10. עונה שישית של "הסופרנוס" הסתיימה ללא רתיחה. הקדרה התלהטה, המים בעבעו, האדים התאבכו, אך הקליימקס לא הגיע. טוני, שבתחיל העונה עמד כפסע לפני המוות, ניסה להיוולד מחדש. באמת שניסה. אבל מה לעשות שהרפש סביבו נדבק ולא יורד. ויטו, שקו העלילה הסנסציוני שלו היווה למעשה את חוט השדרה של העונה כולה, הוא האחרון שעבר לגור עם הדגים, אך שאר הדמויות לא במצב טוב בהרבה: כריס שוב עמוק בסמים, נשוי לאישה שמעניינת אותו כקליפת השום ושוכב עם הבחורה שהעזה לומר "לא" לבוס הגדול; פולי, שבור מגילוי האמת על אימו האמיתית חולה בסרטן; התת מודע של כרמלה מתחיל לקלוט באיטיות שזו לא אייד שצריכה שהבין שהיא מתה, אלא היא עצמה ואילו איי.ג'יי פצח במערכת יחסים עם מולאטית המבוגרת ממנו בעשור + ילד. העונה היתה קודרת ביותר ונדמה שרק סצינות בודדות במהלכה צולמו באור יום מלא. כאמור, דיכאון. נדיר שסדרה בעונתה השישית מצליחה לשמור על כוחה במותנה ולייצר מדי שבוע פרק מופת שמייד בתום הצפייה בו ברור שמקומו בפנתיאון הקלאסיקות של כל הזמנים. "הסופרנוס" עומדת במשימה בגבורה, ללא קליימקסים מרטיטים ותהפוכות גורליות וכאן גדולתה. בסוף הפרק התישבו בנחת בני משפחת סופרנו מסביב לעץ האשוח וספגו את רוח החג, כאילו יודעים שצוק העתים קרב ובא. הכינו את ארונות הקבורה, העונה השביעית (או איך שלא קוראים לה ב-HBO) ולצערנו גם האחרונה בפתח (okok4).

9. "עמוק באדמה" חזרה לעונה חמישית ואחרונה, והפעם נראה שההתמקדות שלה בכאב האנושי חזק מתמיד - ג'ורג' חוזר מבולבל מהאשפוז הקשה שעבר ומדבר על ניית כעל בנו היחיד, מה שגורם צער גדול לרות; ברנדה עוברת הפלה טבעית ערב החתונה שלה ונקרעת בין הרצון לבטל הכל לבין הרצון להמשיך את החיים כרגיל, כשבין לבין היא צריכה לקבוע תור לגרידה, כך שזה לא יפריע לחתונה שלה, ולהתמודד עם ליסה שמלגלגת עליה בפנטזיה; קלייר יוצאת עם בילי וחוששת שמא העבר שלו ירדוף אותה; אצל דיוויד וקית' אין חדש תחת השמש - יש ימים טובים יותר ויש פחות. והכל בעטיפה של כתיבה מרתקת ומשחק נהדר, כמו שב-HBO יודעים לעשות כל כך טוב.



8. אחרי פרק פתיחה קצת חלש, חזרו ב"לגדול בלי בושה" לנוסחה המנצחת של פרק הזוי, מצחיק ומרתק, שכלל שתי הופעות היסטריות להפליא של פרנק בתחפושות מצחיקות וגם שתי עלילות - ראשית ומשנית - שהיו עשויות בצורה טובה: בזו הראשית נכנס ג'ק אל חייה של משפחת גלאגר, גורם לליפ להתאהב באחותו ולאיאן להתאהב בו, ותוך כדי כך גונב מהם כסף ואת המפתח לסופרמרקט, מה שמוביל לשוד אלים במיוחד. העלילה המשנית כללה סיפור הזוי של מרטי שמחליט לצאת לעבודה ונתקל בבחורה בשם ליליאן שמנסה בכל כוחה ללכוד אותו בקסמיה הבלתי קיימים בעליל. פרק מצוין.

