ארכיון המסך המפוצל > 2014

הממיר 14/6/14

האמריקנים, לואי, קרוסבונז, מחשבות רצחניות, משחקי הכס, הוחלפו בלידתן, קוד שרוף, כתום זה השחור החדש, הפרקליט רייק ועוד

מאת: המערכת
פורסם בתאריך: 14/06/2014

* את הטופס השני של המונדיאל המפוצל כבר מילאתם?


10 האמריקנים עונה 2 פרק 13 (פרק סיום העונה)

אם העונה הראשונה של "האמריקנים" הייתה לא מאוד אחידה ברמתה, הגיעה השנייה והציגה רצף עלילתי הדוק ומרשים, גם מבחינת הסיפור אבל בעיקר מבחינה רגשית. מן הפרק הראשון בה, עם הרצח המזוויע של עמיתיהם של הג'נינגסים ובתם, העונה הזו שיחקה חזק על היעדר השליטה של ההורים על הדור הבא ככל שהוא מתבגר. אלמנט נכון תמיד במקרה של בני נוער, ובמקרה של אנשים שתחום העיסוק שלהם כרוך ברציחות אקראיות, חיים כפולים וריגול אצל מדינת אויב.

פייג' הייתה כמובן המייצגת הגדולה לכך, ההתקרבות היחסית-תמימה שלה לדת הפכה למשבר של ממש אצל הוריה, ובעיקר אמה, אבל גם אחיה הקטן הוכיח שלא תמיד ניתן לשלוט בו – הוא התגנב אל בית השכנים כאשר לא היו שם ושיחק במשחקי וידאו. אבל אז הגיעה הפינאלה והגדילה פי כמה את קנה המידה: הילדים האלה הם תוצר נלווה של המטרה, פשוטו כמשמעו, וככאלה המרכז יכול לגייס גם אותם לפעילות ביון. הידיעה הזו הגיעה כחלק מחשיפה עצומה שהרצח הנוראי של בני המשפחה בתחילת העונה נעשה על ידי הבן עצמו, שיחה טעונה שהשתבשה לחלוטין. זו הייתה התגלמות טראגית של שיקול דעת בן עשרה, לא מגובש, נער שנהה אחרי מישהי שהתאהב בה ורצח את הוריו לטובת משהו גדול מהם, כניסוחו. האם שיקול הדעת של פייג' יהיה טוב יותר? ושל הנרי בבוא היום?

נדמה שכל העונה הכשירה אותנו לרגע הזה, לפגישה של פיליפ ואליזבת' עם קלודיה (קלודיה!) והגילוי המחריד על ג'ארד – טוויסט שאהבתי עד מאוד אבל בוצע אולי בצורה הכי מותחן-סוג-ב' שניתן להעלות על הדעת. הנער גוסס מירי, מספיק לספר את כל הסיפור לאליזבת' ופיליפ ואז מת מפצעיו. ברצינות? זה היה מעפן וממש פגם לי באיכות הפינאלה. הייתי מעדיף שהיה מספר לה ואז היה מתרחש כל האקשן עם ביצ'ר (מבחינתי הוא לנצח יהיה ביצ'ר מ"אוז"). זה היה אלמנט נוסף ממוטיב אחר בפרק ובעונה, כזה שהיה שם מאז ראשית ימי הסדרה – הקרבה. פרד מקריב את עצמו בניסיון (שהצליח) לאסוף דגימה על סוליות נעליו, פייג' מדברת על ישו שמת עבור חטאיהם ועל הכומר שלה שנעצר בזמן שעשה משהו שהוא מאמין בו, "וזה מעורר בי השראה", היא אומרת. אליזבת' מנחמת על ג'ארד על הוריו שהאמינו במשהו גדול מהם – אבל עד כמה רחוק פיליפ ואליזבת' מוכנים ללכת, מה הם מוכנים להקריב או להעמיד בסכנה לטובת המטרה הנעלה?

