המסך המפוצל

סדרת-הבת המתבקשת ביותר

סיכום הסקר הקודם

מאת: Which Witch

פורסם: 28-03-2003
25 תגובות
למרות האופציות הרבות, השונות והמגוונות שהצגתי עבורכם בסקר הזה, היתה רק מנצחת אמיתית אחת. מהרגע שנפתחה ההצבעה ועד סיומה, הובילה את הסקר דווקא האופציה שהיתה (לפחות לפני כמה שבועות) בעלת הכי הרבה סיכויים להתממש במציאות.

כן, 40% מהמצביעים היו רוצים לצפות בסדרת הבת "פיית', קוטלת הערפדים הפרובלמטית". זו שכשהיא רק הגיעה נדלקנו עליה אבל אז התחלנו קצת לחשוש ממנה ואז ראינו איך היא מקלקלת לנו את באפי שלנו, ואז התגשמו חששותינו כשהיא אכן חצתה את הקווים אבל הצטערנו לאבד אותה ואולי גם ריחמנו עליה קצת, כי ידענו שבסך הכל היו לה חיים לא קלים וביקורים אצל פסיכולוג יכולים להועיל לה, ואז הבטנו בהשתוממות במערכת היחסים שנרקמה בינה לבין ראש העיר, ואז התחלנו לסלוח לה על מעלליה, כי אחרי הכל היא ביקרה את באפי בחלום ונתנה לה את התשובות למבחן. כמובן, שאחרי שהיא התעוררה מהקומה שלה היא היתה פחות מרוצה מהמצב, ומיד חזרה לתעלוליה, ובעיקר לריקודיה הסוערים בברונז, ותודו שהתגעגעתם. כל מה שנותר לה היה לברוח לכיוון LA, לנסות להרוג את אנג'ל תמורת כסף (וסתם כיף), לענות את האימ-אימא של ווסלי, ואז להתחרט על הכל, להסגיר את עצמה, ולשבת מאחורי הסורגים, מחכה שיבוא זמנה לקחת את התפקיד הראשי שהיא כל כך מתאימה לו.

אתם עוד איתי? יופי. כל שאר הסדרות המתחרות דשדשו הרחק מאחורי נערתנו הפרועה, כשספייק, הערפד המאוהב, וריפר, הצד האפל של הצופה, מקבלים 17% מהקולות, כל אחד. כן, חלקנו עוד מחכים ל"ריפר", עוד נאחזים בתקווה שלפחות אחת מהסדרות שהובטחו לנו מזה עידן ועידנים עוד תצא אל הפועל (ולאחרונה התחילו לעוף שמועות על סרט טלוויזיה עבור "ריפר". נחייה ונראה, וכל זה).



מעט אחריהם, המכשפה הג'ינג'ית (לא, לא אני. השנייה), ותודו שיש פה טונה פוטנציאל לסדרה מרתקת, שתעסוק בגבולות, ושליטה עצמית, ואהבה לסבית על אפם ועל חמתם של אנשים שזה עלול להפריע להם. 11% מהקולות הולכים לסדרת-הבת של ווילו.

לסדרה של אניה, שיכולה להיות הגרסה המאוד מצחיקה של "ההיסטוריה המטורפת של העולם", הצביעו 8%, בעוד שבן זוגה, מגנט השדים הנודע זאנדר האריס, קיבל 4%. אולי אם הם היו מאחדים כוחות?... ובסוף בסוף, הרחק מאחור, עם 3% מהקולות, ניצבת בגאון דון, האחות הקטנה, הדור הבא באגדה לבית סאמרס. כנראה שלא הרבה אנשים רוצים לצפות בדון חווה את גיל ההתבגרות דרך סדרה של מטאפורות מתוחכמות יותר ופחות. כבר היינו שם, כבר קטלנו את זה - לא?