המסך המפוצל

הממיר 18/10/03

השבוע הנוכחי לא היה עבורי שבוע טלוויזיוני רגיל, כי עיקר הצפייה נעשתה במפגשים חברתיים. אבל היו עוד מפגשים השבוע, אלה של ספילברג למשל

מאת: ברק דיקמן

פורסם: 18-10-2003
117 תגובות
10. מי שהגיע לאייקון 2003 והצליח להניח את ידיו על כרטיס להקרנה הפעילה של המחזמר של "באפי" זכה לחוויה מענגת ונדירה, של קבוצת אנשים מוכשרים בטירוף, שהשקיעו את רוב זמנם ומרצם כדי לארגן לנו הפקה מרשימה ומלאת הפתעות. התיאום היה מושלם, הבדיחות היו משעשעות, השחקנים הישראליים עשו עבודה מדהימה ודומה שגם אם במקום האנשים שהיו על הבמה היינו רואים את שרה מישל גלר, את אנתוני סטיוארט הד או את ג'יימס מרסטרס - ההנאה לא היתה גדולה יותר. צל"ש מיוחד מגיע ל-idanyd שגילם את ספייק, מפתיע בכך אפילו את חבריו הקרובים ביותר, ועשה זאת בצורה מרשימה, מקסימה ומעוררת הערצה. למעריצות הרבות - שלום.

עוד 10. היה עוד מפגש אחד השבוע, מפגש פיירפליי אצל רייצ'ל (דון, בשבילכם. גם היא עשתה עבודה נהדרת). היה הילרי לחלוטין, אחת החוויות היותר מרשימות שעברו על אנשי הפורום לאחרונה. זו היתה יכול להיות החוויה המדהימה ביותר שקרתה השבוע, אלמלא אירועי האייקון. וגוד נייט לג'אגדיש.

9. ערוץ 8 שידר השבוע תוכנית תיעודית עם ג'יי קיי רולינג, הסופרת שמאחורי "הארי פוטר". כמו כל הפקה בריטית, גם התוכנית הזאת נעשתה במקצועיות ובאלגנטיות ושני רגעים בה היו ממש מרגשים. האחד היה כשרולינג הציגה את כל הניירות עליהם כתבה וציירה את הטיוטה לספרים ("כאן יש 15 גירסאות של הפרק הראשון בספר הראשון. כל אחת מהן נפסלה כי היא גילתה יותר מדי פרטים על דברים שאמורים להתגלות רק מאוחר יותר") והשני היה כשהיא הציגה קלסר סגור וחתום, אותו היא שומרת במקום לא ידוע, ובו נמצאת הטיוטה לפרק האחרון בספר השביעי ("המצלמה לא יכולה לקרוא מבעד לקלסר, נכון?"). היה מרתק.



8. מרוב אירועים מדהימים השבוע, נדחק האייטם הנוכחי למטה יחסית, אבל בהחלט מדובר באחד מרגעי השיא של סדרה שמצליחה לשבור כמעט מדי שבוע את השיאים של עצמה. סצינת הסיום של "המגן" בו רוני זכה לגורל דומה לטיפול הפנים שהעביר ויק לארמדיו, הרע העונתי, היתה מרגשת וטעונה בכל כך הרבה מישורים, שפשוט כבר אי אפשר לחכות עד הפרק הבא (שישודר הערב). הדבר הכי מפחיד הוא לתהות האם יוצרי הסדרה ילכו צעד אחד קדימה ויעוללו משהו רע במיוחד למשפחתו התמימה של ויק.

7. קמילה וצפנת חוגגות את העובדה שהשבוע הן נעדרות מרשימת המועמדים להדחה בפרויקט Y. גם דניאל גן-אל בחדר. קמילה מחליטה שלדניאל מגיע ריקוד והיא פוצחת במופע סטריפטיז לוהט (ומקצועי!) כולל הכל. או שמא עלי לומר: בלי כלום. עכשיו אתם מבינים מדוע המועצה לכבלים ולוויין אסרה על יס להכליל את הערוץ בחבילת הילדים והנוער? עולם הריאליטי טיוי הישראלי בהחלט יכול לסמן לעצמו וי. רגע שיא בטלוויזיה בכלל ובריאליטי בפרט. זה היה לא צפוי, זה היה אמיתי, וזה היה ריאליטי טיוי. מה שכן, נורא חבל שטוני ימין, הנמרה של הוילה, כהגדרתה, עזבה השבוע את הוילה. בהחלט מוקדם מדי, לפחות לטעמי. (assafTV)

