתקיפה עליו הוא פונה אל אסתר רנדולף. חדשות רעות גם עבור נאקי, כמובן, אבל בסופו של דבר הממשק של הלורן היה רק עם איליי כך שהוא לא יכול להעיד נגד אחיו.

[1] סצינת שבירת המוחים באלות הזכירה לי אחת דומה ב"הסופרנוס", הסדרה הקודמת של טרנס ווינטר.

משהו שאהבתי בפרק הוא ההתמקדות בטדי. נראה שהסדרה מטפחת את הילדים הצעירים בה, ומעניין לראות כיצד הוא מקבל את חייו החדשים. הוא מבטיח לנאקי שלא ילשין על כך ששרף את הבית, חרף הניסיונות להסברים של נאקי שזו הייתה תאונה, אבל לגמרי לא שוכח את אביו האלים המנוח. הוא שם את כדור הבייסבול עם החתימה של טיי קוב בקופסת המזכרות שלו, שם מונחת תמונה משפחתית ישנה שלהם. רוחו של האנס מרחפת לא רק מעל רוצחיו. (yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה)

9. ספרטקוס: נקמה, פרק 8
וואו, כבר עברו שמונה פרקים ונותרו רק שניים לסוף העונה. איך הזמן טס כשמורחים אותו, אה? לא שחסרו רגעים טובים, גם טרחתי לפרט אותם פה ושם, אבל ביחס לסדרה שכוללת את המילה "נקמה" בשמה, אנחנו רואים יותר מדי מזימות ומעט מדי אקשן, כלומר נקמה, בפועל. כן, צריך לראות את המורדים מתאמנים ומכינים את עצמם לכל האקשן, אבל שמונה פרקים בלי שהם עשו את זה בפועל זה קצת מוגזם.

זו הסיבה לכך שהפריצה של ספרטקוס לשחרר את חבריו ולשרוף את הזירה הייתה כל כך משלהבת, כי היא היוותה מימוש קטן להבטחה שגלומה בעונה הזו. האירועים האלה טרפו את הקלפים גם עבור הדמויות הרומאיות, דוגמת פראיטור גלאבר ורעייתו הבוגדנית, שנאלצה לעשות אחורה פנה בתוכניותיה, אבל בסופו של דבר כאשר ההתרחשויות אצל הרומאים מעניינות יותר מאשר אצל הגלדיאטורים, 'דרשני'  Is in order . כל הסחות הדעת בדמות עבדים חדשים שעושים צרות ושחרור מהמכרות וכל זה – יש להן מקום אבל לא לאורך זמן כה רב.

עם זאת, אני אוהב את "ספרטקוס" בגלל שהיא תמיד מצליחה להפתיע אותי, והיא עשתה את זה היטב עם דמותו של גניקוס מרגע שחזר. האיש שנקיפות המצפון שלו קמים עליו, שלא בוחר צדדים בין הרומאים לבין אחיו לזירה בעבר, סיפק קו עלילה מסקרן בגלל שלא היה ברור מהי הזווית שלו, לאן יוכל ללכת. כאשר גלאבר הציע לו להצטרף אל שורותיו, תיארתי לעצמי שלא יוכל לפגוע בחבריו משכבר, אבל חשבתי שבכל זאת יעמוד בראש הצבא של הפראיטור כדי להפיל אותם מבפנים. אבל הפעולות שלו היו הרבה יותר מפתיעות והרבה יותר מגניבות. החטיפה של אילית'יה לא הייתה צפויה והזכירה לי את חטיפת ספרטקוס ורעייתו על ידי אנשי הפראיטור בתחילת הסדרה. וזוהי לא סתם נקמה, אלא צחוק טוב-טוב של הגורל.


