ארכיון המסך המפוצל > 2013

הממיר 8/1/13

נאשוויל, קאסל, המתים המהלכים, הוחלפו בלידתן, חי בלה לה לנד, ארץ נהדרת, המפץ הגדול, חשיפה לדרום, האנטומיה של גריי ועוד

מאת: המערכת
פורסם בתאריך: 09/01/2013

10 נאשוויל עונה 1 פרק 1

מצחיק, לקוני בריטן יש נטייה להופיע בסדרות שדורשות דיסקליימר: "ממש לא רק לחובבי הז'אנר". כמו "אורות ליל שישי" הרחוקה מלהיות מוגבלת לחובבי פוטבול (או סדרות נעורים) בלבד, כך גם "נאשוויל" לא מכוונת רק אל חובבי מוזיקת קאנטרי. וכמוה, גם הפיילוט של "נאשוויל" הוא לא פחות מנפלא. העובדה שהוא מצליח לשאוב את הצופה אל נושא מאוד ספציפי שמהווה את רוב עולמם של הדמויות בו, מהווה עדות לכתיבה המעולה. לא מדובר במוזיקת קאנטרי אלא בתשוקה למשהו, בדרך חיים, בדמויות אמינות. באופן הזה מצליח הפרק להפוך גם שונא-קאנטרי שכמוני לחובב שלה, ולו למשך 42 דקותיו (והאמת היא שגם אחרי כן, כשחקרתי קצת על מה שהושמע בפרק). להמשך קריאה (yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה)

9 קאסל עונה 5 פרק 6
הפרק הזה נעשה עבור המעריצים והוא היה מוצלח, כיפי וזרם בקלילות; מספינת החלל, לסימולציה, ל"מעריץ הגדול ביותר של קאסל" (שמתגלה כלא אחר מג'ונתן "קומנדר רייקר" פרייקס, שגם ביים את הפרק), לבקט שמבקשת מקאסל לחתום לה על החזה, לסיפור על הרצח, ולרגע שגרם לכל המעריצים לצווח בכסא - קאסל אומר "שייני".
אפשר היה לנחש כבר מההתחלה שבקט היא מעריצה "בארון" באמצעות הרמזים הלא מילוליים: תמיד כשקאסל לא מסתכל העיניים שלה זורחות כשהיא רואה את השלט הגדול; חיוך הפאנגירל שלה מבליח לשנייה ברגע שנכנסים אל "חדר הפיקוד" ונעלם מיד כשהיא חוזרת להיות הבלשית המקצועית; או ה"גלישה" הנרגשת והחיוך המתלהב כשהיא עומדת לפגוש לראשונה את "הקפטן". הדבר הכי נפלא בפרק הוא שהיותה "מעריצה" מתגלה, בניגוד למה שחשבנו, דווקא כמפריד ביניהם ויוצר מתיחות, ומצד שני הקונפליקט הזה יוצר דיאלוגים טובים שמראים, גם דרך ההבנה והפשרה שהם מגיעים אליה בסוף, איזה זוג מקסים הם. ולא רק זה – מה שנחמד בפרק הזה הוא האופטימיות והחיוביות שבהן הוא נכתב: מעט מאד "ירידות" על עולם המעריצים; אף אחת מהדמויות הראשיות לא בזה להם (כולם רק מתווכחים איזה סוג מד"ב הם אוהבים) ובסופו של דבר היחידים שיוצאים פאתטיים הם השחקנים; אין בדיחות על "מות בתולים" (להיפך - כולם בזוגיות כולל כמה משולשי אהבה); והדובדבן שבקצפת - המעריצים האלה מצליחים להציל סדרה ולהחזיר אותה למרות שירדה לפני עשור, בתום 12 פרקים.



