המסך המפוצל

צימרים להשכרה ברוממה

"צימרים" היא סדרה על אדם שנפל לג`וב שאין לו מושג בו. כך גם נראית הסדרה עצמה, כאילו למי שעשה אותה אין מושג מה לעשות

מאת: שלמקו GRAS

פורסם: 08-07-2003
14 תגובות
מה קורה כשהערוץ הראשון מפיק סדרה יומית על אדם שנפל לג`וב שאין לו מושג בו? מתקבלת סדרה שנראית כאילו למי שעשה אותה אין מושג מה לעשות. אבל תמיד יש מקום לשיפור.

הערוץ הראשון העלה לשידור סדרה כמעט-יומית חדשה, המשודרת בימי ראשון עד רביעי ב-20:30. השידור היומי הופך אותה לטלנובלה. אורך הפרקים הקצר הופך אותה לקומדיה. חלק מהנושאים שבהם הסדרה עוסקת נראים כמו דרמה. והתוצאה הסופית נראית כמו בלאגן ישראלי חינני וחובבני. כמו שמצפים מהפקה של הערוץ הראשון.

מעשה בשייקה בן שלום, גבר כל-ישראלי נשוי שרוצה להתגרש, שלושה ילדים, דירה שבדיוק נגמרה לה המשכנתה ועבודה במפעל נקניקים. אבל כשהסדרה מתחילה, הוא מגלה שעבודה כבר אין, ולעומת זאת יש לו דוד עשיר שהוא מעולם לא הכיר. והדוד העשיר, כדרכם של דודים עשירים באשר הם, מת והשאיר לו ירושה של עשרים מיליון דולרים. אך אליה וקוץ בה: על מנת לזכות בירושה, על שייקה לעבור ולנהל מלון צימרים בצפון. שייקה לא מכיר את הדוד, הוא לא יודע למה הדוד בחר להשאיר לו את הירושה ולמה הירושה מותנית בהפיכת הצימרים לרווחיים (מה שמראה, יותר מהכל, ששייקה לא רואה מספיק סרטים ולא מכיר את כל הטריקים שקשורים לירושות), אבל הוא מחליט לקבל את תנאי הצוואה ולעבור לגליל, לנהל את הצימרים עם משפחתו.

מי ומי נמצאים בצימרים? מלבד שייקה (שמואל וילוז'ני), שמנסה לנהל את הצימרים כמיטב יכולתו, שאינה גבוהה, מכיוון שהוא חסר נסיון לחלוטין, נמצאים שם גם אשתו בנפרד, ליאורה (אודיה קורן), ושלושת הילדים שלו: נטלי (הרומנטית והרוחנית), אוהד (חנון המחשבים) וילד (שחקן הכדורגל, שיש לו שם של אביזר במה). מלבדם, יש את עורך הדין שאחראי על הצוואה (דביר סנדק), שמשום מה מסתובב תמיד בצימרים כאילו אין לו לקוחות אחרים, את חברי ועד המושב, מיכה וורדה (רמי ברוך וסמדר קילצ'נסקי), שהיו אמורים לרשת את הונו של הדוד אבל נושלו על ידי שייקה, ובנם שלומד במכללה האזורית. ויש את אנשי צוות הצימרים: קלוד, הטבח הצרפתי והבלונדיני (ירון לוי סבג), שיבולת, הכלבויניקית-חדרנית הבלונדינית ובעלת האמנזיה (גלית גוטמן), והניה, אשתו לשעבר של הדוד שבאה קומפלט עם הצימרים וצבע שערה המקורי בלתי ידוע (ליה קניג).

