ארכיון המסך המפוצל > 2013

הממיר 22/3/13

האישה הטובה, עד עצם היום הזה, ממשלה, הורים במשרה מלאה, ארץ נהדרת, החץ ועוד

מאת: המערכת
פורסם בתאריך: 22/03/2013

9.5 האישה הטובה, עונה 4, פרק 16

פרק מוצלח למדי שהעלה לא מעט שאלות אתיות מעניינות בגזרה של אלישיה. אהבתי מאד את הדרך שבה הוצג עוה"ד שבישופ "מתעקש" שיסייע לאלישיה בתיק, כאשר תחילה לא ברור בכלל מה הכישורים שלו והקהל מצפה בוודאי שיתברר שהוא איזה גאון מתוחכם שפשוט לא נראה כזה (משהו בסגנון אלזבת טסיוני) עד שמתברר שהוא בסה"כ כלי לאיום בידיו המפחידות של בישופ. וכמובן שהליהוק של וואלאס שון לתפקיד הזה הוא מושלם באירוניה שלו. מה שחשוב באמת בסיפור הזה הוא ההשלכה שלו על אלישיה – במשך השנים היא עברה תהליך של הכרה בכך שהמקצוע הזה דורש ממנה לאזן בין הרצון לפעול באופן הגון וחוקי לבין טובת הלקוח והאינטרסים שלו. אבל דומה שכאן הקונפליקט הזה מגיע לשיאים חדשים מבחינתה, שכן כאן כבר מדובר באיומים רציניים על חייהם של אנשים, וכפי שהובהר לה היטב ע"י השופטת בדיון בלשכה שלה – אם יתברר שהיא ידעה על כך משהו עתיד המקצוע שלה בסכנה, שלא לדבר על הפן הפלילי. האם אלישיה תעמוד על שלה ותתעמת עם בישופ על כך? או שתעדיף לשתוק כדי לא לסכן את עצמה? בהחלט דילמה מעניינת, שאני מקווה שתעלה על הפרק בעתיד הקרוב.

Credit: ABC

חוץ מזה, היה לא מעט אקשן אצל קלינדה. מצד אחד, היא נאלצת לראות את השותפים מביאים חוקרת נוספת על הראש שלה ורואים שזה פוגע לה באגו (למרות שאם לשפוט לפי הפרק הזה, אפשר לנחש שהיא דווקא תחברר את החוקרת החדשה והן תסתדרנה לא רע). מצד שני, היא מגלה פרט עסיסי לגבי השאיפות של קרי ונוהגת באופן חברי ונאמן כלפיו כשהיא מחליטה להסתיר זאת מוויל ודיאן ולהזהיר אותו כדי שיוריד פרופיל. הנה, למרות הדימוי שלה כמי שנאמנה רק לעצמה היא מוכיחה (שוב) שהיא יכולה להיות חברה טובה. כמובן שקרי לא מחמיץ את ההזדמנות כדי לפלרטט אתה, ולמרות שנראה שהיא שוב דוחה אותו, נדמה לי שהפעם הדינאמיקה הייתה מעט שונה והיא מתחילה להראות אולי יותר עניין. נראה מה יקרה בגזרה הזו בפרקים הקרובים.

הפרק נתן לנו הזדמנות לקבל הצצה נוספת לדינאמיקה ביחסים של וויל ודיאן. שוב ראינו את הבדלי הגישות ביניהם, כשהפעם וויל הוא זה שהולך על הקו האקטיבי והנועז בעוד דיאן נוקטת בגישה שמרנית יותר. בסופו של דבר הוא מצליח לשכנע אותה ללכת אתו, ויפה לראות איך למרות הפערים האידיאולוגיים הם מצליחים לשמור על החברות ביניהם ולהגיע יחדיו להחלטות באופן מוסכם (איתן גשם). 


