ארכיון המסך המפוצל > 2014

הממיר 29/3/14

מצב האומה, האמריקנים, האישה הטובה, מחלקת גנים ונוף, ארץ נהדרת, חסרי בושה, עד עצם היום הזה, סליפי הולו, החץ ועוד

מאת: המערכת
פורסם בתאריך: 29/03/2014

*הממיר של השבוע שעבר (22.3) עלה באיחור הוא ממתין לכם כאן.

10. מצב האומה, עונה 7, פרק 15

במהלך החודש האחרון, כשעיתונאים ממגוון כלי תקשורת הריצו קמפיין נגד צום הראיונות של ראש הממשלה, הם התייחסו בבדיחות ובדרך אגב להופעה שלו בארץ נהדרת ביום העצמאות, ובצדק מבחינתם: זה לא היה ריאיון -  זו הייתה הופעה לחג, מצחיקה למדי ומתוכננת היטב (אין ספק בכלל שהבדיחות נכתבו מראש). ההופעה הזו עשתה שירות יח"צ נהדר לנתניהו, שגבר על תכנית שהציבה אותו במשך שנים כרשע הגדול שלה ויצא עטור צחוקים ומחיאות כפיים. זה היה בסדר לזמנו ולמקומו, אבל אחרי שנתניהו שבר את החרם התקשורתי והתראיין לשפע עיתונים וערוצים, הופעה מבודחת בלבד שלו במצב האומה הייתה יכולה להיות מקור לאכזבה.

כבר הבעתי פה בעבר את דעתי החיובית למדי על הפוליטיקאים האורחים בתוכנית, ואני עדיין חושבת שלרוב מדובר ב-winwin-situation, אבל יש כמה יוצאי דופן, שבהם הרווח התקשורתי היקר נגרף כולו לצד אחד: חנין זועבי לא הצליחה לגבור על העקשנות של הפאנל ולשנות את הדימוי שלה ומירי רגב לעומתה הדפה כל צורה של ביקורת במין שביעות רצון עצמית אטומה. ככלל, אורחים מיומנים מדי בכללי המשחק לא יישברו גם מול הפאנצ'ים הכי חדים ומעני הלשון הזריזים ביותר וכך אפילו אם יאיר לפיד יבוא, הוא בלי ספק ייצא מנצח. המקרה של ביבי היה תעלומה. מצד אחד הוא מגיע לתכנית שלא מיצבה אותו דווקא כאיום העיקרי ויש בה אפילו (על פי מקורות זרים) תומך של ממש; מצד שני, קשה הרבה יותר להתגונן מפני ארבעה מראיינים שהם במקרה האנשים חדי הלשון ביותר בטלוויזיה, ועוד בלי מריאנו אידלמן שיחלץ אותך.להמשך קריאה (מירב).

10. האמריקנים, עונה 2 פרק 4

נדרשו לשם כך ארבעה פרקים, אבל סוף סוף הגיע פרק בעונה השנייה שהרגשתי שהוא באמת מעולה, ובמקרה זהו הפרק שבו קיבלנו בחזרה את מרגו מרטינדייל. אבל למרות שהייתה פנומנלית כתמיד ובהחלט תרמה לו, היא הייתה רק אלמנט מצוין אחד בפרק. היה בו משהו סמיך ומסתורי, לעתים לא הצלחתי להבין את ההתנהגויות של אליזבת' ושל פיליפ, כל אחד מהם בענייניו הוא. פיליפ לגמרי איבד את זה מול מרת'ה – האם זה היה אמיתי כי הוא קץ במערכת היחסים המזויפת הזו, או שמא זו עוד תחבולה שאמורה לשרת אותו בהמשך? ואילו אליזבת' ממש התקשתה מול היעד שלה, בראד החביב הלז, מה שהתברר בהמשך כמשרת את הסיפור שלה על תקיפה מינית. אבל האם זה באמת הסיפור?

