ארכיון המסך המפוצל > 2014

הממיר 11/10/14

ריי דונובן והסקס של מאסטרס בסיומי עונות, אימה אמריקאית והומלנד בעונות חדשות, אימפריית הטיילת מרשימה והוחלפו בלידתן מרנינה

מאת: המערכת
פורסם בתאריך: 12/10/2014

9. ריי דונובן, עונה 2, פרק 12 (פרק סיום העונה)

בפרק הקודם חששתי שאין ביכולתו של אבי להבין שעושים עליו מניפולציה באמצעות שימוש בחוקי הדת, כיוון שהוא לא בדיוק תלמיד חכם, והשבוע התממשו חששותיי, כשאבי הרג את קייט, וקיים את מה שנאמר "כשאתה רוצה לירות תירה, אל תדבר". 

הפן הטראגי בעניין הזה הוא שאבי הוא בדיוק מסוג האנשים שריי היה מסדר את הזירה בשבילם כדי שלא ייענשו, כי לא כל אדם שעושה טעות צריך לשלם עליה על פיו, אבל הפעם ריי לא יכול להתעלם מכך שהנפגע מהטעות הזו הוא אדם חף מפשע, וריי לא כל כך סולח למי שפוגע בחפים מפשע, במיוחד אם הם כאלה שנכנסו לליבו, ולכן, השימוש הציני שעזרא עשה באבי כדי להציל את עצמו ולרכוש לעצמו חבר ב-FBI , היה מאכזב עוד יותר. ולכן גם שמחתי שריי החליט לשחרר את המידע המפליל שהיה לו גם על עזרא וגם על קוקראן, (במיוחד על קוקראן למען האמת, שכן מאנשים שאמורים להגן על החוק אני מצפה ליותר מאשר מגנגסטרים).

עם כל הצער על קייט, אין ספק שהעובדה שהיא נרצחה אפשרה לריי לסיים את הפרק במקום ממוזל דווקא, אחרי שהוא טיפל גם באיום על החופש שלו, וגם באיום על בתו. ונכון שלא בטוח שגנגסטר ברמתו של קוקי היה נותן לאדם להכניס אליו תיק מלא, מבלי לבדוק שתוכנו לא מכיל איום כלשהו, אבל הקטע שאחרי שבו ריי משאיר את מיליון הדולר לשני שומרי הראש של קוקי, בתור הבטחה לשקט עתידי, היה בהחלט בידור טוב. אלמנט המזל, שכיכב בפרק, וגרם לכך שאם ריי איבד מיליון דולר אז אבא שלו בדיוק יזכה בסכום הזה, עזר גם הוא לתחושת הבידור.

אין ספק שהמזל שיחק תפקיד גדול מאוד הפרק, במיוחד כשמדובר בעלילה של מיקי, שמגלה שהשוד שהוא תכנן אמנם נכשל, והניסיון שלו לסחוט את בעלה של אנג'לה עולה גם הוא על שרטון, אבל זה בסדר כי הוא מקבל מסר דרך סוס מדבר מהאישה שהוא פעם היה אחראי למותה בעקיפין, ולא רק שהיא סולחת לו, היא גם עוזרת לו לזכות במיליון דולר. וכל מה שמיקי הרי צריך בחיים זה לעשות את המכה, וכשיש לו מספיק הוא נדיב ומקסים, ואפילו לא נוטר טינה לאלה שבגדו בו בפרק הקודם, ואני מניחה שזה בסופו של דבר סוד הקסם של דמותו, הוא זורם עם מה שהחיים מגישים לו, ולא מנהל חשבונות, זה יכול להיות מעצבן מאוד כשהוא פוגע באחרים ומצפה שיסלחו לו כאילו כלום, כי החיים ממשיכים, אבל כדמות קל יותר לסלוח לו, כיוון שהוא באמת ניחן בתכונה הזו בעצמו, והוא מסוגל לא לנטור טינה כלל במצב שבו הוא רואה סיכוי כלשהו לרווח.