9. עד עצם היום הזה, עונה 2, פרק 14

איזה פרק נהדר! המסע של עוץ לי גוץ לי, אמה והנרי לעולם חסר הקסם בפרק הקודם הרגיש כמו הבטחה שנפרעה במלואה הפרק הזה. לא צפיתי את הטוויסט שמזהה את ניל, אביו של הנרי, כבנו של עוץ לי גוץ, אך אהבתי אותו מאוד. הוא הפך להרבה יותר הגיוני את העובדה שפינוקיו הצליח להפריד בין אמה לבינו, את העובדה שפינוקיו ניסה להתחזות לבנו של עוץ לי גוץ לי במידה מסוימת של הצלחה, וגם את העובדה שניל לא ניסה למצוא את אמה אחרי שנודע לו שהקללה הוסרה. מה שתהיתי לגביו היה כיצד הוא הפך לגנב ואיך זה לא מציק למצפונו, ומדוע היה כה ברור לו שאביו יחפש אותו ושעליו לברוח ממנו, אם עיקר הכעס שלו על אביו נובע מכך שהוא ויתר עליו. האם המחשבה שהאב ויתר עליו אין משמעותה שהוא לא יחפש אחריו?

הקטע הראשון שבו מילה, אשתו של עוץ לי גוץ לי,  נראית כאישה אוהבת ומאמינה בבעלה גרם לי לתהות האם ייתכן שהייתה לה הצדקה למהפך שחל ברגשותיה כלפי בעלה, אך המשך הפרק גרם לי לפקפק גם באהבתה הראשונית. מי שמעדיפה בעל מת על פני בעל פחדן לא יכול להיות שבאמת יש בה אהבה לדעתי. ההבדלים בין תגובתו של עוץ לי גוץ לי לנבואה הראשונה כאדם פשוט, ובין תגובתו לנבואה השנייה כאדון האופל, גם הם מעניינים בעיניי, שכן, בשתי הפעמים הוא מאמין שהנבואות ניתנות לשינוי, ואפשר למנוע את התגשמותן. אך בפעם הראשונה כדי למנוע את הגשמת הנבואה הוא מאמין שעליו לפגוע בעצמו, והמטרה שלו היא למנוע מבנו לגדול ללא אב, עתיד שבאמת מפחיד אותו. בפעם השנייה, הוא אינו נראה נפחד כלל מהעתיד הצפוי לו,  ולא ברור אם זה מפני שמפלתו  מפחידה אותו פחות ממה שכבר קרה לו, או מפני שברור לו שאפשר למנוע את התגשמות הנבואה, או מפני שלדעתו הפעם הדרך למנוע את התגשמות הנבואה היא פגיעה במישהו אחר ולא בו. בכל מקרה נראה לי שסוף הפרק יותר משהוא נועד להצביע על דילמה אמיתית שמתעוררת בליבו של עוץ לי גוץ לי בשאלת הריגתו של הנכד שלו, נועדה לגרום לנו לתהות עד כמה אנו מאמינים בשינויים לטובה שעברו על דמותו מאז המפגש המחודש עם בל.

חיפושיהם של קורה רג'ינה והוק אחר הפגיון של עוץ לי גוץ לי גרמו לי לתהות מניין להם להיות בטוחים שהוא השאיר אותו מאחוריו בכלל, וכי מה היה מונע בעדו מלקחת את הפגיון בכליו? עד שממש קיוויתי שנזכה לעוד סצנה הפרק שבה הם מגיעים למקום המסתור של הפגיון, לדעתם, ורק פתק 'סידרתי אתכם' ממתין להם שם, אבל מכיוון שזה לא קרה לא נותר לי אלא לחכות לפרקים הבאים ולראות מי ישים את ידו ראשון על הפגיון הזה, ומתי העימות בין העולם ללא קסם לסטוריברוק, שמטפטפים לנו אותו טיפה טיפה בפרקים האחרונים, יתפוס לתאוצה. (אורלי)