Credit: FX

בשני המקרים נראה שהתשובה שלילית. לראשונה בחייהם הזוגיות של פיליפ ואליזבת' (פתאום אני קולט שהם נקראים בשמות של מלכת ומלך אנגליה) נמצאת במקום טוב מזה זמן מה, ואצל שניהם במקביל מתחיל להתהוות קושי של ממש בטיפוח של מערכות יחסים אחרות שמשרתות את מטרת העל שלהם. האירוניה חדה כאשר אליזבת' תוהה לגבי ילדיהם ואומרת לפיליפ, "אתה ואני יודעים מי אנחנו, יש לנו ערכים, אבל הילדים האלה – מה הם יודעים?". כל זה בגלל שפייג' מצאה לה מפלט לא בסמים או בקעקועים או בבנים, אלא באמונה, וזאת בזמן שפיליפ נשוי ושוכב עם אחרת, ואליזבת' עושה ביד ברכב חונה למישהו שהיא צריכה ממנו משהו.

הקווים הדקים, הבלתי נראים, בין חיי הזוג ג'נינגס לבין הפסאדה, לעולם נמזגים זה בזה. זה היה מרתק בצורה יוצאת דופן כבר מימיה הראשונים של הסדרה, אבל מעת לעת מגיע פרק כמו זה שמדגיש את האבסורד הבלתי נתפש של עולמם. אירוניה נוספת למעלליהם הייתה גם בשיחה של פיליפ עם סטן, שבטוח כי רעו המיושב ובעל העבודה הכיפית מעולם לא היה עם אחרת מלבד אליזבת'. אי אפשר באמת לקרוא לזה 'בגידה', במקרה של פיליפ ואליזבת' זה יותר בכיוון של נישואין פתוחים, אבל כל חייהם של השניים הם בגידה אחת גדולה המורכבת מכמות עצומה של שברירי בגידות קטנות. מאוחר יותר אליזבת' הופתעה לגלות שסטן סיפר לו. "איך זה קרה?", היא שאלה. "אנחנו חברים", הוא אמר על האיש שבפועל מהווה את ארכי-אויבו. פשוט וקל.

להמשך קריאה (yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה)

10. האישה הטובה, עונה 5 פרק 15


שימו לב, הפרק זמין ב-VOD של יס אבל ישודר ביס דרמה רק ביום ראשון, 30.3, ספוילרים משמעותיים לפרק!



מה יש לה לג'וליאנה מרגוליס שהגברים כנגדה עוזבים במהלך העונה החמישית בסדרות שהיא מככבת בהן? קודם ג'ורג' קלוני ועכשיו ג'וש צ'ארלס. יש כאן דפוס שאי אפשר להתכחש אליו.

דעתי על מאורעות הפרק מאוד אמביוולנטית, ואפשר לחלק אותה ללפני ואחרי שידעתי שזה קורה כי ג'וש צ'ארלס ביקש לעזוב. הלפני העלה את הקושיות המתבקשות – בראשן מדוע צריך עוד טוויסט מטורף כזה בסך הכול עשרה פרקים אחרי שכבר קיבלנו אחד, ובנוסף התהייה למה לעזאזל להיפטר מדמות כה אינטגרלית כמו וויל. למרות שמאז ומעולם לא התעניינתי כהוא זה באהבתם חצוית הכוכבים של וויל ואלישה, עמידתם משני צדי המתרס טענה את העונה הזו בכל כך הרבה מוג'ו שזה פשוט אידיוטי להפסיק את זה בשביל דרמטיות, כבודו. זו פשוט לא תהיה אותה סדרה בלי וויל.

