ארכיון המסך המפוצל > 2013

הממיר 24/5/13

פרויקט מסלול, ספיישל עשור לארץ נהדרת, מד מן, החץ, הוחלפו בלידתן, הממשלה ועוד

מאת: המערכת
פורסם בתאריך: 24/05/2013

9 פרויקט מסלול עונה 9 פרק 8

כמעט בכל עונה, יש אתגר "נשים אמיתיות", בו נדרשים המעצבים לעצב לנשים שלא בורכו בגוף של דוגמניות ולפיכך יש להן ישבנים, ופולקעס וציצים (מילת המפתח בפרק הזה) וכיוצא בכך. בדרך כלל הנשים הן גם הלקוחות, והמעצב צריך להשביע את רצון הלקוחה שלו מצד אחד אבל גם לא להתפשר על טעמו וחזונו. זה אתגר לא רע בכלל, אבל הפעם משום מה ההפקה החליטה לשלוח קודם כל את הגברים בחייהן של הנשים לקו המערכה הראשון (מה שגרם למעצבים להשתנקות בהתחלה, כי הם חשבו שהם יאלצו לעצב עבורם. חכו עם משאפי האסטמה לשבוע הבא קינדרלך!). הגברים באופן כללי התחלקו לשניים, אלו שלא ידעו מה הם עושים שם, וכשנשאלו מה האישה שאיתם נוהגת ללבוש ענו ביאוש: אה, בגדים? מ... בד? והזן השני, בוגרי האקדמיה של ג'ף מזיווגים שענו על כל שאלה בתשובה המוחצת: ציצים! אחד מהם סיפר בגאווה שהוא התאהב באשתו בגלל הנכסים המרשימים שברשותה, ושחזר את מנהגי החיזור הברברים שלו בכך שהטריד מינית את בובת התפירה של ברט. לבובה אין ראש ושיער, אחרת אני בטוחה שהוא היה גם מדגים איך הוא סוחב אותה בשערות למערה שלו.

בכלל, כל הפרק עמד בסימן שדיים. איתרע מזלו של אוליבר, שגם ככה על סף התמוטטות עצבים כללית והתערער עוד יותר הפרק כשהסתבר לו שהוא צריך לעבוד עם לקוחה בשר ודם, שיש לה רצונות של עצמה וגרוע מזה, חזה, והוא צוות ללקוחה דעתנית ודדנית. בן זוגה הודיע לו שמידת החזה שלה הוא D קאפ ואוליבר האומלל התחיל לפרפר מאימה. לאומלל לא היה מושג במה מדובר ובצר לו הלך לבקש הנחיות מטים גאן, שהודיע לו שאין לו ניסיון מעשי בנושא ועדיף שיתייעץ עם אחת הבנות. אני מוכנה לשים כסף על כך שבלילה אוליבר חלם חלומות אימה על חזה ענק שמנסה למחוץ אותו. אוליבר היה כל כך מתוק וחסר אונים הפרק, אני חושבת שגם בני הזוג שהוא עיצב עבורם רצו לאמץ אותו כחיית מחמד.

אנתוני ראיין קיבל את בן דודו של קונאן הברברי, הסתבר שהוא איבד מזוודה שהכילה כמה מהבגדים של חברתו, והוא רצה לשחזר עבורה שמלה אהובה. לפחות הוא יכול היה לספק פרט אינפורמציה חשוב - השמלה הייתה אדומה. הלקוח של ברייס הודיע לו שהחברה שלו אוהבת ורוד, לדאבונו של ברייס, הלקוח של ג'וש רצה משהו פשוט וקלאסי, בתגובה ג'וש נראה כאילו תלשו לו את כל הפאייטים מהנשמה ללא הרדמה. דווקא במקרה שלהם, הבחירות של הקליינטים שלהם עבדו לטובתם. ויקטור ואניה קיבלו שני זוגות שלא נוצקו בתבנית פרד ווילמה פלינסטון ונרשמה בשני המקרים אהבה ממבט ראשון.