ועוד כמה נקודות מעניינות מהפרק:
*בסצנת "האם כלי הרצח הוא פייזר" בתחנת המשטרה, קאסל הולך וגולש לתוך חיקוי ויליאם שטנר.
*הממציא של הלייזר מסתובב בחולצה שעליה הכיתוב  "Han Shot First".
*מתברר שלקאסל יש בובה של בובה פט ("מלחמת הכוכבים") באמבטיה.
*לגזע המרושע ב"נבולה 9" קוראים "קריברס", רמז ל"ריברס" של "פיירפליי"?
*הספר שעליו חותם קאסל (בהוצאת Marvel) הוא אמיתי, ואף ניתן לרכישה בחנויות. לסדרות רבות יש מוצרים נלווים כגון ספרים וקומיקסים, אבל ב"קאסל" עשו משהו יותר ייחודי. בעקבות הצלחת הסדרה, פורסמו בהוצאת "היפריון" ספרי-מתח מסדרות "דרק סטורם" ו"ניקי היט" שהם הספרים שמוזכרים כיצירות הבדיוניות של קאסל בסדרה, ונכתבו לכאורה ע"י ריצ'ארד קאסל, כולל עמוד סופר רשמי וביוגרפיה .הספרים היו כנראה מוצלחים ואף הפכו לרבי-מכר, מה שהוליד השראה לעבור גם לעולם הקומיקס. אז הרגע שבו מוצג הספר הוא חלקו בלבול מכוון בין דמיון למציאות, וחלקו סתם פרסום סמוי.
*כשקאסל אומר "מתקפת סיילונים? בבקשה תגידי שזו מס' 6", זו אולי בדיחה פנימית: ניתן פיליון יצא בעבר עם טרישה הלפר, ואף סיפר על כך בהומור (בכנס קומיקון כמובן)
*ג'ונתן פרייקס מספר על התענוג שבבימוי הפרק ועל הקילמוטראז' המשותף שלו ושל פיליון בכנסי מד"ב.


ופינת הופעות האורח של הפרק: ג'ונתן פרייקס מופיע בתפקיד המעריץ שמחתים את קאסל. ארמין שימרמן (קווארק מ"חלל עמוק 9", המנהל סניידר ב"באפי") בתפקיד הממציא ה"מטורף" קצת. כריסטינה מור (סוזן ב"דם אמיתי", לורי המקורית ב"מופע שנות ה-70", טרייסי ב"90210") כשחקנית שסולדת מסדרת העבר שלה. אד קווין (ניתן סטארק מ"אאוריקה")  בתור הקפטן-ההולל. ארין ויי (מסדרת המד"ב Alphas) כאחת המעריצות. נעדרה, וחבל מהפרק: המפקדת גייטס (פני ג'ונסון ג'רארד) ששיחקה בעבר תפקיד לא קטן ב"חלל עמוק 9". והכי מצחיק: בתור האקס המסתורי של הנרצחת, כריס מקנה ששיחק את התפקיד של "ג'ואי ביוקנן" באופרת הסבון "One Life To Live" לפני שנכנס לאותו תפקיד נייתן פיליון. (אסף רזון)

9 המתים המהלכים עונה 3 פרק 9

חרף ההשגות שיש לי בנוגע לסדרה, גם בעונתה השלישית והמשתפרת לכאורה, נהניתי מאוד משני הפרקים האחרונים ובייחוד מסיום מחצית העונה. תוך כך, הופרכה התיאוריה שלי מהשבוע שעבר שמרל זכה בכל הנתונים המרשימים של דמות המושל מהקומיקס, בעוד פיליפ נכתב כגרסה חיוורת ואנמית של מנהיג וודברי הרצחני. אמנם נעשה קיצור דרך באמצעות עוקף מישון כדי להעניק לפיליפ את החזות המאוחרת המוכרת שלו. בסדרת הטלוויזיה נדמה שמישון "סתם" חשדנית ולא סובלת את המושל, משום מה, בעוד במקור היו לה הרבה סיבות לנקום לאחר ההתעללות הקשה שעברה תחת ידיו; כמו כן, פיליפ-קומיקס איבד לא רק את עינו, אלא גם את אחת מזרועותיו. והנה, ניתנה לו סיבה אמיתית לתקוף את בית הכלא ולחסל את כל יושביו. להמשך קריאה (תומר סויקר מבלוג קפה + טלוויזיה)