Credit: ABC

לצערי נחשפתי לעובדה שמשהו אובּר-דרמטי קורה בפרק כי האינטרנט, וממש צר לי על כך. עד לאותו רגע, או הרגע שקדם לו, זה נראה כמו פרק ככל הפרקים. עוד חוליה מעניינת על רצף של עונה הנוטה לשלמות, וזה חלק ממה שאהבתי בו, וזה האלמנט שהכי גורם לי להתבאס על כך שידעתי מראש על אסון ממשמש. כשם שכתבו רוברט ומישל קינג במכתב שהכינו מבעוד מועד לצופים, זה באמת היה מוות בלתי צפוי, וככזה לא אפשר לעמיתיו וחבריו של וויל להיפרד ממנו. הסצנה המשותפת היחידה שלו עם אלישה בפרק האחרון שלו הייתה כאשר הגיעה לספר לו שהורי הנאשם פנו אליה, רגע שסיפק לשניים קלוז'ר אישי ומקצועי מסוים. להמשך קריאה (yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה)

10. מחלקת גנים ונוף עונה 5 פרק 9

די היה לי לקרוא את סיכומי העונה הרביעית כדי לראות את עומק ההבדלים בין איכות העונה הנוכחית לעומת קודמתה. אמנם כן, מדובר באילן שקשה להיתלות בו, השיא היצירתי של הסדרה, ובסופו של דבר העונה עד כה הייתה טובה, כזו שממש לא מביישת את "מחלקת גנים ונוף", אבל גם לא מאוד משלהבת. הצעת הנישואין וחלקים אחרים היו מושלמים, אבל במקביל היו רגעים שנראו ממוחזרים. ומתוך תשעה פרקים ששודרו העונה, שניים היו ממש בינוניים בעיניי – הרביעי והשמיני (כלומר הקודם).

האלמנט של הסתמכות על העבר ולקיחת צעד קדימה היה תמיד נר לרגלי "מחלקת גנים ונוף". פרטים קטנים שהושלכו לאוויר התפתחו ברבות הימים לכדי עלילות שלמות, והופעות של דמויות שוליות בפאוני קיבלו נפח בהמשך (אני עדיין מחכה לשובו של אנדי סאמברג). איכשהו זה התפקשש קצת בעונה הזו. חזרתו של דן קסטלנטה בפרק הקודם בתור שדרן הרדיו בתכנית הסופר-נידחת, נראית כחזרה פחות מוצלחת על בדיחה (סרט חייל ישראלי שמתאהב בשישייה סיאמית פלסטינית; הסבר על מיהו באטמן; קן טאקר שמחליף את דיוויד בינאקולי, שנמצא בניו יורק כדי להחליף את קן טאקר – נו באמת), שהמשיכה עם היריבות המוכרת בין פאוני לאיגלטון בלי אלמנט רענן שיצדיק את זה, ושוב עם יותר מדי דברים "סיטקומיים" כמו הקרם שלזלי התיזה על ראשו של מעצב הגנים (שכמובן המשיך לשבת על כסאו עד שלזלי סיימה).

זו הסיבה לכך שהפרק החדש כל כך משמח אותי. זה היה פרק ללא רבב, הטוב ביותר בעונה הנוכחית עד כה בלי שום תחרות בכלל, וכזה שעומד בקלות עם הטובים ביותר בסדרה. כל אותם אלמנטים שהפריעו לי בפרק הקודם, עבדו ותקתקו כאן בדיוק של שעון שוויצרי. תחומי העניין הנידחים התגלמו בטקס איגוד הנגרות המשובחת של אינדיאנה (איך אפשר לא להתמוגג מרון המצחקק?), רגעים מהעבר שבו וצפו באופן אורגני ומושלם (תמי 2, מיליסנט וכמובן – דיוק סילבר), והתקדמות ניכרת ומלבבת אירעה בשתי חזיתות שחוסר ההתייחסות אליהן התחיל להציק לי: היחס של האחרים כלפי ג'רי, והשיפור של כריס במצבו המנטלי. להמשך קריאה (yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה)

10. מחלקת גנים ונוף, עונה 5 פרק 10

אחרי שיצאה לחופשת החגים עם פרק מושלם,  חזרה "מחלקת גנים ונוף" עם פרק שאמנם לא טוב כמו קודמו ואמנם עדיין נושא כמה מהתחלואים של העונה הזו [1], אבל מה שטוב היה כל כך טוב וכה משובב נפש, עד שהוא מצטרף בקלילות לפנתיאון חרף פגמיו.