Spartacus: Vengeance ©2011 Starz Entertainment, LLC. All rights reserved

אבל לא באמת, כי אין איזון, ואני שמח שהייתה התייחסות לכך ושאילית'יה חיה לבסוף מהסיבות הללו, מעבר לעובדה שאני אוהב את דמותה. אין באמת מקום להשוואה בינה לבין אשתו המנוחה של ספרטקוס, כי גלאבר לא אוהב אותה, כפי שהוא יצא מגדרו כדי להוכיח הפעם. במהלך הפגישה הרשמית הראשונה בינו לבין ספרטקוס זכינו לטעום ממה שעשוי לקרות במפגש הגדול יותר. המורדים בפגישה היו שלושת אלופי הזירה – ספרטקוס, קריקסוס וגניקוס – ונראה שניסו להמחיש לנו שאפילו קליברים כדוגמתם מתקשים להתמודד עם הפסיכופתים שאיגד אשור.

אני תוהה אם משהו ביחסה של אילית'יה כלפי ספרטקוס ישתנה כעת כשהוא חס על חייה, ובמיוחד לאור טענתה – מהאל"ף בי"ת של המהלכים הסבוניים – שהוא אבי בנה, טוויסט שבכל זאת לא ראיתי מגיע. בינתיים נוכחותו של ספיה בבית גלאבר מקלה עליו לוותר אפילו על בנו שטרם נולד, מזעזע ככל שיישמע, אבל אחרי שלוקרישיה גילתה לספיה את האמת על רצח אחיה, גלאבר כנראה הולך לנחול מפלה בכל החזיתות ולהוות יעד לכל הנקמות. זה עשוי להיות הקתרזיס שאנחנו מחכים לו כבר מהפרק הראשון בסדרה. (yaddo מבלוג קפה+ טלוויזיה)

8. צייד עירוני, פרקים 5-6
הפרקים השבוע עמדו יותר בסימן הכנה לפרקים הבאים מאשר התרחשות בפועל, בעיקר באגף של הנקמה, כשהעדויות על פרטי העוולות העכשוויות של שר ההגנה של קוריאה, הפוליטיקאי השני שנמצא על הכוונת של הצייד העירוני, מתחילות להיערם. קניות חסרות אחריות של ציוד צבאי פגום לשם רווח פרטי, והשתמטות של בניו מהצבא הקוריאני, הם דוגמה למה שנמצא בקופת השרצים של מי ששואף לראשות המדינה ולא ממש ראוי לה, אפילו שהוא מבטיח כי ברגע שייבחר הוא יפסיק לעסוק בעסקאות המפוקפקות כיוון שכל כך אכפת לו מהעם. ובלי ענייני הנקמה נשארנו עם סצנות קצת צפויות מדי של קומדיה רומנטית (יון סונג רוכש את הבית של קים נא נא, אין לה ממש ברירה אז היא עוברת לגור אתו, ובמיוחד הקטע במלון בסוף הפרק השישי), אבל מכיוון שהכימיה בין בני הזוג עובדת ואין לי שום דבר נגד קומדיות רומנטיות נהניתי גם השבוע. (אורלי)

8. עבודה ערבית, עונה 2 פרק 7
נושא הפרק הפעם היה צמחונות. אמג'ד שם לב לעובדה שהמגזר הערבי לא נודע בצמחוניות, ומחליט להיות הצמחוני הערבי הראשון (או הצמחוני הערבי המפורסם הראשון). הפרק היה משעשע כרגיל, במיוחד הקטע שבו עשו מחווה ל"תנו לשמש יד.." אם כי קצת צפוי (אף אחד לא באמת חשב שאמג'ד יחזיק מעמד עד לסוף הפרק...). אבל מה שבאמת הפריע לי זו העובדה שלא הוצג בפרק אף צמחוני נורמלי, כזה שאין בצמחונות שלו כפייה על בני משפחה והתאכזרות לאנשים אחרים בסביבה. (אורלי)

8. המפץ הגדול, עונה 5 פרק 13
לנארד עושה טריק שרלוק הולמסי, ומדמיין את ההתרחשויות הצפויות לו אם יזמין את פני לדייט. בלי שנדע, הפרק כולו מראה לנו את החששות של לנארד, ובדמיון שלו הם רבים, בעיקר באשמתו של לנארד. ואז הם שוכבים, מעמידים פנים שכלום לא קרה, רבים שוב, וחוזר חלילה. בקיצור, התחזית של לנארד נשמעת מדויקת למדי, בהתחשב בהיסטוריה שלהם. בסופו של דבר הוא מחליט לנסות בכל זאת, ואפשר רק לקוות שהוא הבין מכל הסיפור הזה שהוא צריך לפעמים לוותר, ושלנצח בוויכוח זה לא הכול.