8.5 הוחלפו בלידתן עונה 1 פרק 29
בסוף הפרק ביי עוזבת את הבית אחרי שג'ון קניש, מי שגידל אותה כאביה לאורך כל חייה מגלה על כך שהיא גנבה מהכספת שלו ונוזף בה קשות. תחושת הנבגדות שלו מובנת, וכך גם נזיפותיו, מה שגרם לי לתהות אפילו שהוא השתמש במילים חריפות, שאולי לא היה חכם להשתמש בהן, תהיתי האם ייתכן שביי לא הייתה נפגעת כל כך אם היא לא הייתה חושדת שיחסו הקשוח אליה מקורו בכך שהיא לא בתו הביולוגית.  מה שגרם לי לשים לב שזו לא הייתה הסצנה היחידה בפרק שבה דברים שנאמרו מהלב נחשדו כבעלי מניע אחר והצד ה-"נזוף" השתמש באותו מניע נוסף כדי לא לשמוע. זה קרה במשפט כשהאחות שמעידה אמת על השעות המטורפות שבהן בית החולים העביד בזמנו את האחיות דבר שהביא לבלבולים ולהחלפת תינוקות, מתויגת כמשוגעת בגלל אמונות מפוקפקות אחרות שלה. זה קרה במערכת היחסים בין דפני למלודי, כשמלודי מנסה להזהיר את דפני מפני מערכת יחסים עם הבוס שלה, ודפני חושדת שדבריה נובעים ממערכת היחסים שלה אתו, וזה קורה אפילו בקטנה כשסימון מבקשת מביי לתרום את הכסף שהיא הלוותה לה וביי חושדת בכך שהיא רק רוצה לנקות את מצפונה. העובדה שרוב הזמן ה"מניע" הנוסף משמש תירוץ כדי לא להתייחס ברצינות לתוכן הדברים, גרם לי גם לתהות האם באמת בו האשמה, או שהוא רק מאפשר למי שחפץ בכך להתנער מאחריות או אשמה ביתר קלות. אין לי כמובן תשובה אבל אני אהבתי את המוטיב הזה בפרק, אפילו אם לא לגמרי אהבתי את המקום שאליו הגיעו הדמויות בסופו. (אורלי)

8 חי בלה לה לנד 2 פרקים 30-34
אנתרופולוג זר לו יגיע יום אחד לנתח את דתם של בני ישראל לפי חברי "לה לה לנד" יקבל ודאי את הרושם שאסור להיכנס לכנסייה ולהזכיר את ישו, אבל לקעקע את הגוף, ללבוש מחשופים עמוקים, להתנשק עם גויות ולהתחתן בווגאס ע"י רב בשם בוראט שגם מתפשט- זה לגמרי בסדר. אני חייבת להודות שהיות ואני לא אנתרופולוגית זרה, אלא בתוך עמי יושבת, לא הצלחתי להבין את החוקיות של האסור והמותר אצל תושבי הבית. אני מעריכה כל אדם שעומד על עקרונותיו, ומבינה לחלוטין את חוסר הרצון להיות במקום שמנוגד לאמונתך. יש משהו מכוער מצד ההפקה להכריח את האנשים לנהוג בניגוד לצו מצפונם, אני פשוט לא מבינה כ"כ איך עובד המצפון הזה...
נסים עוז, בעלה הטרי של ליאת הוא אחד האנשים המיותרים ביותר שבבית. מרגע שהגיע הוא מנסה לדחוף את עצמו לכל פריים אפשרי, ובטוח שהוא מנהל את העניינים. העימות שלו עם אלי זולטא הדרדר לאחת הסצנות המכוערות ביותר שראיתי. אני חייבת להודות שהופתעתי הן מהאיפוק והן מהשנינות שהפגין זולטא. "אין לך משהו יותר חזק להגיד, כזה שיכאיב לי במשך שנים?" הוא שואל.
התחרות בין מאיה לנסים הנהג הוכיחה לי דבר ושניים על כוחו של הביטחון העצמי. כל מי שרואה את מאיה בטוח שהיא לוקחת את נסים ב"הליכה", אבל הביטחון העצמי שהפגין האחרון, גרם אפילו לה לפקפק ביכולותיה. בסופו של יום היא השאירה אותו מתנשף - הרחק מאחור- אבל לזכותו ייאמר שהוא נשא בגאון וברוח טובה את  ההפסד. נראה שאפילו נהנה מהעמידה בשמלה ורודה ברחוב .דבר נוסף שגילתה התחרות הזו, היא שלמאיה אין באמת חברים בבית. היא יכולה לדאוג לאפר את ליאת לפני החתונה, להביא לה ג'ינסים במתנה, היא גם יכולה להציע לשרית עבודת דוגמנות.
אבל ליאת, ברגע שהיא צריכה לבחור - בוחרת לעודד את נסים, לא את מאיה. ושרית דוחה את ההצעה לדגמן את הג'ינס משל מאיה ביקשה לגמד אותה ולא לעזור לה. למען האמת, חבל לי עליה. היא מנסה להתחבב על אנשים שלא מסוגלים באמת לחבב אותה, כי הם לא רואים את עצמם כשווי ערך לה. "אף אחד לא אוהב את מי שגורם לו להרגיש בנחיתותו" אמרו כבר מזמן, ומאיה שעולה על המתמודדים האחרים בבית בכל כך הרבה פרמטרים, מוכיחה שזה נכון.
כשהיינו ילדים והיינו מתחלקים לקבוצות במשחקים שונים, היה תמיד מי שצועק: "זה לא כוחות...זה לא פייר..."  אני רוצה להגיד למפיקי לה לה לנד את אותו דבר. אתם לא יכולים לתת לאנשים עם פערים כ"כ גדולים להתחרות. זה לא פייר.
אבל אם המטרה שלכם היא לעשות ניסויים בבני אדם (נכניס אבקת שריפה כמו נסים ונראה מתי היא תתפוצץ לנו בפנים) אז ממש מצליח לכם. רק שהתוצאה הרבה פחות מהנה.  (זלפה)