טרי, לעומת אביו, מתחיל את הפרק נכון לשלם את המחיר, ולעשות את הדבר נכון, ונראה שהוא מבחינתו מבין שהוא איבד את הסיכוי לאהבה. אבל נראה שדבריו של ריי אליו במפגש ביניהם משפיעים בעיקר כשהוא אומר לו שלהשתחרר בערבות זה הדבר הנכון לעשות, כיוון שאחרת הוא דן את המשפחה לחסדי מיקי, האב חסר האחריות, וטרי אכן משתחרר בערבות, וכשהוא משתחרר בערבות, נראה שהוא אכן מתכוון להקפיד על כך שמיקי ישמור מרחק ממנו ומהמועדון שלו.

את העלילה עם באנצ'י אהבתי וחשבתי שהיא עשויה היטב, אם כי תהיתי עד כמה מערער המשפט שהאימא אומרת לו ש"אם הוא כל כך מפחד שהוא יעשה משהו בטח יש לו סיבה", שהוא מסוג המשפטים הקלאסיים שיכולים לדחוף אנשים אל הקצה, כשקצת אמון בהם היה עושה בדיוק את ההיפך.

אהבתי גם את העובדה שאבי מבינה שהיא לא הייתה אמורה לבקש מהחבר השוטר שלה, להרוג את קוקי, כי זה לא מי שהוא, אבל נראה לי שבסופו של דבר מי שהיא, זו כן מי שמעריכה את סוג הגבריות הזה שמוכן להרוג כדי להגן על בני משפחתו, אפילו אם זה אומר שבאחד על אחד, רגישות זה ממש לא הצד החזק שלו. בסה"כ בעיניי סיום נאה לעונה מוצלחת, שמשאיר עוד מקום לחקור את הדמויות גם בעונה הבאה. (אורלי)

9. הסקס של מאסטרס, עונה 2 פרק 12 (פרק סיום העונה)

סיום עונה חזק. ביל, ביל… אתה איש כל כך מבריק וכל כך טיפש באותו הזמן. סביר להניח שיום אחד וירג'יניה תגלה מה הוא עשה ויפה זה לא יהיה. ואיזה נאלח הבעל שלה. כואב לי הלב על וירג'יניה שהייתה חייבת לבחור בין הקריירה שלה לילדים שלה באופן כה לא הוגן. היא אמנם לא האם המושלמת אבל היא אוהבת את הילדים והייתה שם בשבילם כל חייהם ועכשיו מאבדת אותם כי בעלה לשעבר שתמיד התנער מהם התחתן עם אישה ש(ככל הנראה) לא חושבת גם על עצמה והחיים שלה מעבר לילדים. והייתי רוצה לומר שהמצב היום שונה לגמרי, אבל הוא לא, לא מספיק.

Copyright of Showtime@

כבר מזמן אמרתי שלדעתי ליבי יודעת על הרומן בין ביל לווירג'יניה, היא הרי לא טיפשה. אז שמחתי לקבל אישור לכך בפרק הזה, הגיע הזמן שהיא תכיר בכך. ואחרי שבחצי הראשון של העונה היא הרגיזה אותי כה בהתנהגותה כלפי קורל, אני גאה בה עכשיו שהיא סוף סוף כנה עם עצמה ומאפשרת לעצמה להרגיש ולפעול לפי הרגש. לא שהחיים שלה הולכים להיות קלים לאור מושא תשוקתה… ההופעה שלה בחלומו של ביל מרמזת שאולי גם הוא מבין שהיא חומקת ממנו, הנישואים האלה צריכים להסתיים, אין בהם כבר כלום מעבר להעמדת פנים.

ברטון! סוף סוף! הוא מאד חסר לי במהלך העונה. אני מאד מקווה שבעונה הבאה נראה יותר ממנו ותוחזר אליסון ג'ני וישא"ק! (מיס בוז'רסקי מבלוג קפה + טלוויזיה ) (דעה נוספת בהמשך).