7. "בנות גילמור" סיימה עונה בפרק סוער רב-אירועים. הדברים שאהבתי: הרגע שבו רורי ולורליי נכנסות למכונית, ולורליי אפילו לא מסתכלת בפניה של רורי מרוב בושה; לורליי פונה לעזרת הוריה; רורי באה לבכות לסבא שלה, שלא ממש יודע מה צריך לעשות כדי לנחם אותה. הדברים שלא אהבתי: הויכוח של רורי ולורליי בנוגע להפסקת הלימודים של רורי. הייתי מצפה מלורליי להיות קצת יותר תומכת; התרגיל המסריח שאמילי וריצ'רד עשו ללורליי; רורי מחליטה לעבור לגור עם סבא וסבתא שלה, כאילו לא הכירה במשך 19 שנה את משפחתה והבינה מה באמת טוב לה, למרות הויכוח האחרון עם אמה; בלהט האירועים מחליטה לורליי באימפולסיביות האופיינית לה שהיא רוצה להתחתן עם לוק. אם לסכם, זה היה פרק מוצלח מבחינה תסריטאית (והפעם האתנחתאות הקומיות של המרתון לא הפריעו במיוחד), אבל חלק מהדמויות לא התנהגו כמו שהיית מצפה מהן (בעיקר לורליי ורורי ברגעים מסוימים של הפרק), וזה קצת פגם באיכותו של הפרק.

6. המיני-סדרה "הדקה התשעים" בכיכובו של פטריק סטיוארט נפתחה השבוע. ואיך היה? בסדר, כזה. היתה עלילה מעניינת שעסקה בסוגייה מרתקת - שיבוט בני אדם. היו שם כמה דברים קצת מזעזעים, כמו השיבוטים המוקדמים שלא הצליחו במיוחד, אבל הפרק היה עשוי בצורה קצת איטית ואם הוא היה זורם קצת יותר, אולי הוא היה מהודק יותר ומוצלח יותר.

5. ככלל, "מחשבות פליליות" היא סדרה מוצלחת. שלא כמו כל מיני "זירות פשע" למיניהן, היא לא עוסקת בדרכים הקונבנציונליות ללכידת פושעים (DNA וכל מיני עדויות פיזיות אחרות), אלא מנסה לבנות פרופיל לפושע, שבאמצעותו ניתן יהיה לתפוס אותו. ו"מחשבות" עושה את הדברים הללו בצורה מצוינת. גם הפרק האחרון ששודר היה מוצלח - במיוחד הצורה בה נלכד הצלף בסופו של דבר - אבל בסדרה יש כמה דברים קטנים שמעצבנים אותי, ובפרק הזה קיבלנו מנה גדושה מזה: המשפט "לא צריך אקדח בשביל להרוג בנאדם" היה אחד האלמנטים סביבם הסתובב הפרק. המיני-תעלומה הזאת ובעיקר הפיתרון שלה היו, איך לומר את זה בעדינות, קצת דביליים (וגם העובדה שהפיתרון הגיע בדיוק בפרק שבו הם החליטו לדבר על זה). אם הסדרה תפסיק לנסות להתחכם עם הצופים שלה, היא תהיה מוצלחת יותר.

4. "ללא עקבות" החליטה לצאת מהשיגרה ולהציג לנו פרק נטול-אנשים-נעלמים. אני מניח שיש אנשים שאהבו את הפרק, את היציאה מהמסגרת, את הרמיזות על זה שמשפחתו של ג'ק מאלון בעצם "נעלמה" לו. גם אני הייתי אוהב את הפרק אלמלא הוא היה כל כך משעמם וגרוע. שלא תבינו אותי לא נכון, אני אוהב את דמותו של ג'ק מאלון. אני חושב שהיא מרתקת ומלאת קונפליקטים, אבל פרק שמתמקד לחלוטין בו היה קצת יותר מדי בשבילי. זה היה יכול להיות טוב יותר אם הסיפור הזה היה נעשה במרווחים שבין חקירה נוספת של אדם שבאמת נעלם. ובהערת אגב, להביא שוב את אבא שלו התאים לאווירה של הפרק, אבל בשביל מה הוא באמת היה שם בסופו של דבר? היה לו משהו מעניין לעשות שם (מבחינה תסריטאית ועלילתית של הפרק)? חלש.



