ארכיון המסך המפוצל > 2014

הממיר 25/11/14

עד עצם היום הזה, אחוזת דאונטון, מחלקת גנים ונוף, סוכני שילד, החץ, מקום בלב, שלושה ימים ועוד

מאת: המערכת
פורסם בתאריך: 25/11/2014

8.5 עד עצם היום הזה, עונה 4, פרק 6

בפרקים הקודמים הרגשתי שהרסו לי קצת את דמותו של עוץ לי גוץ לי בשל חוסר יכולתו להיפרד מהפגיון, בשל העדר שיתוף הפעולה שלו במאבק במלכת השלג, שהיה ברור שהוא יודע עליה יותר מכולם, ובמיוחד בשל האופן שבו הוא ניצל את הוק לצרכיו. הפרק הזה השיב לי את חיבתי לדמות בכך שהבהיר שגם המעשה שהוא כפה על הוק נועד כדי להגן על היקרים לו בסופו של דבר.  העימותים שהיו לו בפרק עם מלכת השלג הבהירו גם הם שלפעמים יש כוח בהסתרת היכולת המלאה והידע שלך והפכו את חוסר שיתוף הפעולה שלו למשהו שנראה יותר כמו תכנית מחושבת ופחות כמו רוע לב, מה שתרם אף הוא להשבת חיבתי לדמות, אך מה שהכי עבד מבחינתי היה מערכת יחסיו עם בל כמובן.

אהבתי מאוד את הקטע בו בל משתמשת בפגיון כדי להפעיל את עוץ לי גוץ לי, ורואים בבירור את התלבטותו, בין עשיית מה שהוא לא רוצה לעשות ולא באמת חייב אך מצווה, לעומת הודאה באמת. וכיצד מסתבר שיותר מששנוא עליו לקיים את דבריה של בל (וזה שנוא עליו מאוד) שנוא עליו הצורך להודות בפניה שהוא שיקר לה, ובעצם מה שהסיטואציה הזו מראה הוא שלמרות שאין לבל את כוח הקסם שהיא סבורה שיש לה עליו, יש לה עליו כוח הרבה יותר חזק, שהיא אינה מודעת לו כלל. כוח דעתה הטובה עליו שאת אבדנה הוא ירא יותר משהוא ירא את אבדן הפגיון. וכך רגע ההתוודות שלה בפניו והסליחה שהוא מיהר להעניק לה, היה נוגע ללב בעיקר מכיוון שהיה ברור שהוא מרגיש אשם בכל אותם חטאים שהיא מתוודה עליהם, ומקווה שבמקרה הצורך גם היא תואיל להעניק לו חנינה בכזו קלות. (אורלי)

8. אחוזת דאונטון, עונה 5, פרק 3

אמרתי כבר בעבר שדאונטון זו סדרה על נשים ועל היכולת שלהן לצאת מהמשבצת המוגדרת להן מראש, או לחילופין להיתקע בה ולהישאר אומללות לנצח. לפעמים זה בקטנה - דייזי, שלמרות 12 השנים מאז שהתחילה הסדרה היא עדיין בתחתית שרשרת המזון (אולי למעט הנערים המנקים שמגלמים ניצבים חסרי משמעות), הצליחה בעונה הזו לקחת את עצמה בידיים ולא רק במובן של לתת למישהו להתאהב בה. לימודי המתמטיקה שלה מעניקים לה לא רק ביטחון עצמי ואפשרויות עתידיות אלא גם יתרון על פני המשרתים האחרים, שסביר להניח שלא בדיוק מחזיקים ב-5 יחידות לבגרות, ואולי גם ייתנו לה מעמד של ממש בהמשך.

