ארכיון המסך המפוצל > 2014

הממיר 19/7/14

שרלוק, מוות בפמברלי, ילדי האנרכיה, הנותרים ועוד

מאת: המערכת
פורסם בתאריך: 18/07/2014


10. הנותרים, עונה 1 פרק 3
אוקיי. אוקיי. אוקיי. שני הפרקים הראשונים היו טובים. טובים מאד. אפילו מצוינים. אבל הפרק הזה כבר היווה שדרוג מדרגה לפאקינג מרהיב. וואו. ידעתי שכריסטופר אקלסטון מהווה סיבה טובה לצפות בסדרה וחיכיתי לרגע שהפוקוס יגיע אליו, והוא כל כך לא אכזב, התעופף לו מעל כל הציפיות בלי טיפת מאמץ. אמנם המבטא האמריקאי שלו טיפה מצחיק ולא טבעי, אבל איפשהו באמצע הפרק זה לחלוטין הפסיק להיות אישו. האיפשהו הזה התרחש בקזינו. מהרגע שמאט התחיל להמר נכנסתי למתח מטורף וישבתי על קצה הספה בעודי מחזיקה אצבעות (בחיי) שהוא לא יפסיד את הכסף וכשהוא ישב באוטו התחננתי בפניו שייסע כבר, לפני שיגיע המנוול מהקזינו לשדוד אותו ויחד אתו זינקתי בכעס כשזה אכן קרה ושוב התחננתי, סע לבנק כבר! ואז הגיעו האבן והחלום (שמא?) ושכחתי מהכול עד לרגע שהוא התעורר והמרוץ לבנק שב על כנו, עד לגילוי המר שהוא היה מחוסר הכרה במשך שלושה ימים ואיחר את המועד. חשדתי לאורך כל הפרק שאנשי הכת הלבנים הם שעומדים לקנות את הכנסייה ועדיין ישבתי המומה אל מול המראה שלהם צובעים אותה בלבן. זה היה רצף אירועים מטמטם חושים שלא אפשר לי להוריד את עיניי מהמסך ואף לא לשנייה.


© 2014 Home Box Office, Inc. All rights reserved

הרבה גילויים מעניינים היו לנו הפרק, העיקרי שביניהם לגבי הסיבה לכך שמאט מתעקש שההיעלמות לא קשורה לראפצ'ר ושלא כל הנעלמים היו אנשים טובים. וקיבלנו את דונה מוס (!!!) כאשתו. אני אוהבת את העובדה שמתחילה להיווצר מפה של קשרים בין הדמויות השונות בסדרה – מאט מכיר את אביו של קווין והוא אחיה של נורה ומארי נפגעה בתאונה שראינו עוד בסצנה הפותחת של הסדרה, על רקע צעקותיה של האם שאיבדה את תינוקה (ופגשה את קווין בפאב). ולורי (אשתו של קווין, תבורך ימד"ב) נתקלת בו בחצר האחורית של ביתו של אביו של קווין, כי היא עדיין זוכרת ואכפת לה. נדמה שגם בין מאט ופאטי ישנו קשר, אבל טיבו עוד לא ידוע לנו.

אין לי ספק שלחלום של מאט עוד נחזור בעתיד, כרגע קשה לי עדיין לפענח את משמעותו. והו לינדלוף, היית חייב שוב לתת לנו מספרים וזכייה מקוללת, הא? אולי זה מגיע מהספר, אבל עדיין לא יכולתי שלא לחשוב על מספרי הלוטו של הוגו ולצחקק.

השם של הפרק גם הוא נפלא. רפרנס לבדיחה הידועה על האיש שסרב לקבל עזרה מסירות והליקופטר שהגיעו להצילו מהצפה, מכיוון שאלוהים יציל אותו וכשהוא מת ושואל את אלוהים למה הוא לא הציל אותו, אלוהים מסביר שהוא שלח שתי סירות והליקופטר. מה זה אומר לגבי מאורעות הפרק? האם היונים נשלחו על ידי אלוהים? יד מכוונת אחרת? אם כן, מדוע מאט הצליח להחזיק בכסף אבל לא להציל את הכנסייה? למה הכסף כן מיועד? מסקרן, מאד מסקרן.
(מיס בוז'רסקי מבלוג קפה + טלוויזיה)

