המסך המפוצל

באושר ובעושר עד...

על הסדרה הדרום קוריאנית "באושר ובעושר" המגיעה השבוע לשידור בארץ

מאת: זלפה

פורסם: 08-07-2013
16 תגובות

אח, באושר ועושר. ההבטחה הנצחית של אגדות הילדים מוצאת את עצמה נחבטת מדי יום אל מבחן המציאות.

הבחורות העניות וטובות הלב לא באמת פוגשות בחורים עשירים שיספקו להן את כל מחסורן וגם יאהבו אותן לנצח. בדרך כללהן פוגשות בחורים חסרי פרוטה שגם מסבכים ומאמללים אותן.

ואיפה הן בכלל יפגשו "נסיך"? זה לא שהם מבלים באותם מקומות.

ונניח שהן פוגשות "נסיך" עשיר, הרי רוב הסיכויים שהוא כלל לא ישית ליבו אליהן.

והאם האהבה לנסיך היא אכן אהבת אמת, או שמא עצם היותו נסיך - מעמד שהוא נולד אליו - הופכת אותו לדמות שאוטומטית ראויה לאהבה? 

 

בדרמה הקוריאנית שתעלה השבוע לשידור מתייחסים לשאלות שהעליתי. הדרמה ששמה בישראל תורגם ל"באושר ובעושר", נקראה במקור: Cheongdamdong Alice. צ'וננגדאם דונג הוא אזור יוקרתי בקוריאה, בו נמצאים מיטב הבוטיקים, משהו סטייל כיכר המדינה בישראל.

 

סיפורנו מתחיל בבחורה חמודה, ערכית ומוכשרת, שלמדה עיצוב אופנה והייתה הבולטת בכיתתה. היא חולמת  שיום אחד תפתח מקום משלה באזור היוקרתי ביותר בקוריאה, אבל מגלה שאפילו למצוא עבודה כמעצבת זוטרה בבית אופנה רגיל, היא איננה מסוגלת. לשם מתקבלים אלה שהוריהם היו עשירים מספיק כדי לשלוח אותם ללמוד במקומות יוקרתיים בחו"ל, ושיש להם מספיק כסף כדי ללבוש את העיצובים היוקרתיים ביותר.

בדרך הקשה היא לומדת שהכישרון לא מביא להצלחה, אלא הקשרים שיש לך.

 

כשהיא מבינה שהניסיונות להצליח תוך כדי שמירה על כללים של הגינות ואתיקה, הם חסרי טעם, היא פונה לדרך אחרת - היא מחפשת גבר עשיר שיפתח לה דלתות, והיא יודעת שכדי להגיע לגבר כזה, יש מחירים שהיא צריכה לשלם ושינויים שהיא צריכה לעשות.

 

 

 

כמו אליס בארץ הפלאות, גם גיבורת הסדרה מנסה לפלס את דרכה במקום שהכללים בו לא ברורים לה, והופכת – בהתאם לניסיונותיה - לקטנה, גדולה, מעצבנת ומלבבת.

 

 

אבל גם אם התמזל מזלה של בחורה ענייה והיא מתקרבת לאיזה מיליונר יפה ומצליח, הרי שהיא מגלה שהנסיכים המוצלחים של ימינו הם בעצם בחורים נוירוטיים, שחוששים שהבחורה שלצדם מעוניינת בכספם בלבד, ויש להם מספיק הוכחות לכך שהם גם צודקים.

 

הבחור שהיא מסמנת כיעד הוא מיליונר רווק ומסתורי שמנהל את אחד המותגים היוקרתיים בקוריאה, ומתמחר את תיקי העור שהוא מייצר כאילו היו עשויים מזהב טהור ויהלומים. הוא, כגבר שכבר חווה על בשרו את רדיפת הבצע של נשים, יודע שהן מוכנות לכל מחיר שמסמל בעיניהן הצלחה ושלמות, והפילוסופיה שלו בהתאם: אם אתה רוצה להצליח - תעלה מחירים, אל תוריד אותם.

ולכן, כשהוא פוגש אישה שנראית לו רודפת בצע, הוא מציג את עצמו בפניה כעוזרו העני של המיליונר המצליח.

 

הרבה העמדות פנים יש בסדרה הזו, מצד אנשים רבים, והסיפור, למרות שהוא מוגדר כ"קומדיה רומנטית", איננו אגדה קלאסית, אלא סיפור מפוכח על אנשים שמנסים להגן על עצמם ובוחרים דרכים שונות ומפותלות כדי להגיע ליעדים שהציבו לעצמם.

"סיפורי אגדות? נו, באמת. תתבגרו כבר!", מנסים להגיד לנו יוצרי הסדרה לאורך כל הדרך, אבל הרי בז'אנר הקומדיות הרומנטיות "האהבה חייבת לנצח", לא?

 

הניסיון לכרוך את שתי הגישות הללו - המפוכחת והמעשית מול הרומנטית והילדותית - יוצר סוג של דרמה חדשה, שיכולה להיות קשה לעיכול הן לצופים הרומנטיקנים והן לצופים הציניקנים.

 

 

אבל למי אכפת, שכן הכוכב הראשי בדרמה הוא השחקן הקוריאני האהוב עלי, פארק שי הו, שמשחק נפלא את תפקיד המנכ"ל העשיר והמגוחך משהו, שמלווה בפסיכיאטר צמוד. זו הפעם הראשונה שאנו רואים את שי הו בתפקיד קומי, וכמו תמיד, הוא משחק נפלא.

 

לצדו, בתור המעצבת שאיש לא נותן לה צ'אנס, נמצאת מון גון יונג, מי שהייתה אחת מילדות הפלא של קוריאה, ושלמרות שכבר מלאו לה 25, הרי שהיא עדיין נראית ילדה. היו רגעים שהרגשתי שפארק שי הו אפילו "מבוגר בשבילה" (השחקן בן 35), אבל, כאמור, הכימיה ביניהם עובדת היטב, והדרמה בת 16 הפרקים, ששידורה הסתיים בקוריאה בינואר 2013, זכתה לרייטינג נאה ביותר.

 

 

"באושר ובעושר" - החל מ-11 ביולי, ימי חמישי ב-21:20 (2 פרקים ברצף) בערוץ ויוה פלוס.