3. "נכסים חמים" כל כך לא מצחיקה שצפייה בפרק והאזנה לצחוק המוקלט, גורמת לי לצעוק על הטלוויזיה "הלו! זה לא מצחיק!". ברצינות, יש הרבה מאוד משפטים שגם מי שכתב אותם מבין שהם חלק מהזרימה של הפרק והם לא באמת אותו פאנץ' שאותו קהל מוקלט אמור לצחוק ממנו. אז כן, פה ושם מתפלקת בטעות איזו בדיחה מצחיקה, אבל הסדרה הזאת כל כך לא מצחיקה שזה עצוב. לזכותה של "נכסים" ייאמר שהיא רק קצת פחות גרועה מ...

2. "כריסטין הישנה", שהיא סדרה נורא נורא נורא נורא לא מצחיקה. מלבד איליין, שבפרקים מסוימים מצליחה לשעשע אותי, יש גם את מת'יו שעושה לי את זה (מבחינת הומור), אבל זו סדרה פשוט נוראית. בפרק האחרון ששודר הצלחתי לספור בדיוק שני קטעים שהצחיקו אותי: הילד ששואל איפה האוטובוס שייקח אותם למסיבה, והבדיחה על טרי האטשר. עצוב. אבל ממש.

עוד 2. תרגום לא נכון הוא כבר כנראה כל כך שגרתי, כך שהמתרגם של "אבא אמריקאי" החליט "לתרגם" בפתיחה את העיתון הלא נכון (שלמקו GRAS).

1. זהו, נכנע המעוז האחרון, וגם HOT (בערוץ 3) התחילו להקטין את כותרות הסיום של תוכניות על מנת לתאר את לוח השידורים להמשך הערב. כמה זמן יעבור עד שזה יקרה גם לפני שכותרות הסיום עלו? אפשר רק לקוות שהרבה (שלמקו GRAS).
ותוספת קטנה: אני שונא את זה בכל ערוץ שמקטין את כותרות הסיום כדי לדווח מה משודר אחר כך, אבל ב-HOT3 זה כל כך מכוער שמתחשק כמעט לשבור את הטלוויזיה.

עוד 1. ולסיום חידה קצרה. להלן שני משפטים מתוך תרגום של סדרה כלשהו ששודרה השבוע. נסו לנחש א. מתוך איזה סדרה זה לקוח, וב. מה נאמר במקור. רמז: לא מדובר בטעות תרגומית, אלא סתם בסוג של שימוש בעברית תקנית-ולא-מובנת שלא לצורך (לדעתי).
משפט ראשון: "אני הלהב, ולא אתווכח איתך על זה".
משפט שני: "הרשף אמר לי לעזוב".
לפותרים נכונה, חידת בונוס: המילה המוזרה שבמשפט השני תורגמה בהזדמנות אחרת באותו פרק למילה אחרת בעברית. מה היא המילה האחרת?


בשולי הממיר
ב"סקרבס" התארחה שריל היינס (שריל, אשתו של לארי דיוויד ב"תרגיע") כפייג', אחותו של קוקס שמתנהגת כמוהו.

ב"עמוק באדמה" יצאה ג'נה פישר, פאם מ"המשרד", לדייט עם ריקו.

ב"אברווד" התארח סיימון רקס, מייקי מ"ג'ק וג'יל" כקליף, חבר טוב של ג'ייק.

ב"ללא עקבות" התארח סקוט כהן (מקס מ"בנות גילמור") כברני, עורך הדין של אשתו של ג'ק מאלון. עורך הדין של ג'ק עצמו היה טימותי באספילד (דני קונקאנון מ"הבית הלבן", ועכשיו "סטודיו 60") שכבר הופיע בעבר בסדרה.