לא יודע איך היה אצלכם, אבל הטלוויזיה שלי פשוט התעלתה על עצמה השבוע. כל כך הרבה דברים משובחים שודרו השבוע, מה שגרם לכך שהתחרות על ה-"10" השבועי היתה קשה. זו הסיבה שהמתכונת של הממיר מעט שונה הפעם. אתם יודעים מה? הלוואי שכל שבוע יהיה כל כך קשה.

הטובים
10. קודם כל, ולפני הכל - "עמוק באדמה". פתיחתה של העונה השלישית הוכיחה לכל מי שהיה זקוק להוכחה, שמדובר בסדרה גאונית, כבר מרבע השעה הראשונה של הפרק, כשעדיין לא היה ידוע מה עלה בגורלו של נייט. השיטוט הזה באפשרויות השונות, ההצצה הקטנה הזאת לכמה מאפשרויות החיים האלטרנטיביים של נייט, היתה נהדרת. קשה אפילו להתחיל לתאר את כל האלמנטים המבריקים שהפכו את הפרק לכל כך מושלם, כל כך מרתק, כל כך מדהים. פשוט נפלא. ורק עוד סופרלטיב אחד קטנטן לקרול, בעלת הבית המטורפת של ליסה (השחקנית קת'רין או'הרה), שהיתה מדהימה לחלוטין.

עוד 10. אף פעם לא נמאס לשבח את "המגן". והפעם - בגלל ה"גאולה", אם בכלל אפשר לקרוא לה ככה, של אסוודה, שהצליח להתייצב בפני חואן, ואף לגבור עליו, בדיבורים בלבד. זו היתה סצנה מפעימה, עוצמתית ומרגשת. בעצם, עוד אחת מתוך עשרות כאלה, שמנפקת "המגן" על בסיס שבועי.

9.5. הפרסומת של 012 ששודרה לפני "הבורגנים". לדעתי זו תהיה הפעם הראשונה והאחרונה שבה ניתן ציון כזה לפרסומת. זו היתה פשוט הברקה מצד 012, להשתמש בזמן הפרסום שניתן להם כדי להכריז בצורה לחלוטין הומוריסטית, אבל גם כזאת שמעבירה את המסר טוב-טוב, שהשעה הבאה שייכת להם. הם גם השכילו להשתמש בנכס שלהם, איל קיציס, ובהומור היבש שלו. הם הצליחו ליצור הרגשה שזה שהם נתנו את החסות שלהם לפרק הוא משהו חשוב מאוד מאוד, כשתוך כדי כך הם צוחקים על כל העניין ומראים שהם לא באמת לוקחים את עצמם ברצינות. אולי זה היה טיפה ארוך, אבל היה בהחלט מבריק (Which Witch).

9. סוף העונה של "תרגיע" כלל כמה רגעים אמיתיים של פאן, ובראשם: גילוי הסיבה האמיתית לבחירתו של מל ברוקס בלארי דיוויד - הוא פשוט רצה שהמחזה ייכשל, בדיוק כמו הסיפור של המחזה עצמו. גאוני. עוד ראוי לציון: לארי משחק ממש טוב את התפקיד שלו במחזה, אחרי שבמהלך כל העונה חששנו מיכולות המשחק, השירה והריקוד שלו. דווקא הקמיאו של ג'רי סיינפלד הצליח לאכזב אותי מעט, מכיוון שהיה קצר מדי, לטעמי. אם הוא כבר שם - אי אפשר להגדיל טיפה את התפקיד שלו?



8. תוכנית סיום העונה של "ערב אדיר" כללה כמה רגעים בלתי נשכחים - העימות הגדול בין גידי גוב לגידי גוב, למשל. רועי בר נתן, שהציג במהלך העונה חיקוי מדויק של המקור, שלח אליו קלטת (מקסימה) שהכין בעצמו, שבה הוא מבקש מגידי בשירה, לבוא ולהתארח בתוכנית. ה"עימות" עצמו היה משעשע, במיוחד כשפתאום הגיע הגידי גוב השלישי - אורי גוטליב. אה-הו!. עוד קטע משובח היה ב"משחק מכור - גירסת שנות השמונים", עם רבקה מיכאלי ושלמה ניצן, אותו חיקה מילר בדיוק נמרץ. גם הפארודיה "אהבה זה נושך" עם אסי כהן כעצמו, ומילר כאביעד קיסוס במקומה של דנה מודן, היתה מצוינת, ואף כללה הפתעה - את הימרי ההילר, אליו התגעגענו במיוחד.