8 ארץ נהדרת עונה 10 תכנית 3

אחרי התכנית המוצלחת של שבוע שעבר היה ברור למדי שהשבוע תהיה נפילה, אבל למרבה השמחה היא הייתה קלה יחסית והפרק היה מוצלח למדי. קודם כל, פתיח הצוללת חזר, כשעקבות קיצוצי התקציב ניכרים בצילומים שלא הותאמו לגמרי לקאסט המחודש אבל משאירים אותנו להבין שאם ליאת הר לב היא תפקיד האורח הרי שברלד קיבל מעמד של קבע.

במערכון הפתיחה המשעשע ראינו את ביבי שנואש מלהתייעץ עם פייגלין ומירי רגב ("מותר להגיד ככה! שאלתי את דורה!") מנסה להוציא מארתור פינקלשטיין הנחיות ברורות איך להציל את המצב בסקרים. המערכון הציג יפה את חוסר הבהירות של קמפיין הליכוד ואת העובדה שהוא נותן לגורמי שוליים להשתלט עליו, אחרי שההבטחות שפוזרו לגבי "היועץ מאמריקה" התפוגגו בקול ענות חלושה, וחוץ מזה היה פשוט מצחיק. לעומתו, הדיון באולפן שגיחך על פגישת האיחוד כביכול של שלי-ציפי-לפיד היה קצת ארוך ומפוזר מדי- הרעיון להציג את שלי וציפי כפקאצות במסיבת פיג'מה שמנסות לשכנע אחת את השנייה לא להיכנע לחיזוריו של ביבי ("אפילו אם כבר חצי שנה לא היה לך תיק!") היה חמוד, אבל לא ממש הצליח להישאר ממוקד. את המצב הצילו שתי דמויות אחרות- יאיר שמיר שהמשיך לפזר השמצות לכיוון הצד שלו עצמו, ומופז לבוש בפיג'מה של בנות ונדחף למסיבה שלא הוזמן אליה- שהצליחו מעצם הגיחוך הטמון בדמותם לעורר צחוק.

ובפינת הוואט-דה-פאק: שובה של ההיפסטרית האנטיפתית (ליאת הר לב, ותודה למתקנים) שמסרבת להצביע בבחירות. כשמכונת הקפה שלה שלחה אותה ל1945 לפגוש את סבתה ניצולת השואה שדמתה דמיון מוגזם למרים פיירברג, זה היה נראה לרגע כמו פינת תעמולה של משרד ראש הממשלה, אבל כשרונה של ליאת הר לב להצחיק בניואנסים ובמבטים כשהיא מנסה להציל את הדרכון הגרמני גרם לי לצחוק גם בלי להבין בדיוק מה זה היה.