השמלה הזוכה של ג'וש

בסופו של דבר, זו הייתה התצוגה הכי מוצלחת מכל תצוגות הנשים האמיתית, אם כי יש לציין שהמעצבים לא נאלצו להתמודד עם מידות גדולות או עם דרישות לא סבירות מצד הלקוחות. לרוב הנשים הייתה גזרה נאה ורוח ספורטיבית (הן ממש נהנו לעשות שואו על המסלול), הלקוחה של אוליבר הייתה מעט שתלטנית אבל נראה לי שבמצבו הרעוע הוא היה זקוק לקצת אהבה אימהית קשוחה. רוב השמלות היו סטנדרטיות, כלומר, בלי אמירה עיצובית יוצאת דופן, אבל היו יפות למדי והחמיאו ללובשות. רובן לפחות, השמלה של ברייס הפכה בחורה יפה לדודה מרובעת, קימברלי עיצבה לקליינטית שלה חולצה יפה אבל יחד עם חצאית זנותית היא נראתה גוצה ומסורבלת. גם השמלה של אנתוני הייתה קצת בעיתית באזור המותניים, אבל זו הייתה הבעיה היותר זניחה איתה. השמלות של ברט, אנתוני ראיין וברייס הגיעו לתחתית השבוע. השמלה של ברט לא הייתה רעה, והיא סיפקה את חובב הציצים וזוגתו, אבל היא הייתה חסרת מעוף. כרגיל, ברט עושה מה שהוא יודע לעשות ולא חורג מכך (ואולי עדיף שכך, כשהוא מנסה להיות יצירתי הוא מהנדס צ'פלינים עם אפליקציות) ולשופטים קצת נמאס מזה. אנתוני ראיין נפל עם השמלה שלו, היא ממש לא הייתה כזו גרועה בעיני כפי שהתקבלה על ידי השופטים, היה בה חן ואת טביעת האצבע העיצובית שלו, אבל משהו השתבש שם, היא לא התאימה ללקוחה, שבאמת נראתה מחופשת (השופטת האורחת מאלין אקרמן דייקה כשכינתה אותה תלבושת מעודדות או מדים של מוכרת חטיפים בתיאטרון, בכלל אקרמן התבלטה לטובה בים השחקניות השופטות שבדרך כלל סתם מקשטות בנוכחותן את התוכנית בכך שלא הייתה לה בעיה להשמיע את דעתה ולא רק להנהן כהד אחרי השאר) ולא החמיאה לגופה.

ברייס לגמרי נשחט על המסלול. הגיע זמנו של המסכן, זה היה ברור שהוא יעוף וידרז'ן השבוע אחרי ששרד שבוע אחר שבוע בעור שיניו. בפרק שעבר הוא ניצל מהדחה רק בגלל שהתמזל מזלו להשתייך לקבוצה המנצחת. הפעם הוא באמת השתדל להפיק ללקוחה שלו שמלת מאד-מן בוורוד בזוקה, אבל הגזרה התאכזרה ללקוחה שלו שנראתה כמו קוביית לגו ורודה והטוויסט בגב היה עצוב. דווקא הכיסים המושמצים לא היו רעים בעיני (הלקוחה שלו בתמימות קברה אותו כשאמרה שהיא אוהבת את הכיסים כי היא תוכל לשים שם את הסלולרי שלה והארנק), הם היו האלמנט העיצובי הכי מעניין בשמלה הזו אבל השופטים התחרו ביניהם במי יוכל למלא אותם ביותר עלבונות (אפשר להכניס לשם חמישה סנדוויצ'ים, וכלבלב! ונושאת מטוסים! ואת יבשת אוסטרליה!).

