ארכיון המסך המפוצל > 2014

הממיר 8/2/2014

להיות איתה, הגשר, באנשי, ארץ נהדרת ועוד

מאת: המערכת
פורסם בתאריך: 08/02/2014


8.5 באנשי, עונה 2, פרק 4
אחד הדברים שהכי עניינו אותי בעונה הראשונה של באנשי היה הפער בין עובדת היותו של השריף לוקאס הוד אסיר לשעבר וגנב, לבין העובדה שהוא אכן מבצע את עבודתו. האמירה של הסדרה על כך שבעצם כשאנשים שומרי חוק באמת מוצבים בתפקיד הזה, ידיהם לפעמים כבולות והיכולת שלהם להגן על הציבור פחותה. זה היה מאכזב לגלות עוד בשלב מוקדם של הסדרה שבעצם ידיהם של כולם כבולות, כיוון שחיי הפשע שחי השריף הפכו אותו לסחיט יותר על ידי גורמים פליליים דוגמת פרוקטור, וסחיטות דוגמת זו תמיד מסתיימות בחוסר צדק אם על ידי היכנעות להם, והימנעות מעשיית הדבר הנכון (כמו שנעשה בעונה הראשונה), או חוסר היכנעות להם וטיוח על ידי פשעים נוספים.

ההליכה עם הרעיון הזה של המקום שבו ידיהם של אנשי החוק כבולות הגיעה לשיאה הפרק בחקירתו של מורה האמיש שהחביא את סלומון הנעדר. אפילו לוקאס הוד, שההיכנעות שלו לנהלים לא קיימת, לא היה מסוגל להגיע לרמת האכזריות הנדרשת בחקירה כדי להוציא ממנו את האמת ולהציל את סלומון. נדרש אדם ברמת הרוע של קאי פרוקטור כדי לעשות זאת ונדרש אדם כמו השריף הנוכחי כדי לאפשר לו לעשות זאת. והוויכוח התיאולוגי של קאי עם בני משפחתו על כך שהאל לא עזר להם, והתשובה שלהם שגם הוא בעצם כלי של האל, סיכם בצורה מעניינת את המוטיב שמלווה את הסדרה לכל אורכה בעניין הבעייתיות שיש בכלים שמשרתים את הצדק, והעובדה שהצדק וחוסר הצדק יכולים ללבוש צורות שונות.


© 2012 Home Box Office, Inc. All rights reserved.  

מוטיב נוסף שהיה עשוי יפה בפרק עסק בשאלת הרצון לברוח מהעבר, והרצון לחזור אליו. גם בשמורה האינדיאנית וגם בכת האמיש יש רצון לשמר את העבר, ולא לתת להווה או לעתיד להיכנס. הקשר שנרקם בין סלומון וידידתו האינדיאנית, שהרצח שלה הביא את העימות בין כל הקהילות לשיאו כבר בפרק הקודם, היווה רקע מצוין להצגת השאלה האם מי שחרג מהמסגרת יכול גם לחזור לאחור, או שהוא אבוד לנצח. דילמה זו באה לידי ביטוי כמעט אצל כולם בפרק, אצל אנה שרוצה לחזור לבעלה ולילדיה, רבקה וקאי שרוצים לזכות בהכרה מבני משפחתם, נולה שחזרה לשמורה אבל לא ממש מצליחה להשתלב, ו"בוחרת" לעזוב, ואפילו האיום על בנו של לוקאס הוד האמיתי, שאם אחרי שהוא יקבל את זהותו החדשה הוא יעז לחזור זה יעלה לו בחייו.

אני לא בטוחה איך אני מרגישה לגבי חזרתו של רביט, אני חושבת שיש מספיק עניין בדמויות הקיימות בלי שהן יצטרכו לאיום הקיומי שהוא יוצר, ודי בטוחה שאני לא רוצה לחזור לעלילות העונה הראשונה. אני מניחה שאצטרך לראות יותר ממנו כדי לדעת לאיזה כיוון ייקחו את העלילה הזו. (אורלי)

8. הגשר, עונה 1, פרק 10
הרבה אירוניה גלומה בשם הפרק "חברים ותיקים". בעלילה אחת בפרק אנו מוצאים את דיוויד טייט/ קנט הייסטינגס ומרקו רואיז החברים לשעבר אשמים בבגידות אחד בשני, ודייוויד המאיים על חיי בני משפחתו של מרקו; בעלילה שנייה אנו מגלים שהחברות של דניאל פריי עם סנטי הובילה לתאונה שהתניעה את שיגעונו של דייוויד טייט. ובעלילה שלישית אנו רואים את שרלוט מבצעת רצח במי שריי מכנה חבר ותיק שלהם.