[1] בראשם קלישאות הסיטקום, והפרק הזה השתמש פעמיים – פעמיים! – באחת השחוקות שבהן: דמות מצהירה על משהו > שבירה אל הסצנה הבאה שבה הדמות עושה ההפך ממה שעשתה. הפעם הראשונה הייתה כאשר רון הצהיר שאין דרך לא נכונה לצרוך אלכוהול ואז חזר בו, והפעם השנייה הייתה כאשר אן אמרה שהיא לא תעשה את זה, כלומר תחפור בחול, ומיד אחרי כן ראינו אותה עושה את זה.

למעשה, זה היה פרק שנועד למעריצי הסדרה הקבועים, כי הוא שפע מיליון רפרנסים לעברה, מקריים או לא. אלה שזיהיתי:ה-Shoop שהגברים שומעים ושרים בזמן נסיעתם, באחת הסצנות האהובות עלי בפרק, הוא השיר הפותח את המיקסטייפ של בן; שונה מולווי-טוויפ חזרה שוב להשתדך עם כריס, אחרי ש"בסוף העולם" לזלי חשבה לרגע שבו היא מתעניינת; המוכר בחנות הגלידות קורא לג'רי בשמו האמיתי, גרי, כפי שגילינו ב"משפט של לזלי נופ"; אנדי שאכן התחתן בחולצה של רג'י וויין, טום והחובות מ"אנטרטיינמנט 720" וכהנה וכהנה. אני בטוח גם שההתנגדות הנחרצת והמיידית של טום לצפייה ב"הומלנד" שבן הקליט וטרם צפה, אמורה לקרוץ לחשבון הטוויטר הפארודי שהפעיל עזיז אנסרי בתור "סרג'נט ברודי". בנוסף לזה חשבתי שמסעדת הבשרים שאליה הלכו הבנים, St. Elmo Steak House, היא קריצה לקלאסיקת האייטיז (האיומה) בכיכובו של רוב לאו, St. Elmo's Fire (שבעברית נקראה "חברים"), אבל מתברר שזו מסעדה קאנונית אמיתית באינדיאנפוליס, מה שמסביר את נוכחותם האגבית של אישים כניוט גינגריץ' ורוי היברט.

Credit: NBC

הפרק נחלק די בחדות למסיבת הרווקות העגמומית של לזלי והבנות, ומולה המסיבה הסופר-כיפית של בן והבנים. נקודות המוצא היו הפוכות – אצל לזלי המסיבה נראתה מבטיחה עם כל האלמנטים המתבקשים (והברקה בדמות בייב לינקולן, "Emancipate them abs!"), ואילו אצל בן זה נראה כמו נדון לשממון. אבל עד מהרה החברים יצאו והערב (כמו גם הבוקר שאחריו) הפך למסע נהדר של ציוני דרך, התחברות ואחווה גברית, הכוללים משקאות בפורמטים נוזליים ואחרים.

בהתאם, החלקים עם לזלי היו פחות מוצלחים, ואילו בקרב הגברים לא רק שהמסע היה כיף, אלא שהתחנה הסופית שלו הניבה יופי של סיומת. אחרי שהפרק הקודם איפשר לכריס להשיג סגירה עם מיליסנט ועם היבטים מסוימים באישיותו, הפעם הוא שוטח את מסקנותיו ומבין שהוא לא בהכרח צריך אישה שתחלוק איתו את אהבותיו ואת אורח חייו, אלא מישהי שתעריך את הדברים החשובים בחיים. כמו כן, גומות חן יהוו יתרון. (yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה). (לעמוד הלינקים המלא של הסדרה).

