ארכיון המסך המפוצל > 2014

סכפ''ש באפי: הפתעה

עונה שנייה, פרק 13: Surprise

מאת: ArielC
פורסם בתאריך: 25/08/2014

בחלק הראשון של פרקי אמצע העונה עושה "באפי" את מה שהיא מצטיינת בו: לוקחת דילמות מהחיים שקל להזדהות איתן ומוסיפה להן טוויסט דמוני ודרמטי שמסעיר את הדמיון

We can't be sure of anything

חלקנו מעדיפים להכחיש את האירוע וחלקנו חוגגים אותו, אבל בין אם נבחר לציינו או שלא – יום הולדת הוא תאריך משמעותי בחיים של כל אחד ואחת מאיתנו. גם אצל באפי סאמרס מדובר ביום בלתי נשכח, אך מכל הסיבות הלא נכונות - בזה באפי יכולה להיות בטוחה, ואני חושב שהיא גם הרגישה כך מאז החלום הראשון והמבעית שחלמה בתחילת הפרק.

בפרק אמצע העונה הכפול, התסריטאים של "באפי" עושים את מה שהם הכי טובים בו: מציגים סיפור מלא קסם נעורים שקל להזדהות איתו (ההתלבטות של באפי האם לשכב עם בן זוגה) ומביאים אותו לשיא טראגי שגורם לנו להזדהות עם סיטואציה קיצונית שכנראה, לשמחתנו, לא נחווה לעולם.

בתחילת הפרק הדמויות החביבות עלינו עוברות יום רגיל למדי: כל הזוגות (באפי ואנג'ל) או הזוגות הפוטנציאליים (זאנדר וקורדיליה, ג'ני וג'יילס, וילו ואוז) מנסים להשיג את המטרות שהגדירו לעצמם, חווים התלבטויות ובוחרים באפשרות שנראית להם כנכונה ביותר. הקלפים שנחשפים בפרק הופכים אותו לא רק ליוצא דופן בקיצוניותו אלא מציגים את הדמויות באור קצת שונה מזה שהתרגלנו אליו.

וילו, למשל, מוצאת בחור שמוצא חן בעיניה וניגשת אליו במטרה ליזום עמו שיחה. זה צעד שנראה לנו חביב ולא יותר, אך עבור הדמות מדובר בלא פחות ממהפכה – האם אותה וילו, שהכריזה בפני באפי בפרק הראשון שהיא "לא יוצאת לדייטים", הייתה יוזמת מעשה שכזה? התשובה ברורה. גם זאנדר בעל הביטחון הנמוך עושה צעד לכיוון ההכרה בכך שמגיעה לו בת זוג, ומבקש מקורדיליה "לצאת מהארון" – והכוונה היא לא רק למזמוזים מחוץ לארון השרת אלא להודאה פומבית, עדות שתעיד על העובדה שהיא שלמה עם הקִרבה אליו. קורדיליה עדיין לא מוכנה להעביר את הזוגיות שלהם את מבחן ההגדרה הזה ודוחה את הצעתו בגסות, אך שימו לב לתהליך העובר עליה: היא כבר לחלוטין חלק מהחבורה. בין אם היא תודה בזה ובין אם לאו, היא שם כדי לעזור, ולא רק בתחקיר, אלא בארגון ממשי של מסיבת יום ההולדת של באפי. בכך קורדי למעשה מביעה סוג של הכרה מוגבלת בחבריה החדשים (גם אם היא לא תודה בזה לעולם) וגם בזוגיות שלה עם זאנדר, צעד שהאחרון נכשל בזיהויו.

ג'ני קלנדר היא דוגמה גורלית יותר לדרך שבה דמויות משתנות ונאבקות בעצמן. למורה התמימה יש כריזמה נדירה בקרב קולגות למקצוע (במיוחד בלימודי המחשבים) והיא יוצרת רושם של עוד אמריקאית מבית טוב, אך מתברר שלא כך המצב בכלל. קלנדר היא צוענייה ושליחת השבט שבתו האהובה נרצחה על ידי אנג'לוס – ומטרתה היא להשגיח עליו. קשה להבין את ההשלכות של זהותה כצוענייה בשלב זה ולכן קשה שלא לחשוד בה – גם כשהיא רק מסיעה את באפי למסיבת יום הולדתה. ג'ני עד כה נראתה לי כדמות של אישה חזקה (אולי אף פמיניסטית): היא רווקה בת שלושים פלוס, יש לה מקצוע לחיים והיא יודעת כיצד לסובב גברים (בעיקר ספרנים) על האצבע הקטנה בדרך להשגת מטרותיה. דמותה אכזבה אותי בפרק הזה משום שלאחר שיחה של דקה וחצי עם דודה שקפץ לביקור, היא התיישרה על פי קוד גברי מסוים – הגבר מצווה, והאישה מצייתת. המחאה שלה התבטאה במשפט אחד - "הוא אפילו הציל את חיי", אך היא לא הרגישה מספיק בטוחה במעמדה ובזהות החדשה שיצרה, על מנת למרוד באותו מוסד שבטי ישן. כך יצא שג'ני לא רק פועלת לפי רצון הגבר אלא מקדישה את חייה, שוב, להשגחה על גבר אחר. את הדמויות שסביבה היא בעיקר עלולה לאכזב, הן מבחינה רומנטית (ג'יילס) והן מבחינת השתייכותה למחנה של "הטובים".    