לאחר התחלה קצת מפוזרת מדי בעיניי, אני מודה שאני מוצאת את הפרקים האחרונים, שבהם האיום הוא מוגדר וברור, מהודקים וטובים הרבה יותר. היו כמה קטעים הפרק שבלטו לטובה בעיניי, כמו הודאתו של דניאל פריי בחלקו בתאונה ובחיפוי עליה, והגעתו לטיפול אלכוהוליסטים אנונימיים. או העימות בין מרקו רואיז לדיוויד טייט, שבו דיוויד טייט אומר "אולי אני מיוחד" בתגובה להאשמותיו של מרקו רואיז על כך שהרבה אנשים נפגעים וחייהם נהרסים והם לא מתחילים להרוג אנשים אחרים בעקבות זאת. אני מודה שלמרות שמרקו רואיז צודק בעניין הטענה שלו, משהו בחוסר היכולת שלו להודות באשמתו ובחלקו בעניין די מקומם אותי, כיוון שזה "נוח מדי" בעיניי להגיד למישהו "אתה צריך להמשיך בחיים ולהתעלם מכל הפגיעות שספגת" כשהאומר הוא זה שאחראי לחלק גדול מהפגיעות האלה.


© 2014 FX Networks, LLC All Rights Reserved

הקטע שהכי אהבתי היה זה שבו מרקו מתחיל לחשוש שהוא לא יצליח למצוא את גוס בנו, וסוניה אומרת לו שהם יצליחו, ממש כמו שהוא לימד אותה בפרק הקודם שמה שאדם במצוקה צריך לשמוע זה שהכול יהיה בסדר. ואז הוא מטיח בפניה פתאום שהיא לא יכולה לדעת את זה, והיא עומדת שם לרגע ונראית אבודה למשמע תגובתו, לפני שהיא מתעשתת ומשיבה לו שאולי היא לא יכולה לדעת בוודאות שהם יצליחו למצוא את בנו, אבל באותה מידה גם הוא לא יכול לדעת בוודאות שהם לא. החישוב הקר שלה הפך פתאום לעובדה מנחמת.

פחות אהבתי את העלילה של שרלוט, שאם בפרק הקודם נתתי לה קרדיט על כך שהיא ניסתה לפנות למשטרה לפני שהיא לקחה את החוק לידיה בנושא המנהרה, והרגה את מי שהיוותה את האיום הגדול ביותר עליה, הרי שהפרק הפכו אותה לרוצחת בדם קר בתהליך שלא ממש היה ברור לי. אני עדיין לא בטוחה גם כיצד היא משתלבת בתמונה הגדולה, והאם הסדרה ממשיכה לעקוב אחריה בגלל ההשתלבות שלה בעבר, או שהיא קשורה גם להמשך. כרגע אני מרגישה שהיא לא ממש תחסר לי אם לא נראה אותה יותר, ממש כמו שגם דמותו של סטיבן לינדר שלא הופיעה הפרק  לא חסרה לי. (אורלי)

8. עוזרות בית נחושות, עונה 1 פרק 10
עוד לא יצא לי לכתוב על הסדרה הזו לממיר, במיוחד כיוון שהיא מרגישה מאוד במשקל נוצה, מזכירה את "עקרות בית נואשות" בסוג ההומור שלה, ולא ממש מחדשת מבחינת עלילה. מה שכן אני מוצאת אותה די מהנה לצפייה בינתיים בעיקר בשל דמותה של ז'נבייב דלטור שיש בה טוב לב ורדידות ועומק במידות כאלה, שכל פעם שהופכים את בנה רמי לייצור עוד יותר נוראי כמו בסוף הפרק הזה, משהו בי חושב לעצמו, זה לא הגיוני. מצד שני גם סקרלט או'הרה הוצגה כאימא די גרועה, וז'נבייב יש הרבה מהדמות שלה. (אורלי)