האינסטינקט שלהם הוא מיד להציב גבולות, ראש בראש מול המרכז, מה שיצר לנו חיבור ראשון בין שני עולמות שעד כה רק הקבילו – פיליפ נפגש עם ארקדי. מן הסתם זה לא הולך להסתיים בכך בעונה הבאה, ומרתק לשער מה עשויה להיות התגובה של פייג' לגילוי שהוריה מרגלים רוסים ושגם היא נדרשת. הרי הגיוני מאוד שהיא תסרב ותרגיש נבגדת בעצמה, אבל האם היא באמת יכולה לעשות זאת מבלי שיהיו לכך השלכות? לא סביר. וזו הסיבה שפיליפ ואליזבת' מנסים כבר עכשיו לעצור את זה. הקונפליקט הגדול הזה שלהם, ובעיקר של פיליפ שהתחבט לגבי זהותו כבר מתחילת הסדרה, הפך להיות עכשיו עצום בהרבה. הם מדברים על ההקרבה שאנשים עושים בעולם הזה, אנשים כמו פרד, אבל מה זה מוות לעומת הפקעת כל חייהם לטובת מטרה כלשהי? כל חייהם, כל רגע אמור להיות מוקדש לכך, תחת כסות שאינה אמיתית, שאינה הם. אבל היא כן אמיתית, בסופו של דבר אלה כן הם. יש להם ילדים ביחד וכעת מסתבר שהילדים האלה הם לא רק של ההורים שלהם, אלא גם של אימא רוסיה. (yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה)

10 לואי עונה 4 פרקים 11-12

"בתוך היער", רצף הפרקים ששודר השבוע, משובץ בתוך רצף פרקי "פמלה" שהתחיל בשבוע שעבר ויימשך בשבוע הבא, ולמרות שלא זכורה לי אף סדרה אחרת שבה מגניבים כך רצפי פרקים בתוך רצפי פרקים אחרים, זה נראה לי שהדבר עשוי מאוד נכון ולא רק על מנת להראות שלואי עושה מה שהוא רוצה בסדרה שלו, כיוון שגם בחיים זה כך, לפעמים אנחנו באמצע משהו אחד, ופתאום נוחתת עלינו צרה כלשהי והיא דוחה כל התמודדת אחרת. הצרה שנפלה על לואי הפעם, היא הגילוי שבתו לילי בת ה-12 עישנה חשיש, וההיסטוריה האישית שלו שאליה אנחנו מתוודעים דרך זיכרונותיו במהלך הפרקים הללו, הופכת אותו אולי לכשיר יותר להתמודד עם הסיטואציה, מהאנשים שניסו להתמודד עם הסיטואציה בילדתו.

יותר משהפרק עסק ב"בעד ונגד" לגליזציה של עישון סמים קלים, הוא עסק בשאלת ההתרחקות וההתקרבות כתוצאה מהחלטות גרועות. לואי, הילד המעשן בחשכת היער, הוא ילד שמאבד כיוון ומתרחק מהקשר עם הוריו, ולילי שמעשנת באור יום יחד עם חבריה, נראית אף היא כמתחילה תהליך של התרחקות.

אם יש משהו שעובר די ברור בפרקים הללו, זו העובדה שהמערכת כמערכת לא ממש יודעת כיצד להתמודד עם אנשים טובים שמתחילים תהליך התדרדרות, היא יודעת איך לטפל ב"רעים", או ב"חסרי התקנה", כי שם אפשר להעניש, ולהרגיש שהצדק נעשה, ואם הם נתפסים אז לצורך הענשה יש למערכת מספיק משאבים. אבל איך צריך לטפל באנשים טובים שמתנהגים גרוע? איך עוצרים תהליך של החלטה גרועה, שמביא לעוד החלטה גרועה, ועוד החלטה גרועה?  איך גורמים לאנשים טובים להבין מה הם עושים בזמן?  

התשובה של לואי היא פשוטה והיא נאמרת במהלך שיעור הכימיה- אהבה, אהבה הוא הדבר היחידי שיכול להשאיר את החלקים מחוברים, יותר מכל דבר אחר, מה שגרם לו להצטער על מעשיו היה דווקא האמון שהמורה לכימיה נתן בו, לא ייתכן שלואי הילד הרגיש והחכם יעשה כאלה דברים. והחרטה גרמה לו לגלות שלהחזיר את הגלגל לאחור, זה בלתי אפשרי, למזלו, אף על פי שבאותו הזמן המורה לכימיה היה מאוכזב מדי ממנו, כשהוא התוודה בפניו, והפנה לו את גבו, המנהל נתן לו אפשרות לחמוק מכניסה למערכת הענישה, והיועץ שעמו הוא נפגש, היה מספיק חכם לומר לו שהוא בן אדם טוב, שפשוט היה לו קשה מדי להתמודד עם המציאות, ושהוא ואמו כאן בשבילו, אם הוא ירצה בעזרתם להחליט החלטות טובות יותר בהמשך. וזו בדיוק הדרך שבה לואי מצליח להגיע אל בתו, הוא אומר לה שהוא אוהב אותה, ושהוא כאן בשבילה, כי רק האהבה, יכולה להשאיר את כל החלקים מחוברים, אחרת אנשים נסחפים למקומות לא טובים. הפרק הוקדש לפיליפ סימור הופמן, שאף היה אמור לשחק בפרק ונפטר קודם לכן, באופן אירוני, כתוצאה משורה של החלטות גרועות. (אורלי)