™ & © 2011 Warner Bros. Entertainment Inc. All rights reserved.  

עוד בפרק:
- עברו כבר שנתיים מאז שפני נפרדה מלנארד? וואו.
-  ראג' והווארד מבלים המון זמן בבדיחות טיפשיות על זה ש-wood הוא כינוי לזקפה. די נמוך, אבל זה בדמיון של לנארד, אז אני אסלח להם הפעם.
 - בדמיון של לנארד, ברנדט לא ממש רוצה לצאת לדאבל דייט עם שלדון ואיימי, אבל במציאות היא דווקא נעלבת כשאיימי מתעלמת מהאפשרות הזו.
-  שלדון העלה תיאוריה, לפיה לנארד מעוניין בפני כי היא ההיפך מאימא שלו. זה היה בדמיון של לנארד, אז כנראה זה מה שהוא חושב. (דורון ז)

8. יורשת העצר, פרקים 1-2
הבטיחו לי קומדיה רומנטית חביבה ובהחלט קיבלתי, כמו גם דרישת שלום מכמה מהשחקנים של "המלך סאן" ו"היהלום שבכתר". הרעיון שעומד בבסיס הסדרה - ניסיון להחזיר את שלטון המלוכה לקוריאה - הוא בהחלט מתחום הפנטזיה, והמחשבה שנשיא קוריאה עצמו יתמוך בצעד שכזה היא אפילו מופרכת יותר, ולכן מאוד מצא חן בעיניי שלמרות הבסיס הזה, הסדרה כן שומרת על מידה של אמינות ונאמנות לעצמה ואפילו מרשה לעצמה להתבדח על מופרכות של סרטים אחרים. כך למשל כאשר מתנהלת שיחה פרטית בין הנשיא לבין ראש קבוצת דה האן בנושא החזרת המלוכה, ואחד המתנגדים למהלך מטיל על עוזרו ללכת לברר מה נאמר בפגישה הפרטית הזו, והעוזר לא מבין איך הוא יכול לעשות את זה, אם אין בפגישה עיתונאים או אף גוף שלישי שידווח לו, הוא נענה בתשובה:
- אתה לא צופה בסרטים? אם אפשר להתגנב פנימה ולצותת לשיחות בבית הלבן, למה אתה לא מסוגל לעשות את זה? לצותת דרך הקיר או פתחי האוורור או לשחד את הנשיא. אם אני אומר לך לעשות את זה, אתה אמור להיות מסוגל לעשות את זה..."
אם נוסיף לזה את העובדה שבין בני הזוג יש כימיה די טובה, והדיאלוגים לא רעים, אפשר בהחלט לומר שהמדובר בפרק פתיחה מבשר טובות לחובבי הז'אנר. (אורלי)

7.5. Touch, עונה 1 פרק 1
מ'גיבורים' פרשתי מתישהו לפני סוף העונה השלישית, את '24' מעולם לא ראיתי. איכשהו הצלחתי לא לשים לב לפני שצפיתי בפרק הזה, שהסדרה הזו היא מבית היוצר של טים קרינג (יוצר "גיבורים"), אבל כן לדעת שקיפר סאת'רלנד (מ'24') מככב בה, מה שגרם לי לצפות בפרק בעיקר כדי לגלות איזה סוג של סדרה נראתה לקיפר סאת'רלנד כזו שהוא יצטער אם הוא לא ישחק בה, כפי שאמר ע"פ 'פנאי פלוס'.


