המסך המפוצל

הממיר 17/4/05

אבודים נפתחה, חלום אמריקאי חזרה, פרק נפלא של אברווד, דדווד הדהימה, או-סי סיימה עונה, וטלעד הפסידה במכרז

מאת: ברק דיקמן

פורסם: 17-04-2005
105 תגובות
10. זה אמנם היה רק החלק הראשון, אבל פרק הפיילוט של "אבודים" היה אחד המרשימים ביותר שיצא לי לראות עבור סדרת טלוויזיה. ראשית, בגלל הפתיחה המדהימה שלו, שמכניסה את הצופה ישירות אל תוך קלחת הטירוף של הרגעים הראשונים שאחרי שהמטוס התרסק על האי. הבלבול, חוסר האונים והפחד שעוברים על הניצולים, הוא מהפנט ממש. המתח נמצא גם בהמשך כשגורם לא ברור וגדול במיוחד מפחיד את הדמויות, ומאוחר יותר, בסצנה מפחידה במיוחד בתא הטייס (היי שון!), גם מכניס אלמנט של אימה אל הסדרה (ביי שון!). הדמויות נראות מספיק מעניינות להחזיק את הסדרה, כשלפחות בינתיים מסתמן לוק כדבר הכי מפחיד בסדרה. חוץ מהמפלצת.



9.5. זה ש"אברווד" היא סדרה מקסימה, אנחנו כבר יודעים מזמן, אבל הפרק של השבוע הצליח להעלות עוד קצת את הרף, עם פתיחה דרמטית ומאוד לא אופיינית לסדרה, מספר תפקידי אורח מפתיעים (ג'יימס ארל ג'ונס ובו ברידג'ס הותיקים), וכמה רגעים בלתי נשכחים, כמו הקשר המיוחד שנרקם בין אפרם לוויל קליבלנד (ג'ונס), סיפור בניית המגדלור ע"י דניאל סאליוון (ברידג'ס), וברייט שבסך הכל רוצה לדבר קצת עם קולין. מרגש.

9. היה גם מרגש לפגוש השבוע שוב את בני משפחת פריור עם שובה של "חלום אמריקאי" לעונה שלישית וככל הנראה אחרונה. הפתיח של הפרק, בו מתמצתת מג את אירועי העונה שחלפה, עבורנו, אבל גם עבור ג'יי ג'יי, היה מקסים. הקסם נשאר באוויר גם בהמשך הפרק, לכל אורכו, עם המאבק של מג ושל סאם כנגד הוריהם שביקשו להשתיק את דעותיהם הלא פופולאריות, עד לסיומו, עם שיחת הטלפון המרגשת של ג'יי ג'יי עם בת'. כמה טוב שחזרתם.

8. עוד סדרה שכבר נמאס להגיד כמה שהיא גדולה מהחיים, אבל מצליחה להתעלות על עצמה בכל שבוע מחדש, היא "לגדול בלי בושה". היו הרבה רגעים מצחיקים בפרק - פראנק שמנסה להימנע מלקיים סקס עם קאסי המוזגת החדשה, סצנת שוד הארנק, פראנק ששותה בניחותא על רקע המכות המתחילות בפאב - אבל מכל הקטעים המשעשעים הללו, היה אחד שהתעלה על כולם: סצנת הסיום ההזויה שהגיעה אחרי הכתוביות, כשמינון הכדורים היה גבוה מדי וכולם שרו ורקדו בצבעים עליזים. מלבד הקטעים שנועדו להצחיק, היה מרגש לראות את ההקרבה המתמשכת של ליפ על מנת להגן על הסוד של איאן, אחיו.

7. פרק סיום העונה של "האו-סי" היה מופלא והביא עימו סגירת מעגל שבעצם החזירה את הדמויות הראשיות חזרה לנקודת המוצא ממנה התחילו בפרקים הראשונים. ריאן חזר יחד עם תרזה ההרה לשכונת העוני ולחיים הקשים באמת שחיכו לו שם מאז שעזב. בעוד שסת' כהן חזר בעקיפין למצב הצבירה החנוני והבודד שאפף אותו עוד בפיילוט. עכשיו כשריאן לא בסביבה כדי להוציא את הבנאדם המשוחרר שסת' היה, לא נותר לו אלא לפנות אל מה שהרגיש בו הכי בטוח עד להגעתו של ריאן, המפרשית היקרה שלו שעגנה לה במזח. מריסה חזרה לחיות בבית העושר שג'ולי כופה עליה, ויחד עם הכסף והבית היפה מגיע גם תורו של בקבוק הוודקה שפשוט חיכה שיפתחו אותו שוב. ריאן חוזר לעוני, סת' שוב חנון ומריסה שוב אלכוהוליסטית. And all is well in the land of the OC (עידו f. כהן).

