העונה החמה בסאות` פארק / עידו f. כהן / 19/07/2003
העונה הזו הייתה העונה הכי טובה בסאות` פארק, בגלל שאחרי שהם הרגו את קני הם התחילו לחשוב ברצינות על תוכן ומסר כל פרק. יפה מצדם.
לכבוד פרידתי מחברי המצוירים, אני גאה להגיש את רגעי השיא מהעונה האחרונה של סאות` פארק, שלא סתם גם נחשבת למשובחת ביותר.
יוצרי הסדרה והמדובבים הראשיים של הדמויות, טריי פרקר ומאט סטון סיפרו פעם בכתבה שנועדה לקדם את העונה הנוכחית שמשודרת ב``ביפ`` שהם החליטו להרוג את קני כי נמאס להם כל הזמן לחשוב על איך להרוג אותו, בנוסף הם הודו כי עכשיו אחרי שקני נעלם סופית (האמת שהוא לא ממש נעלם
) הם יכלו להתייחס ביותר רצינות לעלילה של הפרקים ולהעביר דרכם מסרים חברתיים עמוקים.
מבלבל וביזארי כפי שזה נשמע, השותפים פרקר את סטון אכן הצליחו בעונה הנ"ל להעביר כמעט בכל פרק מסר על החברה האמריקאית ועל היותה החברה הדפוקה ביותר, אי פעם.
לפני שאני אתחיל את ניתוח הפרקים אני מבקש לציין כי אלו פרקים שאני רואה בהם כפרקים המוצלחים ביותר, ישנם פרקים רבים שהמעריצים בחרו לקרוא להם יצירת אומנות, מעין "האש" של סאות` פארק אם תרצו. אם ישנם מעריצים כלשהם של הסדרה שלא יסכימו עם דעותיי בסוף הכתבה, אנא התחשבו במה שנכתב בשורות אלו.
הגרסה החדשה של הווקי טוקי
בפרק הספציפי הזה בחרו היוצרים לגעור בתעשיית הכספים המכונה גם הוליווד תוך כדיי השמת דגש על אחד מקברניטי הקפיטליזם ההוליוודי, סטיבן שפילברג.
הפרק נפתח בכך שהחבורה הולכת לקולנוע בכדיי לראות את `מלחמת הכוכבים` של ג`ורג` לוקאס, שותף וחבר אישי של שפילברג, אך להפתעתם הרבה הסרט נערך מחדש בצורה שגורמת לו להתאים לכל המשפחה, במילים אחרות להיות שווה לתחת.
פה אציין לטובה את אחד הקטעים הכי מצחיקים שנראו בסדרה; באולם הקולנוע, לפני תחילת הסרט ניתן לצפות בטריילר לסרט `להציל את טוראי ראיין` של שפילברג, כאשר הסרט עצמו גם נערך מחדש עם כל הווקי טוקי בדומה למה ששפילברג עשה לסרטו `.E.T`. כך שעל המסך ראו את הסצנה העקובה מדם של הפלישה לנורמנדי כאשר כל החיילים יורים כדורים ממכשירי ווקי טוקי.
בפרק הנ"ל מתוודעים הצופים לרמת הצביעות של הוליווד אשר נואשה מחיפוש אחר מקוריות ובמקום מעדיפה לחדש סרטים באופן מינימליסטי ולשחררם על מנת להמשיך את גלגול הכספים לקופת המפיקים.
הפרק מסתיים במחווה לסרט המשותף של שפילברג ולוקאס `שודדי התיבה האבודה`, הקרנת הגרסה המחודשת של אותו סרט הופכת למרחץ דמים לאחר שהסרט נהייה בגרסה ה`חדשה` שלו כה גרוע עד שהוא הורג כל מי שצופה בו.
הקטע המצחיק של הפרק: השומרים של שפילברג משתמשים אף הם בווקי טוקי ככלי נשק.
You shity Mongolians!
פרק מצחיק במיוחד הוא "חטיפת ילדים אינה מצחיקה" אשר מוכיח שוב כי האמריקאים הם עם של מפגרים עם רצון טוב.
בפרק הזה ההורים בסאות` פארק חרדים לגלות כי ילדיהם חשופים לסכנת חטיפה והתעללות מינית מצד אנשים זרים, מכרים רחוקים וקרובים, ואפילו מצדם של ההורים עצמם.
בפרק ישנו תהליך קומי של החרפת הפארנוייה של ההורים, בהתחלה מדובר בעוצר שמוטל על הילדים, לאחר מכן הילדים נאלצים ללכת עם מכשירי עיקוב גרוטסקיים בגודלם אשר נועדו להראות להורים איפה ילדיהם נמצאים בכל עת.
בשלב מסוים ההורים מחליטים לבנות חומה שתסגור את סאות` פארק משאר העולם, לבניית החומה הם פונים איך לא, לסיני היחיד שנמצא בעיר.
בזמן שהוא עסוק בבניית החומה הוא נתקל בהתנגדות מפתיעה מקבוצה של מונגולים אשר מחבלים בבניית החומה כל פעם מחדש. מונגולי נשאר מונגולי.
הפרק מקצין לקראת הסוף כאשר ההורים מגלים, דרך מבזקי החדשות, כי האדם שהסיכוי הכי גבוה שהוא יתעלל בילדיהם הוא הם בעצמם, כתוצאה מכך הם מחליטים לשחרר את הילדים ולגרשם מהעיר כי הם פוחדים ממה שהם עלולים לעשות להם. מטומטמים כבר אמרתי?