7. "ארץ נהדרת". למה פחות מאדיר מילר? כי לצד החיקוי (הגאוני) לעוזי כהן, דמות המתנחלת המלבבת של אורנה בנאי, השמחה על חזרתן של הדמויות הותיקות והאהובות, הקטע במשרד הנסיעות, והמערכון החביב על מאיה בוסקילה, היו גם כמה נפילות. אורנה בנאי חיקתה את לימור לבנת נהדר, אבל הקטע עצמו היה פשוט לא מצחיק. בכלל, נכון שהכל דפק כמו שעון שוויצרי, כולל התזמון הקומי של כל הבדיחות, אבל נדמה כאילו משהו שם לא זרם כמו שצריך. ובכל זאת - האופטימיות קיימת. זו בסך הכל תוכנית פתיחת העונה, וגם ככה הרייטינג היה בשמיים.


החביבים
החודש הלכה לעולמה (לבלי שוב?) "דאבל דייט", תוכנית השידוכים הטובה ביותר שנעשתה כאן (בלי שום כוונה אמיתית להביא זוג לחופה, כנראה). התוכנית הצליחה לשלב בין זוגות עם קשר מקרי בהחלט (כמו הסיכויים שלהם לפתח זוגיות ממושכת), כתוביות שנונות והערות סרקסטיות של הגדולה מכולם, דנה מודן, והוציאה את שני המינים פתטים, מוזרים ודפוקים באותה מידה. אה כן, היה גם איזה רועי לוי אחד ולפעמים היו לו כמה פאנצ'ים, כשהוא לא היה מרוכז בשטיקים הרגילים שלו. ומה נעשה עכשיו? בלי מראה עקומה שתוכיח לנו שהדייטים של השכנים מפחידים הרבה יותר? כנראה שניאלץ לפנות לעזרת הידיד ההומו (נורית הוראק).

סיום הפרק ב"חלום אמריקאי" של השבוע שעבר היה מוצלח במיוחד, עם ג'יי ג'יי שלוקח פיקוד על הכוח, אחרי מותו של המפקד שלהם, מאש "ידידותית" מכוונת. הכל מוכן לקראת פרק סיום העונה של היום.

"חיים בסרט", הגרסה הישראלית ל"פרויקט גרינלייט" הצליחה לעשות בדיוק מה שהצליחה לעשות הגרסה המקורית - לרגש. האם גם ייצא מזה סרט טוב? רק העתיד יגיד.

"מגרש ביתי" משתפרת. הסיפורים מתפתחים, הקונפליקטים בין הדמויות מעמיקים, והעניין גובר. ראויים לציון: גילוי סודה של אמו של לוקאס, המפגש בין שתי האמהות ותאונת הפגע-וברח של ניית'ן והאירועים שקרו בעקבותיה. לא סדרת מופת, כמובן, אבל בהחלט מוצר טלוויזיוני ראוי וחביב, שמצליח לא לגרום לצופה בו לאבד תאי מוח חיוניים.

גם "סמולוויל" משתפרת - הגילוי על הקריפטונייט האדום, למשל, והאפשרויות שזה פותח לסדרה. אלא שנדמה כאילו הולכים שם צעד קדימה, ושניים אחורה, גם אם נתעלם מהסיום הקיטשי של השיחה בין קלארק להוריו. לרגע היה נדמה כאילו קלארק עומד לגלות הכל גם ללאנה, אחרי שבשבוע שעבר הוא גילה זאת לפיט, אלא שהיוצרים החליטו לא ללכת עם זה עד הסוף. קצת חבל.



הרעים
3. כנראה ששידור "הבורגנים" בלי פרסומות, קצת בלבל את קשת, שפרסמה מידע סותר לגבי לוח המשדרים. בפרסום המוקדם היה כתוב ש"עמוק באדמה" תיפתח ב-22:45, כשבאתר של קשת היה כתוב 22:50 (הכי קרוב למה שבאמת קרה, "עמוק באדמה" החלה ב-22:53), אבל בפרומואים שרצו בשבוע שלפני הימרו על 23:05, ובאחד הפרומואים של אותו יום ראשון דיברו שם על 23:00. אם המתמטיקה הזאת כל כך מסובכת לזכיינית היא יכולה פשוט לנחש. הרי ממילא זה אף פעם לא יתחיל בדיוק בשעה המפורסמת. לא משנה כמה פרסומים שונים יהיו.