מי שאמורה לעמוד במקום גבוה הרבה יותר בסולם היא ליידי אדית', אלא שהשילוב בין אישיות חששנית, תסמונת ילדת סנדוויץ' וערמות של מזל רע מדרדר אותה אפילו נמוך מהמשרתים, אל האריסים בכפר, שם היא במעמד של אומנת בלתי רצויה עם פוטנציאל לפרק משפחות. אז אמנם עצוב לדעת שהיא מופרדת מילדתה, אבל עם כל הכבוד, משחקי הפינג פונג האלה בין משפחות מאמצות לא עושים טוב לאף אחד. בבית שידע כבר כל כך הרבה חציית גבולות אפשר היה לקוות שיהיה לה קצת יותר אומץ לחשוף את זהותה האמיתית של מריגולד. את חוסר ההחלטיות הזו ירשה אדית כנראה מאימא שלה, הליידי המשועממת שמאז שהגיעה מאמריקה מעסיקה את עצמה בעיקר בפיטורי משרתים, וגם כשהיא סוף סוף מוצאת לעצמה מחזר הרי שהיא יוצאת טינייאג'רית מתלהבת. לפחות ראינו קצת מהנשיונל גלרי בלונדון במקום עוד תה בספריה.

להמשך קריאה  (מירב)


8. סוכני שילד, עונה 2 פרק 4

הקו המגובש של צוות קולסון נמשך מהפרקים הקודמים. איכשהו במהלך פגרת הקיץ סקאיי וטריפלט הפכו לחברים הכי טובים. האנטר מנסה להיות מגניב עם כולם (אך לעתים יוצא נודניק), והפעם הוא מגיע לכדי פלירטוט הדדי עם סקאיי, שמלווה במבעים מוטרדים וגלגולי עיניים מצד עמיתיהם. מאק ממשיך להיות התומך החדש של פיץ, אך האחרון עדיין מתקשה לצאת מהבועה השברירית שלו; עד סוף הפרק, אחרי שפיץ יוצא גיבור ומציל את המטוס על יושביו, ומקשיב לעצתה של לא-סימונס[1] ומוצא דרך לחבור לאחרים עם סיפורי האקסיות שלהם.

[1] אני יודע, שין-גימל טבע את המונחים "סימונס-1" ו"סימונס-2", אבל אני מתקשה להשתמש באחד כשהאחרת לא משתתפת בפרק.

יותר מכולם, מערכת היחסים הכי חזקה וותיקה היא של קולסון ומיי, שצמחו יחד בסוכנות עוד מהאקדמיה, ואף חברים לנשק. מחוץ לעלילת המסגרת הסובבת את הבעיות של קולסון בעקבות ההתפתחויות בסוף העונה הראשונה, מעניין לראות אותם בפעולה זה לצד זו. השבוע זכינו לראות אותם בעבודת הסוואה משותפת, אמנם בחשאי היא התקשרה לשפת הסימנים המסתורית, אך היה מרענן לחזות במיי עוטה (no pun intended, ראו הפסקה הבאה) את דמותה של אשת העשירון העליון, מחויכת וזחוחה, אך שונאת כל רגע. לכאורה.

להמשך קריאה (תומר סויקר מבלוג קפה + טלוויזיה)

8. מחלקת גנים ונוף, עונה 6 פרק 1

מה עוד נותר לבקש אחרי פתיח כזה לפרק? אלה היו דקות ארוכות יחסית לטיזר (אולי הארוך ביותר בתולדות הסדרה? בהחלט יש מצב), אבל כל רגע מהן מוצדק. ההיסטריה של לזלי לנוכח השיבוש האימתני של האופן שבו ראתה בעיני רוחה את חתונתם של רון ודיאן (תמי לואיס, חה), יחד עם ההתרגשות המידבקת שלה מעצם האירוע – צועקת בהתלהבות כשהפקיד מתחיל במילותיו, קוטעת אותו כדי לשאת נאום קצרצר, משליכה עליהם את ה"אורז" – יצרו מפגן תכליתי של לזלי נופ, דמות אדירה, ואיימי פוהלר, שחקנית וקומיקאית נפלאה.