לטופ הגיעו העיצובים של אניה, ויקטור וג'וש וג'וש זכה. לדעתי שלא בצדק. השמלה שלו באמת הייתה יפה וחיננית בעיני, היא החמיאה ללובשת והייתה בה מתיקות לא אופיינית לג'וש אבל כל זה לא היה מספיק לדעתי כדי לזכות אותה בפרס הראשון. השמלה של אניה הייתה דרמטית ומרשימה, והשילוב בין המשי, ההדפסים האפריקאים וגזרת הקימונו היו לא שיגרתיים, אבל אני הסכמתי עם מייקל ונינה שהשרוול היה מיותר. כשלעצמו הוא לא היה עשוי טוב, הוא היה רחב מידי, ועם כל הכבוד לאוונגרד, יש משהו מאוד לא פרקטי בלבישת שמלה עם שרוול אחד ארוך וללא שרוול בכלל בצד השני, בהנחה שמדובר בבחורה בעלת שתי ידיים אורגנליות מהיצרן ולא יד תותבת. אני הכי אהבתי את החצאית והחולצה של ויקטור, שהולך ומסתמן כמעצב החביב עלי העונה. שילוב הצבעים היה נהדר, הגזרה הייתה סופר מחמיאה, החצאית הייתה מותק, החולצה הייתה חלום, השרשרת הייתה מגניבה, התיק היה חמוד ואפילו המשקפיים היו סבבה. לא הבנתי מה השופטים רצו מהסטיילינג שלו (אגב, תסרוקת תאומי התומפסון של הקליינטית שלו הייתה שיחוק, וסוף סוף הייתה לוויקטור דוגמנית לא דיכאונית!). אני הייתי בוחרת בו למנצח הפעם, אבל לפחות הוא קיבל סגנות.

בשבוע הבא: בגדי גברים, אתגר קבוצתי, אתגר קבוצתי עם ברט. נראה לי שהיקום עלול לקרוס. או אוליבר. שופט אורח: אדם למברט. יהיה דיסקו. (רמונה)


9 מד מן עונה 6 פרק 7

"אין לך בית. זה עצוב". (הילד דיק וויטמן לנווד שהתארח בביתם)

"לפעמים כשאתה טס אתה חושב שאתה ישר אבל בפועל אתה הפוך". (טדי שואו לדון)

בדיוק. ומהי האשליה הזו אם לא הדבר שממשיך לקיים את דון דרייפר, איש הפרסום שמכירת שקרים – כפי שניסחו זאת הביטניקים שהתרועע איתם – היא לחם חוקו? שלאחרונה במצגות שלו מוכר עוד ועוד את מה שאינו נראה? הנה הוא, דון, והוא מוצלח. בעבודה הוא מאפיל על טדי שואו, הוא החמאה וטד הוא המרגרינה, החיקוי הזול, האיש שלא מצליח להכיל כמוהו את האלכוהול ולשמור על חדותו. מחוץ למשרד דון מקיים לו חדר במלון שבו יש לו מעין שפחת מין שעושה כדבריו, סרה למרותו ולרצונו, אסור לה אפילו לחשוב ללא אישור. אבל זה לא באמת קיים. זהו סתם ניסיון פאתטי לאפשר מציאות שכבר אינה קיימת, זו שבה דון הוא הגבר שהיה פעם. גבר נחוש, ממוקד מטרה. גבר עם תכנית. ב-1 ביוני, חמישה ימים לפני רצח בובי קנדי, דון דרייפר ציין יום הולדת (לא דיק, דון), מה שבוודאי תרם לכל ההתנהלות הזו שלו. המשך (yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה)

8.5 החץ עונה 1 פרק 9

אחרי סיפורה של הלנה ברטינלי, שהחל מבטיח והסתיים בקול ענות חלושה, לא יכולתי לייחל לפרק טוב יותר. אולי הייתה זו ההתמקדות באיום הגדול על אוליבר והעיר, עכשיו הוא מודע לו באופן חלקי. כמובן, היו גם רגעים מופרכים, כמו מסיבת חג המולד שהרגישה לא במקום (למרות שבבסיסו זה היה אמור להיות "פרק חג מולד").

