ארכיון המסך המפוצל > 2012

הממיר 17/4/12

מד מן בפרק משובח, דוקטור הו חוזרת, הומלנד וחסרי בושה מסתיימות, וגם על הטיטניק, מראה שחורה, האוס ועוד

מאת: המערכת
פורסם בתאריך: 17/04/2012


10. מד מן, עונה 5 פרק 4
וואו, איזה פרק נפלא!  מלא ברעיונות וסמלים שמתקשרים בעיקר לעולם החלומות, ויותר מכך – הסיוטים. וגם לעולם האגדות והפנטסיה.
 
נתחיל עם שם הפרק: "Mystery Date" הוא שמו של משחק לוח שיצא בשנת 1965 המיועד לילדות בגילאים 6 – 14, והרעיון שמאחוריו הוא שהמשחקות צריכות להיות מוכנות לצאת לדייט ולבנות לעצמן תלבושות באמצעות שלושה קלפים בצבעים שונים. הדייט נמצא מאחורי דלת ועל המשחקת להיות תואמת בבגדיה לבגדיו של הדייט שממתין לה. אחד הדייטים מכונה "Dud", והוא נחשב כדייט ה"סיוטי", בניגוד לדייט ה"חלומי". סאלי צופה בפרסומת טלוויזיונית למשחק הזה בזמן שהיא שוהה אצל אמו של הנרי. להמשך הקריאה... (איתן גשם)

* וגם yaddo כתב על הפרק בבלוג קפה + טלוויזיה.

9.5. דוקטור הו, עונה 6 פרק 1
בפרק הראשון של העונה השישית יש שילוב של מיטב האלמנטים המאפיינים את הסדרה: פרדוקס זמן, מסתורין, אימה, הומור וקלילות (במיוחד מצדו של הדוקטור) וקליפ האנגר שמשאיר אותך על קצה הכיסא עד השבוע שאחרי. הפרק אנחנו גם פוגשים זן חדש של חייזרים שלפי השמועות הולכים להופיע הרבה ולהפוך לאחד הרעים המובילים – וזה מרגיש שבהחלט הגיע הזמן להמציא זן חדש של חייזרים רעים אחרי שהתרגלנו כבר לדאלקים ולסייברמן, והם כבר לא ממש מפחידים. להמשך הקריאה... (נעם ברג)


©BBC BBCW

9. הטיטאניק, פרק 1
יופי של פרק ראשון במיני סדרה "הטיטאניק". לא ראיתי את "אחוזת דאונטון" (עדיין) מאת אותו ג'וליאן פלואוז, אבל אהבתי עד מאוד את הסרט "פארק גוספורד" שכתב. כמו שם גם כאן הוא מנצל את ההתרחשויות כדי להיטפל ליחסים הבין מעמדיים, ועושה את זה באופן מענג, שנון ואנושי, כלומר הם נראים כאנשים ולא כסטריאוטיפים. לאור הידיעה על האסון הממשמש, קל כך להצטער כבר מההתחלה על דמויות שיקפדו את חייהן, ומנגד להפטיר "טוב שאתן הולכות למות" על אחרות.

הופתעתי לגלות שכבר בפרק הראשון הספינה מתנגשת בקרחון וההמולה מתחילה, גורם לי לתהות מה צפוי בשלושת הפרקים הבאים. האיפוק שבו תיארה הסדרה את האירוע עומד בניגוד גמור לטיפול בסרטו של ג'יימס קמרון, שזה טוב כי אין לה שום אפשרות להתעלות על האקשן שלו, אבל גם לוקה בחסר כי סערת הרוחות אינה מאוד סוערת יחסית. לאורך כמה דקות תהיתי מה עובר עכשיו על ליאו וקייט, שבוודאי כלואים בשלב הזה במחלקות הנמוכות של הספינה מבלי שמאפשרים להם לצאת. "הטיטאניק" תיארה אף היא סצנה דומה שבמסגרתה המעמדות הנמוכים לא יכלו לצאת, אבל השאירה שם את האנשים בלי לחזור ולראות מה קורה איתם, כאילו מפלה אותם אף היא.
כך או כך מדובר ביופי של הפקה. עם סוף הפרק הראשון הצטערתי שאני לא יכול לצפות ביתר. (yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה)

© ITV

דרך צלחה!

