ארכיון המסך המפוצל > 2013

הממיר 26/7/13

שטיסל, עבודה ערבית, הוחלפו בלידתן, משפחה בהפרעה, החץ, גדולה מהחיים ועוד

מאת: המערכת
פורסם בתאריך: 26/07/2013

*יש אח קטן לממיר, מדור בשם קצרצרים. אתם מוזמנים לשלוח לנו חומרים ולהגיב.


10 שטיסל עונה 1 פרק 4

הפרק הזה היה כה נוגע ללב על שלל העמדות הפנים שלו. גיטי מעמידה פנים שהיא מסתדרת היטב (אחרי שבפרק הקודם בתה העמידה פנים שהיא אימא, באחת הסצנות היותר חזקות ומכמירות הלב שראיתי); עקיבא מעמיד פנים שהוא מאושר באירוסיו; צייר ידוע מעמיד פנים שהוא מצייר כשהוא בעצם רק חותם על ציוריהם של אחרים; והסבתא מעמידה פני מופתעת במסיבת ההפתעה שארגנה לעצמה לרגל יום הנישואין שלה, האלמנה. אפילו העכבר שנלכד מעמיד פנים שהוא העכבר שהסתובב בבית קודם.

כל כך הרבה רגעים של החמצות כואבות היו בפרק. כל כך הרבה צביעות. הציור היפה שעקיבא עבד עליו נמכר בניגוד לרצונו והוא עומד חסר אונים מול הגביר המצייר, מתנהג כאילו זה בסדר. וגיטי שמעמידה פנים במקום העבודה שהכול בסדר, עד שהיא מוצאת לה עבודה חדשה ושיחת הטלפון שלה עם הילד שהיא עזבה מדגישה עד כמה זה הפריע לה לומר לילד מתעניין שלא צריך לברך. ושטיסל האב, בגילומו המופלא של דובלה, נע בין דמות האב והחבר המסרס לדמות שגם יודעת להראות אהבה ולהבין דקויות של רגש.

בסוף הפרק, עת גיטי שואלת את הסבתא אם היא רוצה שיקראו לרבנית אערבליך, שבשבילה בעצם נעשה הכול, עונה הסבתא: לא, זה לא חשוב. כי בסופו של דבר, כשאנחנו מרגישים שייכות ואהבה, אנחנו לא צריכים להעמיד פנים. (זלפה)

9 עבודה ערבית עונה 4 פרק 3

שמירת ההיריון שנכפתה על בושרה העונה הביאה את הסדרה לעסוק בסוגיית מעמד האישה, או כמו שאמג'ד הציג זאת "למה להתחתן אם אפשר להעסיק עוזרת בית"?, על פי הפרק אגב מסתבר שמציאת עוזרת בית טובה, אף היא קשה כקריעת ים סוף, ובהחלט ייתכן שמציאת שידוך היא מעשה מסובך יותר.

מעבר לצחוקים, היה מעניין בעיניי להשוות בין אמג'ד לבין נתן ביחס לגבר החדש שלא באמת מצפה שאשתו תהיה עוזרת הבית שלו. תמנע מעידה על נתן, בעלה, בתחילת הפרק שהוא לא היה נוקף אצבע אם זו הייתה היא שצריכה להיות בשמירת הריון, אולם עד סוף הפרק אנחנו רואים אותו עושה כל מה שהיא אומרת לו בנושאי ניקיון לאחר שבזכות טוב ליבו, הם איבדו את העוזרת שלהם. אמג'ד לעומתו שמקבל מחמאות מתמנע על היותו גבר מסוג אחר, אנו אף רואים נוזף באביו בפרק על היחס שלו לאימו, ומנסה ל"העצים" אותה ולומר לה שהיא לא צריכה להיות "המשרתת" של אביו, אולם בפועל הוא עושה זאת בשעה שהיא מגישה לו את האוכל לשולחן והוא אף נוזף בה שהיא לא מביאה לו את הקולה לשולחן. כאילו גם הגבר הטוב ביותר לו האישה תרשה לו להתייחס אליה כמשרתת יעשה זאת, ואם האישה יודעת לעמוד על שלה ולדרוש גם הגבר הכי שוביניסט ירקוד לצלילי החליל שלה. מזל שרוב האנשים הם היכנשהו באמצע בסקלת השוביניסטיות והאופן שבו הם מאמינים שעל גברים ונשים לנהוג. עבודה ערבית הצליחה גם הפעם ליצור את ההומר שבה על בסיס ההבדל בין האמונות של דמויותיה לבין האופן שבו הם נוהגים (אורלי)