9. ילדי האנרכיה, עונה 6 פרק 5
אף אחד לא באמת חשב שהעימות עם גאלן והאירים יסתיים מהר, נכון? ג'קס ניסה ככל יכולתו להימנע ממלחמה והציע למלכים מנחות במסירתם של אנשיהם החיים (מינוס אחד) וחוזה הפצה עם אוגוסט. ג'קס ממשיך לעשות טעויות ולפעול עצמאית, אחרת היה מתייעץ עם צ'יבס לפני שהציע לאירים לעבוד עם שחורים, והגזענות שוב מרימה את פניה הכעורות, כי מיקס וניגרס לא מתערבבים, בטח לא בעולמם הצר והארכאי של חבורת פלצנים זקנים שלא ויתרו על חלום המחתרת המתה.

אבל אפילו עצה מוקדמת מצ'יבס לא הייתה מונעת את העתיד לבוא. אוזניהם של המלכים כבר היו נתונות לגאלן וחיוכו הממזרי [1], סומכים על אחד משלהם, מקל דינמיט בוער, יותר מאשר על שותף עסקי שמהווה עצם בגרון ומנסה לקבוע תנאים חדשים, שריד לקודמו שרקד בקצב שלהם; ובנו של הנשיא המיתולוגי שבעצמו היה אדם בעייתי. מה שאני לא מבין הוא איך ג'קס (וצ'יבס) מיהר לסמוך על רורק, כשהבטיח לתת לו תשובה סופית בשעה מסוימת, וכי כל חברי המועדון צריכים לשבת לשולחן כדי להצביע על ההצעה. זה הסריח מהרגע הראשון, וג'קס התעלם לחלוטין מאזהרתו של קליי.

כבר הספקתי לקרוא תגובות על הסיטואציות שקורט סאטר שם בהן את דמותה של אשתו. אחרי שהרג את בן דמותו, אוטו, בסיומה של מסכת התעללות מהאכזריות שנראו על המסך, סאטר חזר לג'מה במפגש התייחדות עם קליי (שלכל היותר נועד על ידי בעלה – בסדרה – כדי ליידע את ג'קס בנוגע לעסקה שהוצעה לו ע"י האירים, חזרה לתכנית המקורית לפני מעצרו). תודות לשני סוהרים קריפיים במיוחד [2] (מה יש לסוהרים בסדרה הזו, גרועים לא פחות מהאסירים שהם שומרים עליהם?) שקליי שיחד, אך החליטו לכפות על השניים את ייעודו המקורי של חדר ההתייחדות למען סיפוקם. לא היה שום דבר גרפי בסצנה הזו (חוץ מכמה מכות שקליי חטף), אבל עצם המעשה היה מחריד.


© 2014 FX Networks, LLC All Rights Reserved

אולי מפני שחסו על חייו או שהוא אכן מחפש מחילה, קליי מזהיר את ג'קס. לא שזה עזר, כי כאמור, ג'קס שכח מהכל ברגע שקיבל הבטחה שקרית מרורק. העט שהותיר אחריו השליח היווה פיתרון קל מדי של הרגע האחרון, כשג'קס הבין שטמנו לו ולסאמקרו פח ומצליח להציל את כולם בזמן. אפילו את אייבל שנותר לבדו בחדר. לא שהשמדת המועדון (התירוץ להסגר, "תחת שיפוצים", היה רמז מטרים?) וניסיון הרצח של אנשי סאמקרו, חבריהם ובני משפחותיהם לא היו הצעד שהתחיל את המלחמה ממנה ניסה לחמוק ג'קס, אבל המוות של אייבל היה משחזר את המניע שהביא את ג'קס ושות' לאירלנד בעונה השלישית; טוב שזה לא קרה (כנ"ל צ'יבס, שיצא אחרון). אם סאמקרו שוב נוסעת לטיול מעבר לאוקיינוס, אני רק יכול לקוות שזה יהיה תיקון לעונה הגרועה ההיא.