מראה שחורה, פרק 2 ("15 מיליון נקודות זיכוי")
חושבים שהפרק מספר סיפור עתידני? חישבו שוב. רובנו צמודים כמעט כל שעות ערותנו למסך כלשהו ומתעסקים בזריקת ציפורים, שתילת מטעים, צפייה בקליפים או תוכן בידורי אחר, קניה ברשת או ניהול יחסים וירטואליים. הפרסומות כבר מזמן פשו בכל מקום ומרכולתן זמינה לנו בלחיצת כפתור. כל בוקר אנחנו קמים כדי "לדווש" וליצור משהו עבור מישהו אחר, וכדי שיהיה ביכולתנו לתרום לתרבות הצריכה.

גם תוכניות הריאליטי מהוות חלק נכבד מהטלוויזיה שלנו והן מוכרות לנו אשליה שאנחנו יכולים לפשוט את המדים האפורים שלנו לטובת איזה זוהר, גלאמור או תהילה, אבל הסיימון קאוולים של העולם בוחשים בקלחת המציאות של הריאליזם המזויף, ובכך הופכים אותנו לכלי שרת, לעוד פרט מנוצל שאין לו חשיבות, לבורג נוסף, הפעם במכונה שעושה את ההבדל בינינו, החולמים, לבין בעלי הערוצים, אלו ש(אולי, לא בטוח) חיים את החלום.

מי שמבקש לבקר את תוכנית העל, לקעקע את "המסורת", לגרום להמון המסומם והקהה לפקוח עיניים ולהתפכח, ולהסיר ממנו את ערפל הטמטום שאופף אותו ומונע ממנו לראות את המציאות האמיתית - סופו שהוא הופך להיות חלק מהמערכת. הכול בשם הרייטינג, הכול כדי לתת - אם לא לחם - אז שעשועים להמונים. הסתכלו במראה ותראו אותנו. (kitty)



9. צייד עירוני, פרקים 11-12
במוקד שני הפרקים הללו, בשיאה של העונה, הגענו לעימות בין שני דורות שנמצאים משני עברי המתרס. מצד אחד התובע שרוצה לנהל אורך חיים ישר, מול אביו שר החינוך המושחת, אחד מאותם חמישה פוליטיקאים בתוכנית הנקמה. ומצד שני יון סונג, הצייד העירוני, שרוצה נקמה נקייה עד כמה שאפשר, מול מי שגידל אותו כבנו, ג'ין פיו, שלא בוחל בחיסול כל מי שעומד בדרכו.

היה מעניין לראות את ההקבלות בין ה"אבות" המחנכים שמרגישים כל אחד בדרכו שהם כבר שקועים כל כך עמוק בפנים עד שאין להם דרך חזרה: שר החינוך טוען שהוא פשוט התרגל מדי למנעמי השלטון והכוח, והוא לא מסוגל לוותר עליהם עכשיו תמורת עשיית הישר והנכון, אפילו אם זה אומר שמערכת היחסים שלו עם בנו יורדת לטמיון. מהפרקים רואים שאין לו בעיה מצפונית להרוג כל מי שהוא קולט כאיום על הסטטוס הנוכחי שלו, למעט חריג אחד, בנו, שלו הוא אומר, כקורא עליו תיגר, שיעשה מה שהוא צריך כתובע, כי הוא לא מתכוון לחזור בו. אין לדעת אם העובדה שהוא לא מאיים על בנו ואפילו "מאשר" לו לצאת נגדו, נובעת מכך שהוא רואה בבנו את האדם שהוא רצה להיות ולא הצליח, או מכך שהוא מעריך שאין בבנו את היכולת האמיתית לפגוע בו. הנחה זו אינה רחוקה מהמציאות בהתחשב בכך שהתובע מודע כבר כעשר שנים לכך שאביו אשם באיום על עדים וכיסוי ראיות לגבי תאונה שהוא היה אשם בה, ובמקום להתעמת עם אביו, עסק בכתיבת מכתבי עידוד לצד הנפגע, וגם הפרק כשהוא מגלה בכספת של אביו את 200 מיליון הדולר שאביו העלים מקרן הסטודנטים, הוא לא מהין לצאת נגדו בצעד ממשי.