המשך התכנית היה רצוף דמויות שכבר ראינו, מנסות כנראה לבדוק את רמת היכולת שלהן לתפוס בקהל, גם כשהתוצאה הייתה מיותרת. צמד האוחצ'ות פיניש-סמו עם הסלנג הבלתי מובן היה מוזר מספיק בפעם הקודמת וכשהן ניסו להסביר לזהבה גלאון למה הן לא בעניין של מר"צ זה הפך למונולוג ארוך שנקודות השיא בו היו רפליקות "זה בגלל הכיבוש" החוזרות ונשנות. גם לבנת פורן, חיקוי מוצלח ומוצדק למערכון חד פעמי לא הסביר בשום פנים למה מגיע לו מערכון שלם שבו דמותה של פורן תצעק עלינו שכדאי לנו להיפצע, כאילו הפרסומות ברדיו לא מספיקות. דמויות שדווקא שמחתי לראות שוב היו הזוג הצעיר והתפרן יחד עם ההורים הבלתי אפשריים, הפעם במסעדה לרגל יום הנישואים. הפאנצ'ים לא היו צפויים מדי והמשחק של כל הארבעה מצוין, ועכשיו צריך לקוות שהם לא ימחזרו את עצמם לדעת. בפינת "הישראלי המתלבט" סמו הנהדר ניהל בשביל יאיר לפיד את הריאיון בזמן שזה מתאמץ לא להתפוצץ מצחוק ובאופן כללי הוכיח שוב יכולת שליפה מרשימה, דווקא בגלל שכולם כבר מודעים לזהותו. בסיום התכנית התיישב טל פרידמן עם גיטרה ובלי הרבה גינונים שר מה שנראה כמו רצף של ממי פייסבוק שאמנם היה מנותק מהסגנון הצפוי אבל ודאי היה מצחיק בהרבה מקריינות הכותרות של קיציס. ואם כבר מדברים, מה עם מערכון מוזיקלי רציני? זה יכול להיות נחמד. (מירב)

8 המפץ הגדול עונה 6 פרק 9
הווארד מקבל חנייה באוניברסיטה לרכב החדש שלו, ונותנים לו את החנייה של שלדון. כזכור מכמה פרקים די מוצלחים בנושא, לשלדון אין רכב והוא בכלל לא יכול לנהוג, אבל פרט שולי כזה לא ישכנע אותו לוותר על חנייה. מעניין שהפעם שלדון לא סתם אובססיבי לגבי פרט טריוויאלי בלתי מובן, אלא כועס בגלל סיבה אנושית ומוכרת: קנאה. קנאה בהווארד האסטרונאוט, שמקבל יותר כבוד מקצועי מאשר שלדון הגאון.

הריב של הבנים זולג די מהר אל הבנות, שלמעשה מעולם לא היו חברות טובות במיוחד, מעבר לקשר של שתיהן עם פני. ברנדט הנקמנית היא משעשעת כצפוי, ובכלל, נהניתי הרבה יותר מהריב של הבנות (עם פני המסכנה שנקלעת באמצע) מאשר מהריב של הבנים (עם ליאונרד שמגלגל עיניים על שני הצדדים כהרגלו).

שווה אזכור:

*ראג' חושב שמומיות וזומבים הם אותו דבר, פרט להבדלי האופנה הברורים.

*שלדון: "הוא מנסה להרוג אותי! משחקי וידיאו הפכו אותו אדיש לאלימות!"

*ברנדט כועסת על איימי: "אולי אני אפילו אתן להווארד לעשות לי את זה במגרש החנייה! שזה נשמע יותר מלוכלך ממה שהתכוונתי!"  (דורון ז)

7 חשיפה לדרום עונה 1 פרק 1

במסגרת הפופולאריות הנמשכת של הדרום אדום הצוואר והמיוזע (ע"ע דם אמיתי, צדק פרטי, ממפיס ביט, נאשוויל), הגיעה אלינו לעונת חורף סוערת גם Hart of Dixie (או בשמה העברי הנתלה באילנות גבוהים, "חשיפה לדרום"). הפיילוט מספר את סיפורה של ד"ר זואי הארט (רייצ'ל בילסון) שהיא עילוי בתחום הכירורגיה הקרדיולוגית, אבל לא משהו בתחום ה- Bed side manners. לא האוס, אלא יותר הביץ' שחייה מתוכננים כבר לעשר השנים הבאות, ולהרגיש משהו כלפי מישהו או משהו בשבילה זה רק עיכוב. אבל בגלל המכשלה הפעוטה הנ"ל, היא לא מקבלת את ה-fellowship בבית החולים שבו התמחתה, וגם לא בכל בית חולים ניו-יורקי שמכבד את עצמו, ונאלצת לקבל את הצעתו של תימהוני זקן, שניגש אליה לאחר טקס הגמר שלה, לעבוד במרפאתו באלבאמה – הצעה אותה זואי לא מי יודע מה מכבדת. וכאן אנו עדים למפגש הצפוי והבלתי נמנע בין מנתחת מפונקת הלבושה למשעי בחליפת שאנל עם עקבים בגובה של 7 ס"מ, לבין בלובל, אלבאמה – עיירה קטנה ומאובקת, שבה תמצאו כמובן קרתנות, מבטא דרומי עסיסי ותנינים בשם ברט ריינולדס שמשוטטים בר בדרכים (לא מומלץ לבעלי פוביה מתנינים).

