הרשו לי להמיר את השאלה "מה היית לוקח לאי בודד" לשאלה עדכנית יותר - "מה לעזאזל היית עושה על אי בודד"? מבחינתי יש שתי אופציות לחיים על אי בודד. האחת היא למצוא שני עצי קוקוס חסונים, למקם ביניהם ערסל, ולנוח בשמש עם ציוץ הציפורים ורחש גלי האוקיינוס. האופציה השניה היא פשוטה ומהירה יותר - לתור את האי בחיפוש אחר חפץ חד ולחתוך ורידים מרוב השעמום שבחיים נטולי טלוויזיה. בין שתי האפשרויות האלה קיים רצף של אפשרויות שונות, פסיביות יותר או פחות. אבל דבר אחד אני יודעת - יותר מדי זמן אני לא אהנה.

כן, אני יודעת שמה שמושך בחיים על אי בודד זו ההתנתקות מהמולת העולם. מי כמוני יודעת שלפעמים צריך פשוט לקחת את הרגליים ולברוח לאנשהו, לא לשמוע חדשות, לא לעקוב אחר קורותיהם של פייסי וג`ואי, ובעיקר לא לראות, לדבר או לשמוע אף יצור שאיננו חיית מחמד, ובעיקר כזה שדובר עברית. ובאמת, איזה מקום טוב יותר אתם מכירים בשביל ההתנתקות הזו מאשר אי בודד באוקיינוס ההודי, בקאריביים או בכל מקום אחר שטוף שמש? בכיף הייתי אורזת עכשיו שניים שלושה ספרים ואיזה דיסק טוב ועולה על המטוס הראשון.

אממה? אם אפשר, אז שהאי הבודד לא יהיה לגמרי בודד. שלא יהיה לחלוטין בלתי מיושב. לא אכפת לי להיות התיירת היחידה על האי, אבל אם אפשר אז אני מעדיפה שיהיה שם איזה צוות שיפעיל את המקום. אתם יודעים - אוכל, לינה, מים זורמים, כמה מיטות שיזוף, הדברים האלמנטריים. ואם לא צוות שלם, אז לפחות שיהיה שם איזה כושי חסון. אחד שיביא לי קוקטיילים לחוף, יעשה קצת רוח עם עלי בננה ובאופן כללי, איך נאמר... ינעים את זמני על החוף.

אך הנה מסתבר שישנם אנשים שדווקא שמחים מאוד להינטש לגמרי לבדם על אי בודד. ותתפלאו, הם אפילו לא הולכים לקבל על זה מיליון דולר. מה יוצא להם מזה? ההנאה שבחיים על אי בודד ולא מיושב, ואולי גם החשיפה בטלוויזיה (היי, לכל אחד מגיעות חמש עשרה דקות, לא?), אם כי לא ברור כמה חשיפה תהיה להם בערוץ הראשון.

כן, הערוץ הראשון החליט שמה שטוב לגויים טוב בודאי גם לנו, ותודו שזה די משונה כשזה מגיע מכיוון הערוץ הראשון (חיקוי הגויים הוא לא ממש הצד החזק שלו). ישבו קברניטי הערוץ וראו את הצלחת "הישרדות" בארץ ובעולם (לאו דווקא בסדר הזה, למרות שישראל היא בפירוש מרכז העולם), והחליטו שהגיע הזמן שגם להם יהיה להיט רייטינג. כמובן שכסף לארגון הפקה יקרה כזאת לא ממש היה להם, ולכן החליטו היהודים החכמים כי ניתן לוותר על צוות צילום, ופשוט לצייד את השורדים המסכנים במצלמה. מה יש? קיבלו טיול חלומי? שיוקירו תודה ויתעדו. מעבר למצלמה הם לא יקבלו הרבה, אפילו לא אוכל או ציוד מינימלי להישרדות (והם הולכים לשהות שם שלושה חודשים תמימים). הדבר היחיד שיוכלו לקחת עמם חוץ ממצלמת הוידאו הוא אינטרנט לווייני, בעזרתו יוכלו לתקשר עם העולם החיצוני. וכך יצא לו השבוע הזוג הישראלי והציוני הראשון, מירי ואדם ויה, במסעו אל הריל טי וי האמיתי. כן, אני יודעת שאמרו לכם שגם החפרפרת זה ריל טי וי, אבל זה לא. לא ממש. יותר כמו שעשועון מאשר תעודה. גם "הישרדות" נוטה יותר לכיוון השעשועון (הז`אנר שכבש את ארה"ב והעולם כולו) מאשר לדוקו דרמות המעולות של הבי בי סי , דוגמת "פדינגטון גרין". כולנו הרי קראנו/שמענו את יוצרי הסדרה מודים שביימו חלק מהסצינות המרכזיות ביותר בסדרה, כל אימת שמזג האוויר הפריע, הצלם לא הצליח להוציא שוט טוב של הזיעה הניגרת ממצחו של אחד המשתתפים, או פשוט כשהמציאות לא הייתה כל כך מעניינת ומסעירה, וצריך היה להוסיף לה קצת פלפל ושאר ירקות. אתם יודעים, קצת עזרה מהבמאי, שום דבר רציני. אפשר לחזור על השורה האחרונה, אבל הפעם עם טיפה יותר רגש? אנחנו הרי צריכים לרגש את הקהל בבית, שיבכה קצת, שיזיל דמעה, ואח"כ שירוץ לקנות את הטישיו`ז הרכים והנעימים שנמכור לו בהפסקת הפרסומות.

הפלוס הגדול בנסיעה סוליקו, הוא בכלל לא העדר צוות הצילום. מה פתאום. הפלוס הגדול הוא בהעדר צוות ההפעלה. כן כן, אותם אנשים שמכריחים את השורדים לקפוץ כמו חמורים, לרוץ כמו משוגעים, לטפס על חבלים ושיא השיאים - לעמוד שעות על גזע עץ כרות מבלי להתייאש ולעזוב מחוסר עניין (אחרי בערך שעה של עמידה בשמש אתה מתחיל להבין את גודל הטמטום). למקרה שלא שמתם לב - החיים באי של "הישרדות" מתנהלים בדיוק על פי לוח הזמנים של קלאב מד. קצת אירובי, קצת בריכה, ואחה"צ כמה תולעים לעיכול טוב.

החבר`ה שלנו, לעומת זאת, הם ישראלים גאים. וישראלים לא יוצאים לחופשה בשביל שמישהו, בדרך כלל בטייטס ויותר מידי שיזוף, יטרטר אותם. לא, הם יוצאים לחופשה בשביל בטן גב, ולא משנה אם זה בטורקיה או באיי פיג`י. הם כאן בשביל לנוח. לא תראו אותם רצים, מתחרים, מתנשפים וחיים במתח מפחד הסילוק הקרב ובא. במקום זה תוכלו לראות אותם מתעוררים בשקט, דגים כמה דגיגים לצהרים, שולחים איזה אי מייל למשפחה בבית ובאופן כללי פשוט לא עושים שום דבר. שום דבר מיוחד. משעמם, אתם אומרים? אני מבטיחה לכם שזה הולך להיות הלהיט הבא.