10. "24". זה התחיל כבר כמה שעות קודם לכן, אבל בפרק הזה נראה היה שהפעם ג'ק נשבר באמת. זו לא רק העובדה שנאלץ לירות (ולהרוג?) בקרטיס, עמיתו משכבר. זה הכל. לחקור אנשים, לענות אותם, לרדוף אחרי טרוריסטים מסוכנים. פשוט נמאס לו. וג'ק נשבר, ואומר את זה לביל. בינתיים, בצד השני של העיר, אבי משפחת וואטאבר מוחזק כשבוי בידי פאייד. הרי ברור לכולנו שתיכף הוא מחולץ, אחרת היו הורגים אותו כבר ברגע שנתפס. האם באמת הכותבים של 24 נהיו רכרוכיים בנוגע ללקיחת חיי חפים מפשע? הנה הם פורצים פנימה, עוד רגע הכל ייגמר, פאייד בטח יברח והכל יתחיל מההתחלה... רגע, מה? מה? או מיי גאד! בבקשה תגידו לי שהאחות פאלמר היתה בטווח הפיצוץ (בוסקו וברק. פורסם לראשונה בתנועת הצופים 17/1/07).

עוד 10. "משפחת סימפסון". השבוע שודר בערוץ 1 אחד הפרקים המשובחים בסדרה. "הסיפור שנדמה שאינו נגמר", מעבר להיותו מצחיק בטירוף, הצליח גם להציג סיפור בתוך סיפור (בתוך סיפור (בתוך סיפור)), גם לצחוק על העובדה הזאת, גם לעשות את זה בדרכים מקוריות ומשעשעות, וגם להציג לנו כמה פרטים שלא ידענו קודם על דמויות ותיקות בסדרה, ועל הצורה שבה הם נהיו מי שהם כפי שאנחנו מכירים אותם היום. כמה כיף לקבל אחת לכמה זמן פרק כל כך מבריק בסדרה האדירה הזאת.



9. הפרק השני של "מסודרים" היה אולי טיפה פחות קומי מהראשון וקצת יותר בעל נופך דרמטי, אבל גם בו היו כמה רגעים נהדרים, כמו הפגישה הכפולה עם מאיה היועצת וסיפור הדירה בבודפשט; תומר שמנסה להתחיל עם כל דבר שזז ("זה הטלפון שלי, אני כבר יודע את המספר"); החוקים של תומר שנוזף בברזילאיות ("You זורקות!") ומורה להם to do shifts וש"במשך כל היום חייבות להיות לפחות חמש בבריכה"; בכלל, תומר הוא דמות מופתית ואסי כהן נהדר בתפקיד הזה; גיא שמספר לבחורה על הטיול עם חברתו לברזיל ומראה לה את אלבום התמונות; ארז, קבוצת הכדורגל, היגואר ו"האירוע הפלילי" ("מה אתה רוצה? שמונה זה מספיק שבאו לאימון באמצע השבוע" - עושה רושם ש"מסודרים" פשוט יודעים לכתוב טקסטים בצורה אמינה ומשעשעת). זו סדרה שכשפרק בה נגמר, הוא פשוט משאיר טעם של עוד. כמה כיף שיש כאלה סדרות בעברית.

8. גם "מרחק נגיעה" היא סדרה שמשאירה טעם של עוד, אבל בה אין כמעט בכלל צדדים קומיים. מה שכן יש בה, זה דמויות מקסימות שקל מאוד להתאהב בהן. הפרק ששודר השבוע היה טוב במיוחד, בגלל הבחירה שרוחל'ה עשתה ללכת עם השידוך שלה והצורה בה זוריק קיבל את זה. מבחינת עלילות המשנה, מרגש לראות את ההתמודדות הקשה של המשפחה הרוסית עם הארץ החדשה והלא מוכרת אליה הגיעו ואת ניסיונותיה של לאה, אמה של רוחל'ה, להיכנס שוב להריון למרות הסכנה שבדבר. זוהי עוד יצירת דרמה מקורית שמצטרפת לשורה ארוכה של יצירות ישראליות ראויות.

7. כמה טוב וכמה כיף שליגת האלופות חזרה השבוע. אחרת איך היינו רואים את אריק ברמן ואת כנסיית השכל שרים שלושה שירים בהופעה חיה בטלוויזיה? (וזה עוד מבלי להזכיר את השידור המעולה, את ההגשה המשעשעת, את קטעי ה"60 שניות" המבריקים, את הפרשנים המעניינים ואת מודי האחד והיחיד. אופס. הזכרתי).