9. ממשלה, עונה 1, פרק 9

הבוס של קתרינה אומר לה במהלך הפרק שלא הרבה יכולים לתת את מה שהיא מביאה לתפקיד שלה, וכמו שהיא טובה בתפקיד שלה היא צריכה לתת לצוות התחקירנים לעשות את התפקיד שלהם, ולא לבצע את התחקירים בעצמה. בירגיטה שומעת מבנט שהיא צריכה לתת לשרים שלה לבצע את התפקיד שלהם, ולא לבדוק מחדש כל החלטה שהם מגיעים אליה, כיוון שאם היא תבצע את התפקיד שלהם מתי יהיה לה זמן להיות ראש ממשלה? האצלת סמכויות היא כמובן דבר נפלא, אבל קשה לביצוע כשהצד הפרפקציוניסט הוא גם זה שהכי חשוף לביקורת ולעין הציבור מחד, והאנשים שהסמכויות מואצלות אליהם לא עומדים בסטנדרטים של המאציל מאידך.

בסוף הפרק לא יכולתי שלא לתהות עד כמה העובדה שמדובר בשתי נשים בעולם שהוא ברובו גברי גורמת להן להרגיש רצון עז להוכיח את עצמן ולהיות צדיקות יותר מהאפיפיור, עד כמה זה משפיע עליהן לא לסמוך על הסובבים אותן, ועד כמה זה השפיע על המחיר שהן שילמו על הבחירות שלהן הפרק.

במקרה של קתרינה בכל אופן , למרות שהבנתי אותה, חשבתי שהבוס שלה צודק בכך שהוא השעה אותה, כיוון שהיא חרגה מסמכויותיה, והפרה הוראות ברורות שהיא קיבלה ובכך בעצם הייתה עבורו העובד שאי אפשר באמת לסמוך עליו. אבל על בירגיטה ריחמתי, כי בעלה היה בעצם זה שהפר את ההסכם ביניהם בפרק הקודם וקיבל על עצמו משרה שהוא לא היה אמור לקבל, והיא תמכה בו לחלוטין על הבחירה הזו ולא עשתה לו שום סצנות. והנה אחרי שהנסיבות הובילו לכך שהוא הוצרך לוותר על המשרה כדי להבטיח את הנראות של ניקיון הכפיים של ממשלתה, התגובות שלו היו בעיניי פוגעניות ומוגזמות מדי. לפני כמה פרקים אמרתי שהנוכחות של בעלה בפרקים אין בה מספיק כדי להוות דמות מלאה, אבל אם כך הם ממלאים את הדמות שלו עדיף שהיה נשאר תפאורתי יותר. (אורלי).

8. הורים במשרה מלאה, עונה 4, פרק 8

פרק עמוס בעלילות, כמיטב המסורת (לא פחות מ-5 סיפורים במקביל), ומטבע הדברים, לא לגמרי אחיד ברמתו. נתחיל עם הסיפור הדומיננטי של העונה – המחלה של כריסטינה. דווקא בפרק הזה היא בקושי הופיעה, וזה מה שהפך את הסיפור לעוצמתי במיוחד. היה מרשים לראות כיצד אדם מתמודד עם הסיטואציה הבלתי אפשרית שנכפתה עליו ומתמרן בין כל הצרות תוך שהוא מוצא פתרונות לכל הבעיות ומצליח להביא לכך שכריסטינה תרגיש טוב יותר. הסיפור הזה לימד אותנו על האומץ והכנות של הסדרה הזו בשלושה מישורים שונים: האחד, חוסר הפחד שלה להראות את כריסטינה כשהיא בשיא השפל בהתמודדות עם הכימותרפיה שרועה על הרצפה חסרת אנרגיות כשהיא לא מסוגלת לזוז. השני, האופן האותנטי שבו מוצגת הדמות של מקס, כאשר דווקא ברגעים קשים כאלה של המשפחה הוא לא מוצג באופן "חמוד" או "מקסים" שמבין שמשהו לא בסדר עם אמא שלו, אלא דווקא הופך להיות קוץ גדול בישבן ולא מנסה להקל על הוריו. השלישי, האומץ של הסדרה להציג את עניין הגראס כחומר בעל השפעה רפואית חיובית ועוד לומר לנו שהעובדה קרוסבי נהג לעשן והחביא גראס מסייעת לשיפור במצבה של כריסטינה. ובל נשכח – מדובר בסדרה משודרת ברשת ארצית (!).