TOUCH © 2012 Twentieth Century Fox Film Corporation. All rights reserved.  

את הפרק עצמו מצאתי מעניין לצפייה, אבל אני מודה שבמהלכו ניסיתי למצוא היגיון כלשהו במתמטיקה שלהם, והייתי צריכה להגיע אל סופו כדי להבין שכנראה שאין. איכשהו, כשנודע לי שטים קרינג הוא האחראי לסדרה, הכול הסתדר לי פתאום. כי אחד הדברים שאהבתי בעונה הראשונה של 'גיבורים' היה הסיטואציה הזו שבה דברים שנראים לא קשורים מתלכדים פתאום לכדי תמונה אחת מושלמת, וכל חלקי הפאזל מסתדרים במקום (זכור לטובה במיוחד פרק 20 מאותה עונה). ומהפרק הראשון של Touch אפשר לראות שהרעיון הזה - של פרטים שנראים לא קשורים אבל הם בעצם חלק מתמונה גדולה יותר והכול קשור אחד לשני - שולט גם כאן. רק שכאן הם לא נותנים לצופים את הזמן להבין את הרעיון הזה, אלא הרעיון נמסר כנקודת המוצא של הפרק הראשון, והקשר בין כל הדמויות השונות ומה שעובר עליהן מוסבר באמצעות נוסחה מתמטית לא ברורה שרק ילדים אוטיסטים (או הילד האוטיסט הספציפי של קיפר סאת'רלנד, אני עדיין לא סגורה על זה) קולטים אותה, והצופים יודעים שהנוסחה המתמטית עובדת כי עובדה שהאירועים האלה מתרחשים בו זמנית וניתנים לחיזוי מראש בדיוק של דקות. נראה לי שאלמלא היו מנסים לקשור את האירועים האלה דרך המתמטיקה דווקא, ותוך כדי כך הופכים מדע מדויק לסוג של אסטרולוגיה, הייתי נהנית יותר. אני עדיין סקרנית לגבי המקום שאליו הם ייקחו את הסדרה, במיוחד מבחינת הדמויות. אני רק מקווה שאם הם יבחרו לעשות שוב שימוש במתמטיקה בפרקים הבאים הוא יהיה כזה שיהיה מובן למי שלא מכיר את התחום, והגיוני למי שכן. (אורלי)

7. גדולה מהחיים, עונה 2 פרק 5
השבוע קיבלנו עוד קצת מידע על ג'יין הישנה. המידע הזה לא באמת עזר לנו להכיר אותה יותר, אבל זה לא באמת משנה בעיני. הטיפול של הכותבים בנושא הדו-קוטביות התחיל בצורה הכי שטחית שאפשר (כשדיברו על ההרשעות הקודמות שלה היה ברור לי שהם לוקחים את זה לשם). ההמשך היה יותר מוצלח, עם העיסוק בבושה סביב האבחנה. דווקא הנושא המעניין יותר - איך השילוב בין דב וג'יין הישנה משפיע על ג'יין במובן הזה - פוספס. היה קל מדי לפטור את זה ב"טוב, זה אמור לקרות עד גיל 30 ואת עברת אותו" וחבל.



הסיפור של גרייסון נראה כמו עוד סיפור "עורך הדין האידאליסטי פועל בניגוד לדעת הבוס וזוכה" עם גרייסון במקום ג'יין, אבל נגמר ברגע שבו גרייסון מספר לג'יין פרט על עצמו שדב לא ידעה. גם כאן, לדעתי הסיפור המעניין יותר התפספס - למה גרייסון מספר את זה לג'יין רק כי הוא צעק עליה, אבל הוא לא סיפר את זה לדב בשום הזדמנות? אם הולך להיות לזה המשך, אני מקווה שהוא יהיה יותר מהעובדה שגרייסון מתאהב בג'יין כי היא בעצם דב. בכלל, לפעמים נראה שהסדרה לא ממש החליטה מה היא רוצה להיות. נראה שהם מנסים לגעת בנושאים עמוקים יותר ולא להיות רק קומדיה קלילה (לא שיש משהו לא בסדר עם זה), אבל כשהם כן נוגעים בהם הם עושים את זה די בשטחיות. הייתי מעדיפה כיוון יותר מגובש, אנחנו כבר בעונה השנייה והגיע הזמן להחליט איך הסדרה תראה. (מורן)