דעה נוספת:

ציון: 9. לעתים הפרק הכפול הרגיש לי כמו PSA, אך לא במובן השלילי. זה היה יותר מעניין ומרתק מסרטי הטלוויזיה ההם שצולמו עם שחקנים ממתנ"ס מקומי (הילד שגילם את הבריון לקה לעתים במשחקו, אבל זה תרם לאווירה) שלואי בטח גדל עליהם. חוץ מזה, לא היה פה שום מסר שנדחף לגרון, או שיעור מאולץ נגד חשיש. סגן המנהל הטיח בלואי הצעיר שלמרות שהוא לא יכול לפעול נגדו, הוא מתנחם בכך שיום אחד הוא יהיה בצד השני של השיחה, ואכן כך קרה. לואי אף לא פצח במונולוג יומרני חד-צדדי, או סיפר לבתו על הניסיון שלו בסמים כשהיה בגילה, אלא פשוט חיבק אותה וקיבל את העובדה שהיא כבר לא ילדה. מה שאמו לא הצליחה לעשות.

הליהוק של לואי הצעיר מושלם. מצד אחד לא הצלחתי לראות בו את לואי חוץ מהיותו ג'ינג'י, ומצד שני היו רגעים בהם ניתן לזהות בו את לואי המבוגר, בייחוד במניירות. הפעם האחרונה בה ראינו לואי צעיר יותר ולא דומה ללואי שאנחנו מכירים, הייתה בפלאשבק למשבר הנישואים שלו. גם השחקן ההוא לא דמה (ובהחלט לא נשמע) כמו לואי בשנות ה-30 לחייו, ולמרות זאת היה בו משהו מלואי "שלנו". דווקא בין שני הלואי הצעירים היה דמיון לא קטן. (תומר סויקר מבלוג קפה + טלוויזיה)

8.5 קרוסבונז עונה 1 פרק 1

כמו הרבה סדרות בתקופה האחרונה גם הסדרה קרוסבונז לוקחת את הצופים אחורה בזמן והפעם לתקופה שנעשו לה יחסית פחות עיבודים טלוויזיוניים בשנים האחרונות: למאה ה-18, למלחמות הצי של אנגליה בפירטים. איכשהו הרגשתי שמה שמייחד את הסדרה מבחינתי זו לא התקופה ההיסטורית, אלא העובדה שהסדרה מצליחה לשלב אקשן עם דיאלוגים שנונים באופן שבאמת לא ראיתי כמוהו זמן רב על המסך. ולא נותר לי אלא לקוות שהשנינות תמשיך לאפיין את הסדרה גם הלאה.

בתפקיד תום לואו, הרופא המרגל, משחק ריצ'רד קויל שאני מודה שלמרות הפאה והמראה השונה כללית שלו, היה לי קצת קשה להשתחרר במהלך הפרק מתפקידו כג'פרי ב"זיווגים", וחלק מהזמן תהיתי האם העובדה שכשתוצאה מתפקידו זה הוא נראה לי קצת "אידיוט" תורמת לדמותו - כיוון שכל מרגל טוב אמור להיראות הרבה פחות חכם (או מאיים) ממה שהוא - או פוגעת בתדמית החכמה שאמורה להיות לו כשהוא משחק דמות מתוחכמת שכזו, למרות שאין לי הכרעה ברורה, זה לא הפריע לי יותר מדי להנאה מהפרק. אהבתי במיוחד את רגע הטוויסט של הרעלת שחור הזקן שרפרר לסצנת ההרעלה בסרט "הנסיכה הקסומה", והתברר כמחוכם הרבה יותר מהציפיות שהוא מעורר. סה"כ בעיניי בידור יעיל מאוד. (אורלי)