6. "מדיום" פתחה השבוע עונה שניה בפרק לא רע, שהזכיר לי למה אני נהנה מהסדרה הזאת. ה"מבחן" של פוש עבר בסופו של דבר בהצלחה, כשהוא היה זה שירה ברוצח (כמה ברור שזה היה השוטר הזה, הא?), אבל עוד לפני זה היה טוויסט נחמד עם החלומות על אותו זוג שנפגש בבנק הזרע, ופגישה מעניינת עם אביו של קנת' פוש. בסך הכל מדובר בסדרה חביבה ומהנה, לא הרבה יותר מזה.

5. והנה דילמה קטנה: אני מאוד אוהב את "העשב של השכן". מדובר בסדרה מצחיקה, חכמה, מהנה, עם כמה דמויות חביבות. ובכל זאת, הפרק של השבוע נפתח ברגע שממש לא אהבתי עם הכלב שאוכל שתי אצבעות מרגלו של אנדי. קשה לי גם להסביר מה לא אהבתי בסצנה הזאת (מלבד העובדה שמדובר בכלב שתוקף בנאדם בצורה אגרסיבית שכזאת). ומהצד השני, שאר הפרק היה מהנה כרגיל, במיוחד הסצנה בה סיליה זוכה בבחירות והסיום, שבו היא מכריזה על הכוונות שלה. ולמרות זאת, סיימתי את הצפייה בפרק עם הרגשה לא כל כך טובה.

4. משהו לא טוב קורה ל"בשורות טובות". בזמן האחרון היא כבר לא מהנה כפי שהיתה בהתחלה. הפרק של השבוע ממחיש זאת היטב - כל הקטע עם סדנת השתיקה היה דפוק לחלוטין, כולל הקטע עם שיחות הטלפון שבהן לא נאמר דבר. היה ברור לחלוטין לאן זה הולך מהרגע הראשון שאחיו הציע את האפשרות שמדובר בנטע. מילא אם הביצוע היה מבריק, אבל הוא לא היה. גם כל הקטע עם החתולים היו דפוק בכל כך הרבה רמות - החל מהבחורה המוזרה שמגיעה אליו ופתאום יש איזושהי מערכת יחסים שלמה ביניהם, וכלה בצורת העיסוק בכל נושא החתולים. שני דברים שבכל זאת היו סבירים בפרק: ההורים שבאים לבקר ומתחילים לבקר אותו על כל מה שהם רואים בבית, כולל העובדה שהוא לא סיפר להם שהוא ונטע עומדים להתחתן; וליאור שאומר לשי שנטע השתלטה לו על החיים כשהוא מדגים זאת על הקערה לפיצוחים.

אין 3.

2. פרק סיום העונה הראשונה של "מדיום" שודר כאן ב-9/5/06. שבועיים אחר כך שודר בארה"ב פרק סיום העונה השניה, אז למה היינו צריכים לחכות לתחילתה של העונה השניה כאן בערוץ 3 עד ליום שלישי האחרון, כלומר תשעה וחצי חודשים?



1. מזל טוב +yes, הפכתם לטלעד. הצלחתם למצוא את הנקודה המדויקת בפרק של "הפמליה" שבה אין טקסט לאף אחת מהדמויות (כלומר אין תרגום ש"יפריע") כדי לדחוף את ההודעה שאומרת שבשבוע הבא ישודרו שני פרקי הסיום ברצף. מה קרה? אי אפשר היה לחכות בדיוק 12 שניות כדי לשים את ההודעה הזאת על כתוביות הסיום? תנו לנו לראות טלוויזיה בשקט!

משפט השבוע:
ב"משפחת סימפסון", בפרק "הומר סימפסון, אלו הן נשיך" ששודר השבוע ביום רביעי, מסכם הומר פרק שראה בסדרה "CSI מיאמי": "איזה בחור אחד נרצח, אני חושב שזה היה במיאמי. אז אנשי מז"פ מיאמי חיקררו אותו. אח"כ המשפחה דיברה על כמה הם אוהבים את ה"אוליב גארדן" ואז נרדמתי. כשהתעוררתי לטרמן ראיין את זהות בדויה"

בשולי הממיר
ב"הף" התארח השבוע כריס מרקט, אדם רוב מ"ג'ואן מארקדיה", בתור ג'יימס, הנער שאל ביתו פורץ בירד. באותו פרק התארח גם קן הווארד, אביה של ג'ורדן, מקס, ב"ג'ורדן".

ב"הפמליה" התארחו אדוארד ברנז בתפקיד עצמו ומרטין לנדאו כמפיק הסרטים בוב ריאן.