[1] אוי, החיוך הזחוח. התקשיתי להתעלם ממנו גם בשיחותיו עם ג'קס, וכשגאלן מדבר עם המבע הזה שגורם לי לשנוא אותו כל כך (עוד לפני שאני נזכר במה שעשה לפיל ולוי-לין), חשדתי שהמבטא האירי לא אמין. לכן הופתעתי לגלות שטימותי וי. מרפי הוא יליד אירלנד. חוץ מ-SOA, אני זוכר אותו רק בתפקיד אחר כמאפיונר רוסי ב"סוכן מחוק".
[2] אחד מהם היה דאג ג'ונס, שמזוהה בעיקר עם עבודותיו כשחקן תחת איפור כבד או מעטה CGI, ביניהן תפקידו כאחד הג'נטלמנים ב"האש", הפרק השקט של "באפי קוטלת הערפדים". ג'ונס גילם את אייב סאפיין, סוכן אמפיבי ב-BPRD וחבר של הלבוי בשני הסרטים המבוססים על סדרת הקומיקס, לצדו של רון פרלמן (קליי). (תומר סויקר מבלוג קפה + טלוויזיה)

8. שרלוק, עונה 3 פרק 2
"העלמה מורסטן נכנסה לחדר בצעד מאושש ומפגין ביטחון. היא הייתה גברת צעירה ובלונדינית, קטנה, נעימה לעין ולבושה בטוב-טעם מושלם. עם זאת, היה בתלבושתה משהו פשוט שהיה בו כדי לרמוז על אמצעים מוגבלים. צבע שמלתה היה בֶּז'-אפרפר ולא היו בה שסעים ושנצים, ולראשה חבשה מעין טוּרבָּן קטן מאותו גון חיוור, שאחידותו הופרה בזכות נוצה זעירה בצדו. פניה לא היו מושלמות או יפות במיוחד, אך הבעתן הייתה מתוקה וחביבה ועיניה הגדולות והכחולות היו נעימות ושופעות שאר-רוח. ניסיוני כבר הפגישני עם נשים משלוש יבשות וארצות רבות, אך מעודי לא ראיתי פני אישה שהבטיחו הבטחה מפורשת יותר לאופי מעולה ורגיש."
(מתוך "חותם הארבעה", תרגום אורי בלסם)

אין הרבה דמיון בין הרומן "חותם הארבעה", הספר השני בסדרת סיפורי הולמס, לבין הפרק "חותם השלושה" – אפילו השם הוא למעשה משחק מלים שמתברר רק בסוף הפרק (ושלא עובר טוב בעברית) – אבל התיאור של מרי מורסטן קרוב בהחלט, בשינויים המתאימים בין התקופה הוויקטוריאנית לימינו. מרי מורסטן, היא, כאמור, אמנם לא אישה נאה במיוחד, אבל יש לה 'אופי מעולה ורגיש', וגם אומץ ותושייה (עוד בפגישה הראשונה שלה עם הולמס, כשהמקרה עדיין לא הסתבך אפילו, היא יודעת להביא לו את כל הפריטים הקטנים ופיסות הנייר שקשורים לתעלומה, והוא בהחלט מעריך את זה). בספר, ווטסון מתאהב בה מהר מאוד, אבל אבוי, הם מגלים שהיא כנראה עומדת לרשת אוצר אדיר, ואז המעמד יפריד ביניהם – הוא הרי רק רופא פשוט! בסוף הכול מסתדר, כמובן, והם מתחתנים; כפי שציינתי בסקירה הקודמת, היא כמעט לא מופיעה בסיפורים, להוציא לפעמים כמה משפטים כרקע לאיך שווטסון יוצא מהבית לעוד הרפתקה עם הולמס.