7. ארץ נהדרת, עונה 11 פרק 5
הפרומואים לתוכנית של השבוע הבטיחו את "מה שבאמת קרה במטוס של המשלחת לפולין", אבל כמו שצייץ עמית סגל ששהה בעצמו במטוס התקוע בקרקוב, קשה למצוא משהו יותר מופרך מהסיטואציה המקורית. התוצאה הייתה לא אחידה באופן מבלבל למדי: מצד אחד אילת שקד עם פאנצ'ים צפויים והשף משה משה בלי הצדקה של ממש, מצד שני פרידמן מנסה לשחזר את הצלחת הפרודיה על אל מלא רחמים (ולא ממש מצליח) ורועי בר נתן שוב עם זקנה פולנייה אבל עם מה שמסתמן כקאץ' פרייז הראשון של העונה: "תחמילצ'ו!!", קללה מזרחית במבטא פולני. בתווך חזרו התאומות מלול, שהבדיחה על "חוק חינוך שואה חינם" הייתה רק בקושי שווה את החיקוי של כוכבניות ריאליטי שמלכתחילה נוצרו ועוצבו (רק בתכנית, כמובן) כדי לשמש מושא לפרודיה. תכנית ברמה של ארץ נהדרת לא צריכה ליפול בפח כזה, בטח שלא פעמיים.


תמונה: https://www.facebook.com/EretzNehederet.Keshet

ההמשך היה הולם יותר: הפאנל שחיפש את הצורר הראשי הגדול שבלעדיו אין לנו קיום כעם היה קודם כל רעיון טוב, גם אם הבדיחה שהאינקוויזיציה המציאה את אריזות הוואקום היא חלשה למדי. סמו כרגיל היה מעולה, הפעם בדמות המן הרשע, וליאת הר לב שוב גנבה את ההצגה עם שיר השיקסע, הלא היא חברתו הנורווגית של יאיר נתניהו ואויבת העם החדשה. אני תמיד בעד שירים בתכניות קומיות, והביצוע של הר לב יחד עם אורך מדויק שלא מתח את הפאנץ' מעבר לגבולותיו היו טובים מאוד.
להמשך קריאה (מירב)

6.5 להיות איתה, עונה 1, פרק 10
הביקורות שקראתי על הסדרה הזו, שאני מודה שלא עקבתי באדיקות אחר פרקיה, טענו בעיקר שהיא מספקת בידור טוב ולמרות שאין בה משהו מעבר, היא לפחות לא מביכה לצפייה. אני מודה שאותי בהרבה פרקים היא הביכה כצופה, לא מפני שהייתה איזו בעיה בעשייה שלה, אלא בעיקר מפני שבעיניי היא מציגה מראה מאוד לא מחמיאה לצופים ואני לא בטוחה אפילו לגבי הדיוק של המראה הזו. כשאני אומרת מראה לא מחמיאה לצופים, אני מתכוונת לשני דברים. הראשון הוא שבסדרה אנשים נורא מתרגשים כשיש מפורסם למולם, מתרגשים לא רק ברמות של להחמיא לו או לבקש חתימה, אלא מתרגשים ברמות של "וואו מה האדם ברמה הגבוהה כל כך הזו בכלל מסתכל עליי ומדבר איתי אני צריך להמציא את כל חיי מחדש כדי להיות ראוי להיות בחברתו", ומהיכרותי עם הציבור נראה לי שזו הקצנה גדולה מאוד, אבל מביך אותי לחשוב שאולי זה מה שאסי עזר חושב כמפורסם על ההתנהגות של אלה שאינם מפורסמים. מצד שני אני מודה שחלק מהעדויות שנשמעות בפרשת אייל גולן – שגם מאופן הצגתו בסדרה לא יצא הכי טוב - ושמציגות את התייחסות של אנשים כלפיו כאליל שעושה טובה בכל ניד ראש או איבר אחר בגופו כלפיהם, גורמות לי לתהות אם אני זו שלא ממש מכירה את הציבור.


