המסך המפוצל

הנשים בהוליווד

בחורה מידה 38, זו בחורה כוסית. מידה 36? כוסית סוף הדרך, ומה זה 30?

מאת: Mika Gill

פורסם: 14-09-2001
0 תגובות
מי שראה את הסרט "מועדון האקסיות", ודאי זוכר משפט שאמרה גולדי הון. לטובת אלו שלא זוכרים, ואלו שלא ראו את הסרט, אני אחזור עליו.

"בהוליווד יש שלושה תפקידים לנשים. הילדה, הבייב, ודרייבינג מיס דייזי", כך אמרה דמותה של הון, שחקנית הוליוודית, כשנשאלה מדוע היא מנתחת את עצמה כל הזמן. אמת ויציב, והמשפט הזה אכן חקוק בסלע, אבל לא עליו רציתי לדבר היום, כי אם על נושא אחר, שהוא על אותה הקבלה.

בהוליווד יש רק שתי סוגי נשים: האנורקסית, והשמנה-פרה. יתכן וזה, באופן אירוני, מסמל את מצב הנשים באמריקה בכלל. שם אתה או פריק של כושר ותזונה נכונה, או פריק של ג`אנק פוד וכורסאות טלויזיה, ובכל מקרה, רואים את זה עליך מייד, אבל גם אם זה משקף את המצב הכללי של אמריקה, זה עדיין מוזר.

נכון, ישנן אי אילו שחקניות שעונות על ההגדרה "מלאה" או "שמנמנה". דרו בארימור, למשל, או כריסטינה ריצי. אבל גם שתי הדוגמאות האלו, הן דוגמאות לשתי שחקניות שמתחילת הקריירה שלהן שוברות את כל החוקים (למשל ביכולת שלהן לעבור בבטחה את מדרגת הילד-כוכב, לרמת כוכב בינלאומי בוגר) והדבר השני, שנובע מזה, הוא שהן מוכרות מלפני, ולפני, זה בדרך כלל אומר שהן התחילו רזות, ועכשיו, כשהן שמנמנות, עדיין מלהקים אותן כי כבר יש להן הקהל שלהן.

נושא המשקל, עומד על הפרק כבר תקופה מאוד ארוכה. שחקניות תמיד היו רזות, אבל מעולם לא עד כדי כך. לשם השוואה, ולצערי הם לא עובדים שם בשיטה המטרית, אז נאלץ לנחש, אבל אם רוב שחקניות הוליווד לובשות "סייז 6", ו"סייז 10" זה 38 שלנו, אז מה זה לעזאזל הסייז סיקס הזה?

מידה 30?

רק כדי להכניס אתכם לפרופורציות הנכונות, בחורה מידה 38, זו בחורה כוסית. מידה 36? כוסית סוף הדרך, טיפה יותר מדי אפילו. האו לואו קן יו גואו, תרתי משמע.

אחת הדוגמאות שהאמריקאים הכי אוהבים, זו קליסטה פלוקהארט. קליסטה שלנו שברה שיאים חדשים ונדמה שהתחילה את הטרנד החדש. למעט ג`יין קרקובסקי, מזכירתה של אלי, איליין, כל שאר נשות הקאסט התחילו לאבד ממשקלן, כששיחקו לצד קליסטה. קורטני ת`ורן סמית (ג`ורג`יה) אפילו הודתה, עם עזיבתה את הסדרה, שלמרות שמעולם לא הרגישה שלא בנוח עם עצמה, הרי כשהחלה לעבוד לצד קליסטה, היא הורידה מיידית כארבעה קילו, כדי ליישר קו, ולא להיראות שמנה.

והאמריקאים, מה איתם?

בהוליווד עושים קולות של זה-לא-בסדר ועד-לאן-הדרדרנו, וממשיכים לשכור רק שחקניות מורעבות, שעושות ביניהן תחרויות אנורקסיה, דוגמת חברים. כשערוץ הבידור הקדיש תכנית לנושא, וניסה לרדת לשורש הבעיה, ריאיינו מפיקים ובימאים. "אני לא חושב שנשים צריכות להיות כל כך רזות" אומר אהרון ספלינג, מפיק העל, כשהוא נשאל לדעתו בנושא, לנוכח הרכש החדש שלו, בנות מכושפות האנורקסיות למדי, "זה הבנות שמתעקשות להיות כל כך רזות". אז למה אתה, כמפיק, לא דורש מהן להשמין קצת, להגיע למצב נורמלי, אם אתה חושב שזה לא טוב? הרי בידיך הכוח!

ולסיום, אבחר בציטוט של רנה זלווגר, שהתבקשה להשמין לשם תפקידה בברידג`ט ג`ונס, ואף לבלות 3 חודשים באנגליה, בבית הוצאה לאור. כשנשאלה הגברת מה דעתה על אנגליה, היא ענתה תשובה מוזרה: "הכי הדהים אותי, שבלונדון, כשמישהו עושה מסיבת יומולדת, כולם אוכלים פרוסה מהעוגה. ממש אוכלים! אפילו הנשים! אצלנו" היא ממשיכה "אישה שמכבדת את עצמה, לא תיקח אפילו ביס מעוגה".

ואם זה לא עצוב, אז מה כן?