ארכיון המסך המפוצל > 2013

הממיר 6/7/13

הוחלפו בלידתן, מד מן, שטיסל, פרוורי הגיהינום, Suits, דקסטר, משפחה בהפרעה ועוד

מאת: המערכת
פורסם בתאריך: 06/07/2013

10 מד מן עונה 6 פרק 13 ואחרון בעונה

קשה לי לאמוד את העונה הזו ביחס ליתר הסדרה, אני צריך קצת זמן כדי לתת לה לשקוע לפני שאדע למקם אותה מבחינת העדפותיי, אבל אני יכול להגיד שרוב הזמן היא הייתה נפלאה בעיניי, ואני לא מצליח להבין את מסכת הקטרוגים כלפיה בשבועות האחרונים (בדמות כתבות בארה"ב, בעיקר). אחרי העונה החמישית הסנסציונית והבינונית, זו שבאה אחריה הייתה צריכה להשתפר אך במעט כדי לזרוח מעליה. היא עשתה הרבה מעבר לזה, ולמרות שאי אפשר לקרוא לה מושלמת היא הייתה מצוינת כמעט כל הזמן, באמצעה סיפקה פרק מופלא ובסופה פרק מושלם. אחרי שהציגה לכל אורכה את מלחמת האור בחושך, את הגיהינום מול גן העדן, את הטוב שבזמנים מול הרע שבזמנים, את החצי הטוב יותר מול החצי האחר, את דון מול טד, את דון מול דיק – מגיעה הפינאלה ומביאה את כל האלמנטים האלה לקרשנדו של ממש. כיאה היא גם מסתיימת בשיר Both Sides Now של ג'ודי קולינס (אני מעדיף את הגרסה של ג'וני מיטשל), שאם שמו לא מספיק, כוללת את השורות, "I've looked at clouds from both sides now / From up and down".

לא זאת בלבד שהפינאלה קשרה את קצוות העונה הזו ללא רבב, אלא בעצם עשתה זאת לסדרה כולה עד כה, עד שאלמנטים רבים בו היו יכולים לשמש כסיום יפהפה וחדור תקווה לסדרה. רגעים כמו פיט שעוקר ללוס אנג'לס, רוג'ר שמיישר מעט את ההדורים עם ג'ואן ומתקרב אל בנו, וכמובן דון שחושף את האמת על אודותיו ואז לוקח את ילדיו לראות את המקום שבו גדל. מעגלים נסגרים. להמשך (yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה)

9 שטיסל עונה 1 פרק 1

הדבר שהכי בלט בפרק הראשון של הסדרה היה המתח שבין עולם החלומות שבו הכול אפשרי, לבין עולם המציאות שבו יש חוקיות ברורה שבה העולם נוהג ויש עוד כללים שצריך לציית להם, והשאלה האם אפשר וצריך ליצור חיבור בין העולמות או לבטל את עולם החלומות כחסר חשיבות ומשמעות.

עקיבא שטיסל, גיבור הסדרה, הוא אדם חולמני במהותו, כשהוא הולך עם קבוצת ילדים לגן חיות לעזור לאביו להשגיח עליהם, הילדים הם אלה שבסופו של דבר צריכים להחזיר אותו למסלול; כשהוא מכין סנדוויצ'ים לו ולאביו, הוא מבלבל ביניהם, ואם זה לא מספיק כדי שנבין שהוא אדם חולם הרי שהפרק מתחיל בחלום שלו, שבו הוא רואה את אמו שנפטרה יושבת ורועדת מקור  בחברת אסקימוסים. עקיבא כדמות חולמנית, הוא אדם המייחס חשיבות לחלומות, ולכן הוא מנסה להבין מה המשמעות של החלום שלו, ואפילו פותח גמ"ח של תנורים בהשראתו. המעניין הוא שכנראה גם שלום, אביו של עקיבא, שלכאורה מיואש מהחולמנות של בנו והחשיבות שהוא מייחס לחלומותיו, מכיל בו מן החולם (שהתפכח?), שכן הוא מנסה לברר אם יש משמעות לחלומו של בנו ואף מנכס אותו לעצמו בהזדמנות אחרת.