תמונה: https://www.facebook.com/ShesWithMe.Keshet

הסיבה השנייה לחוסר הנוחות שלי הייתה שהדמות הראשית הגברית הייתה נוראית בעיניי. למה אני צריכה להיות בעד קשר של מישהו שבאותו לילה שבו הוא מציע נישואין לאחת, הוא הולך ושוכב עם אחרת? והוא עוד מוצג כגיבור הטוב? נכון שיש סדרות שהגיבורים שלהן הן דמויות אפורות ולא הכול שחור לבן, ולא פעם חיבבתי גם דמויות שאינן מושלמות, אבל יש הבדל בין להיות אפור, ובין להפוך נמושה שמציגה את הפחדנות שלה וחוסר הכבוד שלה לזולת כתכונה שראויה לכפיים, ולא היה ברור לי שהסדרה מודעת להבדל הזה.
בסוף בכל זאת היה הפי אנד, ולפחות מהבחינה הזו הסדרה אכן סיפקה את הסחורה. אפשר לקוות שבעונתה השנייה יהיה בה גם משהו מעבר. (אורלי)

***
מה יהיה לנו השבוע?
8-15 בפברואר

ביום שבת: אינטליג'נס (Hot Zone)
ביום ראשון: המטורפים, הגולדברגים, מייקל (yes קומדיה), ברודצ'רץ' מסתיימת (HOT3)
ביום שני: יומן השומן (HOT3), החץ 2, היפה והחיה 2 (yes אקשן)
ביום חמישי: מינדי 2, קוגר טאון 5 (HOT3), קוגר טאון 5 (yes דרמה), המתים המהלכים 4 (yes Oh)

* פרקי המתים המהלכים 4 ישודרו לראשונה בימי שני בשעה 05:00 לפנות בוקר במקביל לשידור בארה"ב, ב- yes Oh. השידור הנוסף יהיה ביום חמישי.



יומן השומן (My Mad Fat Diary)
סדרה בריטית המתרחשת במחוז לינקונשייר במחצית שנות התשעים ומתארת את גיל ההתבגרות מנקודת מבטה של נערה עם הפרעות אכילה וקשיים נפשיים. עם שרון רוניי (בקרוב בעונה החדשה של "שרלוק"), ג'ורדן מרפי ("דוקטור הו").




מייקל (The Michael J. Fox Show)
קומדיה. לאחר שאובחן כחולה פרקינסון, עזב מייק הנרי את עבודתו כמגיש חדשות, כיוון שהחליט להתרכז בבריאותו ובמשפחתו. 5 שנים לאחר מכן, ילדיו גדלו והם עסוקים בחייהם, מייק משועמם ומטריף את כולם, ומחליט לחזור לעבודתו. עם מייקל ג'יי פוקס ("ספין סיטי", "בחזרה לעתיד"), בטסי ברנדט ("שובר שורות"), וונדל פרייס ("טרמיי", "הסמויה").


© 2013-2014 Sony Pictures Television Inc. All Rights Reserved.  


הגולדברגים (The Goldbergs)
קומדיה. אדם גולדברג בן ה-11 מתעד את משפחתו במצלמת וידאו בשנות ה-80. עם ג'ף גרלין ("תרגיע"), ג'ורג' סיגל ("תהרוג אותי וזהו").


© 2013-2014 Sony Pictures Television Inc. All Rights Reserved.  


המטורפים (The Crazy Ones)
קומדיה. סיימון רוברטס, בעלי משרד הפרסום "לואיס, רוברטס ורוברטס" בשיקגו, הוא איש אקצנטרי ורב הבעה שלא מהסס לחשוף את רגשותיו. רוברטס ושות' יעשו הכל כדי לרצות את הלקוחות ולפרסם אותם, ולא יהססו למתוח את הגבולות. עם רובין וויליאמס, שרה מישל גלר ("באפי קוטלת הערפדים"), ג'יימס וולק ("מד מן"), היימיש לינקלייטר ("כריסטין הישנה"). מאחורי הסדרה עומדים דייויד אי קלי ("הפרלקיטים", "אלי מקביל", "שיקגו הופ") וג'ייסון ווינטר, במאי ומפיק "משפחה מודרנית".


© 2013 CBS Broadcasting Inc. All rights reserved.  

***
מסביב למסך המפוצל

ברשת אן־בי־סי החליטו להפסיק את הפקתה של התוכנית "מייקל" של מייקל ג'י פוקס שעולה בישראל ביום ראשון הקרוב בערוץ yes comedy. (תודה ל-SKS)

המרוויחה הגדולה מהסיפור: הסדרה "האישה הטובה" מיהרה ללהק את ג'יי פוקס מחדש לתפקיד האורח העסיסי של עוה"ד התחמן לואיס קנינג.