ג'ין פיו, ה"אב" הלא גאה שעומד מהצד השני של המתרס, אומר באיזשהו שלב לחברו המת, אביו האמיתי של הצייד העירוני - יון סונג, שהוא כל כך שקוע עכשיו בחובתו לנקום את מותו ואת מות כל אותם 20 חיילים, שהוא יהרוג כל מי שיעמוד בדרכו,  אפילו אם זה יהיה יון סונג עצמו. האם זה בגלל שיון סונג אינו בנו האמיתי? בגלל שיון סונג מהווה באמת איום ממשי על תכנית הנקמה שלו (לעומת התובע שאביו לא מרגיש ממנו איום ממשי) או שפשוט בגלל שמידת הפסיכופתיות שלו גדולה יותר? כנראה שכל הסיבות נכונות.

בפרקים הללו הצייד העירוני מצליח לנקום בשר החינוך בדרכו שלו ולהחזיר את הכספים לבעליהם החוקיים (באופן קצת מופרך, אם לוקחים בחשבון את הזמן שהיה לוקח בפועל לשלושה אנשים לשלוח בדואר קופסאות עם כסף ספור ומדוד שסכומם המלא 200 מיליון דולר, אבל אני לא קטנונית כשזה נוגע לענייני חישובי זמנים). בסוף הפרק נראה שזה עלול לעלות לו ביוקר בגלל ג'ין פיו. בסה"כ, שני פרקים התחילו באופן קצת מעצבן, אבל התפתחו באופן מעורר שביעות רצון, עם הרבה סודות שנחשפים סוף סוף, עבודת צוות מהנה, ולא מעט חוש הומור. (אורלי)

8. המפץ הגדול, עונה 5 פרק 16
שלדון מחויב לקחת ימי חופשה מהעבודה, ומחליט לבלות אותם בעבודה של איימי, שחושבת שזה יהיה רומנטי. הוא הורס הכול עם הזלזול הרגיל שלו בביולוגיה, אבל גם היא לא עוזרת במיוחד עם המשימות הטריוויאליות שהיא נותנת לו. ברור שאין לו ניסיון, אבל היא יכולה הייתה לתת לו משימות קצת יותר מעניינות (כאלה שלא כוללות דם, כמובן). ההפתעה מגיעה בסוף הפרק, כששלדון, אחרי מאמצים רבים, מצליח להתנצל כמו שצריך. חשבתי שלהוציא מים מסלע יהיה יותר קל...

בינתיים, החתונה של האוורד וברנדט מתקרבת, ואבא שלה דורש שהיא תחתים את האוורד על הסכם טרום נישואין. בעלילה של הזוג הזה היו כבר, באופן מפתיע למדי, סוגיות של ממש - היא לא רוצה ילדים, היא מרוויחה יותר ממנו, לו יש תסביך אדיפוס די חמור, ועוד. לעיתים קרובות הדברים האלה נפתרו בהומור (מה שאומר שהם לא נפתרו כלל, אלא התעלמו מהם עד שהם חזרו בבדיחה הבאה), ולפעמים באמת טיפלו בהם (כמו במקרה של הילדים). במקרה הנוכחי הם היו בכיוון הנכון אבל קצת ברחו בסוף, כשהאוורד החליט לדבר עם אבא שלה. מהחלל. אולי עוד יחזרו לזה.

עוד נקודות:
- פני חושבת על נישואין עם ליאונרד מתישהו בעתיד, למרות שהיא ניסתה להתלוצץ ולסייג את זה.
- לשלדון יש טמגוצ'י בן 15 שנה שעדיין חי. מעניין אם תכנתו את הדברים האלה למות מזקנה...
- הווארד שם קלינגונית על ההזמנות, ברנדט מקווה שיחשבו שזה עברית.
- איימי חושבת שברנדט שווה שני שוורים ואווז. ושפני שווה חד-קרן...
(דורון ז)

6. הומלנד, עונה 1 פרק 13 (סיום העונה)
אם מתעלמים מכל מה שהביאנו עד לפרק הזה, אזי אפשר לומר שהפרק האחרון היה עשוי היטב, מותח ומעניין לכל אורכו. אבל הבעיה שלי היא שההצדקה לאירועי הפרק לא נעשתה היטב, מה שאפשר את העובדה שקרי היא היחידה שחושדת בברודי ואיש לא מאמין לה, היא בדיוק אותה מערכת יחסים אינטימית שלה עם ברודי, שכבר בפרק שבו נעשתה חשבתי שעיקר הצידוק שלה הוא שהם רוצים להגיע לסיטואציה כזו שבה קרי היא היחידה שחושדת בברודי ואיש אינו מאמין לה.