6. "דדווד" ממשיכה להציג לנו טלוויזיה משובחת עם שחקנים נהדרים. השבוע סיפק לנו הפרק סיום מפתיע ולא צפוי במיוחד. מי היה מאמין שאחת הדמויות הכי מרתקות בסדרה תמצא את מותה מידיה של דמות כל כך שולית? ועוד ביריית אקדח, הכישרון הכי גדול בו היה מפורסם ווילד ביל היקוק?
.
5. חוץ מהפתיחה המדהימה של "חברים לנצח" ("בואי, הולכים לבקר את טינה. היא תכעס אם לא תבואי גם הפעם", רק כדי לגלות שב"לבקר" מתכוון ג'ון ל"בבית הקברות", כי טינה פשוט מתה), והסיום של הפרק (ג'ון עומד לחתוך את הורידים, כשצלצול הטלפון מונע ממנו לעשות זאת), לא היה שום דבר מעניין בשאר הפרק. חבל.



4. השבוע, בפעם הראשונה, לא שמענו על עתידו של הנשיא מקאליסטר ב"ג'ק ובובי". אז נכון, הפרק לא היה רע במיוחד, אבל בכל זאת - לסדרה יש גימיק, ובלעדיו היא בסך הכל עוד סדרת התבגרות (שלמקו GRAS).

3. שלום, טלעד. עכשיו כשהפסדת במכרז (ולא סתם הפסד, אפילו "כאן" עקפה אותך), יש מצב לראות את כל סדרות הרכש שאת מייבשת על המדף?

2. כבר מזמן לא היה לנו איזו סדרה שמשודרת מוקדם מהרגיל, והשבוע זה קרה לנו יותר מפעם אחת. בערוץ הראשון שידרו את "זירת הפשע" ביום ראשון האחרון בשעה 21:38 במקום ב-21:45 (שבע דקות לפני הזמן), ולאחר מכן את "כנפיים" בשעה 22:20 במקום ב-22:30. ארבעה ימים אחר כך קיבלנו את "לאס וגאס" בשעה 22:42 במקום ב-22:45. כל הכבוד, רוממה!

1. גם בביפ לא התעצלו השבוע ושידרו לנו את "מלקולם באמצע" של יום ראשון בשעה 23:02, שלוש דקות לפני הזמן הנכון. מילא, הערוץ הראשון, ממנו כבר התייאשנו לחלוטין, אבל ביפ? גם אתם?


בשולי הממיר
לואיס לומבארדי, אדגר מהעונה החדשה של "24", קפץ לבקר ב"זירת הפשע" של גריסום ביום ראשון שעבר.

קרייג, האח החורג של דילן, שחטף לפיונה את הארנק ב"לגדול בלי בושה", הוא לא אחר מקארל של "חברים לנצח". שחקן קבוע של "לגדול בלי בושה", ג'ודי לאת'ם, ליפ, הופיע בתפקיד אורח ב"מבצעים מיוחדים".

בפרק הסיום של "מתים במשרה חלקית" היו הרולד פרינאו (היל מ"אוז", מייקל מ"אבודים"), ג'ול סטייט (קיילי מ"פיירפליי"), וספנסר אקטימיצ'וק (הילד שמשחק ב"החצי האפל" את בנו של ג'וני).



ב"סמולוויל" התארח האריס אלן (האנטר מ"הכי גאים שיש") וג'ס מטקאלף (שתיכף יגיע אלינו עם עקרות הבית הנואשות)

הקטור אליזונדו (דוקטור פיליפ ווטרז מ"שיקגו הופ") התארח ב"ללא עקבות" בתור האב הנעלם הנרי סטיבנס.

פינת התרגום: טוב שיש שידורים חוזרים, כי אז נגלות בפנינו טעויות תרגום מביכות שעד כה, עם כל הפעמים בהם שודרה התכנית, לא יצא לנו לעלות עליהן. והפעם ילדים, הנה מה קורה כשמנסים לתרגם מילולית ביטוי באנגלית.
איך תתרגמו את הביטוי "I'm thinking on the fly"?. אפשר לתרגם את זה כ"מישהו שחושב תוך כדי פעולה" או אולי "מאלתר", אלא שב"המירוץ למיליון 3" החליטו לתרגם את זה כ"אני חושב על הזבוב".