9. ארץ נהדרת עונה 11 פרק 10

פרקי הלקט של ארץ נהדרת אמנם נחוצים מאוד לצוות שעובד כמו משוגע במהלך מספר שבועות, אבל לפעמים התזמון שלהם הוא אומלל למדי ומשאיר אותנו בפורים (או בשנים אחרות, ביום העצמאות) עם אוסף משומש של מערכונים שלא תמיד מחמיא ליוצריו. ובכל זאת, נראה שהמנוחה עושה טוב לכולם כי גם אחרי הלקט השני לעונה היה פרק מוצלח מאוד.

בפאנל הפתיחה התבקשו הנוכחים להסביר את התיאוריה שלהם לגבי היעלמות המטוס המלזי והצליחו להצחיק כל אחד בדרכו: בוגי בגלל הטירוף הפרידמני שמגיח מתחת לדמות הצנון של שר הביטחון, לפיד בזכות החיקוי הנהדר של עדי קול (עלמה זק) והירידה החוזרת על קבלני המיליונים, אלי ומריאנו שחזרו עם חגיגת חגי-פליסיאנים ועם המפכ"ל המתחנחן, והטייסים המלזיים בזכות ההסבר הלא לגמרי מופרך שהכול זה פשוט פרסומת לדיאודורנט.

ובכל זאת, מי שגנב את ההצגה והפך את הפאנל לטוב באמת היו הצמד תירס סקסואל, שבדרך כלל נמצאים במשבצת הלילה לסטלנים שלהם, והפציעו פתאום לבושים בתחפושות בסיסיות מאוד של אורלי וגיא, בלי לטרוח לגלח את הזיפים או להסיר את המשקפיים. זה היה חובבני לחלוטין ומצחיק מאוד, גם בזכות איזושהי תפיסה של המהות הצדקנית והמאוהבת בעצמה של הזוג אבל גם בזכות משהו עמוק הרבה יותר: הם הזכירו לנו איך היה מצחיק פעם בארץ נהדרת, כשהאיפור לא בא במקומה של ההתלהבות הבסיסית. הרי כל התכניות הקומיות המצליחות של ערוץ 2 נסמכו על צמדים כאלה, החל מארז ואברי ועד לאסי וגורי, ועם הגיל כולם התברגנו קצת ועברו לשבת מאחורי שולחן במקרה הטוב ולהנחות ריאליטי במקרה הפחות טוב. לא הייתי רוצה לפסוק שעבר זמנו של אף אחד, אבל אין כמו רגע כזה כדי להוכיח שעם כל הכבוד למוצר המהוקצע והמתוזמר הנוכחי, אין תחליף לצמד קומיקאים צעיר עם ניצוץ בעיניים.להמשך קריאה (מירב).

9. חסרי בושה, עונה 4 פרק 10

כל הסצנות של ליפ ופיונה, ביחד ולחוד, היו שוות זהב והשיחה שלהם במכונית בסוף סיפקה קתרזיס יוצא מן הכלל. נראה ששניהם סוף סוף התאפסו על עצמם ואיפסו אחד את השנייה. אהבתי במיוחד את מה שליפ אמר לפיונה לגבי היותה יותר מרק האחות הגדולה שמטפלת בהם, אכן הגיע הזמן שהיא תפענח מה היא מעבר לכך. העונה הזו הוכיחה שהיא צריכה הגדרה עצמית שלא נוגעת רק למשפחה, שכן ברגע שמעמדה שם התערער, היא הרגישה שהיא מאבדת הכול וזה הוביל להתדרדרות המוחלטת הזו שלה. מהצד השני, כה משמח לראות איך כולם התגייסו למצוא אותה. חששתי שהם ימחקו אותה כמקרה אבוד אחרי שהיא פישלה שוב, אבל הם סוף סוף קלטו שהיא צריכה אותם ושהם צריכים להיות שם בשבילה.