גם הסיפור של אמבר וראיין והרומן שממשיך ללבלב ביניהם והמסע הלא פשוט שהם עוברים יחד להלוויה של החבר של ראיין היה עשוי היטב, ובעיקר נתן לנו טעימה נוספת מכישורי המשחק הנפלאים של מיי וויטמן, ללא ספק השחקנית המוכשרת ביותר מבין חברי הקאסט הצעירים, ואולי בכלל. כל כך הרבה רגשות הובעו על ידה בפרק הזה: אושר, עצב, הבנה,חיבה,מבוכה ועוד. ואת כל קשת הרגשות הזאת היא העבירה בצורה אמינה ומרשימה, וזאת למרות שבתחילה הרומן הזה ביניהם נראה היה מאולץ. גם מט לוריה עשה עבודה טובה כראיין, במיוחד בסצינה ההיא במגרש החניה שבה איבד את עשתונותיו. הגילוי על כך שהחבר ההוא התאבד אמנם היה צפוי מאד, אבל הוסיף מימד דרמטי לעלילה - הקושי להתמודד עם זוועות המלחמה יכול לגרום לתוצאות כאלה, האם גם ראיין עלול שלא להיות חסין לכך? הוא מרגיע את אמבר ואומר לה שהוא לא כמו אותו חבר, אבל אפשר לנחש שזה לא ממש ירגיע את זיק ואת שרה, למשל.

ואם בשרה עסקינן – הסיפור של דרו ומר סיר שתופס אותו מקיים יחסי מין עם איימי היה מעניין, אבל לא כל כך אהבתי את ההתנהלות של שרה כאן. אפשר להבין שקשה לה עם העובדה שהיא עלולה שלא להיות מעורבת בסוגיה מהותית כל כך בחייו של דרו, אבל במעשים שלה היא שידרה שהיא לא סומכת על מרק וגרמה לכך שהיחסים העדינים ממילא של דרו ומרק ייפגעו עוד יותר. דומה כי זהו צעד נוסף, קצת שקוף מדי, שהכותבים עושים במטרה "להפריד" בין שרה למרק ולקרב אותה אל האנק ואני לא ממש אוהב את זה.

העלילה שעסקה בסידני ובקנאה שלה בויקטור הייתה מתבקשת ולא הייתה עשויה רע, אבל ההתנהגות של סידני הייתה קצת מוגזמת ולא הכי אמינה בעיניי, ובעיקר הפריעה לי העובדה שג'וליה בכלל לא הבינה עד כמה סידני פגועה וכמה חשוב לתת לה זמן משלה, ושוב היה צריך שג'ואל יאיר את עיניה בעניין הזה. לא ממש אהבתי את העובדה הזו ששוב הציגה את האישה כאמוציונאלית מדי ואת הגבר כיציב ותומך וחכם.

Credit: NBC

הסיפור של ג'סמין וקרוסבי הרגיש כמיותר ביותר. זה טוב שיש קונפליקטים ביניהם ולא הכל על מי מנוחות מאז הנישואין, וזה גם חשוב שיהיו סיפורים שלהם שלא קשורים בג'באר בהכרח, אבל שוב חזרנו לאותו סיפור ישן ומוכר – ג'סמין שתלטנית ודורשת הרבה וקרוסבי עצלן ואגואיסט. ובסוף הכל נפתר בקלות רבה מדי, בעיקר בזכות הקסם האישי של קרוסבי וה"הבנה" שלו שהוא לא היה בסדר. זה היה פשוט מדי, בעיניי.