8 מחשבות רצחניות עונה 1 פרק 1

אם במהלך הפרק תהיתי האם ייתכן כי תרגום שם הסדרה "Those who Kill" ל"מחשבות רצחניות" עושה אפילו צדק רב יותר לסדרה מהשם המקורי, כיוון שהסדרה מתמקדת בהליך החשיבה של רוצחים סדרתיים, ובכל סביר להניח שיהיה דיון בהרבה מחשבות וברוצח תורן אחד, הרי שבסוף הפרק כשקת'רין מחליטה לסגור חשבון אישי עם הרוצח ולוודא הריגה, הגעתי למסקנה ששם הסדרה המקורי אכן יאה לה, גם קתרין שייכת לאלו שהורגים, וכמו שהיא לימדה את הילדה שהיא השגיחה עליה, קת'רין הפנימה היטב שכדי לנצח את המפלצות צריך לשכנע אותן שהיא יותר גרועה מהן.

בינתיים לא ממש ראיתי בסדרה משהו שלא ראיתי בסדרות אחרות מסוג זה, למרות שהסך הכול היה עשוי טוב, הדמויות היו מסקרנות במידה סבירה והעלילה קצבית.  עלילת הבלש הופך לקורבן אפשרי אבל אותו כמובן מצילים, התרחשה מוקדם מדי בסדרה בעיניי, ואני מקווה שלא תחזור על עצמה בפרקים הבאים. (אורלי)


8 משחקי הכס עונה 4 פרק 9

פעם שנייה בתולדות הסדרה שאני נוכח לדעת עד כמה מרענן ונחמד לקבל פרק שכל כולו מתרחש במקום אחד. המקרה הקודם היה "בלאקווטר" מהעונה השנייה, וכמו אז גם הנוכחי מורכב כמעט כולו מאקשן המהווה את שיאם של אירועים שנבנו זה זמן רב. ההבדל המשמעותי בין אז לעכשיו הוא מה שקרה מסביב – העונה השנייה הייתה כה משמימה, מפוזרת ומבאסת עד ש"בלאקווטר" היה קרן אור בסופה. הפעם, לעומת זאת, האקשן עתיר התקציב והמרהיב למדי החוויר ביחס לאירועים המטורפים של יתר העונה.

לא מדובר באנטי קליימקס או משהו כזה, הפרק בהחלט היה חביב בעיניי, אבל מיקומו בעונה כמו זו גרעה מאוד מעוצמתו ומסעירותו והפכה אותו לעוד פרק שאפשר לנשום בו אחרי אירוע שעתק את נשמתנו. מה גם שנדרש זמן רב לסערה להגיע, כי עוד לפני הקרבות קיבלנו מנת דרמת יחסים, שיחות על אהבות ורעות, להזכיר לנו על מה בעצם נלחמים פה. זה לא מאוד עזר, אני מוכרח לומר. מלבד ג'ון, סם וגילי, החברים מהחומה רחוקים מכדי שיהיה אכפת לי מהם. מותם של פיפ וגרן נראה שולי וזניח כשם שהיו דמויותיהם בסדרה מאז ומתמיד, והמקרה של איגריט מצער אף יותר. לו הייתה נופלת סמוך יותר לתחילת העונה, כאשר זכר יחסיה עם ג'ון עוד טרי ולא נמרח לאורך עונה שלמה כמעט, הייתי מתרגש ממותה הרבה יותר. ועדיין, זה היה יפה תחת הנסיבות.

ניל מרשל, שביים את "בלאקווטר", אחראי אף על הנוכחי וגם הפעם שמר על תנופה סוחפת ומענגת מהרגע שהתחיל האקשן. השלכת החביות הבוערות למטה (לא הבנתי מדוע אפשרו להם לעמוד ליד השער ולנסות לפרוץ אותו לאורך כל כך הרבה זמן), החרמש הקוצר את המטפסים, סר אליסר שלראשונה חיבבתי אותו (הערה למתרגם שובר השביתה ב'כן' – אם ראינו בפירוש שהוא לא מת אלא נוטרל, מן הסתם המשמעות של "fallen" אינה "נהרג"), והקרשנדו בסצנת וואן-שוט מפורטת שארכה 40 שניות מהרגע שג'ון ירד מהחומה אל הקרב שלמטה – תצוגת תכלית מרהיבה של הסט, של הכוריאוגרפיה, של הקאסט, של תנועת המצלמה ובכלל של התקציב. רחוקה אמנם משש הדקות המדהימות של "בלש אמיתי", אבל עדיין נהדרת.

