המסך המפוצל

שלוש באופק - חלק ג`

"מה שאני אוהב אצלך", הסדרה החדשה של ג`ני גארת`, בהחלט צולחת את המטרה שכל סיטקום מייעד לעצמו - להנעים את הזמן

מאת: JW

פורסם: 19-01-2003
54 תגובות
What I Like about You היא קומדיה חדשה בכיכובה של ג'ני גארת' (צריכים תזכורת? נו באמת... קלי טיילור, "בוורלי הילס 90210", הלו??).

הולי (אמנדה ביינס) וואלרי (גארת') הן אחיות בלב ובנפש, רק שוואל כבר גדולה מספיק בשביל לשכור דירה בני יורק בעוד הולי בת ה- 16 עדין מתגוררת עם האב. אבל מה קורה כשהאב מקבל לפתע קידום שמצריך מגורים ביפן? בלית ברירה עוברת הולי לגור עם אחותה הגדולה בעיר הגדולה, והשמחה גדולה. דמויות נוספות הן ג'ף (סיימון רקס), החבר הקבוע של וואלרי, וגארי (ווסלי ג'ונתן), חבר ללימודים וידיד של הולי. ו"ארבעת הצעירים המשוגעים האלו עושים כיף חיים ונהנים מכל רגע", או במילים אחרות "מפשלים, נכנסים לצרות ויוצאים מהן בצורה מבדרת". זו בערך ההגדרה הרשמית...



אז הרבה עומק אין כאן, ואתם חייבים להודות שעל הנייר, פוטנציאל ההבכה של הסדרה הזו נשמע מאוד מאוד גדול. ועדיין, לא כל כך ברור איך ולמה, אבל משהו שם עובד. ג'ני גארת' מתגלה כשחקנית קומית לא רעה בכלל ואפילו די טובה, הטינאייג'רית ביינס עושה עבודה בהחלט סבירה והכימיה ביניהן נהדרת. את הפן הקומי של סיימון רקס כולנו מכירים מימי "ג'ק וג'יל", והאפרו-אמריקאי התורן מוכיח את עצמו בצורה נאה. קצת קשה לפעמים לקנות את גארת' ורקס כזוג צעירים לכל דבר בניו יורק סיטי, אבל מצד שני מישהו פגש אי-פעם בחייו איזו פיבי? התסריטים קלילים ומבדרים ואפילו, שומו שמיים, ניחנים לעיתים בשנינות מסויימת. העלילות עלולות להתאפיין מדי פעם בגילויי חוסר בגרות מסויימים, אבל לא משהו מוגזם שיגרום לצופה להתפתל בכורסא מרוב בושה, ובהתחשב בעובדה שקהל היעד הוא בעיקר צעירים וצעירות זה מובן לחלוטין.

כותבי הסדרה השכילו שלא להיטפל למוטיב אחד בלבד של עלילה אלא לשלב בין כמה סוגים שונים כל כמה פרקים וע"י כך למנוע מיצוי ולשמור על רעננות. למשל, פרק מסויים סובב סביב ניגודי האופי שבין ואלרי הקפדנית השמרנית והיאקית לבין הולי ה"רוח החופשייה" נטולת הדאגות, בעוד הפרק הבא יעבוד על סיטואציה חיצונית מסויימת שהשתיים נקלעות אליה יחד, והבא אחריו יתמקד, נניח, בקורות הולי-גארי בתיכון, בעוד וואלרי וג'ף יעסקו בזוגיותם וכן הלאה. כלומר הסדרה משחקת על דינמיקה פנימית מחד, וסיטואציות חיצוניות מאידך, לסירוגין.

מאפיין קומי נוסף שננקט הוא ניצול יעיל של כל הדמויות לצורך עלילות ועלילות משנה. אין מצב שאחת הדמויות לא תשתתף באחד הפרקים, או תופיע ותאמר משפט אחד. למרות שמהות הסידרה סובבת כביכול סביב שתי האחיות ויחסיהן, גם הדמויות הגבריות נוטלות חלק פעיל והם אולי כביכול שחקני המשנה, אך אינם מתפקדים רק בתור "אסיסטנטים" או "זורקי שורות". בדומה ל"סיינפלד" או "חברים", כששתי דמויות עסוקות בנושא אחד, השאר יתעסקו בנושא אחר וכן הלאה, ולרוב עלילת הפרק מתפצלת בהתאם.

נוסף לכך, בצעד חביב למדי ביצעו מפיקי הסידרה מחווה קטנה ונחמדה לצופים היותר מבוגרים וכבר הספיקו להביא את איאן זירינג, סטיב של 90210, להופעת אורח באחד הפרקים כלקוח עשיר שמעוניין לשכור את שירותיה של ואל כפרסומאית. שכל יש להם, השאלה אם ישכילו להמשיך ולהשתמש בו.



עם לקח מוסרי לחיים לא תצאו משם, אבל אפשר לומר שאם מטרתו של הסיטקום הוא לבדר ולהנעים את הזמן, "What I like about you" צולחת את המטרה, ואפילו בכבוד מסויים.

ובאשר לרייטינג, הוא לא ממש בשמיים (3 וחצי מליון צופים בממוצע). אבל נרשמה הצלחה יחסית בקבוצת הגילאים הרצויה, ובהתחשב בשעת השיבוץ (ימי שישי בשמונה, או בשמה האחר "בית הקברות הטלוויזיוני". מקום בו נקברו "דארק אנג'ל", "פיירפליי" ו"פרובידנס"), רשת ה-WB מרוצה מ"הפיתוח הקריאטיבי של הסדרה", לפחות מספיק מרוצה בשביל להרחיב את הזמנת הפרקים לעונה ראשונה שלמה, הזמנה שנעשתה כבר באוקטובר.