בשורה עצובה לחובבי/ות "בניחוש חוקר" – רשת USA הודיעה כי העונה הנוכחית, השמינית, תהיה גם האחרונה. רשמו בפניכם את התאריך: ב- 26 למרץ ישודר הפרק האחרון של הסדרה. יחד עם זאת, נשיא הרשת רמז בהודעתו לעיתונות שמשהו נוסף מתבשל מאחורי הקלעים כשציין ש"משום מה יש לי תחושה שעדיין לא שמענו את הסוף של שון וגאס". המממ...   

וגם למעריצי/ות "שרלוק" אין לנו חדשות הכי טובות – סטיבן מופאט, יוצר הסדרה, אמר בראיון עיתונאי שייתכן מאד שהמעריצים/ות ייאלצו לחכות שנתיים תמימות עד לעלייתה של העונה הרביעית, בשל עניינים לוגיסטיים.  

ואם בביטולים עסקינן – הפעם בתחום הריאליטי: בניגוד לישראל בה הפכה התכנית ללהיט גדול, בארה"ב "אקס פקטור" לא ממש תפסה, וכעת מגיע הביטול. רשת "פוקס" הודיעה על ביטולה של הסדרה שיצר סיימון קאוול אחרי שלוש עונות. לא נורא, לא באמת נתגעגע.

אבל יש גם חדשה אחת שנוגעת לחידוש סדרה – רשת "נטפליקס" כבר הודיעה שתחדש את "בית הקלפים" לעונה שלישית. העונה השנייה, אגב, תעלה לאתר הרשת ב- 14 לפברואר.  

ההצלחה בעיבוד הקומיקס של "המתים המהלכים" הביאה את מנהלי רשת AMC לבדוק עיבודים נוספים, וכעת מתברר שבכוונת הרשת להעלות עיבוד לסדרת קומיקס פופולארית נוספת – "Preacher". מעניינים לא פחות הם שני השמות שצפויים לכתוב את הסדרה – סת' רוגן ושותפו לכתיבה אוון גולדברג ("סופרבאד"). "Preacher" עוסקת בהרפתקאותיו של ג'סי קאסטר, כומר שמוגדר בעל כוח "מילתו של האל. הקומיקס (שרץ בזמנו בין השנים 1995 ל- 2000) זכה בשעתו לביקורות אוהדות מאד.

למי שהחמיץ/ה – הנה המערכון ששודר במהלך הסופרבול עם ה"איחוד" של כוכבי "סיינפלד".

לקראת סיום - השבוע היה גם השבוע האחרון של ג'יי לנו בתכנית הלילה של רשת NBC. תכנית הסיום משכה אליה 14.6 מיליון צופים – הכמות הגדולה ביותר מאז שנת 1998 בתכנית ששודרה מייד לאחר הפרק האחרון של "סיינפלד". לנו מסיים את דרכו אחרי 22 שנים (עם הפסקה אחת בת מספר חודשים בה פינה את מקומו לקונאן או'בראיין) כשהוא מוביל את טבלאות הרייטינג לאורך כמעט כל התקופה (למעשה, מאז הראיון המפורסם עם יו גרנט, הוא כמעט ולא איבד את ההובלה), אבל גם ספג ביקורות רבות הן מאנשים בתעשיית הבידור – שם הוא לא היה מאד אהוד, בלשון המעטה - והן בשל גניבה סיטונית של בדיחות למונולוג הפתיחה שלו. בתכנית הסיום שמע הקהל מונולוג פרידה מרגש מצדו של לנו, שאף בכה במהלכו:

ואם הזכרנו את קונאן – השבוע הוא העלה תכנית ספיישל ל"המתים המהלכים". קבלו את קטע הפתיחה המגניב של התכנית:



ואחרון חביב: מחליפו של לנו בתכנית הלילה, ג'ימי פאלון, נפרד גם הוא השבוע מהצופים בשיר חביב עם "החבובות":





***


רוצים לכתוב לממיר הבא? צרו קשר: editor@tve.co.il

תגובות (9)