2. גיא פינס הקדיש השבוע אייטם לניתוחי הגדלת חזה. העילה: העלייה השנתית במספר המנותחות. הקונספט: בואו נשלח את חיים אתגר לתצוגת אופנה להלבשה תחתונה כדי להציק לקולביות. למה? לא ברור. האייטם המביש כלל את אתגר מציג דוגמניות לפי מידות החזה שלהם, שאלות כמו "מיששת לה?" ומחמאות כמו "היא שידרגה, למה לא את?". בלי בכלל להיכנס לאג'נדה מסוימת, זה ממש לא מה שאני מצפה מתוכנית שרואה עצמה כמגזין הבידור המוביל בישראל. מה קרה? הפסיקו לצלם סרטים? להפיק תוכניות טלוויזיה? לכתוב שירים? כוכבות הוליווד כבר לא יוצאות עם קטינים? למי שרוצה ציצים והלבשה תחתונה, אני ממליצה להעביר לערוץ האופנה. לפחות שם לא צריך לסבול את אתגר (נורית הוראק).

1. "אי.אר" נפתחה בשבת שעברה בערוץ 10 כדקה וחצי לפני המועד המפורסם. "זיווגים" עשתה את אותו תרגיל יום למחרת בערוץ 1. אם לא יעזור כמה שנגיד את זה, אז מה שמשנה זה שפשוט נגיד את זה: עדיף ששידורה של תוכנית תתאחר ברבע שעה מאשר שתוקדם בדקה.


בשולי הממיר
"הבית הלבן" שבה אל חיינו השבוע, ומי הגיח לו שם יחד עם הממשל החדש? האיש שזוכה בתואר, "זה שאי אפשר לבטא את השם שלו", Zeljko Ivanek, המושל דבלין מ"אוז", אד דנברס מ"רצח מאדום לשחור" ואפילו אנדרה דרייזן מ"24".

שמתם לב איך קראו לראפר מ"אספן הנשמות"? קור-D. מישהו שם חובב "באפי"?

חוץ מ"החשודים הרגילים" (מל ברוקס, דיוויד שווימר, ג'רי סיינפלד), התארחו בפרק הסיום של "תרגיע" גם זאקרי לוי, קיפ מ"פחות ממושלמת", וריצ'ארד קיינד מ"ספין סיטי" (לו היתה זו הופעה שנייה בסדרה).


פינת התרגום ה"בעייתי"
ראשית, חובות תרגום משבוע שעבר: פאדיחות באנג'ל: כשהמאסטר אומר שערפדיו חיים מתחת לאדמה, ומדי פעם עולים למעלה כדי לאכול ו- "to grow our ranks", כלומר להגדיל את מספריהם, התרגום הלך על "לעלות בדרגה". איזה דרגה בדיוק? רב-ערפד? וכשדרלה אומרת שמעכשיו, היא ואנג'ל הם Soul mates, הדבר תורגם ל"אחים בנשמה", שהוא תרגום מסורבל שלא מעביר את מידת היופי שיש במקור. וחבל, כי ממש בקלות אפשר היה לתרגם "נשמות תאומות", שזה גם ביטוי בעברית וגם יפה. ב"בומטאון" הראה החוטף פטיש כבד ואמר שמשתמשים בזה for demoing houses. הוא התכוון "כשהורסים בתים" (demo מהמילה demolition) אבל התרגום הלא הגיוני בעליל היה "הדגמת בתים". הרי ידוע שפטיש הוא חלק מהמדים של סוכני הנדל"ן. וב"טאץ' עליז" המיוחד לקריסמס, נעשתה מעין תחרות ידידותית בין ארבעה גברים שעברו ז'וז'ינג ע"י חמשת המופלאים. כשאחד מהם עשה עבודה טובה במיוחד, אמר ג'יי לשאר המתחרים: "The bar has been set", כלומר, הרף הוצב גבוה. המתרגמים שתו יותר מדי אגנוג, ולכן תרגמו: "הבאר מוכן". לחיים!



השבוע ב"רגליים קרות", תהתה ג'ו מה היה עולה בגורלה ללא עזרתו של פיט. הוא מניף את העיתון ורומז לה: "?Big Issue". דליה שגיא (שא"ג) תרגמה "בלגאן גדול?", אך פיט התכוון לעיתון שמוציא באנגליה הארגון למען ההומלסים, עיתון אותו הם מוכרים ברחובות כדרך מכובדת יותר מקיבוץ נדבות. בארץ, גם מתרגמים טובים ומנוסים מסתפקים בידיעת השפה, ולא מתעמקים בתרבות אותה הם מתרגמים, וכך פוספסה הבדיחה המצוינת. אפשר היה לתרגם פשוט ל"היית מקבצת נדבות" או "היית הומלסית" וזה היה מספיק כדי להעביר את המסר הנכון.