בסך הכל פרק די טוב, כשהסיפורים החשובים יותר היו גם הטובים יותר, אבל ההתפזרות הזאת של כל הסיפורים קצת פגעה במיקוד בסיפורים החשובים, וחבל (איתן גשם).

7. ארץ נהדרת, עונה 10, תכנית 12

מסתבר שיש חוק שעל כל תכנית מוצלחת, סאטירית ומצחיקה יהיו לפחות שתיים ארוכות וצדקניות מדי, ורק ליאת הר-לב תציל את המצב. בסבב הנוכחי אנחנו עוד כנראה בתוכניות החלשות, ולפנינו עוד פגרת פסח והלקטים.

בתור פתיחה, לא יכלו לוותר על השיחה הצפויה עם חולדאי שחוץ מלסמן וי על עניין המרתון לא ממש אמרה משהו. אפילו הדאחקות על שר הפנים שרק מחפש לאן לצאת היו מוצלחות יותר. בואו של הדוד מאמריקה שימש תירוץ לחזור לטוקסידו של קיציס ולזנוח בפעם הרביעית ברציפות את שולחן הפאנל לטובת תפאורה מחודשת, שינוי שהוא כשלעצמו דבר רצוי, אבל חסר השפעה כשגלריית האורחים כה בנאלית. הירידות על ההערצה המוגזמת של יונית לוי (עלמה זק מדויקת עם פאה מעודכנת) היו בהחלט במקום וגם את דנה רון בתפקיד המביכה ("אני במקום דויד גרוסמן, מי שזה לא יהיה") עוד סבלנו; אבל את אובמה עם השפם המודבק, יאיר שמיר מציק וביבי מנסה לתווך ולהתחמק כבר ראינו אלף פעם. היו כמה בדיחות טובות ואפילו כוורת השתחלו ("לא סנדרסון, אני לא יודע איפה פוגי גר") אבל הכול התפוגג עם שובה המייאש של רחוול. כבר שלוש עונות שאנחנו נאלצים לסבול את הדמות הוולגרית, המטופשת וחסרת ההצדקה הזאת בזמן שהכותבים מסרבים לרענן את הדימויים שלהם, אם לא את המטרות שלהם. לא מקהלת הילדים (ששרה באופן משעשע משהו את אותו השיר שסיים את העונה של "מצב האומה") ואפילו לא הופעתו של רמי פורטיס בבגדי אישה ובצעקות המוכרות פוגגו את הרושם המאכזב שהשאיר כל הקטע הזה.

ההמשך היה ערבוב בין כתבות חג למערכונים הסדרתיים שהשבוע גם הם לא הצליחו להתרומם. משפחת דלון, שנטשה את המסר החברתי איפשהו אחרי הבחירות לא ממש הצליחה להצחיק השבוע עם השיפוצים לפסח וסמו בעיקר נדנד לירושלמים עם האפיפיור החדש. מערכון שחקני הכדורגל-שולחן שמצטרפים להציל את נבחרת ישראל היה ארוך להדהים ומלבד העקיצות על משחקי המילים המטופשים בכותרות עיתוני הספורט בעיקר פיהקתי.

ליהי האשטאג שוב הייתה זו שהרימה את האווירה. הפעם ההיפסטרית האנטיפתית נשלחה להצדיק את תואר העיתונאית בכתבה על הקניות לחג במודעות עצמית כה נדירה. לו רק גם כתבים אמיתיים היו מוותרים על העמדות הפנים במלונות הגרועים, בחנויות כלי הבית המיותרים ובחנויות הספרים הטרנדיים שיצאו בדיוק-בדיוק לחג. אהבתי במיוחד את העקיצה המחויכת של צמד הדודאים המחודש, עם רועי בר נתן מפזז בתור ישראל גוריון (מסתמן שהוא על משבצת חיקויי הנוסטלגיה) ובדיחת "בטח שיש דבר כזה שיער קצֵר, אני כבר 40 שנה זמֵר". אם לא תכנית חדשה לחג, לפחות פאנץ'. (מירב)