החולמנות של עקיבא מתבטאת כמובן גם בצד האומנותי שבו, הוא מצייר, והוא חי בעולם שלא מעריך יותר מדי את סוג היצירה הזה, וכך הוא נקרע בין הידיעה שבסביבתו מעשיו יכולים להתפרש כ"שטויות" לבין התחושה שעבורו זה דבר חשוב מאוד, ואנו רואים שגם כשהוא לכאורה מבטא את דין החברה על מעשיו ואומר לשידוך המוצע לו על מחברת הציורים שלו שהיא "שטויות", הרי כשהיא מסכימה עמו, זה מבחינתו מבטל שידוך ולא משנה שהמדובר הוא בבחורה צעירה יפה ונחמדה, הוא כבר אינו רוצה לראות עצמו משודך למי שלא תבין חלק בו שהוא אולי שטותי, אבל חשוב לו. מצד שני באלישבע, אלמנה המגדלת ילד בן 10, שידוך שעל הנייר לא מתאים לו כלל, הוא מתאהב בשניות ברגע שהוא מבחין בעניין הקל שהיא מפגינה ב"שטויות" שלו. ומכיוון שהוא אדם שגם מייחס חשיבות לחלומות שלו, הרי שמרגע שהוא מתלהב ממנה, הוא גם מנסה לחזר אחריה בעולם המציאות.

וזו כנראה גם אחת הבעיות עם החלומות, על פי הפרק, אם תתחיל להאמין בהם הרי שמי יודע לאן תדרדר? וכך גם שלום נוזף בביתו גיטי על כך שרגע לפני שבעלה אמור לנסוע לחו"ל כדי לבצע את עבודתו הם מפתחים פנטזיות על עסק אחר שישאיר אותו בארץ, וגם אחיו של עקיבא מקלקל את מכשיר הטלוויזיה שבו צופה סבתו בבית האבות, ועל תכניו היא אומרת  "היום הכול יש", אסור שמי שעד היום הסתפקה בקריאת "צאינה וראינה" תיחשף לעולם של חלומות אחרים. מכיוון שהמתח הזה בין עולם החלום למציאות, ובין עולם האפשרי לבין הבלתי אפשרי הוא מתח שקיים בכל החברות, ומכיוון שהכול התחבר להפליא בעיניי אהבתי את הפרק הזה, והוא בהחלט השאיר בי סקרנות לגבי הפרקים הבאים. (אורלי)

8 הוחלפו בלידתן עונה 2 פרק 7

הפרק הזה היה בעיקר צפוי, ההתדרדרות של רג'ינה לשתיית אלכוהול ולשקרים הייתה צפויה מהרגע שבו היא לגמה אלכוהול לראשונה מזה עשורים לפני שני פרקים, הפרידה של טראוויס ודפני הייתה צפויה מהרגע שבו אמט אמר לדפני בפרק הקודם שהיא לא חייבת לצאת עם טראוויס רק כדי להוכיח שהיא יוצאת גם עם חירשים, והעובדה שהמתנדבת בקמפיין של ג'ון קניש תתגלה כבת של יריבתו למרוץ, הייתה צפויה מהרגע שבו היא השמיצה אותה בחריפות יתר כשהיא צפתה בשלט הפרסום שלה. העניין הוא שצפוי פרושו לפעמים נאמן לדמויות ולעלילה ולכן העובדה שהיה ניתן לנחש מהלכים רבים בפרק לפני שהם קרו לא פגמו (לא יותר מדי בכל אופן) בחוויית הצפייה שלי.

מה שהיה פחות צפוי הוא העובדה שהדמות שהפרק נתן לה להבריק במיוחד הייתה דמותו של ג'ון קניש. ג'ון הפרק הניא את טראוויס מתכנית הנקם הטיפשית שלו, וגם בחר להסתכן בבחירת פוסטר הקמפיין שביי עיצבה עבורו, למרות הסיכון שבדבר, בטענה שאם בכל מקרה סיכוייו אינם גבוהים, הוא מעדיף להיכשל בגלל דברים שהוא מאמין בהם ולא בגלל דברים שהוא לא. התמיכה שביי וטובי הפגינו כלפיו בהשוואה לחוסר התמיכה של בתה של יריבתו מציירים אותו אם לא כמתמודד הטוב ביותר הרי שלפחות כאיש משפחה טוב יותר.