מה שהצדיק את העובדה שברודי הופך עצמו לכלי בידיו של אבו נזיר הוא כביכול אותה קרבה רגשית שנוצרה בינו ובין בנו אייסה, שהיא מצדה הורגשה תפורה רק כדי שכביכול נבין את המניעים של ברודי. העניין הוא שתכלס, אי אפשר להבין כלום. והפרק הזה שבו ברודי הוגה פתאום תכנית חלופית (הוא באמת היה צריך כמעט להתפוצץ ולפוצץ אחרים כדי לחשוב על זה? זה לא עלה בדעתו בכל השבועות קודם לכן כשפנו אליו ודיברו אתו על משרה פוליטית?) נראה פתאום הגיוני, אבל גם את זה עושים באופן בלתי הגיוני בעיניי כשחושבים על ההיפטרות מטום ווקר כדי להמשיך הלאה בתכנית. כי נניח שטום ווקר חי מפריע לתכנית העל המתוחכמת בעצם נוכחותו, הרי עד כמה שזכור לי זו המחשבה של ברודי שהוא הרג את טום ווקר הייתה קשה לו, וכשהוא גילה שאבו נזיר שיקר לו בנושא הזה והוא התייסר לחינם, הוא כמעט ופרש מפעילותו למען אבו נזיר. אז עכשיו פתאום אבו נזיר משמיע קול והוא הורג אותו בכזו קלות, ועוד יותר מזה, זה לא גורם לו לשום הרהור בנושא הצידוקים של אבו נזיר, כי אם המטרה שלו היא להביא צדק לאייסה, ולאותו רצח ילדים שהוסתר פוליטית, איך אפשר לכבד צדק או לדרוש צדק בשם מישהו שמוכן לחסל תוך שניות אדם אחר שעד לפני רגע שירת אותו נאמנה?

בעיניי הדמות של ברודי כושלת בניסיון להראות שיש לה שיקול דעת משל עצמה, שהוא שונה משל אבו נזיר, ושיש לה סיבות משלה למעשים שלה. במיוחד כשהם מנסים לבנות אותה כדמות שאינה שטופת מוח. ואולי זו הסיבה לכך שאהבתי את מה שדיינה אמרה לאביה בפרק הקודם (ששודר כפרק סיום עונה כפול בארה"ב) בתשובה לזה שהוא לא רצה לספר להם שהוא התאסלם כדי לא להדאיג אותם: "אם כך, מזל שלא ירית בצבי, או שנעלמת לאימא, או שנתת מכות רצח למייק". הדמויות של הסדרה הזו כל כך צודקות כשהן מפקפקות במניעים המוצהרים של יתר הדמויות. (אורלי)


Showtime 2011

5. האוס, עונה 8 פרק 15
היה איזה קטע באמצע הפרק שבו צ'ייס שאל אם זה לא נראה להם מוזר שבדיוק כשיש להם חולה שהלשין, הם מתלבטים האם להלשין על האוס לפורמן או לא. ברגע הראשון רציתי להגיד: לא זה לא נראה לנו מוזר, הרי בכל בפרק יש קשר או הקבלה בין החולה השבועי לבין מצבו של האוס. מה שנראה לי מוזר הייתה רק העובדה שצ'ייס מביע את הקשר הזה במפורש. ואז קלטתי שהוא מנסה להסביר להם שבעצם האוס מתמרן אותם, משל האוס עצמו היה הכותב של הפרק והוא צריך לבנות את הקישור המופרך למצבו של החולה. זה אחד הדברים שהכי מפריעים לי בפרקים כאלה של האוס. האוס הוא לא הכותב של הסדרה, הוא דמות פיקטיבית, ולכתוב דמות פיקטיבית שיכולה לתמרן את האנשים סביבה עד לרמה בה יחשבו שהם מתמרנים אותו בעוד האוס הוא זה שמתמרן אותם - באיזשהו שלב זה מפסיק להיות מהנה, במיוחד כשהנושא לתמרון הפעם לא היה מקורי וזה הרגיש כמו מחזור של עלילות קודמות ומהנות יותר.