© Hartwood Films 2010

מרי מורסטן של הסדרה (שגיליתי, במהלך קריאת התגובות לסקירה הקודמת, שמגלמת אותה זוגתו במציאות של מרטין פרימן, אמנדה אבינגטון) גם היא רגישה לפרטים ולאנשים, עם הרבה תושייה ושכל ישר. היא לא עלמה ויקטוריאנית, כמובן, ולכן האופי שלה בכל זאת שונה. היא בחורה מעשית וישירה מאוד; אחד הרגעים החביבים עליי בפרק הקודם היה בערב שבו היא פוגשת את שרלוק לראשונה, כשאחרי כל התפרצויות הכעס (המוצדקות!) של ג'ון היא נכנסת למונית ואומרת 'I like him' (וגם הרגע במסעדה, לפני ששרלוק חושף את עצמו, כשהיא בלי כחל וסרק פשוט מסכימה עם ג'ון שכן, היא הדבר הכי טוב שקרה לו, שיקף את פן האופי הזה יפה). היא אחת כזו שמבינה עניין – וגם בפרק הזה, היא ידעה להתמודד יפה גם עם ג'ון וגם עם שרלוק וגם עם הבלגנים של תכנון החתונה. אשכרה הפתיע אותי לראות, כשקראתי תגובות על הפרק הקודם, שיש אנשים שלא אוהבים אותה; בעיניי היא נהדרת, והדינמיקה שלה עם ווטסון נהדרת (אולי זה בגלל הקשר הקיים ביניהם, אבל הרבה מזה הוא פשוט הדמויות). כפי שכבר אמרתי, אני באמת מקווה שהתפקיד שלה בהמשך הסדרה יישאר כפי שהוא.
להמשך קריאה (פשוט יעל מבלוג קפה + טלוויזיה )

7. מוות בפמברלי, עונה 1 פרק 1 (השלמה משבוע שעבר)
כחובבת גדולה של הספר "אהבה ודעה קדומה" של ג'ין אוסטין, וכקנאית לו לפעמים עד כדי "הם נתנו את השורה של רון להרמיוני", ברור שאסתכל בחדשנות מה על כל גרסה טלוויזיונית כזו או אחרת שקשורה אליו, כמו גם שברור שלא אוכל להימנע מלהסתכל בה.

מוות בפמברלי הוצגה כסדרה המתרחשת 6 שנים לאחר חתונתם של דארסי ואליזבת, ושבה מתמודדות הדמויות עם תעלומת רצח, סיפור אותו רקמה הסופרת פ.ד. ג'יימס הידועה במחוזותינו כסופרת ספרי מתח וכיוצרת דמות הבלש אדם דלגליש. מכיוון שאני מחבבת את יצירותיה בסה"כ, הייתי סקרנית לראות את תוצאת השילוב של הכתיבה הבלשית ועולמה של ג'ין אוסטין, ובאתי עם ציפיות קצת גבוהות מהרגיל ליצירות בהשראת ג'ין אוסטין שלצערי לא התממשו, ומהאופן שבו הדברים התנהלו ייתכן גם שזה נובע מהעובדה שמימוש שכזה הוא בלתי אפשרי.


התמונה באדיבות yes

נתחיל בדברים הטובים. הליהוק ובעיקר מתיו ריס כמר דארסי מאוד משכנע (אני מעדיפה את מתיו ריס כאן על פני תפקידו בסדרה "האמריקנים"), ואפשר להבחין גם בנאמנות רבה לאופי הדמויות, עד כדי כך שכדי להציג לנו את הדמויות (בהנחה שיש כאלה שהגיעו ליצירה כשהם לא מכירים כלל את גאווה ודעה קדומה) הם השתמשו בשורות שלמות מתוך הספר המקורי. כך השיחה בין אליזבת לג'ורגיאנה המתארת את רצונה של האחרונה להתנהל עם בן זוגה העתידי בחירות שאליזבת נוטלת לעצמה עם דארסי, התמונה של ויקאם שהוזמנה על ידי אביו של דארסי ונמצאה הפרק על ידי אמה של אליזבת, האמירה של אמה של אליזבת שלפחות ויקאם ימות בדו קרב וכיוצא באלה, כל אותם אזכורים קטנים של אירועים ודיאלוגים מן הספר המקורי יצרו מצד אחד את תחושת הנאמנות לדמויות, אך מצד שני גם תחושה של קצב מאוד איטי של התנהלות הפרק, כי בספר הזה כבר היינו והוא היה אז הרבה יותר משעשע. מצד שני, החלק המקורי של תעלומת הרצח של דני הביא אווירת קדרות כלשהי לסדרה, שבעיניי ממש לא הולמת את אווירת הספר המקורי, שכולו התעסקות בקטנות ובקטנוניות ומכאן גם לדעתי הקושי שאיני יודעת אם אפשר להתגבר עליו בעצם השילוב. לנוכח העיסוק הנוכחי בחיים ובמוות אין כמעט אפשרות שדארסי ואליזבת יוכלו להיוותר משעשעים כשהיו בספר המקורי, שגם אז כבדות הראש שלהם הייתה רבה משל הסובבים אותם. אך אז לפחות הם נאלצו רק להתמודד עם בריחתם של לידיה ומר וויקאם, לא ממש אסון בהשוואה לעניינים של חיים ומוות.