ד"ר הארט של לפני אלבאמה דומה לסאמר של לפני ההתאהבות בסת', וצופה מנוסה שיודע דבר או שניים על קונפליקטים – גם אם לעוסים – מצפה לקבל את הקונפליקט שעליו שילם, אבל הפיילוט שלנו ממהר למקום כלשהו, אולי לפיץ' אצל מנהלי הרשת, וד"ר הארט מתרככת תוך חמש דקות בזמן אמיתי. רגע אחד היא בחורה נרגנת הגוררת אחריה מזוודה באמצע שומקום, במשנהו היא נערה ידידותית למשתמש המפזרת קרני שמש לכל עבר ובשלישי היא מיילדת נערה כפרית שישנה בשיעורי חינוך מיני, ועושה זאת בסגנון ד"ר קווין, רופאה במערב (אגב, הבקשה הקבועה להרתיח מים, זה בשביל לעשות קפה?).

במסגרת אותה מהירות לא חוקית, ד"ר הארט גם מתמזמזת עם בחור כפרי שנייה אחרי שפגשה אותו ויוצרת חברות אמת מפלסטיק עם עורך הדין השרמנטי והבלונדיני של העיירה, שברוב טובו הציע לה טרמפ. סדרות בנושא כזה, שבו נערה עירונית פוגשת עיירה זרה ומוזרה ותרבות אחרת, אמורות לתאר מסע שבו הגיבור לומד משהו על עצמו ועל החיים, וכתוצאה מכך – משתנה. דוגמא כיצד עושים זאת ניתן לקחת מהסדרה שהשאילה בחוסר רצון את שמה לגרסא העברית.

ולסיום, שתי תמיהות:

*האם ה- Voice Over המעצבן ימשיך לאורך כל הסדרה?
*אובאמה או לא – האם יתכן ראש עיר שחור בעיירה במדינת קונפדרציה?

(kitty מבלוג קפה + טלוויזיה)

5.5 האנטומיה של גריי עונה 9 פרק 7

אז מה היה לנו השבוע? אריזונה חזרה לעבודה, מרדית' בהריון, אפריל חושבת שהיא בהריון, כריסטינה פותחת את הלב, ביילי לא באמת רוצה להתחתן וקאלי מגיעה הביתה אחרי יום ארוך ומגלה שהיא צריכה להכין סלט. אכן פרק עמוס ביותר.

אני יודע שהרבה צופים החליטו כבר לעזוב את הסדרה (במיוחד אחרי סוף העונה הקודמת), אבל אני המשכתי משום מה. אולי בגלל האופי העקשן שלי (אחרי 8 עונות, זה לא הזמן לוותר), אולי בגלל שיש לי יותר מדי זמן פנוי ואולי כי אני פשוט אוהב את הדמויות. העלילה לא מעניינת, זה כבר ברור. כמה פעמים אפשר לראות את כולם שוכבים אחד עם השני, נפרדים, חוזרים, נפרדים, נפצעים, חוזרים, בוגדים, חוזרים, מתים ובוכים? כנראה ש-185 פעמים.
הדבר שהרים את הסדרה הזו אחראי עכשיו לירידה הכי גדולה שלה. הכותבים כבר הבינו שהם חייבים לעבור לטריקים אחרים, מה שהביא לנו את סיפורי זולה והתביעה, אבל הבעיה היא שזה לא ממש עוזר. אפילו אפריל החמודה הפכה למעצבנת וטורדנית. כאשר כריסטינה הופכת לדמות הכי חמה ואוהבת, צריך לדאוג.