דבר נוסף שאהבתי בפרק היה הקלילות שבה התנהל אמט, הן עם טובי, והן עם ביי, במיוחד לעניין האופן שבו הוא קיבל את העובדה שהיא יוצאת עם נואה, איכשהו זה לא נראה כאילו המלה האחרונה כבר נאמרה בעניין הרומן בינו לבינה. (אורלי)

7.5 פרוורי הגיהינום עונה 2 פרק 10

"גרמת לי לחשוב, לא רציתי בכך, אבל חשבתי ו..." כך אומר ראיין שיי לטסה, וגם לי הפרק גרם לחשוב, אם כי אני לא חושבת שאת אותן המחשבות של ריאן שיי.

טסה מסמלת את דמות האישה ה"חושבת" שיש לה חיים משל עצמה שאינם סובבים סביב הגבר שלה, וכמי שהיא הדמות הראשית ברור שהסדרה רוצה להעביר דרכה מסר פמיניסטי כפי שהיה אפשר לראות הן בפרק הזה עם הטפת ההעצמה הנשית שלה, והן בפרקים קודמים כגון "המכשפה ממזרח צ'סטווין". העניין הוא שטסה מוצגת כמיעוט בשכבת הגיל שלה, אולם אם מתבוננים בשלוש או אולי אפילו ארבע מדמויות הנשים המבוגרות יותר בסדרה, אפשר למצוא ששלוש מתוכן לפחות לא רק שאינן סובלות מביטול עצמי ליד הגברים שלהן, אלא שהאופן שבו הן מתוארות הוא כזה שממש אינו מחמיא לפמיניזם, שילה עם השתלטנות שלה, אימא של טסה שנטשה אותה, וג'יל וורנר (אשתו של נואה) עם האנוכיות שלה. בעוד שדאלאס, היחידה שהפנימה במובנים רבים את ההתבטלות העצמית בפני המין הגברי והכי קל לדמיין אותה כנערה מתבגרת בתוך אותו עדר מעריצות, מצוירת כדמות הנשית הבוגרת הנחמדה מכולן.

מה שהביא אותי לתהות: אם ההטפה של הסדרה באמת נחוצה, וקיימות עדיין בנות שההתבטלות העצמית היא דרך חייהן, מדוע הסדרה לא מציעה להן מודלים מוצלחים יותר של נשים בוגרות שיודעות לעמוד על שלהן בלי להפוך לשתלטניות, נוטשות ומונעות מהפחד לקלקל את הגזרה. (אורלי)

Suits עונה 2 פרק 11

כשג'סיקה הורתה ללואיס ליט לבטל את שכירת העוזרת שלו, בגלל לכאורה עצירת קבלת משרות, חלק ממני לא היה יכול שלא להזדהות עם הצער שלו, ובמיוחד עם העובדה שאין לו בכלל מושג מדוע הדבר שבו הוא כל כך רוצה נמנע ממנו, במיוחד כיוון שהאשמה הפעם באמת אינה בו. ואם שתי חברות אחרות לא היו עומדות בתור על מנת לזכות באותה מועמדת לתפקיד אני מניחה שגם היא הייתה יכולה לתהות ימים רבים מה בה היה לא בסדר שהיא לא התקבלה. לפעמים כמו שאומרים זה באמת לא אנחנו זה הם. אבל מצד שני לואיס ליט בהתנהגותו לא פעם מצדיק את היחס הרע שהוא מקבל, כך שלא באמת יכולתי להצטער עליו.

