ארכיון המסך המפוצל > 2013

הממיר 3/5/13

הממשלה זוכה להמלצה, משחקי הכס ממשיכה לצבור תאוצה, מד מן מעט מחמיצה, החץ במשקל נוצה והגישה של הוט ויס מכעיסה

מאת: המערכת
פורסם בתאריך: 03/05/2013

9 הממשלה עונה 2, פרק 5

אני חושבת שזה היה הפרק הראשון  שבו התעורר בי כעס על בירגיטה הן בחזית המשפחתית על כך שהיא לא באמת מקשיבה או רואה את הבת שלה, והן בחזית הפוליטית, על הדרך שבה היא בחרה לכופף את אמיר, השר לאיכות הסביבה לתמוך בהצעת הפשרה שלה.במובן מסוים היה בזה משהו אמין שהעביר יפה גם את רוח משפט הפתיחה על כך שאידאליזם הוא לפעמים רק מסווה לשאיפה לכוח,  ושהרבה פעמים אנשים שנלחמים למען מטרות נאצלות פוגעים קודם כל באלה הקרובים אליהם. אם שם הפרק היה לנטוע עץ, אז אפשר לומר אפילו שבירגיטה מרוב שהיא חשבה על היער שכחה לראות את העצים. 

מצד שני, זה היה לא הכי אמין מבחינת האופן שבו בנו את דמותה ואת דמות בתה בפרקים הקודמים. כשבירגיטה אומרת לקראת סוף הפרק שהבת שלה אתמול הייתה בסדר גמור, למרות שזו אמירה שבאה להפחית מתחושת האשמה שלה, ושהצופים יודעים שהיא לא ממש הקשיבה לבתה בטלפון והתעלמה גם מאזהרותיו של פיליפ לגביה, הרגשתי שאני יכולה להבין את ההפתעה שלה כי בפרקים הקודמים אני לא שמתי לב לשום סימן של התעלמות שלה מהבת שלה, או למצוקה כלשהי של הבת שלה, וזה הרגיש שהם בונים את זה במיוחד הפרק כדי להדגיש את ההתדרדרות של הדמות בעקבות הכוח. אבל הייתי מעריכה יותר את סימן האזהרה הזה, לו היה לו סימנים מוקדמים בפרקים הקודמים. בנוסף אחרי האופן שבו היא הציעה לתמוך בטרולס תקשורתית למרות שהוא עשה לה צרות מפלגתיות בפרק הקודם, ואחרי שבאופן עקבי היא נמנעה מלהשתמש ברכילות אישית כדי לנגח יריבים פוליטיים החל מהפרק הראשון, זה נראה תמוה שפתאום ההצעה לתקוף את אמיר בתקשורת מגיעה ממנה. עם כל זאת, למרות שבעיניי הם רידדו תהליך שאמורים היו להראות שמתנהל לאורך כמה פרקים רק לפרק אחד, עדיין זה היה תהליך שמצאתי מעניין לצפייה. ואמין במיוחד לגבי המזכירה שלה, והיחס המתעלם שלה מהילדים של בירגיטה שהודגש כבר בפרק השני העונה, וגרם לי לשמוח מאוד על פיטוריה הנוכחיים, ועל חזרתה של המזכירה הקודמת.

בחזית של עולם התקשורת, קספר המשיך לעורר רחמים גם הפרק, עם חוסר יכולתו לשלוט בליבו ולהתחייב באמת ללוטה,  ואני מאוד מקווה שהוא לא ימשוך את מערכת היחסים הזו יותר מדי, כיוון שאני באמת לא רואה אותו מצליח להתגבר על אהבתו הנואשת לקתרינה.

את קתרינה אהבתי הפרק, אומנם בהתחלה שעשעה אותי העובדה שקספר איש התקשורת הציני עובד דווקא עבור ראש ממשלה אידיאליסטית, בעוד שהעבודה שהוצעה לה והיא קבלה הייתה של יועצת תקשורת של מי שאינו ידוע דווקא בעקרונותיו הטובים, אבל העובדה שהיא לא באמת הצליחה לקבל עליה את התפקיד, והתפטרה, ועוד יותר מכך, העובדה שהיא דאגה שהאנה תקבל גם היא עבודה כשהוצעה לה משרה חדשה בטלוויזיה גרמו לי ממש להעריך אותה, ולשמוח שוב על שאני זוכה לראות בטלוויזיה מערכת יחסים נשית כמו זו שלה ושל האנה. (אורלי)