הופעתו של "החץ האפל", חקיין רצחני ש"מסיים" את מה שאולי התחיל, שדרגה את הפרק ולאורך רובו חשדתי שמתחת לברדס נמצא אחד משלושת האנשים שהופיעו בפלאשבק על האי: יאו פיי, דת'סטרוק או אדוארד פיירס. איכשהו לא חשבתי לרגע שהסדרה עשתה בדיוק את מה שציפיתי לפני מספר שבועות, והפכה את מלקולם מרלין לגרסה שלה של מרלין הקומיקסי (משום מה כן עברה בראשי המחשבה שזה עשוי להיות טומי, ללא סיבה הגיונית שהיא). ראש ארגון סודי רב עוצמה וגם מחלטר כרוצח בברדס? אהבתי, אע"פ שזה מזכיר לי במקצת את הנבל הראשי של Cape הכושלת. בנוסף לכך, כוריאוגרפיית הקרב בין השניים הייתה מעולה (אחת הנקודות החזקות בד"כ של הסדרה), ולולא הייתי יודע שהדמות הראשית לעולם לא תמות, הייתי חושש לחייו של אוליבר.

אירועי האי היו מעניינים למדי גם כן. לכידתו של יאו פיי הייתה לא ברורה לגמרי (דת'סטרוק היכה אותו עם חרבו, אבל האם זו הייתה מכת מוות או שמושיעו של אולי בסך הכול איבד את ההכרה?) ואני לא חושב שכדאי לו לצפות להצלה ע"י אוליבר. אוליבר מצדו ככל הנראה ייאלץ להסתדר לבד מעתה והלאה. עד המנטור הבא?

אני מבין, בערך, למה מוירה שיתפה פעולה עם מלקולם והסכימה לחטיפתו של וולטר, אבל איך היא מתכוונת להסביר את היעלמותו רגע אחרי ההתקרבות המחודשת ביניהם? וכיצד היא לא חושדת שחרף הבטחתו של מרלין, גם בעלה השני יקפח את חייו בסופו של דבר? האם וולטר יוחזק במקום מסתור עד שתסתיים תכנית הארגון לשנות את פני העיר בעוד חצי שנה?

בזירה הפחות מעניינת טומי ולורל המשיכו במסכת החיזורים, ולורל לא הסכימה להתקדם עד שתקבל אישור מאולי, וכצפוי הוא אכן "שיחרר" אותה. ת'יאה, כהרגלה, מאשימה את אוליבר בניתוק, ואז מתנהגת כמו כלבה; חבל שהסדרה מתעלמת מהחשדות שהחלו לעלות במוחה לפני מספר פרקים, מפני שזו הייתה הפעם הראשונה שבה "ספידי" הייתה מעניינת. קוונטין התרכך ושיתף פעולה עם הויג'ילנט לאור פקודותיו של מפכ"ל משטרה שתקוע עמוק בקלישאת ה"קצין בכיר שמעוניין רק בתדמית ועתיד פוליטי"; לא אופתע אם הוא נמצא ברשימה.

- כתבתי על מרלין בעבר, אבל הנה הזדמנות נוספת. ארתור קינג היה קשת מפורסם שהזמין את החץ הירוק לקרב על הבמה, אך הפסיד לו. הוא פרש ונעלם מעין הציבור, ולאחר מספר שנים חזר בדמותו של מרלין, מתנקש להשכרה ואחד מיריביו הגדולים של אוליבר קווין.
* בריאן נודוסרדו היה מפכ"ל משטרה מושחת שפעל הן נגד החץ הירוק והן נגד אוליבר קווין כשהאחרון כיהן כראש עיריית סטאר סיטי.
* "פינת אוניל ואדמס" קרויה על שם הכותב דני אוניל והצייר ניל אדאמס, הצמד שהמציא מחדש את הדמות בסוף שנות ה-60.

