המסך המפוצל

הממיר 4/9/04

סוף עונה בהחיים זה לא הכל ובתרגיע, תוכנית הסיום של האולסטארס, פתיחתה של אוליבר בין, השידור החי של הרצים לדירה והרכש של ערוץ 2

מאת: ברק דיקמן

פורסם: 04-09-2004
77 תגובות
10. "החיים זה לא הכל" סגרה עונה שלישית בפרק כפול ומוצלח במיוחד. הוא הכיל כל מה שאפשר היה לצפות ממנו: רעיון טוב, תסריט מעניין וביצוע מוצלח במיוחד. אפילו הרייטינג לא איכזב. יצפאן שיחזר את התפקיד שלו מתחילת העונה הקודמת, והוכיח שוב שהוא מסוגל לצחוק על עצמו. ראויים לציון מיוחד: החברה של מיקי חושבת שהעומד מולה הוא יהורם גאון האמיתי ולא החיקוי של יצפאן; הפתיח המיוחד של "קנובלר"; דפנה שרה "זהו זה, ולא אחרת" במטרה למצוא את השיר שיעורר את הרב מהקומה, מה שגורר אחריו מבטים תמהים מצידו של קושניר ואת תשובתה: "מה אתה רוצה? זה מה שהיה לי בראש!". כבר דווח שהעונה הרביעית בדרך, ואנחנו, כאמור, מברכים על כך.



9.5. תוכנית הסיום של "הישרדות: אולסטארס" השבוע, בה הוכרזה זהותו של המנצח, היתה בידור טלוויזיוני משובח במיוחד. זה התחיל באחת ממועצות השבט הטעונות ביותר שנראו. האשמות על בגידות, תקיעת סכינים בגב ודמעות פוטוגניות. נחרטו בזיכרון - ביג טום ושי-אן. ביג טום הנבגד מושיט יד לבוסטון רוב רק כדי למשוך אותה בחזרה. שי-אן, ה-"She-Devil", פונה אל יתר המושבעים ומצהירה: "אנשים שגרים בבית מזכוכית לא צריכים לזרוק אבנים". בוסטון רוב ואמבר הם הפינאליסטים. רגע לפני שג'ף פרובסט המנחה סופר את הקולות, בוסטון רוב שולף טבעת, יורד על ברכו ומציע נישואין בשידור חי לאמבר - שכמובן מסכימה. דקות ספורות אחר כך - אמבר, שזכתה במכונית ובבעל, מוסיפה גם מיליון דולר לחשבון הבנק (assafTV).

9. זאת לא טלוויזיה, זה HBO. וזה לארי דיוויד: הדקה המצחיקה ביותר בטלוויזיה השבוע הורכבה משרשרת של קללות בלבד ללא הפסקה בסוף "תרגיע". אף ערוץ אחר לא היה משדר את זה, אף אחד חוץ מלארי דיוויד לא היה כותב את זה, ואף אחד לא היה מאמין שרצף קללות כזה יכול להיות גם מוצדק עלילתית וגם מצחיק לחלוטין. וחוץ מזה, במסורת "סיינפלד", היו בפרק בהופעת אורח עשרות דמויות מפרקים קודמים, כשלחלקם השורה היחידה היא ארבע-חמש קללות. מבריק (שלמקו GRAS).

8. "אוליבר בין", שנפתחה השבוע ושובצה ע"י טלעד בשעה המזהירה 13:00 (שעה הגיונית לחלוטין שבה כולם יכולים לשבת ולצפות בה), התגלתה כממתק טלוויזיוני ראוי בהחלט. היא מהירה, משעשעת ומזכירה מאוד את האיכויות של "מלקולם באמצע".



7. מבין הפרקים ששודרו ב"אגודלים" יצא לי לצפות רק בגירסא שלהם ל"טיטאניק", שהיתה משעשעת עד דמעות. רגע השיא בסרט המקוצר, שהיה עמוס ברגעים מוצלחים: החיקוי ללהיט של סלין דיון. צריך לראות כדי להאמין.

6. זה לקח שבעה פרקים שלמים עד שהמתרגמים של "פיוצ'רמה" נזכרו לתרגם את הכיתוב שמופיע מתחת ללוגו של שם הסדרה ומשתנה בכל פרק. תודה לך, נורית גזית.

5. זה לא שהפרק השני בעונה השנייה של "בומטאון" היה גרוע, אבל נדמה כאילו חוסר ההצלחה של הסדרה גרם ליוצריה לזנוח את הפורמט שלה. כלומר, הוא עדיין שם, כאילו, עם השמות המתחלפים וזויות הראייה השונות של הפרק, אבל בעוד בפרקי העונה הראשונה הוא בא לידי ביטוי באמצעות תפניות עלילתיות וטוויסטים מעניינים, הרי שעכשיו הוא פשוט שם כדי לצאת לידי חובה. חבל.