9. משחקי הכס, עונה 3 פרק 5

מוכרחים לשבח את שמות הפרקים של "משחקי הכס". הם לוקחים מטבעות לשון מוכרים מעולמה של היצירה, ולא פעם מצליחים להשתמש בהם באופן שתקף לגבי הרבה יותר מהמשמעות המקורית. זה היה נכון עם "וכעת הסתיימה משמרתו"בשבוע שעבר, מתוך ההספד שנשא מורמונט מעט לפני שהמשמרת שלו עצמו הסתיימה, לצדן של משמרות נוספות (כמו בעלי העבדים באסטפור), וזה נכון במיוחד לפרק השבוע "kissed by fire". הלהבה נישקה את שיערה של איגריט, בעבר היא "נישקה" את פניו של קלגאן, וברגע WTF של ממש – היא הקימה לתחייה את בריק דונדריון (בפעם השישית). אל האור הזה לא משחק משחקים.

היו המון רגעים מרגשים בפרק. התחבטויותיו של סטאניס והילדה המתוקה שלו שחצי פניה מכוסים כתמים דמויי-קשקשים (של דרקון?), כולל שיר האקפלה שלה בסוף הפרק; רוב שנאלץ להוציא להורג את קארסטארק ברגע מצמרר [1], ג'יימי שייסורי נפשו תואמים את ייסורי גופו, ואולי אף עולים עליהם; אבל אריה היא זו שהכי נגעה בי. זה ראשית קרה בשיחה שלה עם גנדרי כשבישר לה שהחליט להישאר, הנער שמעולם לא הייתה לו משפחה – היא תהיה המשפחה שלו. הפעם השנייה הייתה כמובן כאשר תחקרה את בריק ואת ת'ורוס בנוגע ליכולות תחיית המתים של ר'הלור, האם הוא יכול להשיב אדם ללא ראש. שובר לב.

[1] את רוב אני ממש מחבב, אבל נוכחותה של רעייתו טאליסה נראית מאוד מאולצת. היא התחילה את דרכה כפציפיסטית שמטפלת בפצועי כל הצדדים ומייחלת לסוף המלחמה. פתאום היא מייעצת למלך על אסטרטגיות?


Credit: HBO 


במעלה מלך האינטריגות לא נחו, גם מזימות הנישואין שרקם טייווין (על טיריון וסאנסה הסתפיילרתי בתחילת העונה, אבל זה לא באמת משנה) וגם ניסיונות הבריחה של סאנסה באמצעות אצבעון. סאנסה הייתה אדירה (וגם סופי טרנר שמגלמת אותה), היא נראתה כל כך כנה בשיחה שלה עם בייליש, ורק אחרי שהלך והיא נשמה בשקט לרווחה, הבנו שכל זה נעשה מתוך העמדת פנים גרועה. כפי שאמר לה פעם טיריון, "Lady Stark, you may survive us yet" – הערכה שעומדת כרגע למבחן גדול. (yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה)

8.5 עד עצם היום הזה, עונה 2 פרק 20

"את צריכה כבר לדעת, הדבר היחיד שבו אני מצטיין הוא הישרדות" אומר הוק לרג'ינה בפרק, שהיה (כפי שהסבה רמונה את תשומת ליבי ) פרק שלא היה מבייש פרקים של הישרדות עם כריתת בריתות ובריתות נגדיות, חיפוש מפתחות חבויים, משימות פיזיות משעממות, ואפילו צמידים שמוציאים אותך מהמשחק ומשנים את הכללים. אבל כמי שלא ממש רואה הישרדות אני מודה שכל הרובד הזה של הפרק חלף מעל ראשי, ואני סתם נהניתי מהעובדה שבסופו רג'ינה מאבדת את כוח הקסמים שלה, ממש כפי שחשקה נפשו של הנרי (והסכמתי עמו) לפני כמה פרקים. העובדה שתמרה וגרג דאגו לנטרל אותה גם מציבה אותם כדמויות הרבה יותר מעניינות מבחינתי הלאה, כיוון שעכשיו תמרה היא לא רק הארוסה הבוגדנית של ניל שפינוקיו הזהיר מפניה, אלא גם מישהי שמעניין מה אני אחשוב כשאני אגלה מה האג'נדה האמיתית שלה (ושל גרג).