.7.5  החץ, עונה 1 פרק 3

צפיתי בפרק רק בתחילת השבוע ואין לי הרבה להגיד עליו, אע"פ שהוא היה הרבה יותר טוב מקודמו. ונחשפו שני סודות גדולים (דיגל יודע את הסוד של אולי, אוליבר מודע למערכת היחסים של לורל וטומי). שמח שזה לא נמרח יותר מדי כנהוג בסדרות הללו (לא לשכוח: ב"סמולוויל" קלארק לא עף במשך עשר עונות, אז כל הכבוד ל"חץ"). מצד שני, עכשיו אני די מצפה שהסודות של מוירה וחבריה ייחשפו עד פרק שש. לשיפור: גם הפעם הנבל השבועי (ולא סתם מישהו, אלא דדשוט הדגול) היה מאוד אנמי. ד"א, בקומיקס הוא לא מקעקע את שמות קורבנותיו על גופו, אבל זה מזכיר לי את שיטת הפעולה של נבל באטמן בשם מיסטר זאס (יש שיזכרו אותו מסדרת הסרטים של נולאן כאסיר בארקהאם).

רפרנסים:
- לא זוכר את ההקשר, אבל צוינה הכתובת "ברודוויי 1700", שזו הכתובת של משרדי DC קומיקס בניו-יורק.
דדשוט.
- על הדרך, הנה גם זאס.
פליסיטי סמוק, עובדת ה-IT שסייעה לאולי עם הלפטופ.
- לורל ושותפתה דיברו על "תיק ג'רגנס". דן ג'רגנס הוא כותב/צייר קומיקס ותיק שעבד על גרין ארו בשנה שעברה. היצירה הכי מפורסמת שלו היא בוסטר גולד, עוד דמות של DC שבעבר דובר על סדרת טלוויזיה שתתבסס עליה.
- מספר חדר המלון של פלויד לוטוןדדשוט הוא "52", מספר שמאוד מזוהה עם DC בשנים האחרונות.
- בפרופיל של דדשוט אחת המדינות המוזכרות היא מרקוביה, מדינה אירופאית בדיונית מיקום DC.
- מקום העבודה של גיסתו של דיג נקרא "ביג בלי בורגרס", כמו רשת מזון מהיר נפוצה ביקום DC, חברה בת של לקסקורפ. (תומר סויקר מבלוג קפה + טלוויזיה).

בשולי הממיר

בפרק התשיעי של הסדרה "תתקדם" התארחה לורן גראהם (בנות גילמור, הורים במשרה מלאה) בתפקיד איימי חברתם של ריאן וסטיבן מהקולג'.

בראדלי וויטפורד (הבית הלבן ועוד דברים רבים) התארח בפרק התשיעי בעונה השלישית של הסדרה "חסרי בושה".

וואלאס שון (לנצח ויזיני מ"הנסיכה הקסומה" וגם אביה החורג של בלייר ב"אחת שיודעת") התארח, כאמור, בפרק של "האישה הטובה".


מה יהיה לנו השבוע?
22-29 במרץ

ביום שישי: קוראים לי פיץ 3 מסתיימת (yes דרמה)
ביום שבת: וגאס (yes אקשן), הממשלה (בורגן) מסתיימת (yes Oh)
ביום שני: אהבת אמת (yes Oh)
ביום שלישי: העוקץ 5 מסתיימת (yes אקשן), פרויקט מסלול 9 (HOT3)
ביום חמישי: חוק וסדר SVU עונה 10 מסתיימת (yes אקשן), אחים לפשע מסתיימת (yes Oh)
ביום שישי הבא: החוק של גארו (Hot Zone)


