וואו / איתן גשם / 03/06/2012
אתה באמת קראת עכשיו ל"רצח מאדום לשחור" בשם "סדרה פרוצדוראלית"? אני לא חושב שיכולת להעליב את היוצרים של הסדרה הזו בצורה ברוטאלית יותר.
אני אשתדל להתנסח בצורה עדינה ולומר שזה אחת המשפטים הכי לא מוצלחים שיצא לי לקרוא בזמן האחרון.
"רצח" הייתה האנטי-תיזה המוחלט לסדרות הפרוצדוראליות, בתוך המסגרת הנוקשה של הרשת הארצית ועם כל המגבלות שנכפו עליה מלמעלה.
הנה ההגדרה (המדויקת והנכונה) של המונח: "In television, "procedural" specifically refers to a genre of programs in which a problem is introduced, investigated and solved all within the same episode. These shows tend to be hour-long dramas, and are often (though not always) police or crime related."
אמנם ב"רצח" היו לא מעט פרקים בהם היו תעלומות שנפתרו במהלך הפרק. ככה זה כשאתה משדר 123 פרקים ויש עליך לחצים אדירים מהרשת לעשות פרקים כאלה. אבל מה שאפיין באמת את "רצח" והפך אותה לסדרה שונה כל כך בנוף הטלוויזיוני הוא שהיו גם הרבה מאד פרקים שבהם הרצח לא פוענח במהלך הפרק, הרבה פעמים הוא לא פוענח בכלל. לפעמים הסיפור צץ בפרקים מאוחרים בגלל ההשלכות שלו על הדמויות (באופן ברור או מרומז) ולפעמים לא. לפעמים התעלומה הייתה פשוטה ונפתרה בקלות ובעצם נועדה יותר לומר משהו על הבלשים או לקדם משהו אחר, ולפעמים לא. והנה משהו שיפתיע אותך מר תתש היקר - לפעמים בכלל לא הייתה תעלומה בלשית בכל הפרק כולו! (אתה מוזמן לצפות , למשל, בפרק "Night of the Dead Living" מהעונה הראשונה ולספר לי איזו תעלומה בלשית מתרחשת במהלך הפרק הזה. אני אשמח מאד לשמוע). העניין הזה - העובדה שאף פעם אי אפשר היה לדעת מה יוליד פרק, והאם התעלומה תיפתר, היה אחד הדברים שהפכו את הסדרה הזו למיוחדת כל כך ונפלאה כל כך, ולנטע זר מוחלט במסגרת הטלוויזיה הארצית.
ועוד דבר - אני לא חושב שיש סדרה בהיסטוריה של הטלוויזיה הארצית ששמה דגש כל כך גדול על הדמויות לעומת העלילה, ובאופן ברור הדמויות הניעו את העלילה, והתנהגו באופן בלתי צפוי והוצגו באופן עמוק כמלאות רבדים.
לסיכום: אם כינית את רצח מאדום לשחור" בתואר "סדרה פרוצדוראלית", אז אחת משתיים: או שלא צפית בסדרה וחבל מאד שאתה זורק לאוויר הערות על משהו שלא טרחת לצפות בו, או שכן צפית בה וחבל מאד שלא הצלחת להבין את המהות שלך, ואני ממש ממליץ לך לצפות בה שוב (ואני לא כותב את המשפט הזה כדי להתנשא עליך, אלא אומר לך בוודאות שהכוונה של טום פונטנה ובארי לוינסון ויתר חבריהם הייתה ליצור סדרה שתהיה ההפך הגמור מאותן סדרת פרוצדוראליות, והם התבטאו לא אחת בעניין הזה).
האלמנטים הסדרתיים של "רצח מאדום לשחור" / תתש / 03/06/2012
לא שוללים את הבסיס הפרוצדוראלי שלה. האם "הרעיה הטובה" היא לא בבסיסה פרוצדוראלית למרות המספר הלא מבוטל של העלילות המתמשכות שהוצגו בה?
בערך Police Procedural בוויקיפדיה מופיעה "רצח מאדום לשחור" כאחת הדוגמאות לסדרות טלוויזיה מהסוג הנ"ל. בפסקה הקצרה יש משפט שלדעתי מסכם בצורה טובה את הנקודה שלי לגבי מהותה של הסדרה:
The show (particularly in its first three seasons) used long-form arcs to depict ongoing criminal investigations, such as the investigation of a murdered child in the first season, which ran through 13 episodes but ended without an arrest or conviction, or even conclusive proof of who committed the crime.
לפי דעתי פתרון או אי-פתרון של התעלומה שהוצגה בפרק זה חלק מהסיפור שנתון לחלוטין לשיקול דעתם של הכותבים. זה שברוב המוחלט של הסדרות הפרוצדוראליות יש פתרון בסוף הפרק עדיין לא הופך את זה לחלק ממה מגדיר סדרה פרוצדוראלית.
אני לא חושב שלהגיד ש-"רצח מאדום לשחור" היא סדרה פרוצדוראלית מוריד במשהו מערכה. "חוק וסדר", הסדרה הכי פרוצדוראלית בהיסטוריה, בשיאה בעונות 4-10 הייתה סדרת מופת לכל דבר.
זה הפרק על האיש שנתקע מתחת לגלגלים של הרכבת? / kitty / 03/06/2012
ללא תוכן
לא / רייצ'ל / 04/06/2012
הפרק שאת מדברת עליו נקרא "רכבת" (Subway) והוא בעונה השישית (6.07, אם לדייק, בהתאם למיתוס שפרקי 6.07 תמיד מוצלחים/אייקוניים/משהו). כמו כן, הוא נתקע בין הרציף לרכבת, לא תחת הגלגלים.