(תומר סויקר מבלוג קפה + טלוויזיה)

8.5 הוחלפו בלידתן עונה 2 פרק 1

בסיום העונה הקודמת חששתי קצת מהגעתה של הבחורה ההרה שחיפשה את אנג'לו בתום המשפט, זה נראה לא טוב שבדיוק כשהוא זוכה בחמש מיליון, ונראה כאילו כל הבעיות (או רובן לפחות) שלו ושל רג'ינה נפתרו, מגיעה דמות שמטרתה לפתוח עוד קופת שרצים מעברו. הפרק הזה הפתיע אותי לטובה בכך שנראה שהכיוון שאליו הם כיוונו היה דווקא לראות האם אנג'לו באמת אינו האדם שהיה כשעזב את רג'ינה ודפני, "אני בכלל לא חשבתי לספר לך על ההיריון, אבל בגלל ששמעתי שאמרת במשפט שבגלל ההחלפה נמנע ממך לגדל את הבת שלך, חשבתי שאולי תהיה מעוניין לדעת עליו" אומרת לו האישה שאתה היה לו סטוץ של לילה אחד, כשהוא מבקש ממנה לערוך בדיקת אבהות, וביי כועסת עליו כשהיא מבינה שהוא שוב לא חושב לקחת חלק בחיי הילד שייוולד לו אלא לפתור את הבעיה הזו (כך הוא מתייחס לזה) בדרך אחרת. ולמרות שחלק בי, כמו אנג'לו, רואה בהריון הזה סתם הפרעה לא נחוצה להתפתחות הסדרה, פתאום התחלתי להעריך את קו העלילה הזה. הרצון של קתרין לרוץ לסנט /להריץ את בעלה לסנט גרם לי לתהות האם הפוליטיקה עד כדי כך באופנה שלא מספיק שיש לנו בזמן האחרון שפע של סדרות שמתמקדות בפוליטיקאים, גם בסדרות לכל המשפחה מתחילים פתאום לפתח יומרות בתחום. אהבתי את העלילה של דפני הפרק, ובמיוחד את הנזיפה שהיא קבלה ממלודי על אי ניצול ההזדמנויות. ההחלטה של ביי לעבור לבית הספר של דפני ואמט נשאה אף היא חן בעיניי, ובסך הכול היוותה סיום מעורר ציפייה לפרק תחילת עונה מוצלח. (אורלי)

8 הממשלה עונה 2 פרק 8

"ראיתי מה כוח עושה, וראיתי מה מחירו של הכוח, האחד אף פעם לא שקול לשני" (ג'קאר, בבילון 5)

סיום הפרק גרם לי לחשוב על הציטוט הנ"ל, שכן מצד העשייה, בפרק הקודם בנט סארו אמר לבירגיטה שיש לה משהו שאין להרבה אנשים, וזה "כוח" ושתעשה בו שימוש, והיא אכן השתמשה בו והצליחה הפרק להשיג הסכם שלום בין דרום וצפון קארון (שזה, על פי הסדרה, שקול במקצת להשגת שלום בין ישראל לפלסטינים, ושיהיה לכולם בהצלחה עם זה) ומצד המחיר – בינתיים בתה של בירגיטה שסובלת כבר מספר פרקים מדיכאון ומצוקה נפשית קשה, ניצלה את היעדרות האם בשל ענייני הממשלה, והפסיקה על דעת עצמה לקחת את הכדורים שבהם היא הייתה מטופלת, מה שהביא לכך שהיא חטפה התקף קשה והובהלה לבית החולים לקבל טיפול וזריקת הרגעה. בירגיטה בסוף הפרק נראתה כאילו אף היא שוקלת אם היה שווה לה להשיג את הסכם השלום הזה, שיציל את חייהם של מאות ואף אלפים מן הסתם, ויחזק את מעמדה כראש ממשלה, אם המשמעות של ההישג הזה פירושה פגיעה בבתה עצמה. ובעוד השאלה הזו מרחפת באוויר ואף גורמת לי לתהות במה בירגיטה הייתה מעדיפה להצליח יותר כאם או כראש ממשלה, והאם יש סתירה בין הגדרות התפקידים כי כאם את אמורה להעדיף את בתך על פני כל העולם, וכראש ממשלה את לא אמורה להעדיף את בתך על פני כל העולם, חלק בי תוהה מה היה קורה לשאלה הזו, אם בירגיטה לא הייתה מצליחה להשיג את הסכם השלום, והאם זה לא קצת מגמתי האופן שבו התסריטאים כמעט ולא נותנים לבריגיטה להיכשל בצד הפוליטי, ונותנים לה להיכשל שוב ושוב בצד המשפחתי. כשזה בולט יותר במקרים שבהם, כמו בפרק, ההצלחות בחלק הפוליטי, שבו מייחסים לה את הכוח נראות אפילו על גבול הפנטזיה. (אורלי)