לעלילה הראשית אולי היה עוד סיכוי אם היא לא הייתה מתחמקת מדי מלהביע אמירה כלשהי. הקטע היחידי שעוד מציל משהו מהפרק בעיניי הייתה ההודאה הקולקטיבית באשמת ההלשנה, שגם היא לא נמשכה לאורך הרבה זמן. בסוף הפרק, בו האוס אומר שהוא שלח לצ'ייס עכברים, הבהיר לי אפילו יותר למה אני לא אוהבת את מה שעשו הפרק מהדמות של האוס. ותסלחו לי שאני חוזרת לזה, אבל פעם הייתה סדרה בשם "סנטה ברברה", בה היו שתי דמויות שהתחרו על ליבה של בחורה בשם מרי - מייסון יקירי, ומארק שהיה רופא ובסופו של דבר התגלה כפסיכופת. באחד מאותם מקרי תחרות בין השניים מארק שלח למייסון עכברים בקופסה שהתפזרו בכל רחבי הבית מיד עם פתיחתה, ואני זוכרת שבמהלך הצפייה ראיתי במעשה הזה אות אזהרה ראשון לאישיות בעייתית, למרות שאני מודה שהיו סביבי אנשים שחשבו באותו הזמן שזה מן תעלול בלתי מזיק שכזה. אז יכול להיות שגם לכותבי הפרק הזה, עניין העכברים נראה מן סוג של תעלול בלתי מזיק שכזה, אבל אני פשוט לא יכולה לסלוח להם על כך שהם לקחו דמות כהאוס שתמיד הייתה מייסון בעיניי והפכו אותה למארק. (אורלי)

5. חסרי בושה, פרק 2 עונה 12 (סיום העונה)
בסצנה בסוף הפרק שבה קארן יצאה מהבית כדי לממש את האולטימטום שלה וליפ יצא אחריה, קיוויתי, ממש קיוויתי, שהיא תגיד משהו. הכי רציתי שהיא תגיד, "אני מתגעגעת לאבא שלי", אבל הייתי גם מסתפק בכל מודעות עצמית, כמו "אני יודעת שאני דפוקה אבל…" או משהו בסגנון. כל דבר שינמק מדוע הבחורה הזו כל כך גחמנית, כל כך פסיכית, כל כך קהת רגשות וערלת לב. כל דבר שיהפוך אותה לקצת אנושית.

אבל זה לא קרה. הנימוק היחידי שקיבלנו לגביה, היה כאשר אביה התפרץ עליה בזמן מפגש האבות והבנות בעונה הראשונה. ידענו אז מה הוביל לדברים שקרו אחרי כן. אבל מעבר לכך ראינו אותה מקבלת באדישות את דבר מותו, אפילו משתינה על קברו, "נגמלת" מסקס וחוברת לנגמל אחר שמבוגר ממנה בהרבה, מזדיינת עם ליפ במקביל, מתחתנת עם אותו נגמל, ג'ודי, נכנסת להיריון ומוכרת את בנה שעוד לא נולד לכל המרבה במחיר, מואסת בג'ודי, יולדת את הילד ומגלה באדישות דוחה שהוא בכלל לא שייך לליפ, ולבסוף מתכחשת ליילוד ורוצה לזרוק אותו למוסד כלשהו. לא זוכר מתי בפעם האחרונה ראינו דמות כל כך נקלית בלי שום הסבר למעשיה או לאופייה. ויתר על כן, לא ברור מדוע ליפ כל כך כרוך אחריה. בסדר, הנער מאוהב, האהבה עיוורת, אבל יש גבול גם לזה, לא?

וזה לא נגמר אצל קארן. העונה הזו הייתה רצופה חוסר קוהרנטיות, דברים שאולי הייתי יכול לקבל אילו היו מוסיפים סצנה שמראה מה הוביל אליהם. שילה זועמת כשהיא מגלה שפרנק איתה רק בשביל הכסף, אבל בפרק הבא הוא חוזר לשם כאילו לא קרה דבר. פרנק משדל את מוניקה לחזור אל התרופות כשהם מדברים מתחת למדרגות, אבל כאשר היא נכנסת למוסד הוא מתחרפן כי הם יחזירו אותה לתרופות ויפגמו במי שהיא. מוניקה עצמה יומיים שם ומוצאת לעצמה את דארמה בתור מאהבת. גם הזיגזגים ביחסי סטיב ופיונה היו יכולים להיות מוצלחים יותר.