הפרק השבועי לא עזר בכלל, סתם עוד פרק בינוני בעונה בינונית. נקודת האור היחידה- אריזונה. אני כל כך אוהב את הדמות הזאת. כל סצנה אתה פשוט גורמת לי להתאהב בה יותר ויותר. אני אוהב אותה כשהיא עצובה, אני אוהב אותה כשהיא שמחה, עם רגל ובלי רגל, עם סלט או בלי סלט. השבוע אריזונה חזרה לעבודה והתמודדה בפעם הראשונה עם מצבה החדש ולמרבה הפלא זה לא היה מעיק בכלל.

לאורך כל הפרק, מק (החברה הטובה של ורוניקה מארס) עקבה אחרי אריזונה עם כיסא גלגלים. בשבילי, זו אנלוגיה מצוינת למצבה הנוכחי של הסדרה. אחרי 8 עונות, כולם כבר עייפים. הפתרון היחידי הוא להכניס שחקנים חדשים ולחכות שהישנים יוותרו בשקט. הבעיה היא שהשחקנית החדשה שאמורה לתפוס את מקומה של מרדית' בעתיד כל כך מעצבנת, שאני מוצא את עצמי מייחל למותה לאורך כל הפרק. למזלי, בגלל שמדובר באנטומיה של גריי, יש סיכוי טוב שבקרוב מאוד יגיע איזה אסון נוראי (אולי מטאור, וירוס קטלני, התקפה של ציפורים רעבות במיוחד) וימחק אותה מהסדרה. אם זה העתיד, הכותבים חייבים לעבוד שעות נוספות... (שי כהן)

בשולי הממיר

*וופי גולדברג התארחה ב"מקום טוב באמצע".

*בפרק סיום העונה של "לואי" התארחה איימי פוהלר (ששיתפה עמו פעולה ב"מחלקת גנים ונוף" שם התארח בעבר בתור החבר השוטר שלה) ופארקר פוסי שחזרה את תפקידה מהעבר, בתור ליז - בחורה שמצאה חן בעיניו.

*ב"האישה הטובה" התארח ג'אד הירש הוותיק (שנצפה לאחרונה ב"דמג'ס" ובעוד מקומות רבים מספור).

*מי שהתגעגע אל שרי אוטרי (מהכוכבות הגדולות של סאטרדיי נייט לייב בשנות ה-90) יוכל לראות אותה כמדריכת לידה ב"הנורמאלים החדשים".

*ב"האנטומי של גריי" הגיחה נב קמפבל ("שולחן לחמישה") כליזי שפרד, וחובבי סדרות הרשת יזהו בפרק גם את היילי הולמס מ"הגילדה".

ציטוט השבוע

אייל שני: "אתי, את שמעת את הבצק של הבלינצ'ס אומר לך 'תטגני אותי'?"

אתי: "אני לא מדברת עם בצקים, אייל"  (אסף רזון)

מה יהיה לנו השבוע?
8-15 בינואר
 

ביום שלישי: יומני הערפד 4 (HOT3)
ביום שבת: הוחלפו בלידתן 2 מסתיימת (yes דרמה)
ביום ראשון הבא: יומני הרופא הצעיר (yes Oh), מחסן סודי 13 עונה 4 מסתיימת (yes אקשן)

יומני הרופא הצעיר (The Young Doctor's Notebook)
מיני סדרה בריטית בת 4 חלקים המתארת את חוויותיו הסמי אוטוביוגרפיות של הסופר הרוסי מיכאיל בולגקוב שהיה רופא צעיר בכפר קטן בזמן המהפכה הרוסית של 1917. עם ג'ון האם ("מד מן"), דניאל רדקליף (סדרת סרטי "הארי פוטר"). מבוים ע"י אלכס הארדקאסל ("פרוורי הגיהינום").


טקס פרסי גלובוס הזהב 2013 - בלילה בין ראשון לשני, בשעה 2:00 (זמן משוער) בשידור חי בכל ערוצי הסדרות וב-yes 1 .
ביום שני ב- 22:00 ישודר הטקס הערוך והמתורגם ב-yes Oh.

מסביב למסמ"צ
בניגוד לכל כך הרבה סדרות לפניה ("24", "אבודים" ואפילו "הומלנד") שצללו במסלול חד כיווני, "המתים המהלכים" עושה את הבלתי אפשרי וממריאה במסלול ההפוך.

***

רוצים לכתוב לממיר הבא? צרו קשר: editor@tve.co.il

תגובות (19)