יתר הפרק היה מתוק אף הוא, אבל פחות, מטבע הקושי להשתוות לאירוע שכזה, אבל בעיקר מפאת המרירות השזורה בו. לזלי המשיכה להיות נהדרת, ולמעשה, נהדרותה בפתיח חידדה עבורי את הקושי שיש לי עם התפנית שעברה הסדרה מאז תחילת העונה החמישית, כאשר לזלי הפכה לחברת מועצה. העונה הקודמת הציגה בעקביות מכשולים פוליטיים ללזלי, הן מול חבר המועצה הבלתי נסבל ג'אם (בצפייה נוספת בעונה הבנתי שהשימוש בו היה אולטרה-מופרז וללא ספק תרם לבעייתיות של העונה) והן מול אנשי פאוני. זה הגיע לשיא בסוף העונה עם הדרישה להדיח אותה מתפקידה, ונמשך במלוא התנופה גם אל תוך פתיחת העונה השישית והחדשה, חודשיים אחרי כן, עת אפילו יש שאלה על שמה בתשבץ – "She's the worst". העבודה הזו כפוית טובה, כפי שאמר לה רון, אבל קשה לראות דמות שאני כה אוהב נאלצת להתמודד עם שנאה כזו.

על כן הזדהיתי מאוד עם תחושותיה בפרק הזה. מי ש-The worst הוא אנשי פאוני, ותגובת הנגד המואסת של לזלי הייתה כה במקומה. הקטע הוא שהפרק לא סיפק איזשהו אופק מעבר לכך שאפריל הקריאה לה את המכתב ששלחה לוועדת הפרס. עד כמה שהקסם המוכר של "מחלקת גנים ונוף" עודנו נוכח, אני מתקשה להתנער מהידיעה שמיד אחרי כן מצפה ללזלי מרתון בן 48 של קרצוף גופות של חיות מהאספלט.

להמשך קריאה  (yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה)

7.5. החץ, עונה 3 פרק 4

ההבטחה של אוליבר להיות כן עם ת'יאה לא מתבטאת לחלוטין כל עוד הוא לא מספר לה את סודו הגדול, על זהותו השנייה. יחד עם זאת, כל אחד מהם שומר סודות מהשני, וגם ת'יאה טרם יידעה את אחיה שבחודשים האחרונים היא הייתה בקשר עם אביה הביולוגי, וכי הוא נמשך. אין לכך אישור, אך ייתכן שמרלין ביקש מת'יאה לעשות זאת, מסיבה כלשהי.

סוד גדול נוסף שממשיך להתנדנד מעל כולם הוא מותה של שרה, עליו קוונטין עדיין לא יודע. משום מה לורל מחליטה לא רק להסתיר את המידע מאביה, אלא גם להעמיק את השקרים. כרגע היא בוחרת בדרך שתמשיך את המורשת של אחותה, אבל במסגרת המשפחתית והפרטית לורל כושלת וכשקוונטין יגלה את האמת – כך או אחרת – זה יהיה גרוע פי כמה מאשר לו היה מגלה בזמן אמת.

שובה של ניסה וניסיונותיה לנקום את מותה של אהובתה, הסתיימו בעימות עם אוליבר ואיסור שלו לפעול נגד מרלין. אמנם האחרון טוען שהוא לא הרג את שרה ואוליבר מאמין, אולם מחיר הדמים על ראשו היה קיים לפני כן, וראס אל גול – אביה של ניסה – לא מוכן שיעמדו בדרכו ובדרך "הקוד" של ליגת הצללים, בהם בגד מרלין.

בקומיקס ראס מזוהה כאחד הנבלים המרכזיים של באטמן, לאו דווקא כיריב טיפוסי, אלא כמי שרואה באויבו המושבע שווה ערך ולעתים יורש כתר. ללא ההקשרים הרומנטיים (ברוס וויין וטליה אל גול) והמשפחתיים (בנם המשותף של ברוס וטליה, דמיאן) יהיה מעניין לראות לאן ייקחו את היריבות החדשה בגרסת "החץ".

אחרי פלאשבק חריג בשבוע שעבר, חזרנו להונג קונג והפעם אוליבר לא מהסס להרוג את המטרה שלו (זה קל כשלא מדובר בחבר הכי טוב). העניינים מסתבכים כשאוליבר פועל נגד רצון מפעיליו ומגלה את הסוד בגינו האדם נרצח – קשר לאדוארד פיירס וניסיון יירוט המטוס על ליאן יו בעונה הראשונה. אמנדה מאשימה את אוליבר בכישלון הפעולה ההיא והשארת צ'יינה ווייט בחיים, מי שעתידה להיות המטרה הבאה שלו.