בנוגע לפרנק, מעולם לא חשבתי שהם באמת יהרגו אותו, ככה שלא מפתיע אותי שברגע האחרון הוא מקבל כבד. אבל נראה, אולי הם עוד יפתיעו. כמעט קיבלתי התקף לב כשקווין ירה בטעות, הייתי בטוחה ב-99% שלא קרה כלום, אבל ה-1% שנשאר היה מלחיץ מספיק. אני רק מקווה שאיאן באמת יוריד את מיקי מרעיון הנקמה. ושהוא כבר יספר באמת מה קורה איתו. ויחלץ את מנדי ממעגל האלימות הזה שהיא נמצאת בו. מה שהיה לי קשה לבלוע, הוא שסמי ושילה עד כדי כך תמימות, שלא עלה על דעתן אפילו שמסדרים אותן עם העניין של ההשתלה. שילה עוד מילא, אבל אם סמי בעצמה מרמה אנשים, היא הייתה צריכה לראות את זה מגיע מקילומטרים. (מיס בוז'רסקי מבלוג קפה + טלוויזיה)

8.5. עד עצם היום הזה, עונה 2, פרק 13

הסדרה חזרה אלינו אחרי חופשה ארוכה, וייאמר לזכותם שהם הצליחו לסגור את העלילה של פטר פן, ולהתחיל עלילה חדשה עם מכשפה מתחום מחזות הזמר...

אבל החלק היפה בעיני של הפרק היה ההתמודדות של אמה, שלא זוכרת מי היא ומה הייתה קודם, עם הוק. והעובדה שהבחור המושלם שפגשה בחייה החדשים הוא דווקא מישהו שהמפגש איתו לא תמים בכלל.

רג'ינה שמנסה לעקור את ליבה כדי לכאוב פחות הצליחה לגעת בלבי (מלכה, השחקנית הזו) והסיפור שלה ושל רובין הוד מסתמן כבעל פוטנציאל אדיר. מעניין אם היא תחזור לסטוריברוק או תישאר אתו ביער שרווד...

בכל מקרה,  הפרק הפותח בהחלט מעורר ציפיות ורצון להמשיך ולראות לאיזה עוד מחוזות מופלאים ייקחו אותנו היוצרים. (זלפה).

7.5. סליפי הולו, עונה 1, פרק 3

כבר שלושה פרקים שאני מנסה להחליט מה אני חושבת על הסדרה סליפי הולו ולא ממש מצליחה. הנוכחות של קלאנסי בראון בתפקיד השריף בפרק הראשון העלתה בי געגועים ל"קרניבל", אבל סליפי הולו רחוקה מרחק רב מהסדרה הזו. יש בה משהו מאוד ילדותי באופן שבו הרוע מוצג בה, הוא חיצוני, חסר פנים, ובגדול רוצה להשמיד את העולם כולו בלא אבחנה, גם אם בדרך הוא (או הנבל התורן) נטפל לדמויות באופן מובחן מאוד.

הפרקים בסה"כ נחמדים לצפייה, והדמויות של איכבוד ואבי חמודות, אבל לא מצאתי בפרקים עד כה משהו שיעלה את הפרקים מדרגת ה"בסדר" לקצת מעבר לכך.

בפרק הזה השד התורן היה שד חלומות עם שם בלתי ניתן להגייה שהשתלט על אלו שבחרו שלא להאמין למראה עיניהם ולהכחיש את הלא ריאלי עד שהוביל אותם להתאבדות בשל האשמה שחשו על כך שהם הותירו את האחרים לשאת בתיוג ה"שיגעון" לבדם ולא הודו באמת. העובדה שהיה זה שד חיצוני שכפה על האנשים התמודדות עם רגשות אשם וחרטה, הפחיתה בעיניי מערך ההתמודדות שלהם עם מעשיהם הרעים. ועם השאלה עד כמה צריך לייחס למעשיהם רוע.