6. פרק סיום העונה של "הסניגור" היה פרק מעניין בצורה חדשה. ראשית היתה הפתיחה, שהראתה את מאורעות סיום הפרק הקודם, רק מזוויות ראייה שונות. שנית, זכינו לראות את ניק מפגין זעם, כשהוא שובר את הפלאפון שלו. ולבסוף סצינת הסיום, שהיתה מצמררת באופן מיוחד. ג'יימס ועורך הדין החדש נורו ולפני שהספקנו להתאושש מזה, איבדו ניק וברטון שליטה, היכו גבר זר עד לאובדן הכרה וברחו מהמקום. מדובר בחציית קו הן בשביל הדמויות והן בשביל הסדרה. כבר ראינו אלימות בסדרה הזו, אבל לא בצורה כל כך בוטה וכל כך מטרידה. (Slayeret)

5. סטיבן ספילברג יודע איך לרגש. הוא יודע איך צריך לספר סיפור מרתק ואיך להציג אותו כך שהצופה יצליח להזדהות. במידה מסוימת מצליחה Taken ("מפגשים") לרגש ולהדהים, אבל ה-Voice over הכאילו-דרמטי של הילדה שמספרת ברקע דברים שאנחנו צריכים ללמוד, כמו גם הקיטש שעוטף את רוב חלקי הסדרה, קצת פוגמים בהנאה.



4. הסצינה ששודרה השבוע, שבה נפגש מייסון עם בנו. הזעם של הבן כלפי האב, הדילמה האם לספר לו על האירועים או לא, ההחלטה, התגובה של הבן, השארת הפרטים המדוייקים באפלה - ככה עושים טלוויזיה שגם מצליחה לגעת. ודווקא על רקע זה, מתבטא החיסרון הגדול של "24", שהיא סדרה טובה, אבל לא מושלמת. אחת הבעיות הכי גדולות שלה היא שלמרות הדרמה הגדולה, בסדרה חסרה המון נשמה. סדרה שכמעט שאין בה רגש. וחבל.

3. "פיירפליי" היא לא "באפי". היא לא מתקרבת לאיכויות שלה ואפילו לא לאלה של סדרת הבת שלה. נכון, צריך לסייג את זה בכך שלא נחשפתי מספיק אל הסדרה, ושראיתי רק פרק אחד שבאמת נחשב לטוב (והוא אכן היה טוב), אבל בכל זאת, שתי מסקנות: א. לא מפתיע שהיא בוטלה. הפרק ששודר כפיילוט לא מספיק מגרה והפיילוט שלא שודר מתחיל חלש ומשתפר רק בשליש השני שלו. ב. אין ספק שלסדרה היה ממילא סיכוי נמוך להיכשל ושהטיפול של פוקס לא ממש תרם לכל העסק, אבל יתכן - רק יתכן - שאם דווקא "Out of Gas" היה משודר כפיילוט, אולי היה לסדרה סיכוי טוב יותר.



2. עונה חדשה החלה בערוץ 3, עונה שעלייתה תושלם ביום ראשון הקרוב כשיצפאן וגיא פינס יחזרו עבור מנויי הכבלים, וכשג'יי לנו ישוב למשבצת של 22:00 עבור מנויי הלווין. כבר מזמן לא נראתה עונה כל כך עלובה, כל כך חסרת מעוף בערוץ שפעם התגאה ב"סדרות הטובות ביותר בעולם". עונות חדשות של סברינה, מכושפות, מלך השכונה וריימונד, כמו גם הסדרה "כן, מותק" (הסדרה החדשה היחידה בלוח!) פשוט לא מצליחות להוות תחליף הולם לסדרות האבודות של וורנר. ולאן נעלמה רצועת סרטי "ראשון בדרמה"? ובכל זאת, הסתייגות קלה: אם מסתכלים גם על שידורי מוצ"ש בערוץ, הרי ששם מתגלים מספר פנינים, כמו העונה החדשה והמשובחת של "המגן" (שמה לעשות, כבר הולכת להיגמר), ושתי סדרות חדשות, "זמן רחוב" ו"אודיסיאה 5". ובכל זאת, עצוב שכך נראה הערוץ שהביא לנו בשידור חי, רק לפני חמש שנים, את פרק סיום הסדרה של סיינפלד.

1. אנחנו כבר רגילים לזה מטלעד, אבל פשוט לא מוכנים להמשיך ולקבל את זה. אם אתם מפרסמים שביום ראשון בשעה 23:39 ישודר פרק של "זהות בדויה", מדוע הוא מתחיל שלוש וחצי דקות קודם לכן? זה חמור במיוחד בסדרה כמו "אליאס", שבה כל שניה חשובה להבנת העלילה, ובמיוחד כשפתיחת הפרק פותרת - ברוב המקרים - את הקליף-האנגר שהושאר שם בפרק שקדם לו.