8.5 הוחלפו בלידתן עונה 2 פרק 10

במהלך הפרק הייתה לי הרגשה שעלילתו מורכבת מיותר מדי קווי עלילה שלא ממש מתחברים האחד לשני: טובי וניקי מתארסים, דפני ובני כיתתה זוכים ב"ניצחון" כשהם מצליחים למנוע את סגירתו של בית ספרם, גם אם בתנאים פחות מוצלחים מאלה שהם ייחלו לעצמם (50% תלמידים שומעים בשנת הלימודים הבאה), ג'ון קניש נבחר לאחר שהמתמודדת מולו פורשת מהמרוץ, רג'ינה נכנסת למוסד גמילה, ולאנה יולדת בת לאנג'לו ואחות לביי. איכשהו שם הפרק "Introducing the Miracle", הפך את הכול להרבה יותר קשור כיוון שבכל קו עלילה מאלו שציינתי באמת התרחש איזה סוג של נס, בין אם ניסים שמקובל להתרחש אליהם ככאלה – כמו לידה של תינוקת, או הפלאים של ישו שניקי רוצה להפיץ במסע המסיונרי שלה, שהניע בעצם את כל עלילת האירוסין – ובין אם ניסים שהם פחות גלויים אבל בהתחשב באנשים המדוברים בהחלט יש כאן משהו יוצא דופן – כמו למשל העובדה שאנג'לו בוחר לקרוא לאימא של רג'ינה כשרג'ינה מופיעה שיכורה על מפתן דלתו.

בכלל אנג'לו הייתה הדמות שהכי הפתיעה אותי לטובה הפרק, במיוחד לאור העובדה שאדריאנה היא זו שתמיד טענה לגביו שהוא לא ישתנה והוא ישוב ויאכזב והנה היא נענית לקריאתו כשהוא בעמדת זה שמבקש סיוע לבתה.

גם האופן שבו דפני וביי נהגו אחת בשנייה ביחס לרג'ינה והתעלו על עצמן למרות המתח ביחסיהן - ששיאו היה בדיאלוג החזק ביניהן (דפני: תפסיקי להתייחס אל עצמך כל הזמן כקורבן. ביי: עד שאת הגעת אף פעם לא הרגשתי כך) היה ראוי להערכה בעיניי. יחד עם זאת אני מאוד מקווה שקו העלילה של רג'ינה והאלכוהול נסגר בזאת סופית ושרג'ינה תחזור ממוסד הגמילה אליו נרשמה, ותחזור לעצמה, אני חושבת שלא אהבתי את קו העלילה של רג'ינה האלכוהוליסטית השבה לסורה, כיוון שהיה בו משהו מאוד מתעתע, רגע רג'ינה היא האישה החכמה והמפוכחת שכולנו למדנו להעריך בעונה הקודמת, ורגע אחר כך היא שיכורה אידיוטית שגם ברגעי הפיכחות לא מחפשת עזרה, ומשהו שם באופן שבו היא זגזגה הרגיש לא הכי אמין, כאילו מישהי שהרגע ראינו במצב כל כך מדורדר האם באמת תוך שניות היא יכולה להחליף את עורה ולחזור להיות האדם החכם והגאה שהיא, ויחד עם זאת לפסול בכזה ביטחון כל חשד שמופנה נגדה. כאילו הסדרה לא החליטה אם הם רוצים להפוך אותה לפתטית עד הסוף כפי שהאלכוהול גורם לאלכוהוליסטים להיות, או להשאיר אותה הדמות המרשימה שהיא הייתה קודם. (אורלי)

8 משפחה בהפרעה עונה 4 פרק 6

כך זה צריך להיות. פתאום, באמצע מעללי ג'ורג', חתכנו לסיפור אחר כליל: איחודם של מייקל וג'וב. זה היה מצוין ושידרג את הפרק, שגם ככה היה מוצלח למדי, רק מעצם אספקת הנתח הנוסף. אם הקפדתי להתלונן על הקצב ועל המריחה בפרקים קודמים, הרי שהמעבר הזה מסיפור לסיפור הצליח לטשטש את העובדה שהפרק ארך 31 דקות. הדינמיקה סיפקה דינמיות, מי פילל, ומעבר לכיף שבעצם המפגש בין מייקל לג'וב, השיחה ביניהם הייתה חברית ונחמדת. אם בתחילת הפרק התבאסתי על כך שהוא שוב לא עוסק בג'וב, לפחות יכולתי להתנחם ברגעים האלה (אף כי מייקל היה בדרג השני של הפרק, ולא ג'וב).

