לא ראיתי את הפרק הבא של "אורות ליל שישי", סליחה אם נכנסתם וציפיתם לתוכן. אבל הנה דברים שאני תמיד אוהב בה - כשסרסון נלחץ ממשהו ומתחיל לגמגם; כשקורה דבר, כל דבר, שגורם לקואץ' טיילור לכווץ עיניים ולהיות לא מרוצה; כשכולם חוץ מתמי קוראים לאריק "קואוץ' טיילור"; כשתמי קוראת לאריק "קואוץ טיילור"; כשסרסון מפחד ממנו פחד אלוהים; כשלאנדרי מחלק עצות בעניינים שהוא לא מבין בהם כלום; כשבאדי מורח את אריק; כשתמי לא סובלת את באדי; כשסמאש מתייחס לעצמו בגוף שלישי; כשריגינס מבין כמה החיים שלו דפוקים; כשתמי ואריק נכנסים אחד לדברים של השניה; כשסמאש תופס תחת על כולם; כשאמא של סמאש משתילה אותו באדמה ומכווצת אותו חזרה למימדי דני שובבני; כשאריק מתווכח עם תמי וחושב שהוא צודק; כשסרסון מחליט שדווקא יש לו אומץ לדבר עם בחורה היום; כשאריק מגלה שלג'ולי יש דייט; כשאריק מגלה מה ג'ולי לובשת לדייט; כשסמאש קורא למישהו "בייבי"; כשתמי מסתובבת עם משקפי שמש; כשהפנתר'ס מנצחים; כשהפנת'רס מפסידים; כשליילה מעודדת אותם בכל מקרה; כשסבתא של סרסון, חולה או לא, מקפידה להגיע לכל המשחקים של הנכד שלה; כשטיירה מפלרטטת; כשליילה מחייכת; כשריגינס מחפש את עצמו; כשג'ייסון מוצא את עצמו; כשג'ולי מסתכלת על אריק ורואה את אבא שלה; כשקואוץ' טיילור משתולל על הקבוצה שלו אבל יודע שהם בסדר; כשדמויות נשמעות כמו אנשים; כשאנשים מתנהגים כמו אנשים; כשאמריקה נראית פתאום קטנה; כשאמריקה נראית פתאום לא אמריקאית; כשכל הדברים האלה כולם נלחשים לי בשקט, באוזן, בסוד, ולפעמים דרך פריים אחד בודד, רועד ומרוגש. שוב סליחה, אין לי מושג מה יקרה בפרק הבא, אבל איכשהו נדמה לי שיהיה בסדר.