בסופו של דבר כל הלילה הדחוס הזה היה רק סנונית ראשונה, כדבריו של ג'ון, ניסיון לבדוק את יכולתם ואמצעיהם של השומרים על החומה. זה עלה להם בהמון קרבנות, לא? כך נדמה לפחות. היו בסך הכול מאה וקצת ועכשיו נותרו הרבה פחות. כך שהיציאה של ג'ון אל מאנס נראתה מעט חפוזה וגחמנית, אבל ביחס למה שעתיד לנחות עליהם אם לא יעשו פעולת מנע כלשהי, לא נראה לי שיש להם מה להפסיד. (yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה)


8 הוחלפו בלידתן עונה 3, פרק 1

אחרי שהוחלט שבית הספר קרלטון לא ייסגר, אלא יקלוט לשורותיו 50% תלמידים שומעים, מסתבר שאותם 50% הם דווקא התלמידים הבעייתיים ביותר שנפלטו מבתי ספר אחרים שנסגרו. כאילו הוחלט מגבוה שאם בבית הספר כבר מטפלים באנשים חריגים, אז הם יכולים לטפל בכל החריגויות שיש. במידה רבה העובדה שהפרק הצטרפו לסדרה דמויותיהם של קמבל הישוב על כיסא גלגלים, (RJ Mitte הבן ב"שובר שורות") רנזו ההומו האסייתי, וטאנק, הבחור השמנמן, הרגישה כאילו גם כאן החליטו, הי יש לנו סדרה רגישה שמטפלת בענייני שונות והשתלבות בחברה, למה שלא נכניס לתוכה עוד כמה אבות-טיפוס שלא זוכים למספיק ייצוג על המסך.

לי יש קצת חששות שמתוך רצון לטפל ביותר מדי דברים, ייצא שכרם בהפסדם, והבלגן יחגוג, ואני מודה שהפרק הזה לא לגמרי הרגיע את חששותיי, אך היו גם בו רגעים שאמרתי לעצמי, שכן, הרגישות שיכולה להתבטא אפילו במשפט אקראי קטן, עדיין נמצאת שם, וזה קרה בעיקר כשביי אמרה לרג'ינה, השקעתי כל כך הרבה בלעבור לקרלטון, וכל כך הרבה במאבק שבית הספר לחרשים לא ייסגר, שכבר אין בי כוחות לשנוא את מה שקורה עכשיו בבית הספר. אמירה שמאוד מובנת לי מבחינת הקושי להמשיך להילחם, אפילו שבמקרה של ביי, ייתכן מאוד שהקושי שלה נובע מכך שרוב האנרגיות שלה מושקעות בשאלה איך טיי היה יכול לבגוד בה ולעזוב אותה, מה שמביא אותה להינצל על ידי טאנק מלקחת כמה החלטות גרועות מאוד, ואותנו לסוף הפרק שבו ביי טובי ודפני נפגשים, והתחושה החמימה של הם ביחד, הולכים לעבר עשייה משותפת גם אם הם לא הכי רוצים בכך, נכנסת ללבי, ומחדשת בי את ההתלהבות מהסדרה ומהצפוי בפרקים הבאים. (אורלי)


8 קוד שרוף עונה 1 פרק 1

בימים אלה עומדת רשת AMC על קו פרשת המים. מאז שהחליטה להפוך מרשת שרק משדרת סרטים ישנים ולהפוך לחממה לסדרות איכות, היו לה שלוש פגיעות בול: מצד אחד "מד מן" ו"שובר שורות" חביבות המבקרים, ומנגד הלהיט המטורף "המתים המהלכים", הסדרה הכי נצפית בטלוויזיה האמריקנית. כאשר הסתמן סופן של "שובר שורות" ו"מד מן", החליטה הרשת לפצל את העונה האחרונה של כל אחת מהן לשני חלקים שישודרו בהפרש של שנה, כלומר להחזיק אותן בחיים באמצעים מלאכותיים. היא עשתה זאת מכמה סיבות שלא ניכנס אליהן עכשיו, אבל אחת מהן הייתה לספק לעצמה שהות למצוא את מכרה הזהב הבא שלה – אם ברייטינג ואם בטקסי הפרסים.