החלק הזה רק שיפר פרק שבפני עצמו היווה מעין תיקון לפרק השני של העונה, שעסק אף הוא בג'ורג'. שוב ג'פרי טמבור היה נפלא בשני תפקידיו, ובמשחקו המלבב אף הצליח לעמעם מעט את השוביניסטיות הגלומה בנקודת המוצא – החזק הופך לחלש, משמע לאישה. וכן, זה בכל זאת היה מגניב ומצחיק, מה שגם עזר. בכל זאת, יהיה טוב יותר לו תסופק בהמשך סיבה ממשית לעליית האסטרוגן וצניחת הטסטוסטרון בגופו של ג'ורג', אם כי כלמוד "חשיפה לצפון" אני באופן כללי בעד קללות אינדיאניות (מצד שני, השמש שהצלילה את פני האינדיאני מרמזת על כך שמדובר בדמות מוכרת).

היו המון הברקות קטנות שהצליחו ליצור שלם גדול מכל הסיפור – בראשן לדעתי ההסתמכות על המפה שבדיעבד מתברר כי באסטר הוא זה ששרטט אותה במסגרת לימודיו, איזה חמוד; וגם העקיצה הנוספת, הפעם מרושעת ומשעשעת במיוחד, על חשבונו של רון האוורד עם הידיעה שרבל אלי נהרתה בסמטה. והנה, התהייה שלי מהפרק הראשון אם היה זה ג'ורג' שנכנס לחנות בדיוק כשג'וב יצא ממנה, זכתה לתשובה חיובית. הכובע והחולצה הנשית לא הצליחו לטשטש את דמותו.

(yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה)

7 החץ עונה 1 פרק 18

זו לא הפעם הראשונה העונה בה אוליבר נאלץ לאזן בין משימתו האישית לבין ההתרחשויות האפלות בעיר הולדתו. המטרה העיקרית, בעל נכסים בגליידס שבגלל הזנחתו הפושעת נהרסו חיים ומשפחות, הפך במהרה לקורבן כשאדם שאיבד את אשתו לפושעים יצא למסע נקמה בנציגי כל מה שרע בעיר, לטעמו. ההשוואה בינו לבין הקשת בברדס היא בלתי נמנעת, והשופט ומבצע מטעם עצמו עשה זאת בעצמו במפגש האולטימטיבי בין השניים. אני לא בטוח עד כמה אוליבר יהרהר בהחלטה שלו להרוג את "המושיע" כדי להציל אדם אחר, אבל ניכר כי השפעת האירוע היא עמוקה יותר על הניצול, רוי הארפר הלא תמים (אף הוא הודה בכך והיה הראשון שביקש מהחוטף להרוג אותו) אך צעיר מספיק כדי לשנות את דרכיו. אוליבר ושותפיו הרוויחו לפחות משהו אחד מהמרדף אחר הרוצח, גילוי רמז גדול נוסף: הציור ביומן של רוברט קווין הוא תרשים של מערכת הרכבת התחתית הישנה מתחת לגליידס.

כצפוי 1: מוירה בגדה בפרנק צ'ן והסגירה אותו כאדם היחיד שהזמין את ההתנקשות במלקולם. ברגע שפרנק חשף בפניה כיצד שילם לטריאדה, ובהחלט לאחר פריצת הדרך של מלקולם – האפשרות היחידה של מוירה הייתה לבגוד בחברה ושותפה לסוד. חזרתו של החץ השחור לפעילות זמן קצר לאחר פציעתו של מלקולם היא מרשימה ולא שונה מאולי הסופר-אתלטי למרות כל הפציעות שעבר (דרך אגב, סצנת דילוגי הגגות של אוליבר הייתה מגניבה, בד"כ הסדרה עושה עבודה מצוינת עם כוריאוגרפיית הקרבות/פעולה שלה). על כל פנים, מוירה ממשיכה להציג סתירה מעניינת בין פועלה במזימה הסודית, דאגתה למשפחתה ומצפון מוסרי שככל הנראה נמצא שם איפשהו. הדם על ידיה הוא כבר יותר מדימוי.

כצפוי 2: החיפוש של משפחת לאנס הסתיים במפח נפש, לא מפני שרציתי ששרה תהיה בחיים. כבר כתבתי בסיכום קודם שכל תוצאה תהיה מאכזבת. נו, אז לורל חידשה את מערכת היחסים עם דיינה וקוונטין נותר עם מצח מקומט. אפילו טומי הורחק מהעלילה הזו, עד כדי כך שהופעתו בפרק הסתכמה בדקה וחצי, ניחומה של ת'יאה ואפס מילים.