8.5. אימה אמריקאית: פריק שואו, עונה 4, פרק 1

ג'סיקה לאנג' במבטא גרמני שרה דיוויד בואי.

ברוכים הבאים לעונה הרביעית של "אימה אמריקאית: פריק שואו" (מופע מוזרים? מופע פריקים? אין לי מושג). בשלב הזה שלה, "אימה אמריקאית" כבר חתמה על חוזה עם צופיה לגבי הדברים שניתן לצפות ממנה: אין מה לקוות לדמויות כתובות היטב שנשארות עקביות מפרק לפרק, אין מה לקוות לחוטי עלילה ששזורים ביחד בצורה נורמלית. אבל למה אפשר לקוות? לסצנות כל כך מוזרות שהן חוזרות ונהיות נהדרות, כמו קוני בריטון אוכלת מוח, גיבורי סידיבי מנסה לעשות סקס עם מינוטאור או כפי שהעונה הזאת מראה לנו – ג'סיקה לאנג' במבטא גרמני מפוקפק שרה שיר של דיוויד בואי, עשור ומשהו לפני שדיוויד בואי פרץ לעולם המוזיקה.

תמיד קשה לדעת איך עונה של "אימה אמריקאית" תסתיים על פי ההתחלה שלה, אבל כרגע אנחנו מודעים למקום ההתרחשות -: קרקס של מופע אימים של אנשים יוצאי דופן בתוך עיירה קטנה בשנות ה-50 – ולארבע דמויות ראשיות: ג'סיקה לאנג' במבטא גרמני שעושה את הדמות הקבועה שלהם (הפעם עם קצת פחות ביצ'יות וקצת יותר אמפתיה) בתור כוכבת עבר גרמנית בספק שרק רוצה להתפרסם; אוון פיטרס כתור מנהיג הפריקים שרק רוצה יחס נורמלי; שרה פולסון בתצוגה מדהימה של משחק ואפקטים בתור בט ודוט, התאומות הסיאמיות שמחוברות בצוואר וחשודות ברצח אמם.

ולבסוף ישנו ג'ון קרול לינץ' בתור "אהההה מה זה החרא הזה השם ישמור", ליצן רצחני שלא נוטה לדבר וכנראה המפחיד ביותר שנראה על המסך מאז פניוויז של טים קארי, אבל אני מודה שאני לא בקיא בהיסטורית הליצנים המפחידה של הטלוויזיה. ברקע יש את קתי בייטס כתור אישה עם זקן, האישה הקטנה בעולם, פרנסיס קונרוי ובנה המאוהב באנשים מוזרים, נרקומנית שהשתתפה באורגיות של מופע האימים, והעסק הצדדי של אוון פיטרס שבו הוא מענג נשים עם ידי הלובסטר שלו. או כן, אנחנו בהחלט בעונה חדשה של "אימה אמריקאית".

השאלה הגדולה שמרחפת מעל העונה היא כמובן האם היא תצליח לשמור על איכות מסוימת ודמויות שאפשר להתחבר אליהן כמו העונה השנייה או האם היא תהיה מפגן ביזאר לא ברור כמו העונה השלישית. כרגע, לפי הפרק הראשון, אני עוד אופטימי (יונתן צוריה מבלוג קפה + טלוויזיה).

8.5. אימפריית הטיילת עונה 5 פרק 5

אי אפשר לא להתייחס לפרק האחרון של "אימפריית הטיילת" ולו בגלל נאקי הצעיר. וואו, וואו ושוב וואו. לא זאת בלבד שהוא ממש נראה, מתנהג ומאנפף כמו סטיב בושמי קטן, אלא הוא גם דומה לילד שגילם אותו בפרקים הקודמים, מעין שילוב של שניהם. איזה ליהוק מדהים. מארק פיקרינג האנגלי מצליח לקלוט את הניואנסים של בושמי באופן מופתי. חשבתי בתחילה שקצת הגזימו לו עם השיניים הבולטות התותבות, אבל חיפוש אחרי הצפייה מעלה שאלה הן באמת השיניים שלו.