הפרק בא להראות עד כמה נאיביים יכולים להיות אנשים כאשר הם צורכים את החדשות 24 שעות ביממה אשר כל מהדורה מנפחת ומעוותת את המציאות יותר ויותר ומגדילה את הפארנוייה בקרב האנשים, עד שהם נדחפים לעשות מעשים מטופשים כמו לשלך את ילדיהם לגדול עם מונגולים.
הקטע המצחיק של הפרק: כל הקרבות בין הסיני והמונגולים
איפה הייתם כששידרו את הפרק עם הסולם לגן עדן?
עוד פרק מבריק במיוחד הוא הפרק "סולם לגן עדן", בו החבורה מחליטה לבנות סולם לגן עדן בשביל למצוא את קני כי ברשותו כרטיס הגרלה שאמור לזכות את הילדים במסע זלילה בחנות ממתקים. כאשר העיירה מבחינה בנעשה הם משוכנעים שהילדים פשוט מתגעגעים לקני, כתוצאה מכך פורצת חגיגת מלודרמה המלוות בסיקור מופרז של התקשורת ואפילו בתחילת יריבות בין ארה"ב ליפן כאשר היפנים מקנאים ומתחילים לבנות סולם משלהם לגן עדן.
בשלב מסוים נוסף לכל החגיגה איזה זמר פולק מפורסם שכל הזמן שר שירים עצובים שאיכשהו מתקשר לאירועי 11 ספטמבר ומוכר אותם בהון תועפות, וכאן בא המסר של הסיפור.
כאשר אנשים מתעקשים להיות רגישים בקשר לנושא ספציפי ולפרוץ בדמעות כל פעם שהנ"ל מוזכר לא יאחר היום בו מישהו ימצא דרך לנצל את עודף רגישותם, כמו אותו זמר.
אם לא ראיתם את הפרק, אז הנה גרסה משופשפת של השיר המפורסם שלו:
"Where were you on the day they build a letter to heaven
and yes I believe in heaven
nine eleven, nine eleven
"
אנשים צריכים להכיר במציאות קשה ככל שתהיה, ולא להיתלות על מיתוסים ופנטזיות אשר דוחפים אותם לטמטום רגשני ודוחה.
הקטע הכי מצחיק בפרק: הנשיא בוש מאמין כי סאדאם חוסיין בונה נשק להשמדה המונית בגן עדן, ופונה לאו"ם בדרישה לתקוף את גן עדן. הוא נואם לנציגים על כל מה שאירע לסאדאם בדרך לגן עדן (הרומן עם השטן וכו`
), כשהוא מסיים קם אחד הנציגים ושואל אותו: "אתה מסומם, או ממש ממש מפגר?" בוש עונה לו: "רבותיי, אני מבטיח לכם, אני לא מסומם."
:..( bye my friends, bye
word! +המלצה חמה לצרכני סאטירה. / מיכלושס / 20/07/2003
חבל שלא ראיתי את רוב הפרקים שדיברת עליהם... אבל כן, מאט וטריי הם גאונים, נקודה. עכשיו פחות מפעם, אבל אני חייבת לציין שאני עדיין שונאת את דרך ההגשה של התוכנית. אפשר להסתיר את הסאטירה כדי לפנות לקהל רחב יותר וכדי לעורר סנסציות, אבל אני פשוט סובלת מההומור הנמוך והגועל נפש שלהם.
אבל כאמור, זה פחות משנה כי הסדרה עצמה כ"כ חכמה.
אוקיי, לחובבי הסאטירות שביננו, בעיקר על אמריקה, אני פשוט חייבת להמליץ על מייקל מור. זוכרים את הבחור הצ`אבי שעשה בלאגנים באוסקר? that`s our man.
הסרט עליו הוא זכה הוא הדוקומנטרי "באולינג לקולומביין".
איזה סרט נפלא. כ"כ חכם, וכ"כ סאיטירי. הוא חוקר את האובססיה של אמריקה לאקדחים ורובים שמובילים לפשעים נוראים - אחוז נרצחים ביריות גבוה במיוחד, הטבח בתיכון קולומביין (מכאן שם הסרט), ומקרה בו ילד בן 6 (שש!!!) הרג ביריה חברה לכיתה, בת 6. (שש!!!!!!!!!!!!!!).
יש בסרט כ"כ הרבה קטעים מצחיקים וחכמים, שאני לא יודעת מאיפה להתחיל אפילו.
(אבל, למשל: מסקנות חכמות שמובילות לכך שבאולינג זו סיבת הרצח (אלגוריה כמובן לתירוצים האידיוטים של הממסד לאחוזי התמותה), ראיון עם מרילין מנסון - אדם חכם ורגיש, זוהר בבדיתותו בין המטומטמים שמתראיינים לסרט,
וגם, סרטון קטן וגאוני - אם אתם לא רוצים לראות את הסרט כולו (וזו טעות מצדכם!), תחפשו בקאזה את
the brief history of america(
איפה הייתי? הסיבה שנזכרתי בזה, אגב, היא האזכור שלך לפרק בו מגלים שהחדשות יוצרות פאניקה, דבר שהסרט מתמודד איתו גם.
עכשיו, יש קשר לטלוויזיה! למייקל יקירנו היו שתי סדרות טלווייזה, "האמת העירומה" ו"אומת הטלוויזיה". אני עומלת על להוריד את שתיהן.
בפרק הראשון של האמת העירומה, למשל, הוא מספר את סיפורו של אדם שחברת הביטוח הענקית שלו, המרוויחה מיליארדים, מסרבת לממן לו השתלת לבלב, למרות שהוא לקוח נאמן. העימות איתם כולל בין היתר, שכירת ארון קבורה והזמנות ללווית הבחור (שעדיין חי, והוא עצמו טורח לחלק את ההזמנות לעובדים).
בקיצור: מייקל מור גאון.