נכון שעדיין יש לנו את לידיה, שלדידה לבוש לא הולם הוא אסון בדרגה כמעט מקבילה לאובדן חיים, לשעשע אותנו, השאלה היא האם זה יספיק לשני הפרקים הבאים. (אורלי)

7. ריי דונובן, עונה 2 פרק 1
הפרק מתחיל בשני סיקוונסים של חלומות. באחד ריי חולם את עצמו נקבר בעודו בחיים, ומתעורר לאקט של מין אלים עם אשתו, ובשני החולם הוא מיקי, אביו של ריי, שרואה עצמו מפותה על ידי דולפין לשחות אל האופק, ועל ידי לינדה (שנרצחה בעונה הקודמת בגלל שהייתה במקום הלא נכון - כלומר אתו - בזמן הלא נכון) להצטרף אליה ולטבוע כנראה, בלי שנזכה לראותו מתעורר. מה שמעניין במיוחד מבחינת החלום של מיקי, היא האפשרות שמשהו בו מבין שזו ההתנהגות שלו שגורמת לנזקים לאחרים, והוא לא יכול להמשיך לראות עצמו כנסחף בזרם, כי הוא לא סתם מלח, הוא הקפטן, משפט שנאמר לו על ידי הדולפין שנייה לפני שהוא מתנער מאחריות בשיחתו עם לינדה.

למרות ההתחלה המבטיחה, הפרק עצמו לא ממש קיים מבחינת היכנסות לנפש הדמויות, ונתן לנו עוד ממה שכבר הכרנו בעונה הקודמת - מיקי הקומבינטור שמפתה את בנו לבוא להשתתף בקרב שבו הפסדו מובטח כדי לזכות ברווחי ההימור, וריי שמאבד את השליטה על חייו ועל משפחתו ובמיוחד הקטע המאוס שבו בנו שוב נוהג באלימות כלפי מי שמפגין חוסר אמון כלפי קשריו עם המפורסמים. מה שכן אהבתי בפרק היה את האופן שבו ריי שיווק את הפגיעה של משתתפת אמריקן איידול כנפגעת מעשה שוד, ואת מפגש הצפייה באותה תכנית של אבי, אמו דוברת העברית (שכבר מגיעה) ולנה.


Copyright: 2014 Showtime © 2014 Showtime Networks Inc. All rights reserved

התוספת של האנק עזריה כסוכן FBI שלא בוחל באמצעים בדרכו לחקר האמת, נראית מעניינת כרגע במיוחד בשל הנטייה של ריי לשתף עמו פעולה, ולספר לו את האמת. גם הטיפול אליו ריי הולך מעורר ציפיות לעלילות מעניינות יותר, למרות שבינתיים הוא בעיקר על תקן מספק פרשנות בגוף הסרט להתנהגותו של ריי. ולמרות שלא התעסקו רבות הפרק עם דמותו של טרי דונובן, כרגע הוא זה שהכי נוגע ללבי בסדרה בשל האופן שבו נאלץ לוותר על קשריו עם פרנסיס עקב נאמנותו למשפחתו, והעובדה שהוא עדיין מאוהב בה מרחוק. אני מאוד מקווה שהוא לפחות יזכה לעתיד טוב יותר. (אורלי)

6.5 אהבה מכוכב אחר, עונה 1 פרק 1
הפרק הראשון של הסדרה הרגיש לי בעיקר כמו אקספוזיציה ארוכה מדי במשקל נוצה. ויצר אצלי את הרושם שלמרות שלא זכור לי שראיתי אי פעם סדרה על מערכת יחסים בין חייזר ללא גיל (נראה בשנות העשרים, אך חיי על פני כדור הארץ כבר יותר מ-400 שנה) לבין שחקנית צעירה שהיא דיווה רצינית, אין בפרק עצמו שום דבר שלא ממש ראיתי כבר. דמויות שנפגשות ולא מודעות לאירוע מכונן בעברן שהן היו שותפות לו, זו אחת מהקלישאות היותר חוזרות על עצמן בסדרות, והעובדה שהמפגש המחודש אינו מה שנקרא מוצלח במיוחד, גם היא קלישאה בפני עצמה.