מייק לעומת זאת, הוא דמות שלצער שלה בדרך כלל הרבה יותר קל לי להתחבר אבל אני מודה שהפרק מתח את הגבולות שלי. זה לקח לו פרק שלם להגיע למסקנה שיש נכון ולא נכון, והאופן שבו התנהג היה פשוט שגוי, בעיניי, זה היה שגוי לתת לו להגיע למסקנה הזו אחרי רצף של כל כך הרבה מעשים שגויים שממש לא מתאימים לבחור - איך אני אגיד זאת בעדינות - "לא טיפש"  כמוהו. אמנם זה היה יכול  להסתיים הרבה יותר גרוע, ולרגע כבר חששתי שמייק המסטול, שאמור להחתים את הלקוח על הטפסים, יעשה בעצמו תאונת דרכים, אך למרות שלשמחתי התסריטאים חסכו ממנו תוצאות שאין מהן חזרה, הם הגזימו בעיניי. זו גם לא הייתה העלילה השגויה היחידה בפרק, העלילה האידיוטית של לואיס ליט ושילה נראתה בעיקר כמו בזבוז זמן, וקשה לי שלא לחוש שאם גם ככה רוב דמויות הסדרה לא נותנות את התחושה של אנשים אמיתיים, הרי ששילה עוד נראית רובוטית יותר מכולם. החלקים היפים בפרק היו אלו שבהם מייק ניסה להשיג צדק להוריו המתים, דרך מקרה תאונת הפגע וברח שלהם. אם יש משהו שאני אוהבת במייק (חוץ מהסבתא שכבר מתה) זה את העובדה שהרגש מנחה אותו לא פעם, בגלל שהלב שלו בדרך כלל נמצא במקום הנכון, ואני מניחה שזו הסיבה שאני מחבבת את מייק ורק מרחמת על לואיס, בעוד שמייק מושפע מהרגש, לואיס תמיד נראה פועל מהאגו הפצוע שלו בלבד. (אורלי)

 

7 דקסטר עונה 8 פרק 1

למרבה ההפתעה, היה פרק לא רע. הבעיה העיקרית שלי היא שהסדרה יוצאת מגדר הרגיל כדי להגיד לנו שדקסטר מאבד את שפיותו מפני שדב נטשה אותו. שנים הוא שרד עם הסוד והנוסע האפל, אחותו מגלה את זה ואחרי חמש דקות הוא לא מצליח לתפקד בלעדיה? אני מקווה שבהמשך יתבהר שזה תהליך טבעי שדקסטר עובר לפני נפילתו.

ד"ר ווגל מזכירה לי מאוד את וולטר בישופ (איזשהו שילוב בינו לבין וולטרנייט), ולא עוזר ששרלוט רמפלינג קצת דומה לג'ון נובל… על כל פנים, התוספת שלה מבורכת נכון לעכשיו ושמח שלא מרחו את העניין במשך כמה פרקים. אין ספק שהייתה לה היכרות עמוקה עם הארי לפני שנים רבות והוא סמך עליה עם סודו של דקסטר. אני לא מאמין שהיא תהווה איום על דקסטר, אלא תהיה אבן דרך גדולה עבורו אל קו הסיום. מעניין המסלול של דב בכדורים, סמים וגברים מסוכנים כגיהינום אישי מבחירה. חיים הרסניים כמפלט מדקסטר. חוסר הזהירות שלו, בהריגת בריגס והיעלמותו (הקצרה) של האריסון, הוכיחו שהיא צודקת. למרות הסבל שלה, נדמה שדב נמצאת במקום הרבה יותר מרתק מכפי שהייתה בעונה שעברה, שותפה מאולצת לפשעי אחיה. כפי הנראה גם נסתם הגולל על "אהבתה" לדקסטר, וטוב שכך.