7. ארץ נהדרת, עונה 9 פרק 9
קיציס חזר, אפשר לנשום. מסתבר שכמה שנצחק עליו, אי אפשר בלעדיו.
המרחק היחסי מהאירועים בטולוז איפשר למערכון הפתיחה ללגלג על הנטיה הישראלית לדחוף ארצה את היהודים מחו"ל בטענה שכאן בטוח יותר. טל פרידמן הצחיק למדי עם החיקוי המוצלח לריבלין ("אני, רובי ריבלין, בנם של ברטה ומגדל-דוד ריבלין"), גנץ היה נחמד, הישראלי שרץ למקלט צפוי ומרים פיירברג מעייפת. הקטע המוצלח של המערכון היה יהורם גאון (ערן זרחוביץ') ואסי דיין (טל פרידמן) מנסים להציל את מארק צוקרברג (רועי בר נתן) בהירואיות נוסח מבצע אנטבה. היה מצחיק, במפתיע.

השילוב בין הפריימריז בקדימה להדחות האחרונות באח הגדול הביא לפאנל משווה צפוי אך משעשע למדי. ציפי לבני התחננה לאביבית ("תבואו, ננתח"), שאול מופז ניסה את כוחו על קותי ("אני על הקלף של העממי") ותמיר החליט להפוך את עצמו למועמד. אמנם היה כאן עומס דמויות ריאלטי, אך יחסית לעונות קודמות העונה הנוכחית דלה בחיקויים כאלה. מערכון הישראלים בחנות כלי הבית המיותרים (MAG-niv) היה מיותר בדיוק כמו תחתיות-הקפה-בצורת-ביסקוויטים ונראה קצת כאילו נשלף מהמערכונים לשעת חירום. לפחות לא קיבלנו עוד פארודיה יללנית על הסדר. אבל היי, עוד יש את שבוע הבא.

מקומו של מערכון האיראנים לא נפקד גם השבוע, וגם הפעם גויס קומיקאי ותיק לגוון קצת את האירוע. הפעם מודי בר-און בא לייעץ למדעני הכור (באמת שאני לא זוכרת איך קוראים להם) איך להתמודד עם הסנקציות ודי הצחיק כששלף תרנגולת כי הטעמי היה בחיסכון סגור ל-15 שנה. ובכל זאת, רוב הבדיחות היו צפויות למדי וכמעט כולן כבר הופיעו במערכונים קודמים. פיניש ומריאנו הסבירו בראיון שהמערכון נועד להזכיר לנו שגם האיראנים הם בני אדם ולא כולם שונאים אותנו. נוכח קמפיין הפייסבוק המגוחך שרץ בשבוע האחרון, עושה רושם שהמסר הופנם. אולי אפילו לא היינו צריכים את ארץ נהדרת שתגיד לנו.

"אל תגיד לי שאתה זוהר שושי שבא למכור לנו מתנות לחג" זה לא אני אמרתי, זה קיציס אמר. אחרי עמוס רולידר מייעץ להורים הנואשים (פרידמן) וחיקוי מבריק לריקי גל-מתי כספי (שני כהן ופיניש) הפציע ברלד לקרחנה השבועית, שהפעם כללה ספריי קצף. על הפרצוף. למה? אל תשאלו. זאת הנישה שלו בתוכנית. השחקנים יצחקו בלי הפסקה, אתם בבית תהיו נבוכים וברלד לא ייעצר עד שלא יגרום לקיציס לברוח מהכיסא כדי להישאר שלם. בפאנל שכיוון להורים לילדים צעירים מצד אחד ולחובבי קלאסיקה ישראלית מצד שני, הומור התיכוניסטים הזה היה תלוש לחלוטין.