אין לי בעיה בדרך כלל עם קלישאות שמשחקים אתן קצת, העניין הוא שבפרק הזה למרות שפוטנציאל השינוי מהמקובל היה גבוה (אחרי הכול לא כל גיבור של קומדיה רומנטית הוא חייזר שיכול לעצור את הזמן, ולשמוע ולראות טוב יותר פי שבע מבני האדם), הוא היה רחוק ממימוש והאינטראקציות בין הדמויות היו קרובות הרבה יותר לקלישאות הרגילות מאשר למשחק עליהן. אני מודה שהחלק ששעשע אותי ביותר בפרק הייתה דווקא ההרצאה של מין ג'ו על הזדווגות הזבובים שאותה סונג יי מצאה מרדימה במיוחד, אבל זה בעיקר בזכות נושא ההרצאה שהיה באמת מרתק בעיניי

.
© SBS

מכיוון שהסדרה זכתה להצלחה עצומה בקוריאה ובכלל, ומכיוון שהפוטנציאל, שחלק ממנו היה אפשר לראות על רקע כתוביות הסיום עם מספר הפעמים שמין ג'ו שירת בצבא, עדיין קיים (עדיין גם לא סופר לנו מה בדיוק קרה לפני 400 שנה כשמין ג'ו רק הגיע והציל את אותה צעירה אלמנה הזכורה לי לטובה כילדה מ"עץ עמוק שורשים"), אני מתכוונת להמשיך לצפות בפרקים הבאים, בתקווה ששם כבר אוכל להעריך את המימוש ולא רק את הפוטנציאל. (אורלי)


בשולי הממיר

* ג'סטין לונג ואוקטביה ספנסר הגיעו להופעת אורח בממי. לונג מגלם את אדם, הסיכוי הראשון של כריסטי למערכת יחסים משמעותית מאז הגמילה שלה, וספנסר מגלמת את רג'ינה, אישה עם בעיות גדולות יותר מאלו של כריסטי.

*  רודני רולנד, שהיה קופר הוקס ב"מעבר לחלל" של אותו המפיק (גלן מורגן), הופיע בסוף פרק השבוע של מחשבות רצחניות. (שין - גימל)

***
מה יהיה לנו השבוע?
19-26 ביולי

ביום שבת: CSI לאס וגאס 12 (Hot Zone)
ביום ראשון: המלוק גרוב 2 מתחילה, מוות בפמברלי מסתיימת (yes Oh), המטורפים ומייקל ג'יי פוקס מסתיימות (yes קומדיה), שרלוק 3 מסתיימת (HOT3)
ביום שני: הגליידס 2 (yes אקשן)
ביום שלישי: הסקס של מאסטרס 2 (yes O+HOT3), החץ 2 מסתיימת (yes אקשן), מלכה לבנה מסתיימת (HOT3)
ביום חמישי: רקדניות קטנות 3 מסתיימת (yes דרמה)
בשבת הבאה: משפחת סימפסון 23 מסתיימת (yes קומדיה), בית הקלפים 2 מסתיימת (yes Oh)

שידורים חוזרים ויומיות:
חדש: מתים לרגע, א'-ה', החל מיום ראשון (HOT3)


מתים לרגע
דרמה יומית ישראלית המגוללת את סיפורה של קבוצת סטודנטים מצטיינים לרפואה הנגררת למשחק מסוכן בין חיים למוות. עם עפר שכטר, אגם רודברג.


מתים לרגע


***


רוצים לכתוב לממיר הבא? צרו קשר: editor@tve.co.il

תגובות (0)