המהלכים העלילתיים הללו – היו עוד לאורך העונה אבל את אלה אני זוכר כרגע – מזכירים לי את הימים הגרועים של "הצילו", סדרה נוספת שאהבה להיות מאוד קומית בזמן ששרטטה עולם מאוד לא קומי, ואגב כך לא מאוד הקפידה על האמינות או העקביות של הדמויות שלה. אולי כל זה לא היה מפריע לי כל כך אילולא ג'ון וולס היה אחד מהאחראים על הסדרה. האיש שב-"ER" שרטט דמויות כמו מארק גרין וג'ון קרטר נותן לנו עכשיו כזה דבר? הקיצוניות בהתרחשויות היא חלק מהקסם של הסדרה, שבה ילד יכול לשחק בחצר ולהיתקל במכונית נמלטת שמשליכה החוצה רובה וקוקאין. זה בסדר. אבל צריך להיות כותב מאוד טוב כדי להמשיך לעגן מאורעות כאלה על קרקע המציאות, וג'ון וולס אמור להיות הכותב הזה. אין לי מושג מה השתבש שם, אבל הוא בהחלט השתבש ואני מקווה מאוד שהסדרה תתאפס על הדמויות בעונה הבאה, כי גם אם לאורך רוב הזמן נהניתי מאוד, בסופו של דבר נשאר לי בפה טעם לוואי מר. (yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה)


בשולי הממיר

* גייל הארולד, הוא בריאן קיני האליל מ"הכי גאים שיש", הופיע ב"זירת הפשע: ניו יורק" בערוץ 1 בתור הרוצח. (תודה לשירה חורש)

***
מה יהיה לנו השבוע?
17-24 באפריל

ביום חמישי: The Killing 2 (‏yes Oh)
ביום ראשון הבא: אימה אמריקאית, קטן מהחיים מסתיימת (yes Oh)
ביום שני הבא: CSI ניו יורק 8 (Hot Zone, גם בימי שלישי), גיהנום על גלגלים, הפסיפיק (yes Oh), הורים במשרה מלאה 3 מסתיימת (yes דרמה)


הפסיפיק (The Pacific)
מיני סדרה בת עשרה פרקים המבוססת על סיפוריהם האמיתיים של נחתים אמריקאים במלחמת העולם השנייה. עם ג'יימס באדג' דייל ("24"), ג'ון סדה ("רצח מאדום לשחור"). (2010)


©2010 Home Box Office Inc. All rights reserved.

גיהנום על גלגלים (Hell on Wheels)
דרמת מערבונים המתרחשת ב-1865 לאחר מלחמת האזרחים. במרכז הסדרה חייל קונפדרציה (דרום ארה"ב) שיוצא למסע נקמה בחיילי היוניון (הצפון) שהרגו את אשתו. מסע הנקמה שלו מוביל אותו מערבה לנברסקה לעיירה המכונה "גיהנום על גלגלים" - כור היתוך מסוכן וחסר חוק וסדר - הנעה יחד עם בניית מסילת הרכבת הטראנס-קונטיננטלית, פרוייקט הנדסי חסר תקדים לזמנו. הסדרה חודשה לעונה שניה.


© 2011 American Movie Classics. All Rights Reserved. LLC © 2011 American Movie Classics. All Rights Reserved. LLC  

אימה אמריקאית (American Horror Story)
דרמת אימה. משפחת הרמון - בן, ויויאן וביתם ויולט - עוברים לגור בטירה משופצת, שמתגלה במהרה כבעלת היסטוריה ארוכה של מקרי רצח איומים ושאר תופעות מזוויעות. במהרה הם מתחילים להרגיש את השפעתו של הבית על חייהם. עם דילן מקדרמוט ("הפרקליטים"), קוני בריטון ("אורות ליל שישי"), ג'סיקה לאנג, דניס אוהייר ("דם אמיתי", "האישה הטובה").


AMERICAN HORROR STORY © 2011 Twentieth Century Fox Film Corporation. All rights reserved

***
מסביב למסך המפוצל

אחרי אמן-המחתרת בנקסי ב-2010 וג'ון קריפאלוסי ב-2011 , הגיע השבוע יוצר האנימציה המוערך ביל פלימפטון להתארח וליצור את "קטע הספה" ב"משפחת סימפסון" בתחילת הפרק בסגנונו הייחודי. פרטים נוספים אפשר לקרוא בבלוג "האנימטורית" של טל לוטן.