כמו בשבועות הקודמים, מכאן התוכנית הלכה השתעממה לה, עם משאל רחוב לחברי הכנסת (סמו חוטף נזיפה מניסים זאב) ומיכל ומיכלי בדייט פוסט-פייסבוק, וכך עוד תוכנית שהתחילה די מצחיק, די מפתיע ואפילו קצת סאטירי חזרה לשבלונה המוכרת. שבוע הבא לקט? (מירב)

5. עקרות בית נואשות, עונה 8 פרק 17
אחרי הפרק המופתי של שבוע שעבר, קיבלנו פרק עמוס קלישאות מטופשות. זה הכבוד שאתם עושים למייק?
הייתי פעם בהרצאה בה דיבר מישהו על משמעות החיים. אחת האבחנות שלו זכורה לי במיוחד: "כשמגיעים לחתונה מדברים על האוכל, על השמלה של הכלה, על האולם...על כמה הכול נראה יקר. או זול. כשמגיעים ללוויה לא מדברים על מה לבש המנוח או מה אכל. מדברים על מה הוא עשה. איזה סוג של אדם הוא היה. זה יהיה מוזר מאוד אם בהספד למישהו יגידו שאכלנו ושתינו דברים טובים עם המנוח...".



ב"עקרות בית נואשות" של השבוע כנראה לא שמעו את ההרצאה ההיא, כי פגשתי שם שיא של רדידות שלא חשבתי שאפשרי. קרלוס לובש טישירט כמחווה למייק, סוזאן מדברת על ההמבורגרים שאהב. מראים אותו מאושר מהמבורגר? זה ההספד שראוי לאיש שהיה אמיץ כל כך, שהיה אמין כל כך. ששינה את חייו מנרקומן ופושע לגבר הגון שנלחם כדי לפרנס את משפחתו בכבוד מעבודת כפיים, ושעוזר לכולם בלי לדרוש כבוד ובלי לקחת קרדיט? מישהו שמסכן את חייו למען השכנים שלו - זה מה שיש לכם לומר עליו? שהוא נהנה עכשיו מצ'יזבורגר?

גם ההשפעה הרוחנית בדמות הכומר, שבא ואומר לסוזאן "יהיה בסדר" מעוררת גיחוך. ככה מנחמים אישה שטרם קברה את בעלה? אומרים לה שיהיה בסדר? במקום להתרכז במייק מצא כל אחד את עצמו מתרכז בעצמו ובחייו (כשמייק לפעמים מפציע בחיי אותו אדם). נו, באמת. בפרק ה- 100 למוות של איש שלא ראינו כבר נתנו יותר מקום ומשקל. בקצב הזה בפרק הבא סוזאן כבר מוצאת חבר חדש... (זלפה)

1. The Killing, עונה 1 פרק 9 (השלמה משבוע שעבר)
איזו הפתעה, המוסלמי שחשוד ברצח בסדרה האמריקאית הוא בכלל לא הרוצח! להפך, הוא אדם טוב שמנסה לעזור לאנשים! זה היה ברור מהרגע שהוא עלה על הכוונת של הבלשים, או ליתר דיוק מאז שנודע שהוא מוסלמי, כמו גם העובדה שכל הסיפור עם הדרכונים בשיחת הטלפון היה כדי לעזור לאנשים ולא להבריח טרוריסטים לארה"ב. הרי סדרה אמריקאית מתחסדת פוליטיקלי-קורקטית לא תעז להעלות על דעתה להציג מוסלמי כאיש הרע. לא הייתה לי בעיה עקרונית עם טוב הלב הזה אילולא היה דופק את קו העלילה המאוד-מרכזי הזה כבר מהרגע הראשון.