ארץ נהדרת ספיישל עשור לתוכנית

אומרים שההומור הכי טוב הוא הומור עצמי, אבל מה קורה כשמסתמכים רק עליו? כנראה שזה לא עובד. השבוע שודר ספיישל עשור לארץ נהדרת שהבטיח להחזיר את כל השחקנים הפורשים ואת כל הדמויות האהובות, או בקיצור- בואו, יש אסי כהן. קצת קודם הזכירו לנו איפה אנחנו עומדים עם מערכון יבשושי על ביבי ושרה (חיקוי לא משהו, במפתיע) והמיטה המדוברת ואז הפציע איל קיציס בפאתוס הסחבקי שלו והזמין אותנו לצאת למסע "בעקבות הסיפור של הדמויות שהן הסיפור של המקום הזה". אל תחנקו מהרובי-ריבלניות – גם ליהיא האשטאג כאן והיא בפרצופה החמוץ תדאג להזכיר לו שהם רק תכנית ושהם כבר עפו על עצמם יותר מדי. לא חמקו מעקיצותיה הממורמרות התערוכה במוזיאון, הומלנד ומכירת הפורמט לסין (כן, זה קרה באמת) ובסך הכול הופגנה כאן מידה ראויה של הומור עצמי שאכן היה מצחיק.

אז הפקאצות מהבלוג של מאי התגייסו לקרבי והן מנג'סות ליורי באייפד, אודי בן-דוד-פדרבוש (זוכרים אותו? או את דב נבון, אם כבר מדברים על זה?) משתעמם והרומנים ייבאו את הפורמט של רמזור ותרמו על הדרך עוד קצת הומור עצמי וסלנג יצירתי. בסדר. מזל שלובה, אולי אחת הדמויות הזכורות ביותר גם אחרי עשר שנים, זכתה למערכון שיכבד את מעמדה: היא שוערת במגדלי יו, מגדלת את מרינה-מקסימליאן-קרני כבת, מכסחת את ניקול ראידמן ואייל גולן במידה שווה ובעיקר מצחיקה ומוכיחה שמדובר בדמות שמצדיקה את המיתולוגיה סביבה. קשת ליבליך, לעומתה, די איבדה מזוהרה, אבל המפגש עם פרס וגילה אלמגור בניסיון לארגן את יום הולדת ה 90 של הנשיא היה מצחיק בכל זאת, בזכות שילוב בין הירידות על השואו של פרס, הטירוף המאופק של ערן זרחוביץ' וחילופי הקאץ פרייז בין הדמויות.

האכזבה הגדולה הייתה מהפילוסים, אולי המערכון האהוב עלי ביותר בתכנית שפשוט לא התרומם. אסי כהן ואורנה בנאי טסו עד ברצלונה רק כדי להציג מערכון בנאלי ובלי להגיד מצ'עמם אפילו פעם אחת. דור הצעירים, באופן טבעי, קיבל גיחות קצרות במיוחד- רועי בר נתן עשה מרים פיירברג, סמו חזר לחרדי וברלד נדחף עם הגופיה ברגע האחרון-  ככה שבסוף, רגע אחרי הפסקת פרסומות בלתי מוצדקת, נשארנו להביט בליהיא האשטאג אוכלת שווארמה ולהבין שזה המצב: פעם היה מצחיק וזוהר, היום רק ליאת הר לב תציל אותנו גם זה יהיה כנראה עמוק בתוך הסחי הישראלי. (מירב)

בשולי הממיר


*ג'סיקה טאק (דם אמיתי, המשפט של איימי) התארחה בפרק של "הוחלפו בלידתן" כמרקי, זו ששתלה בראשה של קתרין את רעיון הריצה לסנאט.