להמשך קריאה (תומר סויקר מבלוג קפה + טלוויזיה)

7. מחלקת גנים ונוף, עונה 6 פרק 3

יש לי טראומה מענייני פאוני-איגלטון, אחרי שבשנה שעברה היריבות המרה בין שתי העיירות הנחילה את הפרק הגרוע ביותר של העונה (התייחסתי אליו בקצרה בביקורת על הפרק שהגיע אחריו). הדשדוש של אז גרם לי להאמין שאולי כבר אין מה לחדש בחזית הזו, הגם שאיגלטון מהווה מרכיב כה בסיסי בזהותה של פאוני בכלל ושל לזלי בפרט. כזכור, היא נולדה בה וחברתה הטובה לשעבר עברה לשם והפכה להיות יריבתה המרה.

למרבה המזל, הפעם הפרק היה חביב בהרבה, אם כי לא הרבה יותר מזה, כיאה לאחד שלא כולל את כריס פראט. קיבלנו המשך לענייני הווטרינריה של אפריל, אבל מסתבר שהריענון הכללי לא חל עליה במקרה הזה – היא לא תלמד את המקצוע ככלות הכול, לפחות לא שם. אהבתי את הגיחה המשותפת שלה ושל אן לבלומינגטון, זה אפשר לאן להיות מאוד מטרונית ולאפשר לנו הצצה לאימא שהיא עשויה להיות. נחמד גם שתחושות הבטן של אפריל, שאכן הוכיחו את עצמן בעבר, נסכו השראה גם באן והביאו אותה לשקול עיר אחרת עבור ילדה העתידי.

סיפור האוף-דה-גריד של רון נראה מוכר, ובעצם מתח לכדי פרק שלם סצנה שראינו בעבר – רון ראה הודעה קופצת שציינה את שמו במפורש, ואחרי שאפריל הסבירה לו על מהות הקוקיז, ואז את מה שמעוללת גוגל-ארת', הוא השליך את המחשב לפח. יתר על כן, בעונה הקודמת הייתה עלילה כמעט זהה למה שראינו בפרק, רק הפוך – אחרי שעשה תאונת דרכים בזמן שצייץ, טום חטף עונש מהשופט להתנתק כליל מהאינטרנט למשך שבוע, והוא עשה זאת בעזרתו של רון שלקח אותו לבקתה שלו ביער. אי לכך הסיפור החדש נראה בעיקר ממוחזר ולא מצחיק במיוחד.

להמשך קריאה (yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה)

7. מקום בלב, עונה 2, פרק 1

הכלי הסיפורי של אדם זקן המספר את זיכרונותיו כמקפצה להצגת אירועי העבר, הוא כלי שעושים בו שימוש לא מבוטל בספרות בקולנוע ובטלוויזיה. אולם העובדה שבחרו להשתמש בכלי הזה בתחילת העונה השנייה, כשבעונה הראשונה לא היה לו זכר, הייתה די מוזרה ובעיקר מיותרת בעיניי. במיוחד כשהעלילה שנבנתה בעונה הראשונה הובאה מכמה נקודות מבט, ואילו הזיכרונות בפרק הזה נרשמו מפי שרה אדמס בלבד.

ההתפתחויות בפרק סגרו כמה מעגלים מעונה הקודמת, ובעיקר סיפקו לנו את התשובה לשאלה מי רצח את ברט. חשדתי כבר בסוף הפרק הקודם שהרצון לעורר חשד לגבי ג'ורג' יסתיים בלא כלום, וברגע שבו טרחו להראות את שרה עוזרת להטביע את הגופה, עוד לפני שהיא ידעה על נטיותיו של ג'יימס, זה היה ברור שזה אכן לא ג'ורג' כיוון שאין לה סיבה לחפות על ג'ורג' אם אין לה סיבה לחשוב שיש לו סיבות לעשות את המעשה הזה. אבל אהבתי את הגילוי בסוף הפרק שזה היה הנער הצעיר חולה הסוכרת. וזה אכן פתח פתח  לכמה קווי עלילה מעניינים בתקווה שימשיכו אותם, אך עד שהגיעו לגילוי הזה הפרק הרגיש בעיקר נמרח. (אורלי)