היו לה בתווך לא מעט ניסיונות כושלים ליצור את הדבר הגדול הבא. "The Killing" החלולה, "שמש שקרנית" שנואת המבקרים, "גיהינום על גלגלים", "המרגלים של וושינגטון" החדשה – כולן לא יצרו את ההד ש-AMC קיוותה לו. בשבוע שעבר הגיעה סדרה חדשה שקיוותה ליצור את המהפך: "קוד שרוף", דרמה המתרחשת בתחילת שנות השמונים ומתארת את ניסיונותיו של עובד IBM לשעבר לרתום לעזרתו חברת מחשבים אחרת, כדי ליצור פריצת דרך חדשה ולהתחרות בתחום המחשבים האישיים.

קשה שלא למתוח קווים בין קווי המתאר של העלילה הזו לבין מצבה של AMC, ובפרט בין "מד מן" לבין "קוד שרוף", שלא בכדי תופסת את משבצת השידור של סדרת הפרסומאים עם תום חצי-עונתה. נדמה כאילו החדשה מנסה לפרק את הישנה לגורמים כדי לבחון את מרכיביה ולבנות אותה מחדש – סצנה שכלולה אצלה בפועל בפרק הראשון. כמו "מד מן" גם "קוד שרוף" (במקור Halt and Catch Fire) נפתחת לראשונה עם הסבר על שם הסדרה, במקרה שלה מדובר בקוד מחשב נושן שהקלדתו גרמה לכל הוראות המחשב להתחרות זו בזו על עליונות באותה העת, מה שהביא לאיבוד שליטה של המשתמש על המכשיר. כמו "מד מן" מדובר גם כאן בסדרה שעלילתה מתרחשת לפני עשורים, בדומה לה היא מציגה בחזיתה דמות של גבר נאה, מצוחצח, יהיר ומסתורי. כשמוסיפים להשוואה הזו את העיסוק במחשבים בכלל וב-IBM בפרט ש"מד מן" הציבה לאחרונה במרכזה, ההשוואה ביניהן כמעט בלתי נמנעת. להמשך קריאה (yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה)

7.5 כתום זה השחור החדש עונה 2 פרק 1

הידד, עונה חדשה! ועם זאת, הפרק מחזיר את פייפר לנקודה מאוד דומה לתחילת העונה הקודמת. אחרי שבסוף העונה הראשונה פייפר דפקה לדוגט מכות רצח, או כמעט רצח, אנו רואים שפייפר בילתה פרק זמן לא ידוע ועכשיו מועברת למקום חדש ולא ידוע, מסיבות לא ברורות. בערך שליש מהפרק פייפר מתלוננת ומתבכיינת ושואלת ודורשת ועומדת על זכויותיה כאילו שהיא לא בילתה הרגע עונה שלמה בכלא. מי יודע, אולי השהייה בבידוד עשתה לה אתחול למוח.

שוב אנחנו נחשפים להשפלה, חוסר הפרטיות, האלימות ושאר הצ'ופרים שנלווים לחיי האסירות בבית הכלא. שוב אנו נחשפים לשלל דמויות צבעוניות ופסיכיות, החל ממאמנת ג'וקים, דרך אישה עם אובססיה קשה לאסטרולוגיה וכלה ברוצח שכיר שהוא (תודה לאל!) לא אנס. מהרגע שהיא מגיעה לכלא בשיקגו פייפר פעורת העיניים עוזבת ומפנה מקום לפייפר שכבר יש לה פז"ם כאסירה, פייפר שעשתה משהו רע ואז עשתה משהו ממש-ממש-ממש רע.

בהמשך הפרק מתברר שהמעבר לכלא החדש בכלל לא קשור לכל העניין עם דוגט, ששרדה את המכות, לצערנו. אלכס מוסרת לה שהיא ופייפר נמצאות שם כדי להעיד נגד ספק הסמים של אלכס. בנקודה זו הפלאשבקים מילדותה של פייפר נעשים מובנים – האם פייפר תקשיב לאלכס ותשמור את האמת הלא נעימה לעצמה, או שהיא תפעל לפי האינסטינקט הראשוני של הילדה הטובה שהיא, ותספר את האמת?


במשפט, בהחלטה שנראית ספונטנית, היא בוחרת לשמור את הסודות שלה לעצמה. בדקות האחרונות של הפרק אנחנו מגלים שאלכס שוב דפקה את פייפר וברגע האחרון החליטה להלשין על ספק הסמים ובכך הרוויחה את החופש שלה. אלכס מנסה להסביר מה בדיוק קרה ולא מצליחה. פייפר כועסת מאוד. זום על ג'וק שסיגריה מודבקת אליו עם מסטיק. הסוף.