הסדרה מסובכת, פתלתלה, ועלילות רבות יש בה, אך בסיכום הכללי, לכל דמות יש את המניע שלה. שייקה מנסה לשרוד בעסקי התיירות המקרטעים, בתקווה שבסופו של דבר יזכה בירושה הגדולה. מגוון אנשים אחרים (מיכה, הניה, עורך הדין) מנסים לזכות בחלק כזה או אחר מהירושה. בני משפחתו של שייקה מנסים להסתגל בדרכם למקום המגורים החדש, שיבולת מקווה שיום אחד היא תיזכר מי היא ובינתיים חושפת כמה שיותר מגופה בכמה שיותר הזדמנויות, כולם מחפשים אהבה, חדשה או ישנה, וקלוד הוא האתנחתא הקומית.

מבחינה סגנונית, הסדרה היא מיש-מש של סגנונות. בבסיסה, היא קומדיה, משולבת בבדיחות ובמצבים קומיים. תימת ה"כולם אוהבים את כולם, רצוי מאחורי הגב, ובמיוחד במשחק מוגזם ורע" מעלה תהיות לגבי שיוכה של הסדרה לז'אנר הטלנובלה האהוב על עמישראל, ומדי פעם מבליחים על המסך קטעי דרמה קורעים (הידעתם? ורדה היא אישה מוכה, מורעלת אפילו).

"צימרים" היא בדיוק מה שציפו ממנה להיות. היא הפקה של הערוץ הראשון, ונראית ככה. איכות הצילום לא השתנתה בהרבה מהימים בהם הערוץ ראשון היה המקום היחיד לראות תוכניות בעברית; הטקסטים שמוכנסים לפיהם של השחקנים לעיתים מגוחכים, לעיתים מטופשים, ולעיתים סתם לא גאוניים; המשחק של ווילוז'ני, הגיבור הראשי, מאולץ, ומצליח להרוס בדיחות טובות (הישג מרשים, בהתחשב בעובדה שווילוז'ני הוא קומיקאי, לפני הכל) והחטא הגדול מכולם לקומדיה הוא שרוב הבדיחות שם - גם אלו שלא קשורות לווילוז'ני - נעות בין לא מצחיקות לצפויות.

אבל כל החסרונות של הסדרה היו צפויים מהרגע שבו עלה הרעיון של "סדרה קומית בהפקת הערוץ הראשון". מה שמפתיע בסדרה, הוא שלעיתים לא רחוקות מדי, היא כן מצליחה להפתיע לטובה. הבדיחות אולי צפויות, אבל בממוצע, פעם בשבוע מגיע קטע קומי מוצלח; סיפורי האהבה לא מגוחכים מכל סיפור אהבה; רוב השחקנים עושים עבודה טובה; הדרמה, כשישנה, עשויה היטב; כל פרק מסתיים בקליף-האנגר (והפרק הבא מתרחש לאחר מכן, כלומר אנו לומדים על פתרונו של הקליף-האנגר באופן עקיף, מה שיכול לבלבל בהתחלה אבל בסופו של דבר מתברר כפתרון תסריטאי חדשני וחוסך זמן), ולמרות שהפתרון הוא כמעט תמיד צפוי, לעיתים הוא מפתיע; ומעל הכל - גלית גוטמן משחקת את תפקיד הבלונדינית באופן נפלא, ומספקת לסדרה יותר מאשר שני יתרונות בולטים. "צימרים" היא אולי לא סדרת מופת, אבל היא בהחלט סדרה בינונית עם ניצוצות פוטנציאל.

כמעט במקרה, זכתה "צימרים" לאחד השיבוצים האידיאליים. היא מתחילה מיד אחרי דני רופ ומסתיימת מיד לפני שמופע שנות השבעים מתחילה, ובכך יוצרת רצף קומי שבועי. צימרים היא לא התוכנית הכי טובה שישנה בטלוויזיה, אפילו לא הטובה ביותר שיש בערוץ הראשון, אבל היא הטובה ביותר שיש ב-20:30, ומהווה בידור קליל ללילות הקיץ הלחים. ויותר מזה (ומגלית גוטמן), אנחנו לא צריכים.





"צימרים", ראשון עד רביעי, 20:30, ערוץ 1.