דמויות המשנה, כרגיל, מקבלות קווי עלילה בנאליים. ג'יימי* דפוקה שהיא נכנסת למיטה (תרתי משמע) עם קווין העוד יותר דפוק. לא מבין למה דב עדיין סומכת עליו ומסתייעת בו, בטיסטה מכיר אותה הרבה יותר זמן וגם לא רעיל כמוהו. יופי שבטיסטה קיבל את הקידום. סיפור הפרישה שלו היה מיותר בכל מקרה. חבל שהוא ממשיך להיות עלוב עם ההתרפקות על זכרה של לאגוורטה והפריטים שהשאירה אחריה. *פיהוק* (תומר סויקר מבלוג קפה + טלוויזיה)



2
 משפחה בהפרעה עונה 4 פרק 3

נפצח כמובן במה שאי אפשר להתעלם ממנו: וואו, כמה שלינדזי נראית נורא. היה לנו דיון של ממש על זה בפייסבוק לפני כמה ימים, אבל מעבר ללוק המצער שלה, האופן שבו נראתה מעיד רבות על העונה עד כה. אותה חלטוריסטיות שהלנתי עליה בפרק הקודם מתבטאת גם בחוסר העקביות במראה של לינדזי. אם זה מיד אחרי האירוע עם הספינה, כלומר שעות ספורות אחרי תום הסדרה הקודמת, ואם זה במהלך הפרק עצמו. כשהיא נוסעת עם טוביאס הגבות שלה היו כהות כמו פעם, אבל אחרי כן בארוחה בבית התמחוי הן היו בהירות. אבל הכי חמור – הפאה הזו. אוח. מי המלבישה שלהם? כי היא לא יודעת לעשות את העבודה שלה. גם אם נעזוב את המראות השונים בין פעם לאז, היא שיוותה לפורשיה מצח ענקי ולא טבעי.

גם מעבר לכך, זה היה פרק מחורבן שלישי ברציפות, שוב כמעט ללא צחוקים. על המעט שכן היו ניתן להודות לדיוויד קרוס, ולא בגלל החומרים שניתנו לו אלא כי הוא פשוט עושה מטעמים אפילו מאדים [1]. למעשה, ועצוב לי לכתוב את זה, הכתיבה המקרטעת הבליטה את החיוורון של פורשיה דה רוסי. היא מעולם לא הייתה שחקנית גדולה, אבל הפעם זה ניכר מאי פעם, כשהפרק עמוס ברגעים מתים ולא מצחיקים. למשל סצנת הנדל"ן עם אד הלמס – הגם שהיה נחמד לראות אותו פה שוב – הייתה ארכנית ומיותרת, קורבן נוסף להיעדר מספרי העריכה; או השיטוט המטופש של לינדזי וטוביאס באחוזה עצומת הממדים בעודם משוחחים. הסצנה הזו הייתה רעה לא מעט מכיוון שפורשיה עצמה הייתה כה גרועה. הצעקות הנרפות שלה אולי היו נשמעות מחדר צמוד, לא מעבר לו.

[1] הוא כל הזמן חשב שהוא בחברת שחקנים כמותו שעוסקים באימפרוביזציה, אבל אני מתאר לעצמי שה-"Yes, and" שהוא חזר עליו פעם אחר פעם בניסיונות לקדם סיטואציות לא הובנה על ידי מי שלא הכיר טיפה את התחום. הרעיון הוא ליצור דיאלוג, לקחת סיטואציה שהשותף לאימפרוביזציה מעלה, להסכים אתה ולהוסיף עליה. כלומר: "כן, ו…".

מבחינה עלילתית, כל דבר בפרק הזה היה פשוט מעפן. החברים החדשים של לינדזי וטוביאס מגעילים. הגם שזה נחמד שמארקי בארק הוא בנו של אותו פעיל סביבתי שלינדזי דיברה אתו בעבר, הוא נראה קריקטורי בערך פי אלף מאביו. למעשה, אפשר להשליך ממנו על ההבדלים התהומיים בין הסדרה הנוכחית לקודמתה, לא מעט בגלל שגם מארקי עצמו חבש פאה איומה (ומתחתיה היה בראיין איש הסאונד מ"המשרד"). איך אפשר ליהנות ממשהו כשהתפרים בו כל כך גלויים, ברצינות? מילא אם היה משהו שיחפה על זה, אבל אין. מארקי הוא דמות גרועה [2]. "ארסטד" במיטבה הייתה עושה מטעמים מכך שלינדזי חולת תשומת הלב מוצאת לה גבר שלא מצליח לזהות פני אנשים, אבל מבחינתי זה נוטרל כבר מההתחלה, כי בדקה הראשונה שלו על המסך מארקי בארק זיהה את החברה שלו בחדר מלא אנשים. כלומר, אפשר לדבר על הפרטים ועל בניית הפאזל, אבל אם סדרה מצפה ממני לשים לב לפרטים כי הכול חשוב ומשמעותי, מן הראוי שתוודא שכל הפרטים שלה בכלל מצליחים לעמוד.