4. המשימה האחרונה של "רצים לדירה" היתה מצוינת. כוח פיזי, מחשבה, הרבה מתח, וסיום הולם ומרגש עבור מי שעקב אחרי מעללי קרן-עדלי-אבי-ג'ולי במהלך העונה. יש לומר לזכות טלעד שכל הרעיון של גמר מסוג זה בשידור חי גם הוא מוצלח וחדשני. אבל כל זה לא מפצה על קצת יותר משעה וחצי של שידור ריק. התוכנית החלה ברבע לתשע, ועד ירית הזינוק בעשר וחצי(!) לא קיבלנו כלום על המסך מלבד ראיונות משמימים, הבטחות שתיכף מתחילים, והמון המון המון פרסומות. שיא חדש של זלזול בצופים (בוסקו).

3. הגיוני לחלוטין ששידור פרק ב"משפחת סימפסון" וב"זיווגים" מבוטל בגלל הפיגוע הרצחני בבאר שבע, אבל בעוד אין לנו שום טענה על מהדורת החדשות שהחליפה את הסימפסונים ביום שלישי (הפיגוע אירע באותו יום), אין שום סיבה לכך שאף אחד לא הודיע שגם שידורה של "זיווגים" יבוטל. נו, טוב. רוממה. למה כבר אפשר לצפות?



2. כאשר גוף שידורים רוכש סדרה יוקרתית מאולפן בחו"ל, הוא לא רוכש רק אותה. הוא מחויב לרכוש יחד עם הסדרות השוות, כמה סדרות פחות שוות. לא תמיד זה דבר רע כל כך. טלעד רכשה מ"וורנר" את "הבית הלבן", "הסופרנוס" ו"אברווד", וקיבלה גם את "בוקר טוב מיאמי" החדשה. ערוץ 10 רכש את "ER", "בנות גילמור" ו"ללא עקבות" ובחר לקבל את "מרפי בראון" המשובחת. שידורי קשת לעומת זאת, רכשו את עשר העונות של "חברים" ואת "דרו קארי" (לערוץ 2 ולביפ). מה הם בחרו בתמורה? "אבא חורג אמא חורגת", "הבלש ועקרת הבית" (סקרקרו וגברת קינג) מ-1983 וממחר בערוץ גם "הרפתקאות מהאזארד" (The Dukes of Hazzard) מ-1979. נו, לפחות זה בצבע (assafTV).

1. נכון לעכשיו, אין שידור ישיר מהמשחק הרשמי הראשון של נבחרת ישראל בכדורגל לקראת מונדיאל 2006. יש מילה אחת בלבד שמתאימה למצב הזה: ביזיון. בגלל החשכת הערוץ הצרפתי, בגלל בצע הכסף של הזכיינים, ובגלל שאף גורם שידור לא הצליח להגיע להסכם על השידור הכל כך הכרחי הזה. כאמור - ביזיון.


בשולי הממיר
צל"ש מיוחד מגיע לביפ שמתחיל מחר את שידור העונה הרביעית של "תרגיע", מה שאומר שמדובר בשידור של ארבע עונות ברצף. לא זכור לי משהו דומה בעבר.

רומה מאפיה, שהיתה בין השאר גרייס מ"פרופיילר", קפצה השבוע לפרק של "בומטאון" והיתה שם מצוינת כהרגלה.

וונדי מאליק, נינה ואן הורן מ"תהרוג אותי וזהו", שיחקה אותה בתפקיד המפתה בפרק השני של "אוליבר בין". גם סוזן, ארוסתו של ג'ורג' זיכרונה לרווחה (היידי סוודברג), התארחה בפרק.

ב"הפרקליטים" היה לא אחר מכריסטופר ריב, שגם כתב את הפרק יחד עם דיוויד אי קלי.

בראדלי קופר, וויל של "אליאס", הגיח אמש להופעת אורח מרנינה ב"מיס מאץ'". מצעד הכוכבים לא רוצה להיפסק.



נכון שתמיד, בבואכם למדוד מרחקים בין בתים, אתם בודקים כמה סורגים יש ביניהם? מה, לא? אז למה תרגמו ב"ספין סיטי" את המשפט של מייק, שהגיע שיכור לדירתו של קרטר ל"אתה יודע כמה סורגים יש בין הבית שלי לבית שלך?" אם המשפט במקור היה
Do you know how many bars there are between my appartment and yours?a