מעבר לכך זו הייתה האימפריה כפי שאנחנו מכירים אותה, עד כדי כך שקשה להאמין שנשארו רק שלושה פרקים נוספים. זה היה אחד מהפרקים האלה של נקודות מפנה והתפכחות. איליי הביט בתמונתו של מלך נורבגיה – שם הפרק – ונזכר במה שעשה עם אשתו עמיתו. רגע אחרי כן הוא קיבל סטירה מצלצלת בהרבה כאשר הפדרלים עצרו אותו ואת נלסון על בגידה חמורה פי כמה. שני אנשי החוק שהפכו לפושעים ולמשרתיו של אל קאפון בשיקגו, נאלצים להסתובב לאחור ולהישיר מבט אל מעשיהם.

אנחנו יודעים מה יעלה בגורלו של קאפון, אבל אין לנו מושג מה יעלה בגורלן של שתי הדמויות הפיקטיביות האלה. ניחוש שלי: איליי ימות במהלך הניסיון לגנוב את ספר החשבונות או בעקבותיו, נלסון יצליח לחמוק. זה יקרה ולו לשם הטרגדיה האישית של נאקי, שכבר איבד בערך את כל מי שהיה לו – אחותו, אמו, ילדו, אשתו, אביו, בן טיפוחיו ומשרתו האישי שהיה גם ידידו. גם עכשיו כשהוא מנסה להפוך לאיש עסקים אמיתי ולא פושע, קשריו הישנים לופתים וחונקים אותו. ויורים עליו. גם כאן עולה הבעייתיות בדמויות המבוססות על אנשים קיימים. נאקי נשבע שלא ינוח עד שיראה את מאיר לנסקי, צ'ארלי לוצ'יאנו וג'וני טוריו בקבר, שלושה אנשים שאנחנו יודעים מה קורה איתם בהמשך. ג'י, מעניין אם הוא יצליח.

Copyright of HBO@

הניסיונות התמידיים של נאקי לטפח מסביבו משפחה קורסים בזה אחר זה, אפילו במסגרת היד-השנייה שסיפק אחיו, אבל זהו עדיין האינסטינקט שלו כאשר צ'וקי מגיע אליו – לך לראות את המשפחה שלך. אהבתי שנאקי נוהג בו כחבר שבע שנים אחרי שצ'וקי חשב שהוא בגד בו, יישור הדורים פשוט וקל, לשם שינוי. צ'וקי אמנם לא יכול ללכת לראות את המשפחה שלו כי הרשויות ודאי יארבו לו שם, אבל כאשר הוא הולך לנסות ללכוד את נרסיס הוא מגלה משפחה אחרת שלו – דוטר עם בתה שנראית כאילו נוצרה אי אז לפני שבע שנים.

מה שפחות מובן לי, לפחות בינתיים, זה הסיפור של ג'יליאן. מה מעניין בלראות רסיסים של חייה במוסד הסגור? כן זה נורא, כן זה מדכא. מה הלאה? השיחה שלה עם רופאה המסרב להאמין שאי השפיות שלה הייתה זמנית, שהיא מקננת כמו מחלה, אמנם הייתה מטאפורה נאה בערך לכל מה שקורה מסביב, ועמדה גם היא בסימן הפיכחון של הפרק, אבל בסופו של דבר אם לא יקרה עם ג'יליאן משהו קונקרטי בשלושת הפרקים שנותרו, זה בעיקר נראה כמו בזבוז זמן (יאדו מבלוג קפה + טלוויזיה).