THE KILLING TM & © 2011 Twentieth Century Fox Film Corporation. All Rights Reserved

הסדרה הזו רעה, משעממת, צפויה. וינה סאד, שאחראית על הגרסה האמריקאית, הגיעה לכאן אחרי ניהול של "פשע מן העבר" והביאה עמה את אותו חוסר תחכום פרוצדורלי נושן, רק מתוח על פני 12 פרקים מייגעים. ולא רק שהעלילה גרועה, גם אף אחת מהדמויות אינה מעוררת אהדה. אני אסיים את העונה הזו כדי לדעת מי הרוצח (בטח זה יחזור לחברים המפוקפקים של רוזי), אבל למקרה שמישהו יעלה על דעתו משום מה לעשות עונה שנייה, אני כבר לא אהיה שם. (yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה)

1. של מי הסרט הזה?
בפרק השני של הסדרה "יורשת העצר", כאשר שודר בקוריאה, הקריצה לסרט "חופשה ברומא" אמורה הייתה אפילו להיות ברורה יותר עת גיבורי הסדרה יושבים ביחד וצופים בסרט ומדברים עליו קצת. אבל הצופים שצפו בגרסה ששודרה ב"ויוה פלוס" לא זכו לראות את הקטע הזה כיוון שהוא קוצץ. אני מניחה שהסיבה שהוא קוצץ היא ענייני זכויות יוצרים, ואני לא ממש באה בטענות אל "ויוה פלוס" כי אני לא מניחה שהייתה להם איזושהי סיבה לצנזר את הקטע הזה דווקא. אני רק חושבת שזה עצוב לפעמים האופן שבו החוק להגנת זכויות היוצרים פוגע בכולם. כי למרות שאני לא יודעת מה הן הדרישות של בעלי זכויות הסרט "חופשה ברומא" לשימוש בקטעים קצרים ממנו ביצירות אחרות, אני עוד פחות מזה מבינה מה נזק היה נגרם להם לו הקטע היה נשאר משולב בפרק גם כשהסדרה מופצת מחוץ לקוריאה. (אורלי)


בשולי הממיר

* טיטוס ווליבר (גלן צ'יילדס מ"האישה הטובה" וג'יימי מ"ילדי האנרכיה") התארח בפרק הראשון של Touch.

***
מה יהיה לנו השבוע?
27 במרץ עד 3 באפריל

ביום שלישי: מצויד 3 מסתיימת (yes Oh)
ביום רביעי: רופא להשכיר 3 (yes דרמה), מוארת מסתיימת (yes Oh)
ביום חמישי: הנהר מסתיימת (yes אקשן), Luck מסתיימת (yes Oh)
ביום שישי:  הלקאטס מסתיימת (HOT3)
ביום שבת: מד מן 5 (HOT3)

***
מסביב למסך המפוצל

חדשות בעניין המשפט של ניקולט שרידן נגד מארק צ'רי, יוצר "עקרות בית נואשות". שרידן תובעת בטענה שהדמות של אידי בריט נהרגה אחרי שהיא התלוננה שמארק צ'רי הכה אותה. צ'רי ובכירי חברת ההפקות העידו כי הוא קיבל אישור להרוג את הדמות חודשים לפני התלונה. לאחר שחבר המושבעים לא השיג את הרוב הדרוש להכרעה, השופט הכריז על משפט פסול והמקרה יחזור למשפט חדש. (זהירות, הכתבה מכילה גם ספוילרים לעונה הנוכחית).

תמונות פרומו ראשונות מתוך "יומני קארי", הפריקוול של "סקס והעיר הגדולה", מציגות את אנה-סופיה רוב כקארי בראדשו המתבגרת, בשנות השמונים.

שכחתם מה קרה בעונה 1 של "משחקי הכס"? רוצים לרענן את הזיכרון בלי להתאמץ יותר מדי? רשת HBO הכינה תקציר נרחב בן 22 דקות לאירועי העונה.

ג'ימי קימל ינחה את טקס פרסי ה"אמי".

רשת FX מעוניינת לעבד את סרטם האגדי של האחים כהן "פארגו" לסדרת טלוויזיה.