התשוקה הבלתי אפשרית

ניתן לקטלג את המודלים השונים של המיניות האנושית המוצגים בפרק למספר סעיפים: המיניות המלוכלכת והסוטה (ספייק ודרוסילה, שמלקקת את פצעיו במובן המילולי), המיניות הילדותית הלא בשלה (זאנר וקורדיליה בכיתות נטושות), המיניות הבוגרת והאחראית לכאורה (ג'יילס וג'ני) וזו התמימה והעדינה (וילו ואוז). יש עוד סוג של מיניות שעומד במרכז הפרק, והוא זה של התשוקה הבלתי אפשרית שקיימת בין באפי ואנג'ל.

כבר מסוף הפרק הקודם ראינו שהיחסים ביניהם עלו מדרגה, ואם קודם הם בקושי הצליחו לקטול ביחד, הפעם הם מגלים קושי של ממש בפרידה. באפי מצהירה מההתחלה בסוג של פליטה פרוידיאנית שהיא תשמח לראות אותו על הבוקר.

מתי הספונטניות היא נכונה, ומתי היא לרעתנו? זו השאלה שאיתה הקוטלת מתמודדת בפרק. היא בוחרת לאבד את בתוליה, וזאת משום שאין לה הידע הדרוש על מנת להבין את ההשלכות הפוטנציאליות של מעשה זה.

סיבה נוספת לכך היא התחושה שהיא עלולה לאבד את אהובה, וזה מובן - אני משער שכולנו חווינו חלומות מרתיעים במיוחד שגרמו לנו לתחושה לא נעימה במשך היום שלמחרת.

הרי את מקודשת לי

סצנת הפרידה של באפי ואנג'ל בנמל למעשה מזכירה מאוד טקס חתונה מסורתי: הענקת הטבעת הסמלית, המילים המרגשות ובעיקר האווירה הגורלית הגורמת לדמויות וגם לנו להבין שהיום הזה הוא בלתי נשכח. פרט מעניין מאוד בהקשר הזה הוא שבחלומה השני של באפי היא לבושה בשמלה לבנה שמזכירה מאוד שמלת כלה. שמלה דומה לובשת גם דרוסילה, פרט שקצת נסתר מהעין כשהיא מחזיקה את אנג'ל לפניה. שימו לב שגם המשפט שהיא אומרת לפני שהיא משספת את גרונו - "לא לגעת במתנות שלי" - קשור לטקס הנישואין המסורתי. המסר הוא כי חייו של אנג'ל, ולמעשה מטרתו והמחויבות שמניעות את הדמות, עלולים לעבור מבאפי ומהעולם הטוב שהיא מייצגת, אל דרוסילה ולעולם האפל שבו היא חיה. למעשה, החלומות של באפי בפרק מזהירים אותה באופן ברור מפני הסכנה הקרובה, אך בהיעדר הידע הרלוונטי לפענח את משמעותם, החבורה נותרת חסרת אונים, והקוטלת מחליטה ללכת בעקבות הרגש ולא ההיגיון. חבל שבאפי לא זכרה את השנייה מאותו חלום שבה עברה במקום ג'ני קלנדר כרמז מוקדם על מעורבותה בסוד העניינים.

"הפתעה" הוא פרק שמייצג את היכולת של "באפי" להפוך לנו את הבטן ולגרום לנו להרגיש לא בנוח. זה לא מהנה לראות את סבלן של דמויות שאכפת לך מהן. "אם יש דבר טוב שלמדתי בפי השאול הוא שאין זמן טוב להירגע", אומר ג'יילס, ואשמח להוסיף על דבריו: בפי השאול אין בחירה טובה ובחירה רעה, אלא בחירה גרועה מאוד או כזו שהיא קצת פחות גרועה. לצערי, הלקח הזה נלמד ועוד יילמד בדרכים שהן לא פחות מטראגיות.

 

תגובות (0)