8. הוחלפו בלידתן, עונה 3, פרק 17

היו כמה עלילות מעניינות בפרק, אך הרגישות שאפיינה את הפרק הקודם, הייתה חסרה בו. לא אהבתי לראות את דפני פונה לנתיב ההרסני של שימוש בסמים כאופן התמודדות, והיה משהו אירוני בעובדה שבעוד רג'ינה הולכת למפגש של הקבוצה שלה ומשתדלת להתמודד, דפני בורחת לנתיב שהיא יודעת מאמה עד כמה הוא הרסני כשהוא הופך להתמכרות. למרות שדפני פלטה במהלך הפרק שהיא רוצה לעשות סמים כסוג של התרסה על כך שלהיות טובה זה לא בדיוק מתגמל, יש לי חשד שיצר ההרס העצמי שלה נובע מכך  שלמרות הכעס שדפני מחצינה כלפי רג'ינה האדם שהיא באמת כועסת עליו הוא היא עצמה, ויש בה האשמה עצמית שעדיין לא באה לידי ביטוי. 

העלילה של ביי, גרמה לי בעיקר להעריך את ג'ון, שלא מתבייש לעמוד על זכויותיו, ולא מרגיש צורך להתנצל על מה שיש לו, רנזו ואליוט נראו כמו רוב סצנות הדייט מהגיהינום שנראו בטלוויזיה, טנק נראה פתטי הפרק, ולמרות שיש לו סיבות להרגיש כפי שהוא מרגיש, זה לא מוסיף לו חן, אני מקווה שעכשיו כשהוא הפך לשותף של טובי הוא ייצא ממוד הרחמים העצמיים. ורק טובי והמורה החדשה בקרלטון, נראו כמערכת יחסים שהייתי שמחה לראות איך היא מתפתחת. (אורלי).

8. הומלנד, עונה 4 פרקים 1-2

העונה הרביעית של הומלנד נפתחת עם ציפיות לשיפור, אחרי שברודי נתלה בכיכר ויחד אתו גם עלילות בגד/לא בגד אוהב/לא אוהב. סביר אמנם שרוח הרפאים שלו תחזור, ולו בדמות ביתו הג'ינג'ית והבלתי חמודה כמותו, אבל יש לקוות שלפחות מדיינה ברודי נפטרנו סופית. שני פרקי הפתיחה אפשרו להציג במלואו את מבנה העלילה המקובל של הסדרה - פרק אחד אקשן, פרק שני השלכות ורגשות אשם, ותודה לאל בלי הפתיח המייגע.

הפתיחה הנחיתה אותנו ישר באפגניסטן הסוערת (עדיין, מסתבר) והיישר אל דילמת מות חפים מפשע אופיינית. בגרסה האמריקאית זה כמובן מתמקד בתחושות אישיות מאוד ופחות בתמונה הגדולה, אבל ככלות הכול זו סדרה ולא החיים האמיתיים. אגב החיים האמיתיים, כל האקשן היה מוצלח למדי, ובכלל זה מותו של הסוכן האמריקאי בלינץ' כנקמה (ניכר שחסרה באנגלית המילה המקבילה ל'רצח אלים והמוני בידי אספסוף') אבל אחרי הקיץ האחרון כל ההתחבטויות המוסריות האלו היו לי קצת מבאסות מדי.

Copyright of Showtime@

גיבורת הסדרה הרשמית כעת היא קרי, שלהרף עין נראתה כמפקדת החביבה על אנשיה שמביאים לה עוגה ליומולדת וברגע הבא, כלומר בפרק ההשלכות, חזרה להיות העקשנית המשוגעת שרודפת אחרי רוחות רפאים של בוגדים ונבגדים. את מקום ההפרעה הנפשית תופסת לפחות בינתיים הורות בלתי מתפקדת, שלא לומר רצחנית ממש בקטע מחריד למדי באמבטיה. הייתי מצפה שמבטיה של האחות למודת הסבל כבר יימאסו עלי בשלב זה, אבל בינתיים יש תחושה של רעננות באוויר ונדמה שקלייר דיינס הצליחה לסגל לעצמה עוד כמה הבעות פנים במהלך הפגרה. מבטיו המיוסרים של פיטר קווין הסתברו כנחמדים לא פחות ובאופן כללי אני סקרנית לגבי השילוב בין פוסט טראומה להכשרה של מחסל. עם קצת מזל כל זה ילך למקומות שלא לגמרי נחרשו ותהיה עונה מלהיבה ומעניינת. (מירב).