אהבתי את שיתוף הפעולה בין הנרי לאמה בחיפושם הם אחרי האג'נדה האמיתית של תמרה, כמו גם את השימוש בכוח העל של אמה ומגבלותיו.  

אהבתי גם את העלילה המקבילה עם רג'ינה בעולם האגדות, למרות שהפעם הזו היא הייתה יותר מגוחכת מאשר נוגעת ללב ברצונה לזכות בהכרה על היותה אדם טוב, ובחוסר הבנתה את חומרת מעשיה. פחות אהבתי את העובדה שפתאום גם רג'ינה יודעת ללבוש דמויות אחרות למרות שהתחילו לרמוז לנו על התהליך שכנראה יגרום לזה לקרות, וזה הגיוני שלא רק לקורה תהיה היכולת הזו אלא גם לעוץ לי גוץ לי שלימד אותה הכול, ויכול ללמד גם אחרים, עדיין, זו הייתה יכולת שלה שלא הראו אף פעם קודם, והיא מעצבנת מבחינה תסריטאית  עד כדי כך שהיא גרמה לעובדה שהקסם נלקח מרג'ינה בסוף הפרק לשמח אותי אפילו יותר.  (אורלי).

8. פרויקט מסלול, פרק 6

בפרויקט של השבוע כל מעצב הצטוות לתלמיד או תלמידה מבית הספר לאמנויות בהארלם והמשימה הייתה ליצור ביומיים דגם אוונגרד בהשראת הציור שיצרו התלמידים, שרובם היו חמודים למדי ומאוד מפרגנים.

האמת, כשאני רואה עכשיו בשידור חוזר את הדגמים, אין לי הרבה מה לומר על מרביתם או על הפרק בכללותו. הציפיות שלי מהאתגר היו גבוהות, כי זו הזדמנות עבור המעצבים להוכיח יצירתיות ולהפגין את טביעת האצבע הייחודית שלהם, אבל לצערי, לא היו הרבה הברקות על המסלול והרבה מהדגמים היו מילוליים מידי, חסרי השראה או מתאמצים יתר על המידה. 

את הדגם הזוכה חיבבתי עוד משלב היצירה, הרגשתי שאנתוני ראיין יוצר משהו מעניין. קיוויתי שהוא יצור משהו מעניין, האמת, אחרי הפיאסקו של שבוע שעבר, כדי שהשופטים ייווכחו שלא טעו שהשאירו אותו. זה היה ממש הפסד אם הוא היה הולך בגלל ברט, סוג של קריפטונייט שמעקר כל מעצב שצריך לעבוד אתו והופך אותו לעיסה של תסכול וייאוש. ברט עצמו העלה דגם נוראי למסלול, הזכיר לי את כריות האפליקציות האיומות מאייטיז, מייקל קורס שעשע אותי לחלוטין שכינה אותו "משהו שהטלאטביז ילבשו למסיבה". בדרך כלל ברט יודע לעשות את מה שהוא יודע לעשות - שמלות יפות, בלי שום דבר מעבר, הוא יוצר שמלה שהוא יודע שהיא עובדת ולא מנסה להיות יצירתי, הפרק הזה הוכיח לי שעדיף שימשיך בדרכו זו ולא ינסה להיות יצירתי. לא מבינה מה קרה להיידי שהתלהבה מסרבל הצ'פלין המזעזע הזה. בצדק הודח ג'וש הקרח, עם דגם הבארמנית במועדון הסאדו. הדגם היחידי שבעיני פוספס ע"י השופטים היה של אניה, אהבתי את הנפח, את הצבעוניות העשירה שהתכתבה עם הציור והוא נראה נפלא בעיקר מאחור (כבר פעם שניה שדגם שלה נראה יותר טוב מאחור מאשר מלפנים). הדגם של לורה היה יפה ופייתי ועבודת הבניה והתפירה הייתה מרשימה אבל הוא לא עשה לי כלום ולדעתי לא היה בו שום דבר אוונגרדי. את חצאית העץ וחולצת הפיאנטה של ג'וש השזוף חיבבתי, גם בגלל האפיל הברטוני שמייקל קורס דווקא חשב שהוא מאפיל על הבגד.