יומיות:
דם אמיתי מהתחלה, החל מיום ראשון (yes Oh)
רופא להשכיר מההתחלה, החל מיום חמישי (yes דרמה)

וגאס (Vegas)
דרמה המושפעת מסיפורו האמיתי של השריף המיתולוגי של לאס- וגאס. כאשר ראש העיר פונה לראלף לאמב, חוואי בלאס- וגאס, בבקשה לחקור רצח של עובד קזינו, מתחילה מערכת היחסים הטעונה של לאמב עם וינסנט סבינו גנגסטר חסר רחמים משיקגו שמתכננן להפוך את וגאס לשלו. לאמב וסבינו, שני גברים עוצמתיים, נאבקים בברוטליות עבור השליטה בנווה המדבר התוסס, ועבור שניהם, לוותר זו לא אופציה. עם דניס קוויד, מייקל צ'יקליס ("המגן").


וגאס
©2012 CBS Broadcasting, Inc. All Rights Reserved

אהבת אמת (True Love)
מיני סדרה בריטית בת 5 חלקים שעוסקת באהבה. כל פרק עומד בפני עצמו (עם כמה קרוס אוברים בין הפרקים) ובוחן נושאים הקשורים לאהבה ולמערכות יחסים. על מנת להעניק לה מימד ריאליסטי חלק גדול עשויה מאימפרוביזציות שהשחקנים ביצעו תוך כדי הצילומים. עם דיוויד טננט ובילי פייפר ("דוקטור הו"), קיה סקודלריו ("סקינס"), ג'יין הורוקס ("פשוט נהדרת"), דיוויד מוריסי ("המתים המהלכים").
שלושת הפרקים הראשונים ישודרו ביום שני (ליל הסדר). שני הפרקים הנותרים ישודרו ביום ראשון (ערב חג שני).


אהבת אמת
© 2012 WTTV Limited. ALL RIGHTS RESERVED

החוק של גארו (Garrow's Law)
סדרה משפטית בריטית העוקבת אחר דמותו של וויליאם גארו, מחלוצי המשפטנים של המאה ה-18, ומבוססת על אירועים אמיתיים. וויליאם גארו מזועזע מהשחיתות שמתרחשת בבית-המשפט "אולד ביילי", תומך בנאשמים וממציא את אמנות החקירה הנגדית, ובכך סולל את הדרך לשיטת החוק המודרנית ומוביל מהפכה משפטית באנגליה של המאה ה-18.


החוק של גארו


מסביב לממיר

פרנק ת'ורנטון מי שגילם את קפטן פיקוק בסדרה המיתולוגית "מישהו מטפל בך" הלך לעולמו בגיל 92

מרגשת כמו טופ גיר: תכנית הריאליטי Push Girls מתעדת עקרות בית בכיסאות גלגלים.

  

ג'ורג' ר.ר. מרטין: רשת HBO מתכננת פריקוול ל"משחקי הכס" שיעסוק באירועים שהתרחשו עשרות שנים לפני אירועי הסדרה.

  

ועוד ספין אוף לסדרה מוכרת שקורם עור וגידים: רשת ABC מעוניינת בהפקת סדרת בת ל"עד עצם היום הזה" שתתמקד בעולם של ארץ הפלאות. החדשה המעניינת היא שלצוות ההפקה של הסדרה תצטרף ג'יין אספנסון ("באפי", "אנגל", "פיירפליי", "באטלסטאר גלקטיקה" ועוד) שמשמשת כיום ככותבת מן המניין בסדרה האם.

  

השבוע הסתיימו צילומי הפרק האחרון של "המשרד". לכבוד המאורע פרסם ריין ווילסון (דווייט) בעמוד הפייסבוק שלו טבלה היסטורית ובה שמות השחקני שבאו ראשונים לאודישנים בסדרה. הידעתם שאדם סקוט (בן מ"מחלקת גנים ונוף", "אנשי המסיבות") עשה אודישן לתפקיד של ג'ים? ושמרי לין רייסקוב הייתה מועמדת לתפקיד של פאם?