  

6.5. הסקס של מאסטרס, עונה 2, פרק 12 (פרק סיום העונה)

משהו לחלוטין לא עבד מבחינתי בפרק הסיום של העונה. והרגשתי שכל מה שנעשה באופן עדין ויפה בפרק הקודם, כאילו נדחף לנו לפנים הפרק כדי שנגיע לשיא לפני שיעברו לנו 50 דקות. וזה עוד אחרי שבדקות הפתיחה בילי ווירג'יניה השכילו לגלות, שמה שעובד כטיפול באין אונות, הוא דווקא המגע העדין והסבלני וה(כביכול) לא קשור למין, ולא הניסיונות המאומצים והמלחיצים להגיע לשיא בכל מחיר.

במיוחד לא אהבתי את הסיום עם המניפולציה של ביל למניעת שידור הקטע הטלוויזיוני שלהם, כשהאופן שבו זה נעשה כולל גם החזרת שתי דמויות שכיכבו בעיקר בעונה הקודמת לביקור רגעי (לפחות לזו של ברטון התגעגענו) וגם עולה לווירג'יניה באיבוד החזקה על ילדיה. גם מפני שהיה ברור שזה הולך לשם, וגם מפני שנראה שזה הלך לכיוון הזה, רק כי הם רוצים לסיים עם איזה אפקט וואו, ולא כי זו באמת התפתחות הגיונית לדמויות בסדרה. נכון שאין לי שום דרך לדעת כרגע, האם באיזשהו שלב וירג'יניה מאסטרס איבדה את החזקה על ילדיה במציאות, אבל בעיניי זה מסוג הדברים שאתם אסור לשחק בסדרה אם זה לא קרה במציאות, ואם זה אכן קרה במציאות יש לי תחושה שזה בטח לא קרה כך.

אבל לא רק האופן שבו הפרק הסתיים הפריע לי, העלילה של פלו וד"ר אוסטין נראתה לי מיותרת לחלוטין, והצליחה להוציא את שתי הדמויות עוד גרוע יותר מהאופן שבו הן הצטיירו קודם, והם תמיד הצטיירו גרוע. גם החלום של ביל עליו ועל וירג'יניה כזוג הנשיאותי, שמי שעומדת בדרכם היא ליבי אשתו, נראה לי מיותר וכאילו בא מתוך רצון  להדגיש את התקופתיות של הסדרה (כאילו שלא מספיק רגע שידור ההכתרה של קנדי) מאשר משהו שבאמת חושף איזה עומק בדמויות של ביל וג'ני וליבי (חוץ מאשר אולי שבחלום שלו, ביל מקדיש לליבי רגע של מחשבה, במציאות לא נראה שהוא עושה אפילו את זה, הוא אפילו לא שם לב להיעדרויותיה בלילות).

השיחה על הספסל של וירג'יניה וליבי גרמה לי ממש לחוסר נוחות כצופה. גם כיוון שההתייעצות הזו של וירג'יניה עם ליבי דווקא מכל האנשים נראתה לי לא כל כך מתאימה לווירג'יניה, שדי מתקשה לשתף אחרים בבעיותיה, ואם כבר לשתף, אז מה פתאום דווקא את ליבי? החברות ביניהן עד היום לא ממש עשתה עלי רושם, ואם זה לא מספיק אז ליבי בתגובה פוצחת במן נאום מביך שבו היא פחות או יותר אומרת לה שיכול מאוד להיות שכדאי לה להודות על האמת ולומר שאולי הרצון לחיות עם הילדים שלה נובע רק מהציפיות החברתיות ואם היא תודה במה שהיא באמת רוצה לעשות, היא באמת תהיה משוחררת לעשות ככל העולה על רוחה. 