*מייקל קוסטרוף (מורי לוי מ"הסמויה") התארח בפרק של "באנשי" כליאונרד ויקס ונדרוויק, מי שמכיר את השריף המתחזה מימיו בכלא.

*דיאנה ניל המוכרת כעוזרת התובע קייסי נובאק מ"חוק וסדר-מדור מיוחד" התארחה בסדרה Suits בה גילמה - כמה מפתיע - עורכת דין. 

מה יהיה לנו השבוע?
24-31 במאי
 
ביום שבת: לגדל את הופ 3, המפץ הגדול 6 וסטרדיי נייט לייב מסתיימות (yes קומדיה)
ביום ראשון: נשות קבע 7 (yes דרמה), אחוזת דאונטון 2 מסתיימת (yes Oh)
ביום שני: יומני קארי בראדשו, אמילי אוונס, אהבה גדולה: הסיפור האמיתי (yes דרמה)
 
יומני קארי בראדשו (The Carrie Diaries)
הסדרה עוקבת אחרי קארי בראדשו (אנה סופיה בוב) הקטנה, בת עשרה בשנתה האחרונה בבית הספר, בשנות ה-80 המוקדמות. קארי הסקרנית מוצאת עבודה לאחרי הלימודים בניו יורק הגדולה ושם היא נחשפת לבוהמה ולאנשי האופנה ומגלה את החוש האופנתי שלה.  
 
 
אמילי אוונס (Emily Owens M.D)
אמילי אוונס סיימה את לימודי הרפואה בהצלחה והיא מתחילה התמחות בבית חולים בדנבר, שם היא מגלה שהבית חולים הוא בדיוק כמו התיכון: הספורטאים הם המנתחים האורתופדיים, הנערות הרעות הן הפלסטיקאיות והפריקים בחדר המיון. עם ג'סטין הארטלי ("סמולוויל"), קלי מק'קרירי ("צווארון לבן").
 
אהבה גדולה: הסיפור האמיתי (Sister Wives)
סדרת דוקו ריאליטי אמריקאית המתעדת את חייה של משפחה פוליגמיסטית, הכוללת אב משפחה, 4 נשים ו-17 ילדיהם. הסדרה חודשה לשלוש עונות.
 
ביום שלישי: Touch עונה 2 מסתיימת (yes אקשן)
ביום רביעי: הליגה 3 (yes Oh), רוקי בלו 3 (yes אקשן)
 
יומיות
וויל וגרייס מהתחלה, החל מיום שני (yes קומדיה)
עובדים מצטיינים, החל מיום ראשון (HOT קומדי סנטרל)
במקור Workaholics. סיטקום פרוע העוקב אחר שלושה שותפים לדירה, שעובדים יחד בטלמרקטינג.


אהבה מלידה, החל מיום ראשון (HOT3)
במקור Offspring. דרמה קומית אוסטרלית. העלילה, המשלבת פלאשבקים, קטעי אנימציה וסצנות פנטסטיות, מתרחשת בפיצרוי, מלבורן, ומתרכזת בנינה פראודמן, מיילדת בשנות השלושים לחייה, שנוטה לחשוב יתר על המידה ולגלוש לפנטזיות.
 

מסביב למסמ"צ


תזכורת לגולשים: החל מיום ראשון הקרוב ניתן יהיה לצפות בפרקים חדשים של ארסטד דיבלופמנט (משפחה בהפרעה) בנטפליקס, ושבקרוב מאד הסדרה תגיע גם ליס.

 
 

***

רוצים לכתוב לממיר הבא? צרו קשר: editor@tve.co.il

תגובות (12)