ארכיון המסך המפוצל > 2014

ארץ נהדרת, עונה 11, פרק 4

מירב על פרק השבוע בארץ נהדרת

מאת: מירב
פורסם בתאריך: 26/01/2014

כתיבת ביקורות טלוויזיה תמיד מעוררת את השאלה האם מישהו שם באמת קורא את מה שכתבתי. בלי לפגוע בכבודה של האכסניה, הסיכוי כנראה קלוש, ובכל זאת נדמה כאילו מישהו לקח לתשומת ליבו משהו שכתבתי (אולי בטלפתיה) אבל לא רק לכיוון הרצוי.

אז מצד אחד, לא היו בדיחות וואטסאפ השבוע, התקשורת בין קיציס לעלמה מתארכת ומשתפרת ועלמה אפילו נשארה לראיין באחד הפאנלים. מצד שני, העמדה האידיאולוגית הברורה של הכותבים לבשה השבוע צורה של מונולוג רציני כמעט לחלוטין של איל קיציס בפתיחה, שהן המסר והן רמת ההומור שלו הזכירו משהו שאמנון אברמוביץ' היה עשוי לומר עשר דקות קודם באולפן שישי. וזה לא שפה נעצרה הפוליטיקה לשבוע זה - היה מספיק זמן לתת לבנט לעוף על עצמו ועל היחסים החדשים שלנו עם מדינות אסיה - אז מה זה היה? מישהו התעצל לכתוב? למריאנו נמאס לעלות על הביבי כל שבוע? מוזר. 

הפאנל שעסק בפרשית  הרב פינטו (או "הרב והניצב", אותו משחק המילים מאוס שלמרבה המזל נחסך ממנו) היה מוצלח בהחלט, בעיקר בזכות הגג שבו מכחכחים כל הנוכחים את השערות שבלעו כשנישקו את זקן הרב המסתורי, מה שהיה לא רק מצחיק אלא גם מטאפורה מצוינת. החיקוי הנהדר של זרחוביץ' לכתב הדתות של ערוץ 10 אבישי בן חיים נכתב היטב ואפילו ליהיא האשטג הופיעה במטפחת כדי לבקש מהרב ברכה לזיווג. אז נכון שאפשר היה לוותר על רני רהב והתאומות מלול (נציגות "היפה והחנון") אבל בסך הכל מדובר בטיפול מוצלח לפרשיה מסובכת.

המעבר לפאנל השני היה קצת תמוה - לא ברור למה החיקוי של אמנון לוי היה כ"כ קצר ומה פשר הבדיחה שסטיבן הרפר הוא רק מתחזה לראש ממשלת קנדה (אני אחסוך את הקונספירציה הימנית שזה בגלל שהוא תומך בביבי) - אבל החיקוי הצוהל לשי פירון והגיטרה פיצה על זה. תוסיפו דיאלוג הזוי עם טל פרידמן מגלם תינוק שנולד ב"בייבי בום" והתייחסות ממוקדת לרפורמות המהפכניות של השר ותקבלו פאנל מוצלח לא פחות מקודמו.

 

באותה הזדמנות ארץ נהדרת עשתה את מה שהייתה צריכה לעשות מזמן ואיחדה את כל פארסת הבישול בטלוויזיה לדמות אחת של סמו, שקיבל גם זמן באולפן וגם קליפ מושקע שילעג קצת לטירוף הקולינרי שמתרחש פה לאחרונה ("שלב הטעימה החירשת!"). זה לא היה נורא מצחיק אבל נצרך, וחדי האוזן שמו לב ששרון טייכר לא רק כותב בעונה הזו אלא גם מחליף את קיציס בקריינות מערכוני החוץ ועושה זאת טוב לא פחות.

המערכון האחרון הדגיש את הבעייתיות של העונה הזו - אין לה אף דמות לא-פוליטית בולטת, כזו שתיזכר ותסמל את העונה. כמעט שליש מהעונה מאחורינו ונראה שהיא הולכת אל הפח של העונות השמינית והתשיעית, שקשה לגרד מהן משהו יותר מבת מצווש והשחקנית והשחקנית. "הזוג הכי מאוס בעולם" רחוק מלספק את הסחורה, והמערכון בבית החולים השבוע היה בגדר בזבוז הופעת אורח של דני רובס, זמר נהדר ואיש מצחיק מאוד בזכות עצמו. פינת הליטוף ולהקת ארבע אמנם תופסות אצל הקהל המסוים שלהן, אבל זה רק מחדד את הבעיה - מהתוכנית עצמה נשארו 40 דקות נטו שרחוקות מלהספיק כדי להציג את מלוא יכולותיהם של עשרה שחקנים ומנחה, ומביאה למצבים מופרכים בהם שחקנים מצטיינים מקבלים תפקידי ניצב שבוע אחרי שבוע (נסו למדוד את זמן המסך של רועי בר נתן או שני כהן בתכניות האחרונות) ושום דבר זכיר לא מתבלט מעל החיקויים המקומיים.

נחמה אפשרית ניתן היה למצוא בטקס פרסי האקדמיה הישראלית לטלוויזיה השבוע, שהעמיד את ארץ נהדרת במצב ביניים: מצד אחד, היא הפסידה שוב ל"מצב האומה" שהוכיחה שלמרות שאין מה להשוות ביניהן בשאר המדדים, הרי שאחת על אחת ברור ידה של מי על העליונה. מצד שני, "הפרלמנט" המעולה זכתה בפרס הסדרה הקומית, כמו גם אסי כהן וליאת הר לב (שגנבה את ההצגה כשהשתתפה בסך הכל בשני מערכונים), מה שמראה שגם לעונות משמימות יש סיכוי להפוך למוצר טלוויזיוני ראוי מצליח.

ציון - 7

תגובות (9)