 היה מעניין לשמוע את המשפט "המצפון של נקי" שנאמר על ידי אחותה של אבי והשאמאן בשלב שבו הם סירבו לבקשת העזרה של איכבוד ואבי בהתמודדות עם אותו שד תורן כיוון שבאמירה הזו יש משום הפקרת האחר לגורלו לא פחות, ועצם סירובם לעזרה, שומט בעיניי את היסוד מטענתם שמצפונם נקי. לא ברור לי מה בדיוק הפרק ניסה לומר בזה על בני האדם, האם האחידות בדבריהם היא סוג של הדגשת חטא ההכחשה של אלה שלא הודו, או הדגמה לכך שאפילו הקורבנות של התנהגות מסוימת יכולת לחטוא באותה התנהגות בנסיבות אחרות. בכל מקרה ברור שהעובדה שאיכבוד התעקש לא להפקיר את אבי אפילו בחלום הביאה לכך שחייה ניצלו בסופו של דבר. ושהם הצליחו להתגבר על אותו שד. שזה נחמד בסך הכול אבל לא הרבה מעבר לזה כרגע. (אורלי)

6. החץ, עונה 2 פרק 7

שישה פרקים. שישה פרקים יוצאים מן הכלל ומרתקים (בסטנדרטים של CW), ומה שנראה כמו רצף בלתי ניתן לשבירה, כזה שעשוי להוביל לעונה שנייה ומושלמת. הכול הסתיים ברגע אחד מעפן וסבוני להחריד – מלקולם מרלין הוא אבא של ת'יאה (זה לא רגע טוב להזכיר את הקראש שהיה לת'יאה כלפי טומי, נכון?).

לא שבקומיקס גיבורי על, בסיפורים מתמשכים שמתפרשים על פני עשרות שנים, לא נעשו דברים כאלו. אבל חשבתי ש"החץ" נמצאת במקום הרבה יותר טוב כרגע ושאין טעם ליפול לקלישאות כאלה. כנראה טעיתי. למען האמת, חשדתי שזה הסוד שמוירה מסתירה במהלך הפרק, אולם מרגע שנחשף כי "בסך הכול" היה לה סטוץ חד-פעמי עם מלקולם, חשבתי שזה אמנם לא גילוי מפתיע במיוחד, אבל שפה זה יסתיים. גם לא הייתי מופתע מחזרתו של מרלין מהמתים – או טהיטי – בגלל המעורבות של ליגת המתנקשים וראס אל גול העונה (וידעתי שג'ון בארומן מתעתד לשוב מתישהו). באותה נשימה, ההיבט החיובי היחיד בעיניי עם שובו של מרלין זה הקישור בין כמעט כל קווי העלילה הקיימים נכון לעכשיו, מהקנרית השחורה ועד ד"ר אייבו והאי.

Credit: The CW

על המשפט אין לי מה להגיד. אם לשפוט לפי ההופעה של התובעים והסנגורית, כולם היו צריכים להיות מוצאים להורג, כולל חבר המושבעים. למזלה של מוירה, רצתה יד הגורל (או השפעתו העמוקה של מלקולם) והיא זוכתה מכל אשמה. יש הרבה אנשים שנפגעו מהאסון בגליידס ועיתונאים סקרנים, שלא אהיה מופתע אם מישהו יחשוד בכשרים. לאו דווקא בהקשר של מרלין, למשפחת קווין עדיין יש הרבה כסף. להמשך קריאה  (תומר סויקר).

מה יהיה לנו השבוע?