Copyright of Showtime@

הגילוי בסוף שליבי יודעת שבעלה מנהל רומן, ומעלימה מכך עין כבר שנים, הרגיש כמשהו שלא ממש מסתדר עם הפרקים הקודמים, כלומר ברור שזה קל להאמין שאישה שבעלה בוגד בה שנים תרגיש משהו, אבל מההודאה שלה בהחלט השתמע שהיא יודעת גם עם מי הוא מנהל שנים את הרומן שלו, וזה הופך את היחס המעריץ שלה לווירג'יניה בפרקים הקודמים לתמוה יותר. ואם היא לא חושדת שזו וירג'יניה אז העובדה שהיא יודעת על הרומן שבעלה מנהל תמוהה עוד יותר.

השילוב של סרטי התקופה בעלילת לסטר וברברה היה חמוד, אבל מאוד לא אהבתי את האופן המתנשא שבו ביל הציג בפני לסטר את חוסר התוחלת במערכת היחסים שלו עם ברברה, אם היא לא תכלול יחסי מין, במיוחד מכיוון שלא כל מה שהוא חושב שנכון לגביו נכון בהכרח לאנשים אחרים, ואם הוא באמת מאמין שמה שהוא אומר נכון, כי זה נכון לגביו, זה רק מעצים את הצביעות שלו לגבי "נישואיו המאושרים". (אורלי)

מה יהיה לנו השבוע?

11-18 באוקטובר

ביום שבת: NCIS עונה 11 (Hot Zone), סטרדיי נייט לייב 40 (yes קומדיה), איש משפחה 12 מסתיימת (yes קומדיה)

ביום שני: הגליידס 4 מסתיימת (yes אקשן)

ביום שלישי: המתים המהלכים 5, גהינום על גלגלים 4 (yes Oh), עד עצם היום הזה 4 (yes דרמה), הרומן, אהבה מלידה 5 (HOT3)

ביום רביעי: שבדיה אהובתי (yes Oh)

בשבת הבאה: משפחה מודרנית 6 (yes קומדיה)

* המתים המהלכים 5 תשודר בצמוד לשידור בארה"ב, בימי שני ב-06:45 ובימי שלישי ב-22:00.

שידורים חוזרים ויומיות:

ש"ח: שוטרים בדם 4, בימי ראשון (Hot Zone)

  

שבדיה אהובתי (Welcome To Sweden)

קומדיה. ברוס מתאהב באמה, בחורה שבדית, ועובר בעקבותיה לשטוקהולם, להתחיל בחיים חדשים ומשותפים. את הסדרה יצר גרג פוהלר (אחיה של איימי) ובכיכובו, מתוך נסיונו האישי, לאחר שעבר לגור בשבדיה בעקבות בת זוגו, ב- 2006. עם פטריק דאפי, איליאנה דאגלאס, והרבה סלבס בהופעות אורח.

הרומן (The Affair)

דרמה שחוקרת את ההשלכות הרגשיות והפסיכולוגיות של רומן מחוץ לנישואים. מבית היוצר של חגי לוי ("בטיפול") ושרה טרים, שותפתו לאדפטציה האמריקאית של "בטיפול". עם דומיניק ווסט ("הסמויה"), מורה טירני (ER), ג'ושוע ג'קסון ("דוסון קריק", "פרינג'").

מסביב למסך המפוצל

* הכינו את הקפה ופאי הדובדבנים: רשת הכבלים שואוטיים מודיעה שתשדר פרקים חדשים של "טווין פיקס" ב-2016. מדובר במיני-סדרת המשך בת תשעה פרקים, דיוויד לינץ' יביים את כולם. (תודה לאסף רזון)

***

רוצים לכתוב לממיר הבא? צרו קשר: editor@tve.co.il

תגובות (7)