על האי פיירס אמנם הצליח לשטות באוליבר וסלייד, אבל עכשיו הם מאוחדים עם שאדו, בתו של יאו פיי. לפחות היא הספיקה לעשות לפיירס טיפול פנים. אה, והיא יודעת מה מטרת הנשק של פיירס. אותי מטרידה בעיקר העובדה שלא נראה שמישהו מעוניין לדעת אם יאו פיי שרד אחרי שננטש פצוע.

-  אחת מנקודות החטיפה של ג'וזף פאלק/"המושיע" הייתה "אדאמס ולוקסלי". על ניל אדאמס כבר כתבתי בעבר. רובין מלוקסלי הוא כמובן הקשת הכי מפורסם בהיסטוריה, רובין הוד. מתחילת דרכו ובמשך עשורים, החץ הירוק שאב הרבה השראה מרובין הוד, גם מבחינה ויזואלית.
-סנטרל סיטי, עירו של הפלאש, הוזכרה בסדרה בעבר, אבל הפעם מישהו בצוות התסריטאים התקשה לוותר על בדיחה כשדיינה נפרדה מלורל: "I should be home in a flash". (תומר סויקר מבלוג קפה + טלוויזיה)

6.5 גדולה מהחיים עונה 3 פרק 2

למרות הקלישאתיות, יצאתי מהפרק הזה עם תחושה כמעט אופטימית - אולי הפעם נתקדם בלי לחזור אחורה? ג'יין, בחירה מאוד לא הגיונית לשושבינה של גרייסון, מוצאת מישהו חדש לצאת איתו (אף מילה על ההתבדחות הרפואית המצמררת) ואחרי לילה ביחד מחליטה להעניק לגרייסון את החתונה המושלמת, זו שהיא תכננה לשניהם. אני מאוד מקווה שבכך נגמר הסיפור.

קים עוברת תהליך רידוד הרבה יותר מהיר מהתהליך שבו הדמות שלה קיבלה נפח. היא התחילה כקלישאה של עורכת דין שאפתנית ותככנית, הפכה לדמות של ממש ועכשיו חוזרת להיות צל שמאדיר את ג'יין. למה היא לא הצליחה להסתדר עם התיק בעצמה, בעצם?

גם סטייסי ממשיכה להיות מיותרת. ג'יין מצאה 10 דוגמניות שיעידו שמנהל הסוכנות הפנה אותן לניתוח במרכז הרפואי שבבעלותו. אם כך, למה סטייסי הייתה צריכה לטמון לו פח? היה נחמד לראות את טרי מקבלת קצת יותר זמן מסך, גם אם העלילה בה היא לקחה חלק לא הייתה מפתיעה במיוחד. (מורן)

מה יהיה לנו השבוע?
26 ביולי עד 2 באוגוסט
 
ביום שבת: גבר מי שנשאר אחרון 2 (yes קומדיה)
ביום ראשון: האחות ג'קי 5 (HOT3)
ביום שני: בן וקייט מסתיימת (yes קומדיה)
ביום חמישי: מגרש ביתי 7 (HOT3)
ביום שישי הבא: טופ שף 7 (HOT3)
 
יומיות:
המשפחה הראשונה (במקור Penn 1600), החל מיום שלישי (yes קומדיה)
 קומדיה על משפחה לא מתפקדת, שבמקרה גם גרה בבית הלבן מתוקף תפקידו של האב כנשיא ארה"ב.

מסביב למסך המפוצל 

*ישראל בר און תובע מיליון וחצי שקל מ"כוכב נולד" בשל הנזקים הנפשיים שנגרמו לו כביכול במהלך השתתפותו בתוכנית ואחריה.

הראיון ההזוי הזה מ2011, ששיאו מגיע בשתי הדקות האחרונות בהן בר און מאבד את זה לגמרי, יכול להיות ראיה במשפט:

*מורן אטיאס לוהקה לסדרה Tyrant שיצרו גידי רף והווארד גורדון עבור הרשת האמריקנית FX, דיוויד ייטס יביים את הפיילוט.

*אל תוותרו על "כתום זה השחור החדש", הסדרה המשובחת השלישית ברצף מבית שירות הסטרימינג נטפליקס, שמשלבת באלגנטיות מרשימה בין קומדיית נשים קלילה ודרמת בית סוהר רצינית.

*הגרסה הטלוויזיונית של "בתוך הבועה", ספר האימה האקולוגי מאת סטיבן קינג, אולי לא תשנה את פני הטלוויזיה - אבל בתור בידור אפקטיבי לקיץ היא לגמרי מספקת את הסחורה. 

***

רוצים לכתוב לממיר הבא? צרו קשר: editor@tve.co.il

תגובות (24)