7. שלושה ימים, פרקים 15, 16

שלושה ימים הייתה סדרה עם אג'נדה ברורה ביותר של מלחמת הרע ברע הרבה יותר, והכסף הוצג בה כאבי כל הרעות שבעולם. וכפיתוי שכזה, שבכל מקום תמיד יימצא מישהו שלא יוכל לסרב לו. הסדרה גם הצליחה לשכנע באופן שבו היא בנתה את תאוריות הקונספירציה שלה לגבי יחסי הון- שלטון, ואת סוחרי הנשק כמשפיעים וכגרועים מכולם. אולם היא הגזימה מאוד בשימוש בכלי הסתרת המידע, שבו רואים סצנה, מצפים שיקרה משהו בסצנה הבאה בגלל הסצנה הקודמת, ורק כשקורה משהו אחר ומפתיע חוזרים בזמן לסצנה הקודמת ורואים את כל מה שבאמת היה שם. הכלי נפוץ למדי הזה בסדרות קוריאניות, מעצבן גם כשהוא מגיע פעמיים שלוש בסדרה, ב"שלושה ימים" הם הגדילו לעשות ונראה לי שעמדו על ממוצע של ארבע פעמים לפרק.

וכאילו האלמנט המפריע הזה אינו גרוע דיו, הם גם דחסו בפרקי הסיום אינסוף פלאשבקים לאירועי הסדרה בכל סיפור שהם סגרו את קצותיו, והשאירו לרומנטיקה (שהייתה גם ככה כמעט ולא קיימת בסדרה, אבל יכלו בפרק הסיום לתת לה קצת יותר מקום) דיאלוג חיזור בין שתי שורות "תעדכני אותי כשתמצאי דירה", ו"אל תחייכי לכל אחד". ובכל זאת מה שמציל את הפרקים הללו מקטילה כוללת, זה הטוויסט היפה של האופן שבו הנשיא גובר על קים דו ג'ין באמצעות מה שנקרא "כורה שחת, בה ייפול". הדיאלוג בין עו"ד הדין המושחת לחוקר שלו במעצר, וכל סצנה כמעט שבה השתתפה השוטרת בו וון. (אורלי)

מה יהיה לנו השבוע?

22-30 בנובמבר

ביום שבת: רחוב ריפר 2 מתחילה ואקסטנט מסתיימות (Hot Zone)

ביום חמישי: בתולות (HOT3)

ביום ראשון הבא: אוליב קיטרידג' והירושה מסתיימות (yes Oh), רופא להשכיר 6 מסתיימת (yes דרמה), שמש שקרנית מסתיימת (HOT3)

שידורים חוזרים ויומיות:

חדש: בוליווד, א'-ה', החל מיום ראשון (yes קומדיה)

ש"ח: המנטליסט - כל העונות, א'-ה', החל מיום ראשון (Hot Zone)

ש"ח: המפענחת - כל העונות, א'-ה', החל מיום ראשון (Hot Zone)

ש"ח: פרנקלין ובש 2, א'-ה', החל מיום ראשון (HOT3)

בוליווד

סדרת דוקו-ריאליטי ישראלית אודות שבעה מפורסמים ישראלים שמחפשים את ההכרה על מגרש המשחקים הגדול בעולם, ויוצאים לנסות את מזלם בבוליווד. עם איציק כהן, גלית גיאת, קארין כהן, עידו יניב, ניסים גרמה, מעין רפאלי ובת-אל מוסאווי (המירוץ למיליון).


מסביב לממיר:

* הסדרה לות'ר הבריטית בכיכובו של אידריס אילבה תחזור בשנת 2015 לשני פרקים.


 

***


רוצים לכתוב לממיר הבא? צרו קשר: editor@tve.co.il

תגובות (0)