ליבי יצא אל אוליבר, שהוא והבגד שלו הלכו לאיבוד דרך מכפלת. אני לא בטוחה שאופי התחרות מתאים לאוליבר, שנראה לי ממש סובל בפרקים האחרונים. (רמונה)

8. מד מן, עונה 6 פרק 4

הבעיה העיקרית שלי עם העונה החמישית של "מד מן" נבעה לא רק מהעובדה שהייתה כה בוטה בסמליה, אלא כי היא ניזונה מסנסציות. המאורעות הגדולים שהתרחשו בה עלו על כל העונות שקדמו לה גם יחד (לא באמת ספרתי, אבל זאת התחושה): ג'ואן התגרשה, רוג'ר התגרש (ולקח LSD), דון   ומייגן רבו מספר פעמים בדרמטיות, סאלי תפסה את מארי מוצצת לרוג'ר, הסוכנות סרסרה בג'ואן והיא הסכימה, פגי עזבה וכמובן – ליין תלה את עצמו. ניתן כמובן לשייך את זה לקיצוניות של הזמנים, אבל זה באמת תירוץ קלוש שמכסה על דרך קלוקלת לספר את הסיפור.

לא הבנתי עד כמה העונה החמישית פגמה בהנאה שלי עד שהגיעה העונה הזו. כלומר, נהניתי משלושת הפרקים הראשונים עד כה, ואהבתי את העובדה שחתכו מאותם חסרונות שפרחו בקודמתה, אבל אני מוצא את עצמי קצת חסר סבלנות כלפי הסדרה. כן, זוהי רק תחילת העונה. כן, הפתיחות של שלוש העונות הראשונות – שהעונה הנוכחית עד כה מאוד מזכירה אותן – גם כן לא היו מאוד מסעירות ובכל זאת מתגמלות בהמשכן. אבל העובדה היא שישבתי עכשיו חסר חשק מול הדף הריק, ובמהלך הצפייה בפרק חשתי שאני רואה דברים שברובם כבר ראיתי. על כן, יותר מאשר בדרך כלל, הביקורת הזו חלקית במכוון ומתמקדת רק במה שבא לי להתמקד בו.

Credit: AMC

הפרק נפתח עם הפגישה של פיט ודון עם היינץ קטשופ, שנערכה בדירת הבגידות של פיט. שוב אלמנט הבגידות והנאמנות, שוב גניבת דעת מאחורי הגב של מישהו אחר, האירוניה של נדרי הנישואין שגלומה בשם הפרק (ובשם הסבוניה של מייגן) To Have and to Hold, הנכונה גם לאהבה וגם לעסקים. המוטיבים מתחילים לעייף אותי, ונותר רק לברך על כך שהדמויות, לפחות באופן חלקי, שמרו על עניין.   להמשך קריאה (yaddo  מבלוג קפה + טלוויזיה)

5.5 החץ, עונה 1 פרק 6

השבוע "החץ" ניסתה לראשונה לחרוג מתבנית הנבל הקבועה כשהציגה כנופיה של שודדי בנקים, ובעידודו (ונכלוליותו) של דיגל, אוליבר הסכים לרדוף אחריהם. אלא שעד שסוף סוף אולי מחליט שחיסול רשימה שהוכנה מראש לא מספיק כדי להציל את סטרלינג סיטי, מתגלה שהכנופיה נולדה בגלל אביו: אחד המפעלים בבעלותו נסגר על ידו לפני תאונת השיט, ואחד ממנהלי העבודה החל לשדוד בנקים עם משפחתו כדי לשרוד. "הנבלים" לא היו מעניינים או מתוחכמים במיוחד, וסיפורם שימש אך ורק כדי להאיר שוב על התפנית שעבר אוליבר על האי בעקבות מות אביו. חוץ מזה, גם גילינו כיצד הפנקס הריק התמלא בטקסט – דיו סתרים שהושחם ע"י אש.