(תודה לאסף רזון)

* אלק בולדווין: "רוק 30" תסתיים בתום העונה השביעית.

* רשת NBC ומפיקי הסדרה "המשרד" שוקלים ברצינות לבצע שינויים דרמטיים בסדרה לקראת העונה הבאה, וייתכן שאף להעלותה במתכונת חדשה ושונה, כשחלק מהדמויות המוכרות תעזובנה את הסדרה ותגענה מספר דמויות חדשות. בינתיים, הסדרה מדשדשת ברייטינג והפרק של השבוע "זכה" לנתוני הרייטינג הגרועים ביותר בתולדות הסדרה

* הסרט של "משפחה בהפרעה" צפוי להיות מצולם בקיץ הקרוב, יחד עם פרקים חדשים של הסדרה שישודרו במסגרת "נטפליקס" (לפרקים שישודרו, ככל הנראה, בתחילת שנת 2013), כך מספר וויל ארנט (הלא הוא ג'וב בלות').

* האם מגי סמית בדרך לעזוב את "אחוזת אבי"? דיווח באתר העיתון "דיילי מייל" גורס שהשחקנית מעוניינת לעזוב את הסדרה בתום העונה השלישית ולחזור לבימת התיאטרון ולקולנוע. האולפנים המפיקים את הסדרה, "Carnival Films" מכחישים בתוקף את הידיעה.

* רשת "פוקס" ביטלה את הסדרה "Breaking In" בכיכובו של מניח הרעפים הנוצרי.

* אפרופו "פוקס" – הרשת חוגגת בימים אלה 25 שנה להיווסדה. במסגרת החגיגות צפוי שידור חגיגי ונוסטלגי של פרק הפיילוט של "נשואים פלוס". עוד בתכנית: פרק ה- 500 של "הסימפסונס" ותכנית ספיישל לציון המאורע.

* רשת "שואוטיים" מעוניינת ליצור סדרת בת ל"קליפורניקיישן" שתתבסס על דמות חדשה שתגיע לסדרה בעונה הקרובה.

* הקאסט של "שנות הקסם" – אז והיום.
* הקאסט של "דוסון קריק" – אז והיום.
* והקאסט של "בלוסום" (למישהו באמת אכפת? טוב, נו, רק בשביל הספורט...) - אז והיום.

* למה יש כל כך הרבה עירום ב"משחקי הכס"? הכותבים של "Saturday Night Live" מצאו את התשובה!

* ולסיום, בכתבה על סדרות רשת שפרסמנו לפני מספר חודשים הוזכרה הסדרה "Hit The Marc" של היוצרת הישראלית חן דרכמן. בימים אלה מנסה הסדרה לגייס כספים לצורך המשך קיומה באתר "Kickstater". לפי כללי האתר, אם תצליח הסדרה לגייס סכום של 1,000 דולר עד ליום ה"דדליין" שנקבע ל- 8.5.12 היא תקבל מימון באמצעות האתר. אם הסכום שיגויס יהיה נמוך מ- 1000 דולר ביום ה"דד-ליין" - היא לא תקבל אפילו דולר אחד. עפ"י המידע שבעמוד הסדרה באתר, עד כה גייסה הסדרה כ- 650 דולר, כך שהיא זקוקה לתרומות בשווי כ- 350 דולר כדי להגיע ליעד הנכסף. עפ"י האמור בעמוד הסדרה, הסדרה זקוקה לכספים הללו לצורך המשך קיומה, שכן עד כה היא מומנה כמעט במלואה מכיסה הפרטי של דרכמן ובסיוע מידידים, והכסף נחוץ לרכישת ציוד חדש ולשדרוג משמעותי של ההפקה, שעשוי לשפר את איכות היצירה כולה. חשוב לזכור שבדומה לסדרות רשת אחרות, מדובר ביצירה עצמאית שגורלה תלוי כעת ברצונם הטוב של הגולשים, כך שמי מבין גולשינו שמעוניינים לתרום על מנת לסייע לפרויקט הזה להישאר בחיים מוזמנים, כמובן, לעשות זאת בזמנם הפנוי ומרצונם החפשי. כתובת האתר לתרומות. בהצלחה!


***

רוצים לכתוב לממיר הבא? צרו קשר: editor@tve.co.il

תגובות (3)