היה ידוע כבר הרבה זמן שלורה פרפון לא תהיה שחקנית קבועה בעונה השנייה, מה שגורם לי לתהות האם הפרק הזה נכתב כדי לספק סיבה טובה להיעדרותה, ובדרך קצת הרס את השינוי לטובה שנדמה שהדמות שלה עברה בעונה הראשונה. אולי זאת סתם אני שלא רוצה שאלכס תהיה חתיכת פוצ'י ששוב תקעה לפייפר סכין בגב. (יערה מבלוג קפה + טלוויזיה)

7 הפרקליט רייק עונה 1 פרק 13 (פרק סיום הסדרה)

מכיוון שהגרסה האמריקאית לעלילות רייק הייתה חביבה עליי יותר מאשר המקור האוסטרלי, הרגשתי בסיום העונה שהסתבר גם כסוף הסדרה רגשות מעורבים, מצד אחד היה חבל לי שהסדרה הסתיימה כפי שהיא הסתיימה, במיטה עם רייק וסקרלט, הרמזים לזיווג ביניהם היו מאוסים בעיניי עוד בגרסה האוסטרלית, ומימוש הקשר שקרה בגרסה האוסטרלית כבר בפרקים הראשונים, היה בין הסיבות העיקריות לזניחתי את הסדרה המקורית. בגרסה האמריקאית, עד לפרק הזה שמרו על הפרדת כוחות ביניהם, וכבר קיוויתי שהם בחרו לצעוד בנתיב שונה הפעם, עד שהסתבר לי לאכזבתי בפרק האחרון שלא, הם סתם דחו את הקץ.

מצד שני מכיוון שכך הם בחרו לסיים את העונה, ואין לי מושג אם באותו שלב הם כבר ידעו שהם לא יזכו לעונה שנייה, משהו בי שמח על כך שעכשיו אין לי מה להצטער על ביטולה, כי אם זה הנתיב שהם בוחרים ללכת בו, מה שיקרה אחר כך באמת כבר לא מעניין אותי. (אורלי)

בשולי הממיר
 
* קת'י בייטס התארחה ב"מייק ומולי" בתפקיד קיי מקינון, חברתה הטובה ביותר של פגי, חמותה של מולי, שיוצרת חיכוכים בין מולי ופגי.
מה יהיה לנו השבוע?
14-21 ביוני
 
ביום שבת: ילדי האנרכיה 6 (Hot Zone)
ביום ראשון: במוקד המהפיכה (yes Oh), האישה הטובה 5 מסתיימת (yes דרמה)
ביום שלישי: קופסא שחורה (yes דרמה), מחשבות פליליות 9 מסתיימת (yes אקשן), טרמיי 4 מסתיימת (yes Oh)
ביום רביעי: לואי 4 ו- Veep עונה 3 מסתיימות (yes Oh), ניקיטה 3 מסתיימת (Hot Zone)
ביום חמישי: המפענחת: פשעים חמורים 3 (yes אקשן), מייק ומולי 4 מסתיימת (HOT קומדי סנטרל)
ביום שישי הבא: שקרניות קטנות 5 מתחילה, פארגו ו- הטופ מודל הבאה 16 מסתיימות (HOT3)
 
שידורים חוזרים ויומיות:
חדש: ניקיטה 4, א'-ה', החל מיום חמישי (Hot Zone)
ש"ח: שרלוק 2, בימי ראשון (HOT3)
 
קופסא שחורה (Black Box)
קתרין בלאק היא נוירולוגית מפורסמת השומרת ממשפחתה, אהוביה ומכריה סוד גדול: היא לוקה בהפרעה דו קוטבית. עם דיץ' דייווי ("ספרטקוס"), טרי קיני ("אוז").
 
 
במוקד המהפיכה (Burning Bush)
מיני סדרה צ'כית בת שלושה חלקים. סיפור המאבק לחופש בצ'כוסלובקיה הקומוניסטית, לאחר ההקרבה העצמית של יאן פלאך, הסטודנט הצעיר שהצית את עצמו בפראג בינואר 1969, והמאמץ המשפטי של משפחתו לנקות את שמו אל מול מכונת התעמולה של השלטון הקומוניסטי האכזר. 

  

***


רוצים לכתוב לממיר הבא? צרו קשר: editor@tve.co.il

תגובות (10)