לאחר מספר פרקים בהם אוליבר התקרב ללורל בזמן שטומי לא היה בנמצא, הסדרה החליטה לחזק את הקשר בין השניים בעוד טומי מנסה להרשים אותה. מימון נשף צדקה למען ארגון הסיוע המשפטי של לורל עשה את העבודה, ולא מן הנמנע שבהמשך העונה יהיה פוקוס על משולש האוהבים הזה. אה, וכדאי לכותבים להימנע ממרובע אוהבים, כי היה מחריד (ומטריד) לראות את ת'יאה הטינאייג'רית האלכוהוליסטית נמרחת על טומי באי-הבנה מטופשת כלשהי. בסביבה של אוליבר קווין צריך להיזהר עם דברים כאלה.

כדי שלא תרגיש מחוץ לעניינים, מוירה הננטשת זוכה ליחס מזלזל מילדיה, כשהכואב מכל הוא בנה שזה עתה חזר מהמתים אך מסרב לבלות עמה יותר מחצי דקה. אולי הגיע הזמן לחשוד בפעילות הפנאי של אוליבר כמו שותפיה לפשע? בכל מקרה, סוף טוב הכול טוב, אולי הבין את טעותו ולקח את אמו המיליארדרית המורמת מעם למקום שהכי יהלום אותה – מזללת ההמבורגרים הכי טובה בעיר (= היחידה שהוא מכיר).

בנוהל:
- כנופיית השודדים והמסכות שלהם התבססו (גם אם בחוסר תחכום רב) על קבוצת נבלים בשם רויאל פלאש גאנג. לקבוצה היו מספר גרסאות, אך בד"כ היא שומרת על מבנה של חמישה חברים שזהויותיהם מתבססות על חמשת קלפי הרצף המלכותי, למעט גרסה אחת שהתבססה על כל 52 הקלפים שניתן למצוא בחפיסה. דרק רסטון, ראש המשפחה השודדת בפרק, הוא גם אחת הזהויות של אייס.
- תעשיות סטאג נמצאות בבעלותו של סיימון סטאג הקשור לגיבור העל מטאמורפו.
קואסט סיטי היא עירו של גרין לנטרןהאל ג'ורדן.
מסעדת "ברומ'ס" בקואסט סיטי היא מחווה לג'ון ברום המנוח, כותב מעידן הכסף שבין השאר יצר את גרסאות אותה תקופה של גרין לנטרן (האל ג'ורדן) ופלאש (בארי אלן).

(תומר סויקר מבלוג קפה + טלוויזיה)

 


1.קרוב רחוק , רחוק, עוד יותר רחוק, הכי רחוק שאפשר

הורדה של סדרות מהמרקע כששידורן בחו"ל נמשך כסדרו, היא תמיד דבר מעצבן. הורדה של סדרה בתירוץ הקלוש של זכויות השידור הסתיימו (לא אמורים לחדש את קניית זכויות השידור במקרה כזה?) מעצבנת לא פחות. הורדה של סדרות המשודרות באופן יומי שגם אם רוצים לצרוך אותן באופן נגיד "לא חוקי" ברשת, קשה יותר למצוא אותן ועוד יותר למצוא להן תרגומים בעברית, מעצבנת לא פחות אף היא. והעובדה שמורידים את הסדרה כדי לשדר במקומה את הסדרה "חוקי המשחק"  סדרה קומית  שבאמת אין שום הצדקה לשידור פרקים חדשים ממנה (מעונתה החמישית ואילך)  בשידור יומי דווקא היא פשוט הדובדבן שבקצפת הזלזול של הוט ויס כאחד בהרגלי הצפייה של הלקוחות שלהם. אז כן למי שלא יודע, הוט ויס שוב הפסיקו לשדר את הסדרה "קרוב רחוק", למגינת לבם של צופיה הנאמנים, ויותר משאני תוהה האם יש כאן כאלה שעדיין צפו בסדרה בגלגולה הנוכחי, אני תוהה האם יש כאן צופים של חוקי המשחק שחיכו לה שתחזור ושמחים על השיבוץ שלה. (אורלי)

בשולי הממיר

מרק פלגרינו, הוא לוציפר מ"על טבעי" וגם ג'ייקוב מ"אבודים", הופיע בפרק של "מבוקש", בו הוא התאחד (מטאפורית בלבד) עם מייקל אמרסון, ששיחק גם הוא ב"אבודים" בתפקיד בן ליינוס.

ראיין הנסן, דיק קאזאבלנקס מ"ורוניקה מארס" התארח ב"הורים במשרה מלאה" בתפקיד לוק, הבחור שמפלרטט עם כריסטינה.