[2] יענים הפכו לנוכחות קבועה בכל פרק עד כה. אחת דרסה את מייקל כשנכנס לבית הוריו בסוף הפרק הראשון,דמות האינדיאני שהופיעה בפני ג'ורג' ואוסקר בפרק השני  נדמתה לג'ורג' כמו בת יענה, וכעת מתברר שלמארקי בארק יש חוות יענים. מן הסתם משהו שאמור להוות סמל לטמינת ראשה של משפחת בלות' בחול.

דוגמה נוספת, השאמאן בהודו [3]. הסצנה יצאה מגדרה כדי לא לספק שוט נורמלי ורציף של פניו, מה שכמובן גרם לי להבין מיד שמדובר במישהו מוכר תחת מעטה האיפור המגוחך הזה. עצירה על פניו מספקת את התשובה ב-99 אחוז, ומסבירה מדוע עשה פרצוף כשלינדזי אמרה לו שאין לה ילדים. הייתי אומר שמעניין אותי לדעת איך לעזאזל מייבי הגיעה להודו באותו זמן שאמה והצליחה להתחזות כך, אבל בכנות, זה לא באמת מעניין. שלושת הפרקים הראשונים הוציאו לי את הרוח מהמפרשים ואני בספק רב אם יצליחו לעשות עם זה משהו טוב. הייתי מקבל הכול אם זה באמת היה מצחיק, אבל זה לא.

[3] פליטים רבים מהסיטקום קצר הימים Outsourced, שהתרחש כמובן בהודו, התקבצו כאן – זיהיתי לפחות ארבעה בהפרש של דקות ספורות. מעניין אם זה מכוון או סתם טייפ קאסט שגרתי. אני מהמר על הראשון. (yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה)

מה יהיה לנו השבוע?
5-12 ביולי

ביום שבת: נרדפת מסתיימת (HOT3)
ביום ראשון: תתקדם מסתיימת (HOT3), אחוזת דאונטון 3 (yes Oh)
ביום שני: הבורג'ס 3 מתחילה, הטופ מודל הבאה 15 מסתיימת (HOT3), הוויקינגים, הסודות של דה וינצ'י (yes Oh)
ביום שלישי: סקנדל 2, גדולה מהחיים 3 (HOT3)
ביום רביעי: אנשי הצללים מסתיימת (yes Oh)
ביום חמישי: רקדניות קטנות 2ב (yes דרמה), שיחת בנות מסתיימת (yes דרמה), Revoulotion מסתיימת (yes אקשן)


הוויקינגים (Vikings)
דרמה מתוסרטת של ערוץ ההיסטוריה האמריקאי. דרמה היסטורית העוסקת במסעם של הלוחמים הנורדים לכבוש את האדמות הצפוניות של אנגליה. מבית היוצר של "שושלת טיודור".

הסודות של דה וינצ'י (Da Vinci's Demons)
דרמה אפית והיסטורית העוסקת בחייו המוקדמים של ליאונרדו דה וינצ'י ועל האנשים בצללים שניסו לעצור אותו ואת הקדמה. מתסריטאי "האביר האפל" ומפיקות "דוקטור הו".

מסביב למסך המפוצל

*איכס, רני רהב. ביקורת על בחירת השופטים לקראת העונה החדשה של כוכב נולד (או איך שלא יקראו לה). תודה למירב

כך היו נראים כוכבי משחקי הכס לו חיו באייטיז/ניינטיז, GTA סטייל:

ועוד הרבה תמונות בטמבלר של האמן מייק רובל

***

רוצים לכתוב לממיר הבא? צרו קשר: editor@tve.co.il

תגובות (6)