  

 ואם כבר בריין ווילסון עסקינן – מסתבר שהבחור לא היה צריך לחכות זמן רב כדי למצוא פרנסה. הוא כבר לוהק לתפקיד הראשי בסדרה חדשה ברשת CBS, "Backstrom" שמה. הסדרה תעסוק בבלש משטרה מבריק ומיומן בעל אופי תוקפני ונטייה להרס עצמי. המממ... תעלומה שבועית. אדם מבריק שפותר בעיות אבל יש לו אופי דפוק. מקורי...

  

פיילוט בולט נוסף שזכה לליהוק חשוב השבוע – השחקן הבריטי סטיב קוגן (רעם טרופי) לוהק לסדרה החדשה של דייויד שור, יוצר "האוס", Doubt". הסדרה תעסוק בבלש משטרה לשעבר שעובד כעו"ד ומשתמש בחכמת הרחוב שלו כדי לזכות את לקוחותיו תוך שהוא מתמודד עם השדים בחייו והנטייה להרס עצמי. הממ... תעלומה שבועית. אדם מבריק שפותר בעיות אבל יש לו אופי דפוק... מקורי... ומעניין איך דייויד שור יידע להתמודד עם הרכיבים האלה, הא?...

  

הסדרה "מוארת" בוטלה באופן סופי ע"י רשת HBO, והמשמעות היא שלא תהיה לה עונה שלישית.

  

 חדשות משמחות (?): וינסנט קרת'זייר (קונור מ"אנג'ל" ופיט מ"מד מן") ואלכסיס בלדל (רורי גילמור) מתחתנים! השניים התארסו השבוע, לאחר שנפגשו על סט הצילומים של "מד מן". קונור ורורי? קונורורי!

 חדשות עצובות: הנרי ברומל, אחד מהמפיקים של "הומלנד" ובעברו מפיק וכותב ב"רצח מאדום לשחור" (וגם ב"שיקגו הופ", "רוביקון" ועוד סדרות רבות) הלך במפתיע לעולמו בגיל 66 עקב התקף לב. ברומל היה אמון על כתיבת כמה מהפרקים המוצלחים ביותר של "הומלנד", ובשעתו כתב כמה פרקים מבריקים ל"רצח". אבידה לא קטנה לעולם הטלוויזיה.

  

בשקט בשקט, או בעצם כבר לא ממש בשקט מבחינה תקשורתית, ברשת NBC מתכוונים לשלוח הביתה את ג'יי לנו עם תכנית הלילה שלו ולהחליפו בג'ימי פאלון. עכשיו מתברר שהרשת עובדת בדיסרטיות (או שמא כבר לא?) על הקמת אולפן מיוחד בניו יורק לתכנית החדשה. למי שלא יודע: תכנית הלילה משודרת מזה שנים ארוכות מהעיר ברבנק שבקליפורניה. בזמנו, כאשר קודם לתכנית הלילה נאלץ קונאן או'בראיין להעביר את כל הצוות שלו ואת עצמו ללוס אנג'לס רק כדי לגלות מספר חודשים מאוחר יותר שהרשת מעדיפה להחזיר את לנו למשבצת שלו. אפשר רק לנחש מה הוא חושב על ה"התעוררות" של הרשת בעניין הזה. ובינתיים, מנהלי הרשת מתלבטים לגבי תאריך הפרידה מלנו.

ולסיום, המנטור החדש ב- "The Voice" האמריקאית, הראפר Asher שמע מלסלי נופ ויתר חבריה  ב"מחלקת גנים ונוף" מספר עצות. כך זה נראה:

***

רוצים לכתוב לממיר הבא? צרו קשר: editor@tve.co.il

תגובות (13)