29 במרץ עד 5 באפריל

ביום שני: הוויקינגים 2 (yes Oh)

ביום רביעי: תחיית המתים (yes דרמה), דול ואם (yes Oh)

ביום חמישי: בייב מגנט מסתיימת (HOT קומדי סנטרל), המתים המהלכים 4 מסתיימת (yes Oh), דרקולה מסתיימת (yes אקשן)

בשבת הבאה: המבריחים (Hot Zone), שוות בקליבלנד 4 מסתיימת (yes קומדיה)

שידורים חוזרים ויומיות:

ש"ח: הוואי חמש-אפס עונה 3, א'-ה', החל מיום שני (Hot Zone)

ש"ח: נרדפת, בימי שבת החל מ-29.3 (Hot Zone)

  

המבריחים (The Straits)

דרמת פשע אוסטרלית העוקבת אחר משבר שמאיים על משפחת מבריחים, כאשר אבי המשפחה מיידע את שלושת בניו כי עליהם להתחרות על הזכות לרשת את מקומו, כשיגיע זמנו לפרוש. עם בריאן קוקס ("דדווד"), פיראס דיראני ("הבטן הרכה"). מהמפיקים של "הסטירה".

תחיית המתים (Resurrection)

הסדרה עוקבת אחר תושביה של ארקדיה, מיזורי, שחייהם משתנים מהקצה לקצה, כשאהוביהם חוזרים מהמתים, באותו הגיל בו כביכול נפטרו. עם עומר אפס (פורמן מ"האוס"), קרטווד סמית' (רד מ"מופע שנות ה-70"), מארק הילדרת' ("V").

דול ואם (Doll & Em)

קומדיה בת 6 פרקים בכיכובה של אמילי מורטימר כגרסה פארודית של עצמה - שחקנית קולנוע בריטית מצליחה, שמעסיקה את חברתה הטובה ביותר מילדות (דולי וולס, כוכבת "מרגל" וחברתה הטובה במציאות של מורטימר) כעוזרת אישית על סט צילומי סרט בקליפורניה.

בשולי הממיר

* ג'ווינית' פאלטרו וצ'ייס קרופורד התארחו בפרק ה-100 של "Glee".

את כוכבת הנעורים המחורפנת ב"קאסל", גילמה אלכסנדרה צ'אנדו, הידועה לנו כסאטון מרסר ב"משחק השקרים". בצירוף מקרים לדמות שלה קראו מנדי סאטון, וגם כאן היתה לה תאומה/כפילה.

מסביב למסך המפוצל

 להתראות TWOP! האתר "Television without pity" שהכיל ביקורות פרקים קבועות שנונות ועוקצניות (שהצליח להוציא פעם את ארון סורקין מדעתו) ייסגר בימים הקרובים עקב בעיות תקציב.  נתגעגע... 

מתעניינים/ות בסדרת טלוויזיה כלשהי? רוצים לדעת מתי שודרו הפרקים הטובים ביותר שלה? האתר הבא מציע פונקציה חביבה - גרף נקודות של כל פרקיה של סדרת טלוויזיה, לפי דירוג הגולשים באתר IMDB. 

רשת ABC ביטלה את סדרת הבת של "עד עצם היום הזה" - "Once upon a time in wonderland". עדיין לא ברור מה יעלה בגורלה של הסדרה האם. 

השבוע ישודר פרק הסיום (הכפול) של "איך פגשתי את אמא" - לכבוד פרק הסיום מדרג אלן ספינוול, מבקר הטלוויזיה המוערך, את 10 הפרקים הגדולים בתולדות הסדרה. 

בנוסף, מתברר שליוצרי "איך פגשתי" הייתה תוכנית גיבוי לעניין זהותה של האמא למקרה שהסדרה הייתה מבוטלת בשלב מוקדם יותר. אפשר לקרוא על זה כאן (רמז: זו דמות שהופיעה במהלך הסדרה).

ולסיום: לקראת עליית החלק הראשון של העונה האחרונה של "מד מן" ראיון מרתק עם יוצר הסדרה, מתיו וויינר. 



 ***


רוצים לכתוב לממיר הבא? צרו קשר: editor@tve.co.il

תגובות (5)