"30 רוק" מתכננת לשדר שוב פרק בשידור חי.

רשת ABC עומדת להודיע על חידושן לעונות נוספות של מספר סדרות מובילות, ובהן: "האנטומיה של גריי", "משפחה מודרנית", "קאסל", "הכל לטובה" וכן הסדרות החדשות "Suburgatory", "נקמה", "Once Upon a Time" ועוד.

הסדרה "סמאש" חודשה ע"י רשת NBC לעונה נוספת אבל איבדה את היוצרת והמפיקה בפועל שלה, תרסה ריבאק, שתחזור לכתוב לתיאטרון ולא תהיה שם בעונה השניה.

למרות דיווחים קודמים על כך שהסרט של "24" לא ייצא לפועל - האוורד גורדון (המפיק בפועל של הסדרה שהיום מפיק את "הומלנד") מאשר שהסרט צפוי לצאת לאקרנים ויצולם בשנה הבאה.

עוד טלטלה בצוות הכותבים של "המשרד" - המפיק בפועל הנוכחי, פול ליברסטין (שגם מגלם את טובי) צפוי לעזוב ולהתמקד בסדרת בת חדשה שתעסוק בחווה של משפחתו של דווייט. עדיין לא ברור מי יחליף אותו בתפקיד. בינתיים, מסתמן שג'ון קרזינסקי (ג'ים) ואד הלמס (אנדי) יחתמו לעונה נוספת אבל לא יופיעו בכל הפרקים בעקבות התחייבויות לפרויקטים קולנועיים.

מעריצי "באטלסטאר גלקטיקה" הציפו את רשת האינטרנט בקריאות שמחה בעקבות טריילר לסדרה "Battlestar Galactica: Blood & Chrome" שהסתמן קונצנזוס לגבי איכותו הגבוהה. אלא שעד מהרה התברר שהשמחה הייתה מוקדמת מדי - רשת "SyFy" הודיעה שהחליטה שלא לשדר את הסדרה. מעבר לכך, התברר שה"טריילר" הזה נערך והודלף ללא ידיעת אנשי הרשת ומבלי שנרכשו זכויות היוצרים עבור השימוש במוסיקה הרקע (שיר ידוע של "לד זפלין"), והרשת אף פעלה להסרת הלינקים לטריילר. אנחה...

***

לבריאות

ולסיום - לאור חזרתה המבורכת של "מד מן" למרקע, לינקיאדה גאלור:

ב"וואלה" מנסים להסביר את סוד קסמה של הסדרה, ומציגים תזכורת - איפה השארנו את דמויות "מד מן" בסוף העונה הקודמת.

מתקשים לזכור מה קרה ב- 4 העונות הקודמות של הסדרה? הנה מד מן ב- 7 דקות.

מדריך קצר להכרת הדמויות לקראת העונה החמישית.

10 התלבושות הטובות ביותר בתולדות הסדרה.

ג'ון האם (דון דרייפר) לוקח אותנו לסיור במשרד של דון.

מדריך: כיצד להפוך את הבית שלנו למעוצב בסטייל של "מד מן".

וידאו: הנשים שעברו במיטתו של דון דרייפר.

בפרק הפתיחה צפו כ- 3.5 מיליון צופים - הפרק הנצפה ביותר בתולדות הסדרה.

מת'יו וויינר, יוצר הסדרה והמפיק בפועל שלה, מדבר על הפרמיירה ועל העונה החמישית.

אבנר שביט מ"וואלה" מנתח את פרק הפתיחה הכפול.

יאדו מנתח גם הוא את הפרמיירה.

וגם עידו ישעיהו בעכבר העיר על "מד מן" ורגעי השפל של הדמויות.

ואלן ספינוול, מבקר הטלוויזיה המוערך, עם הביקורת שלו על הפרק.


(תודה לאסף רזון על עזרתו בליקוט ידיעות)


***

רוצים לכתוב לממיר הבא? צרו קשר: editor@tve.co.il

תגובות (12)