מה יהיה לנו השבוע?

3-10 במאי

ביום שבת: הבחורה החדשה 2 (yes קומדיה), The Following מסתיימת (yes Oh)

Credit: FOX

ביום ראשון: טרמיי 3 מסתיימת (yes Oh), קליפורניקיישן 6 מסתיימת (HOT3)

ביום חמישי: בית הקלפים מסתיימת (HOT3)

מסביב למסך המפוצל

חדשות לא טובות לחובבי הסדרה "נקמה" – יוצר הסדרה, מייק קלי, הודיע במפתיע על עזיבתו. הסיבה? לא ברורה באופן רשמי, אבל מאחורי הקלעים מדברים על חילוקי דעות קשים שלו עם מנהלי רשת ABC על כמות הפרקים בעונה והקושי לשמור על המתח כך.  

רשת CW הזמינה עונה מסדרת הבת החדשה של "יומני הערפד",  "The Originals" (שפרק הפיילוט שלה שודר כפרק לכל דבר בסדרת האם). הרשת מזמינה גם עונות נוספות מהסדרות "Hart of Dixie" (עם רייצ'ל בילסון) ו"היפה והחיה".

רשת NBC הזמינה עונות נוספות מ- 5 סדרות: "רבולושן", "שיקגו פייר", "הורים במשרה מלאה", "חוק וסדר: מדור מיוחד" ו"גרים".

רשת HBO מחדשת את הסדרה "ויפ" (בכיכובה של ג'וליה לואי-דרייפוס) לעונה שלישית.

רשת TNT הודיעה על חידושה של "דאלאס" לעונה שלישית, למרות רייטינג לא מזהיר בכלל. מה זה אומר על עתידה של "סאות'לנד" שמשודרת גם היא ברשת זו ולא חורכת את טבלאות הצפיה? עדיין לא לגמרי ברור.

"שני גברים וחצי" חודשה לעונה נוספת, 11 במספר, אבל מאבדת את ה"חצי". אנג'וס טי.ג'ונס שמגלם את הילד לא יחזור לעונה החדשה. אגב, החדשות לא ממש מפתיעות בהתחשב בעובדה שג'ונס ממילא שקל לעזוב את הסדרה בעונה שלפני כן כדי להתחיל לימודים בקולג', ולא פחות חשוב מכך – ג'ונס אמר בקטע וידאו, שהפך לפופולארי ברשת, שהסדרה היא "תועבה". הוא אמנם התנצל אח"כ, אבל כבר אז היה די ברור שימיו ספורים.  

באתר "Happy Place" עולה בשבועות האחרונים מדור שבועי שבו מוצג כל פרק (זמן קצר לאחר שידורו בארה"ב) של "משחקי הכס" אילו היה מתקיים בתוך רשת הפייסבוק. נשמע טפשי, אבל זה מצחיק מאד ומומלץ מאד...

בימים אלה ממש צופים מנהלי רשתות השידור הארציות בפרקי הפיילוט שהוזמנו על ידם על מנת להחליט אילו סדרות תשובצנה על ידם לשידור בעונת השידורים הקרובה. באתר "דדליין הוליווד" התפרסה כתבה מעניינת על מצב הסדרות, וניתן למצוא שם מידע על הסדרות המדוברות יותר והמדוברות פחות. כרגע מסתמן שסדרה בשם "Blacklist" הציגה פיילוט מוצלח במיוחד, ועשויה להתגלות כלהיט הבא של רשת NBC שמשוועת ללהיטים חדשים, מלבד "רבולושן".

ולסיום:השבוע נערך אירוע ארוחת הערב בה מארח נשיא ארה"ב את העיתונאים. המסורת היא שהנשיא עולה ונותן נאום משועשע שמחליף עקיצות עם העיתונאים והיריבים הפוליטיים שלו ומסתלבט קצת גם על עצמו, ובנוסף, נהוג לארח קומיקאי שנותן נאום של כחצי שעה ומבדר את האורחים, להנאתם. השנה (בפעם השניה בקריירה שלו) קיבל את הכבוד לשמש כ"קומיקאי התורן" מיודענו, קונאן או'בראיין. הנה הנאום שלו:

***

רוצים לכתוב לממיר הבא? צרו קשר: editor@tve.co.il

תגובות (7)